שער שלישי - פעילותו של הנשיא נבון בתחום המדיני

.1 | ביקור ראשון של נשיא צרפת בישראל

הנשיא נבון, הנשיא מיטראן וראש הממשלה בגין בטקס קבלת הפנים בנמל התעופה בן-גוריון, 3 במארס 1982. צלם חנניה הרמן, לע”מ

במאי 1981 נבחר פרנסואה מיטראן, מועמד המפלגה הסוציאליסטית, לנשיא צרפת. בשנות החמישים נהנו ישראל וצרפת מיחסים קרובים, אולם לאחר מלחמת ששת הימים אימץ הנשיא שארל דה גול מדיניות פרו-ערבית. בחירתו של מיטראן, מנהיג המפלגה הסוציאליסטית שהיה בעל קשרים הדוקים עם יהודים ועם ישראלים, בעיקר עם ראשי מפלגת העבודה, סימנה שינוי במצב. בראשית מארס 1982 הגיע הנשיא לביקור רשמי בישראל, מסע ראשון של נשיא צרפת לישראל. הוא התקבל בנמל התעופה בן-גוריון על-ידי הנשיא נבון וראש הממשלה מנחם בגין, שהובא בכיסא גלגלים מאחר שהחלים משבר ברגלו. על אף הגשם השוטף התקיים טקס מלא עם סקירת המשמר וירי 21 מטחי כבוד. נבון סיים את דברי הברכה בפנייה בצרפתית למיטראן ולרעייתו דניאל: “ברוכים הבאים, אדוני הנשיא ורעייתך, אתם בביתכם”. רבים התרגשו לראות שוב את דגל “שלושת הצבעים” מתנוסס מעל הרחבה בלוד וברחובות ירושלים.

לאחר הטקס נסע מיטראן לירושלים ונועד עם נבון בבית הנשיא. למחרת קיים שיחות מדיניות עם ראש הממשלה. היחסים בין מיטראן, שהיה חבר קרוב של מנהיגי מהמערך, לבין ממשלת בגין היו מתוחים, ולא היו ציפיות לפריצת דרך בנושאים המדיניים כגון התקדמות בשיחות האוטונומיה וקידום פתרון לבעייה הפלסטינית. אולם הפרשנים הפוליטיים קבעו שעצם חשיבות הביקור היא בקיומו. כתב “הארץ” בצרפת ציין שאמנם מיטראן תומך בהגדרה עצמית לפלסטינים, אולם בעצם ביקורו בישראל הוא מעביר מסר שאין לבודד את ישראל ולהפעיל לחץ עליה (הארץ, 1/3/1982,קטעי עיתונות, תיק נ 364/5). במסמכי משרד החוץ שנמסרו לנשיא נבון לפני בואו אנו מוצאים סקירות על יחסי ישראל-צרפת, המביעות תקווה שניתן יהיה לנצל את ביקור למיתון העמדה הפרו-ערבית של צרפת ולהידוק הקשרים הכלכליים והתרבותיים בין שתי המדינות. עם זאת, יש לשכנע אותו להימנע בניסיון לתווך בין הצדדים בסכסוך הישראלי-ערבי. (תיק נ 351/8, נ 351/13).

מיטראן הגיע עם פמיליה גדולה של 130 איש, ובה ארבעה שרים, ביניהם שר החוץ, קלוד שייסון, ושר התרבות ג’אק לנג, וג’אק אטלי, כלכלן יהודי שנולד באלג’יר ושימש יועץ מיוחד לנשיא. ביום השני לביקורו נאם מיטראן בכנסת וקיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נערכו שתי ארוחות ערב חגיגיות: ארוחת ערב בכנסת מטעם הנשיא נבון, וארוחה מטעם האורח במלון המלך דוד בו התאכסנו מיטראן וחברי משלחתו. נבון מסר לאורח שי – סדרת מטבעות עתיקים מימי מרד בר כוכבא.

.2 | "ידיד אמת בא אליכם"

כתבה ב”ידיעות אחרונות”, 28 בפברואר 1982

במהלך הביקור הדגיש מיטראן את ידידותו לעם היהודי ולישראל. הוא חנך אולם כנסים, מוזיאון וגן ב”יד ושם” המוקדשים למחתרת היהודית בצרפת, וקיבל מדליה מטעם “יד ושם” בנוכחות משלחת ותיקי לוחמי המחתרת. למחרת אף ביקר בבית לוחמי הגטאות. כתב “ידיעות אחרונות” אראל גינאי ציין שאחת ממטרות ביקורו היתה רצון לבטא הזדהות עם גורל היהודים בשואה (קטעי עיתונות, תיק נ 364/5).  לפי הביוגרפיה הרשמית של מיטראן כפי שהייתה ידועה באותה שנה, הוא הצטייר כלוחם בנאצים שברח ממחנה מעצר בו הוחזקו שבויי מלחמה והתגייס למחתרת. בהמשך הצטרף לכוחות הגנרל דה גול באנגליה וחזר לצרפת כדי להפעיל רשת שבויי מלחמה לשעבר. לאחר המלחמה תמך בסיוע למעפילים יהודים שניסו לעלות ארצה בניגוד למדיניות הממשלה הבריטית.

