שער רביעי- פעילותו של יצחק נבון כשר החינוך והתרבות

בהיכנסו לתפקיד שר החינוך ניסח יצחק נבון ארבעה יעדים עיקריים שעל משרד החינוך בראשותו לשאוף להגשים: החינוך לערכים, החינוך לדמוקרטיה ודו-קיום, החינוך המדעי-טכנולוגי. היעד הרביעי שקבע היה שיפור ההבעה בכתב ובעל פה. בספרו כל הדרך כתב שאמנם נראה שאין יעד זה עומד בשורה אחת מבחינת חשיבותו עם יעדים אחרים כמו החינוך לדמוקרטיה ולערכים או החינוך הטכנולוגי אולם בעיניו יש קשר ישיר בין אוצר מלים לבין איכות החשיבה: “ככל שאוצר המלים העומד לרשותו של אדם גדול יותר, כך תהיה מחשבתו עשירה יותר ולהיפך, אדם המשתמש באוצר מלים מוגבל – גם עולם המושגים והמחשבה שלו יהיה מצומצם” (יצחק נבון, כל הדרך, ע’ 388 – 389).

 

 

 

את המאבק למען העברית החל נבון הרבה לפני שהיה שר החינוך. עוד בהיותו מנהל האגף לתרבות במשרד החינוך היה ממובילי מבצע “ביעור הבערות” (בפרק: ‘מטביעת אצבע לחתימת השם’ – פרוייקט “ביעור הבערות”). כנשיא המדינה ציין ארבעה איומים על העברית בכינוס של קל”ע (קרן הלשון העברית) שנפתח במשכן הנשיא: “על הלשון העברית מאיימות ארבעה אבות נזיקין, תרבות דיבור ולשון קלוקלת, היגוי מסורס, דלות הבעה ופלישת הלעז”. החדירה של מלים לועזיות לשפה אמנם בלתי נמנעת ואין סיבה להילחם בה, אבל יש להיאבק בהתבטלות העצמית התרבותית הכרוכה בה:

 

לעברית לפי הנשיא יצחק נבון יש תפקיד חשוב בשימור הישרדותו של העם היהודי בתפוצות. בפנייתו לנאמני העברית בדרום אפריקה כותב הנשיא: “בה שורשי נשמתנו”:

במהדורת חדשות ביולי 1982 קרא הנשיא נבון לאישי ציבור ולאמצעי התקשורת לסגל לעצמם לשון המעטה ולשון נקייה ולשמש מופת בלשונם ובתרבות הוויכוח:

 

ברוח זו השיב נבון למכתבי אזרחים לאחר היכנסו לתפקיד שר החינוך:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

למשתתפי סדנת המעבדה לספרות וכתיבה יוצרת מבית הספר אורט בית-שאן כתב מכתב מעודד לאחר שקרא את ספר השירים והסיפורים שכתבו במהלך הסדנה:

מספר חודשים לאחר שנכנס לתפקידו כשר החינוך החליט נבון על  “שנת שיפור כושר ההבעה בבתי הספר”.  במסגרתה נערכו סדנאות בהבעה למורים (גל-15444/3 ע’ 39 – 40). דר’ יוסף יונאי ממשרד החינוך הציע תכנית פעולה המתמקדת בטיפוח תרבות הדיבור באוכלוסיית המורים, ללא קשר להוראת מקצוע מסוים, אלא כתהליך המקיף את כל הוויית בית הספר מתוך הנחה שאם ישתפר המצב באוכלוסיית המורים – ישתפר המצב גם באוכלוסיית התלמידים  (גל-18173/9 ע’ 2 – 6). במאי 1986 כונסה על ידי משרד החינוך ועדה לטיפוח תרבות הקריאה וההבעה במערכת החינוך. חבריה, מורים, מנהלים ואנשי חינוך נדרשו להכין המלצות מעשיות ומפורטות באשר להנהגת חובת קריאת ספרים בבתי הספר, קביעת מבחר של פרקי שינון מן התנ”ך, התפילה והספרות, שיפור ההבעה בכתב ובעל פה של התלמידים וטיפוח תרבות הדיבור (גל-15444/3 ע’ 97).

ב-1988 הנחה נבון את אנשי משרדו לפעול לשיפור תרבות הדיבור וההבעה בעברית (בכתב ובע”פ) של התלמידים. במסגרת מדיניות זו הוחל בלימוד מקצוע חדש: הבעה והבנה בעברית. ובסוף שנת הלימודים תשמ”ח ניגשו תלמידים לבחינת בגרות במקצוע זה, ובעתיד ילמדו ויבחנו במקצוע זה כל התלמידים בישראל. כמו כן הוחלט לראשונה במערכת החינוך לחייב את התלמידים לקרוא ספרות יפה ולשנן בע”פ פרקים מהמקורות. המורים השתלמו בהכרת תכניות לימודים חדשות והוחלט להקים בשיתוף עם האוניברסיטאות מכון אקדמאי ללימוד, לפיתוח ולחקר החינוך בתחום זה (גל-15445/11 ע’ 14).

