שער ראשון- דרכו של יצחק נבון, איש ציבור, רוח ומשפחה

.1 | נבון מנסה להתקבל להרווארד ב-1957 - ונדחה

בשנות ה-50 וה-60 קיימה אוניברסיטת הרווארד בעיר קיימברידג’, במדינת מסצ’וסטס שבארצות הברית, אחת האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם, סמינר בין-לאומי לאנשי ממשל בכירים. הסמינר ארך כארבעה חודשים בקיץ תחת ניהולו של פרופ’ הנרי קיסינג’ר, לימים היועץ לביטחון לאומי ושר החוץ של ארצות הברית.

מידע על הסמינר של קיץ 1957 הגיע לידיו של נבון (תיק “יצחק נבון, מזכיר רה”מ, תיק 2”, ג-5357/31, עמ’ 173):

יצחק נבון שכיהן אז כעוזרו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון הגיש את מועמדותו לסמינר (ג-5357/31, עמ’ 210-208) באפריל 1957:

מנכ”ל משרד ראש הממשלה טדי קולק צירף אף הוא מכתב המלצה (תיק ג-5357/31, עמ’ 214):

אולם לצערו של נבון מועמדותו נדחתה על ידי ראשי הסמינר בהרווארד והנרי קיסינג’ר כתב לו את המכתב הבא ב-14 במאי 1957 (תיק ג-5357/31, עמ’ 195):

.2 | נבון מתקבל להרווארד ב-1963 - אך נאלץ לוותר על כך

ב-1963 שב נבון והגיש את מועמדותו לסמינר. בין השאר הוא זקף לזכותו את העובדה שהוא ליווה פעמיים את בן-גוריון בביקוריו בארצות הברית ובפגישותיו עם הנשיאים אייזנהאואר וקנדי (“תיק אישי יצחק נבון”, ג-6243/11), יצחק נבון אל הסמינר הבין-לאומי בהרווארד, 19 בפברואר 1963.

קיסינג’ר ביקש לדעת אם בן-גוריון מאשר את מכתבו של נבון ואם הוא ממליץ על צירופו לסמינר. קולק ענה בשמו של בן-גוריון כשהוא מסביר זאת בהצטננות של בן-גוריון (תיק ג-6243/11): 

בסוף מרס 1963 הודיע קיסינג’ר לנבון שהוא מאשר את קבלתו לסמינר. הוא גם בישר זאת לקולק (תיק ג-6243/11).

אולם דווקא כעת, לאחר שקיסינג’ר אישר לנבון את השתתפותו בסמינר, החל נבון לדאוג מעניין אחר. באביב 1963 חש נבון שבן-גוריון עלול להתפטר – והדבר ישבש את יציאתו לסמינר. לפי זיכרונותיו (עמ’ 267-266) הוא פנה לבן-גוריון: “אני עומד לצאת לסמינר של קיסינג’ר. אני יוצא על דעתך ובאישורך, אבל יש לי בקשה אחת ממך. אני מבקש שלא תתפטר בזמן שאהיה בחו”ל”. בן-גוריון השיב: “בסדר, אני לא אתפטר”.

אף על פי כן הודיע בן-גוריון על התפטרותו ב-16 ביוני 1963. נבון מחה בפניו על הפרת הבטחתו ונענה: “הבטחתי לך שלא אתפטר כשתהיה בחוץ לארץ, אבל אתה עדיין בארץ”.

שבוע לאחר מכן שלח נבון מברק לקיסינג’ר בו התנצל על ביטול השתתפותו בסמינר בעקבות התפטרותו של בן-גוריון (תיק ג-6243/11):

בעקבות התפטרותו של בן-גוריון והחלפתו על ידי לוי אשכול קיבל נבון הצעה משר החינוך והתרבות זלמן ארן לעמוד בראש המבצע לביעור הבערות ועל כך כתבנו בפרק נפרד.