ב-2 במארס פנה המשורר חיים גורי, שנפטר לאחרונה, לנשיא נבון והציע לו להזכיר בנאומו בארוחת הערב החגיגית דברים “העוסקים אף הם ביחסי ישראל צרפת בימים ההם” מתוך סרט על ההעפלה שיצר בשנת 1979, “הים האחרון”. סרטו של גורי הוא השני בטרילוגיה בנושא השואה, שיצר יחד עם הבמאי דוד ברגמן והצייר ז’אקו ארליך בהזמנת בית לוחמי הגטאות. גורי הציע לצטט מתוך דברים שאמר בראיון בסרט אדוארד דפרה, מי שכיהן כשר הפנים בממשלת צרפת בשנת 1946.

תיק ביקור הנשיא פרנסואה מיטראן, נ 351/13, עמ’ 69.

לא מצאנו את הקטע שצירף גורי למכתב, אולם יצחק נבון קיבל את הצעתו ושיבץ את הדברים בנאום שנשא בארוחת הערב החגיגית בכנסת. הוא סיפר על סרטו של גורי והוסיף:

בהמשך דבריו הזכיר נבון את התרומה הגדולה של צרפת לאנושות, החל מהמהפכה הצרפתית שהביאה למתן שוויון זכויות אזרחיות ליהודים, ואת התפקיד שמילאה צרפת, כפי שציין גורי, במתן מקלט לפליטים יהודים, סיוע המחתרת ללוחמים יהודים וסיוע צרפת לישראל בשנים הראשונות של עצמאותה  (ביקור הנשיא פרנסואה מיטראו, תיק 351/9, עמ’ 288-279).

בדברי תשובתו נזכר מיטראן גם הוא בימי המלחמה ורדיפת היהודים בצרפת, ובפעילותו למען מעפילי ה”אקסודוס” (תיק נ 351/9, שם, עמ’ 148-146).

ביקור הנשיא מיטראן ב”יד ושם”, 4 במארס 1982: צלם: יעקב סער, לע”מ

נאום שמעון פרס בכנסת במהלך ביקור הנשיא מיטראן, 4 במארס 1982. צלם: יעקב סער, לע”מ

כצפוי, השיחות המדיניות עם מיטראן לא הביאו לפריצת דרך. במהלך נאומו בכנסת הוא אף דיבר בזכותה של הקמת מדינה פלסטינית ועורר את חמתו של ראש הממשלה בגין, שענה לו כי מדינה כזאת תהווה סכנה ביטחונית לישראל. מיטראן סירב לבקר באתרים מעבר לקו הירוק ושר החוץ שייסון נפגש עם משלחת ראשי ערים מהגדה המערבית ורצועת עזה.

תקרית נוספת עוררה כעס רב בקרב שרי הממשלה. סגן ראש הממשלה דוד לוי התלונן בישיבת הממשלה שבעת סיור הנשיא מיטראן בעכו העתיקה, נתפס מקומו במכונית הנשיא על-ידי המדריך, ההיסטוריון פרופ’ יהושע פראוור. כיוון שהיו טענות גם על סידורי הישיבה בארוחת הערב של הנשיא, הוחלט להקים ועדה לבדיקת הפרוטוקול בביקורים נשיאותיים…

אף על פי כן, הוכתר הביקור בהצלחה וביוני 1982 ביקר בישראל גיסו של מיטראן, השחקן רוג’ה אנין, יהודי יליד אלג’יר, עם קבוצת שחקנים ואנשי במה צרפתים ונפגש עם הנשיא נבון (נשיא המדינה יצחק נבון – אישים מחו”ל, תיק נ 326/2).

.3 | אחרית דבר

דימויו של הנשיא מיטראן כלוחם בנאצים וידיד העם היהודי עמדו במרכז ביקורו בישראל. אולם כעבור שנים, בתחילת שנות ה-90, נסדק דמוי זה לאחר שנתגלו פרטים נוספים על עברו בזמן המלחמה. לאחר שברח ממחנה השבויים, הוא מילא תפקידים בממשלת וישי של המרשל פטן, ששיתפה פעולה עם שלטונות הכיבוש הגרמני. נטען שגם אחרי המלחמה  שמר מיטראן על קשרי ידידות עם רנה בוסקה, המזכיר הכללי של משטרת וישי, שהיה אחראי למבצע לריכוז יהודי פאריז לצורך גירושם למחנות ההשמדה, ושאף סירב להעמיד לדין פושעי מלחמה. תומכי מיטראן טענו שהוא פעל למען המחתרת גם בזמן ששירת את וישי. הגילויים האלו פגעו ביחסי הנשיא עם הקהילה היהודית בצרפת ועם ישראל.