מיומו הראשון בתפקיד שר החינוך, שהיה ממונה גם על ביצוע “חוק רשות השידור”, שבו ועלו הבעיות שהתגלו ברשות השידור על סדר יומו של יצחק נבון. הבעיות נגעו ליחסי העבודה ברשות וטענות חוזרות ונשנות על תוכנם של השידורים בערוצים הממלכתיים. בתיק גל-15454/1 מרוכזים הודעות דובר משרד החינוך שעוסקות בפעולותיו של שר החינוך בנוגע למצב ברשות השידור. הנה מבחר מהן.
שר החינוך והתרבות יצחק נבון והבעיות ברשות השידור
.1 | א. טענות על תוכן השידורים
המתח שהיה קיים בין הפעלת ערוץ ממלכתי שמחויב לאובייקטיביות בעניינים שנויים במחלוקת ציבורית, לבין המצב הפוליטי המתוח והמפותל בישראל, גרם לטענות מטענות שונות, הן מימין הן משמאל, נגד תוכן השידורים שלהן נדרש שר החינוך. יש לזכור שבאותן השנים טרם הוקמה הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, עדיין לא היו ערוצי טלוויזיה מלבד הערוץ הראשון הממלכתי ושידוריו זכו לאחוזי צפייה עצומים. כל התבטאות צורמת בתוכנה או בסגנונה, “הקפיצה” אפוא את הצד שראה את עצמו נפגע. שאילתות רבות הוגשו לשר החינוך בכנסת על תוכן השידורים או התבטאויות שנויות במחלוקת. למשל פינתו של בומה שביט, תעשיין שנודע בלשונו החריפה, והגיש פינת פרשנות על עניינים כלכלים בעקבות התכנית לייצוב המשק, זכתה שוב ושוב לביקורת ונבון אף נדרש לבטל אותה, אך החליט שלא לעשות זאת (גל-15454/1 עמ’ 46).
.2 | א.1 טענות משמאל - "שטחים" או "אזורים"
במרכז הטענות עמדו התבטאויות שקשורות לעמדות השונות בענייני מדיניות וביטחון, ובעיקר המחלוקות החריפות בין ימין לשמאל בנוגע לעתיד ה”שטחים המוחזקים”. למשל בדצמבר 1984 החליט הוועד המנהל של רשות השידור שקרייני ומגישי החדשות של הרשות לא ישתמשו יותר במונח “שטחים” לגבי הטריטוריות שנכבשו על ידי ישראל במלחמת ששת הימים, ומוחזקות על ידי צה”ל, אלא ישתמשו במונח “אזורים”. בימים הבאים הגיע אל לשכתו של נבון מכתב משני אנשי מפלגת העבודה – ישראל פלג, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, ועמירם ניר, יועצו של ראש הממשלה שמעון פרס לענייני טרור בינלאומי. השניים ערערו על ההחלטה וטענו שהיא נגועה בשיקולים פוליטיים. “תמוה שרשות השידור לוקחת על עצמה אחריות וראשוניות לסיפוח השטחים המוחזקים על ידי צה”ל”, כתבו השניים ובקשו מנבון לפעול לביטול ההחלטה. גם חבר הכנסת אלעזר גרנות הגיש שאילתה בעל פה לנבון העניין הזה. בתשובה הודיע נבון כי ביקש מהנהלת רשות השידור לדון שוב בהחלטה הזו, כפי שאכן היה וההחלטה בוטלה (תיק גל-15454/1, עמ’ 58-55).
.3 | א.2 טענות מימין - "תשדירי שירות" לארגוני הטרור בטלוויזיה הישראלית?