ב-24 באוקטובר 1989 הוכרזה בבית הנשיא שנת הלימודים תש”ן כשנת הלשון העברית. החלטה התקבלה  ביוזמתו של שר החינוך יצחק נבון, לציון מאה שנים לייסודו של וועד הלשון העברית (לימים האקדמיה ללשון העברית), ואושרה בוועדת שרים לענייני סמלים וטקסים שבראשותו. בטקס הפתיחה אמר נבון: “נפתחת שנת הלשון העברית ונציין את נס תחייתה של לשוננו העתיקה. נתאמץ כולנו לשפר את הבעתנו ונקפיד על היגוי נכון של אותיותיה, בייחוד נבחרי הציבור, קרייני הרדיו והטלוויזיה והמורים. יש לנו שפה עשירה ומרתקת. חשוב להכירה, לכבדה ולאהוב אותה”. על פי הודעת דובר משרד החינוך יקיימו בשנה זו משרד החינוך, מרכז ההסברה, רשות השידור והאקדמיה ללשון העברית ועשרות מכונים וארגונים בארץ אירועים חינוכיים ותרבותיים על הלשון העברית. יום העצמאות יעמוד בסימן נושא זה. משרד החינוך יקיים כנס מחנכים בהשתתפות שר החינוך, שבו ידונו מצב הלשון העברית והדרכים לשפר את הוראתה בבתי הספר (גל-15452/4 ע’ 31 – 33).

 

 

 

 

 

בתחילת שנת הלשון העברית מצא את עצמו השר נבון במלחמה נגד ה”כאילו” וה”כזה”. בביקורו של השר בקורס להכשרת מורות חיילות בכפר עציון הופתע השר לשמוע מפי המורות הצעירות, שגיבשו תכנית לשיפור השפה העברית שבפי תלמידיהן לעתיד, שהן עצמן כושלות בלשונן בביטויים כגון “כאילו” ו”כזה”. החיילות הבטיחו לשר להפסיק להשתמש במלים אלה ואף לעקרן מן השורש אצל תלמידיהן:

במסגרת הפעילות על שנת הלשון העברית קרא משרד החינוך למנהלי בתי הספר לשלב ביקורי תלמידים בשמורת “נאות קדומים”, השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל, כדי ללמוד את הלשון העברית ומקורותיה באמצעות הטבע בטבע:

בתשובה לשאילתא בכנסת בנושא הלשון העברית תיאר נבון את הפעולה המשולבת שנעשית במשרד החינוך לשיפור ההבעה בשפה העברית: הכנסת מעורבות של הורים בתהליכי ראשית הקריאה, מתן הזדמנויות חווייתיות לקריאה וכתיבה לתלמידים, חובת הקריאה של ספרים מומלצים, מנחי סדנאות הבעה למורים, שילוב מדריכים לתרבות הדיבור בבתי הספר, חובת השינון בעל פה מהמקורות, הכנסת פרק חובה בהבעה לבחינת הבגרות בלשון ועוד. התכנית מוצגת באופן מפורט בחוזר המנכ”ל  – סיכום של מאה עמודים המבוסס על מדיניות ברורה של חינוך לשוני מגן הילדים ועד המוסדות להכשרת מורים (גל-15452/1 ע’ 24 – 25, 26 – 27). במידה מסוימת היה משרד החינוך מעורב גם בתכניות להוראת עברית בבתי ספר יהודיים בתפוצות. ב-1989 עם פירוק ברית המועצות ופתיחת חבר המדינות לקשרים עם המערב נרתם משרד החינוך לשלוח ספרי לימוד ותכניות לימוד להכרת השפה העברית לשלושה בתי ספר בגרוזיה (גאורגיה):

בדבריו במליאת הכנסת לכבוד 100 שנה ללשון העברית באוקטובר 1989, אמר השר יצחק נבון שלמהפכה שחולל עם ישראל בתחום החייאת השפה אין תאריך סיום. עלינו להמשיך ולבדוק כל הזמן באיזו תחנה שלה אנחנו מצויים ולאן דרכנו. במעשינו ובמחדלינו אנו קובעים את פרצופה של תרבותנו לדורות: “מלאכת החייאת הלשון טרם נסתיימה. בצד הליקויים שמניתי ניתן לציין הישגים נפלאים בתחום היצירה העברית, בשירה, בספרות ובמסה. יוצרים מחוננים מעשירים את לשוננו, מחדשים בה ללא הרף ומדגישים במעשה את היות הלשון העברית עתיקה וחדשה, קדומה ותוססת גם יחד”:

 

רשימת התיקים בפרק זה:

• נ-329/2: נשיא המדינה יצחק נבון – מוסדות בארץ, כללי, 1982
• נ-365/1: לשכת הנשיא יצחק נבון – קטעי עיתונות, 1982
• נ-368/3: לשכת הנשיא יצחק נבון – קטעי עיתונות, 1979
• גל-15444/3: לשכת השר יצחק נבון – ישיבות במזכירות הפדגוגית, 1985 – 1986
• גל-15445/11: לשכת השר יצחק נבון – סקירה על פעילות השר במשרד, 1985 – 1989
• גל-15446/3: לשכת השר יצחק נבון – יומן שוטף, 1985
• גל-15452/1: לשכת השר יצחק נבון – ידיעות לעיתונות, 1987 – 1988
• גל-15452/4: לשכת השר יצחק נבון – ידיעות לעיתונות, 1989
• גל-18173/9: מדיניות מערכת החינוך – תוכניות לימודים בעברית, 1986