שער שלישי - פעילותו של הנשיא נבון בתחום המדיני

.1 | הנשיא יצחק נבון מסיים את כהונתו

ביום 5 במאי 1983 בערב, קיימה הכנסת ישיבה מיוחדת לרגל סיום כהונתו של הנשיא החמישי יצחק נבון והשבעתו של חיים הרצוג לנשיא השישי. היה זה מעמד של חילופי משמרות בין נשיא שנולד בארץ כבן למשפחה ספרדית ארץ ישראלית ותיקה לבין נשיא שנולד באירלנד ועלה ארצה ב-1935, שנתיים לפני עליית אביו שכיהן כרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל ומדינת ישראל. התיעוד על כך נמצא בתיק: “ישיבות הכנסת העשירית – מושב ג’, ישיבות 195 – 199” (כ-267/8), עמ’ 276-261. שני האישים התקבלו בתרועת שופרות בכניסתם לכנסת (כ-267/8, עמ’ 261):

הנשיא יצחק נבון נאם דברי פרידה (כ-267/8, עמ’ 265-262) בהם בירך במילים חמות את חיים הרצוג והודה לראש הממשלה מנחם בגין על שיתוף הפעולה אתו. הוא דיבר בקצרה על האירועים הדרמטיים בתקופת כהונתו בהם השלום עם מצרים, פינוי ימית ומלחמת לבנון הראשונה. עם זאת היו לו מספר עניינים שהדגיש, ביניהם: הצורך לקיים דו-שיח דמוקרטי (תיק כ-267/8, עמ’ 264):

ושיפור היחסים בין יהודים לערבים (תיק כ-267/8, עמ’ 264):

חיים הרצוג נפגש עם בני משפחת נבון בכנסת, 5.5.1983. צלם חנניה הרמן, לע”מ

.2 | השבעת חיים הרצוג לנשיא

לאחר מכן הושבע חיים הרצוג לנשיא על ידי יושב ראש הכנסת מנחם סבידור (תיק כ-267/8, עמ’ 267):

עתה התבקש הנשיא הרצוג לשאת דברים. בנאומו (תיק כ-267/8, עמ’ 275-269) ציין שני מקורות מהם ינק: בית אביו ואמו הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרבנית שרה הרצוג והשירות הארוך בצה”ל.

הרצוג טען שהודות ליכולתה הצבאית של ישראל והשלום עם מצרים חל שיפור מסוים במצבה של מדינת ישראל מול אויביה מבחוץ – אך הזכיר אירועים קשים מבית ובראשם רצח אמיל גרינצווייג ב-10 בפברואר 1983 והוא הוסיף (תיק כ-267/8, עמ’ 272):

חלק ניכר מנאומו הפנה הרצוג אל יהודי הגולה להם קרא לחזק את הקשר עם מדינת ישראל ואף להשתמש במשטר הדמוקרטי בישראל כדי להשפיע עליה. ואכן בתקופת כהונתו בת עשר השנים הרבה הרצוג בקשר עם יהודי העולם, ביקר אצלם וקיבל את מנהיגיהם במשכן הנשיא.

לבסוף סיים בדברים הבאים: “ככל שהחזון היהודי והציוני ינחה את דרכנו, כן יבקיעו קרני השמש את אפלת הספק והדאגה, ויפיצו אור על מדינה השוכנת בשלום ועם היושב במנוחה בנחלתו”.