שער רביעי- פעילותו של יצחק נבון כשר החינוך והתרבות

.1 | בחינה קשה מדי

כמעט כל מי שנבחן בבית ספר ומתקשה לענות על שאלות הבחינה עשוי לשאול האם שאלות הבחינה היו הוגנות? האם השאלות מתייחסות לחומר הלימוד? האם היה מספיק זמן להשיב על השאלות? בדרך כלל מי שנכשל למרות שטרח ולמד הרבה חש שנעשה לו עוול. בקיץ 1988 הייתה לתלמידים רבים סיבה מוצדקת לחוש שנעשה להם עוול.

בסוף יוני 1988 התקיימה בחינת הבגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות. תלמידים ומורים שנחשפו לשאלות הבחינה טענו שהיא קשה מדי. מאיר רומם, אב לתלמיד בבית הספר התיכון ליד האוניברסיטה בירושלים (אחד מבתי הספר הטובים בישראל), סבר שהבחינה הפעם קשה מעל ומעבר למה שהיה צריך. הוא פנה ב-29 ביוני במכתב למפקח על לימודי המתמטיקה (מפמ”ר) ד”ר מיכאל קורן בדרישה שהציון השנתי (“ציון מגן”) הוא שיקבע את ציון הבגרות – בלי להתחשב כלל בציוני הבחינה (תיק “מדיניות מערכת החינוך – בחינות בגרות”, גל-18184/1, עמ’ 274-273):

בפינה העליונה השמאלית של המכתב כתב מישהו בכתב יד: “התלונה צודקת”.

יש לציין שאותו אב הסתמך על מה שאמרו לו תלמידים באותו שנתון בו למד בנו. אחד התלמידים באותו שנתון היה אילון לינדנשטראוס, לימים פרופסור למתמטיקה וזוכה “מדליית פילדס” – אחד הפרסים החשובים ביותר במתמטיקה בעולם.  אולם לא ידוע לנו אם לינדנשטראוס היה אחד התלמידים שטענו בפני אותו אב שהבחינה קשה מדי.

.2 | הטיפול במשבר

קבוצת הורים פנו אל השר יצחק נבון באמצעות עורך הדין דן אבי-יצחק ודרשו לערוך מחדש את הבחינה (“מעריב”, 1.7.1988, עמ’ 6). בסופו של דבר החליטה הנהלת משרד החינוך להקל בחישוב הציון לתלמידים שנבחנו באותו מועד ונבון אימץ את ההחלטה (“מעריב”, 15.8.1988, עמ’ 16).

ב-16 בספטמבר השיב מְנהל המִנהל הפדגוגי בנימין אמיר לתלמיד שהתלונן על המצב כי הוא מצטער על הפגיעה בו ופירט את ההקלות לתלמידים: בחלק מהשאלות בהן נדרשה עבודה רבה מדי הונחו הבודקים להכיר בתשובה חלקית כתשובה מלאה. בנוסף הונחו הבודקים להכיר במי שענה על תשע שאלות מתוך עשר כמי שענה על כל השאלות. ואילו מי שענה על כל עשר השאלות – החשיבו לו את תשע התשובות הטובות ביותר (תיק “מדיניות מערכת החינוך – בחינות בגרות”, גל-18184/2, עמ’ 43- 44):