בשנים האלו עלו לא אחת טענות שהטלוויזיה הישראלית “שמאלנית” וקיימת בה נטייה להבליט עמדות שמשויכות למחנה השמאל. שידוריה נבחנו אפוא בשבע עיניים על ידי דוברי הימין. למשל ב-15 בינואר 1985, הגיש חבר הכנסת מהליכוד עוזי לנדאו שאילתה לנבון בעקבות שידור בחדשות חמישה ימים קודם של טקס הענקת תארים באוניברסיטת א-נג’אח בשכם. לנדאו טען שהכתבה הציגה בהרחבה טכס שהיה מפגן אהדה לארגון לשחרור פלסטין (אש”ף) שכלל ביטויים קיצוניים של לאומיות פלסטינית. האם השר מתכוון לנקוט בצעדים שיאפשרו שידור מידע חדשותי מלא, אך ימנעו “עידוד ופרסומת מארגוני טרור?”, שאל למנדאו. הוא הוסיף ושאל לגבי מגמה שהסתמנה ברשות השידור למנוע כל כיסוי של פעילותו של הרב מאיר כהנא ותנועתו “כך” (גל-15454/1 עמ’ 45). נבון השיב ללנדאו שיש חשיבות בהצגה מלאה של מידע חדשותי גם כזה, אך יש שקול לקצר ולשדר במינון נכון (גל-15454/1, עמ’ 43).
שדרן נוסף שננזף על התבטאות שנויה במחלוקת היה גבי גזית. לטענת חבר הכנסת רפאל איתן בשאילתה לנבון, הביע גזית בשידור חי תמיכה ביציאה מלבנון ואף ייחס אותה לפעילות מחאה שהוא היה שותף לה. נבון השיב כי אסור לשדרן להביע עמדה מדינית בשידור על נושאים מדיניים וציבוריים, אולם בתכנית בשידור חי “יש לפעמים ניסוחים בלתי מוצלחים” (גל-15454/1, עמ’ 37)
לעתים אף הביע נבון עמדות בנוגע לשידורים עצמם. למשל ביקורת שמתח על הסיקור הבלתי מספק, לטענתו, בטלוויזיה הישראלית לביקור של נשיא קוסטה ריקה בישראל ולנאום מלא שבחים לישראל שנשא בכנסת. (גל-15454/1, עמ’ 10)
.4 | ב. בעיות מנהליות ברשות
מיד עם כניסתו למשרד החינוך נדרש נבון לטפל במצב הקשה ברשות השידור שסבלה מיחסי עבודה גרועים, סכסוכים פנימיים רבים ומשבר תקציבי חמור. לקראת ראשית ינואר 1985 הודיע החשב הכללי במשרד האוצר שספק אם ניתן יהיה לשלם לעובדי הרשות את משכורות דצמבר 1984. לאור זאת הועלו הצעות להביא לסגירתה של הרשות כאמצעי להבראתה. נבון נכנס לעובי הקורה. הוא נפגש עם הנהלת הרשות, שכנע את האוצר לשלם את המשכורות והביא לישיבת הממשלה דיון דחוף במשבר התקציבי ברשות. בסוף דצמבר 1984 נפגש נבון עם יו”ר הוועד המנהל של הרשות מיכה ינון. הוא טען כי הרשות אכן זקוקה להבראה וארגון מחדש, אולם הוא מתנגד לסגירתה כ”תרופת פלא” וכי בכוונתו להגביר את מעורבות שר החינוך בענייני רשות השידור “ששידוריה באמצעות הרדיו והטלוויזיה, מגיעים ומשפיעים על כל אזרח ומשפחה”. (תיק: גל-15454/1 עמ’ 80). ברוח זו ענה נבון ליו”ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, נחמן רז, ששפנה אליו כדי שיתערב בדחיפות במשבר ברשות (גל-15454/1, עמ’ 77).
הצעות לפיזור רשות השידור ונקיטת צעדים להבראתה המשיכו לזרום אל שולחנו של נבון. במרס 1985 ענה לח”כ יצחק ארצי שהציע זאת, כי בכוונתו לבחון החלת שינויים בחוק רשות השידור, אולם אין הוא תומך בפיזורה, דבר שלא יביא לפתרון המצב. (גל-15454/1, עמ’ 29)
בוקה ומבולקה התחוללה סביב הצורך לבחור במנהל טלוויזיה חדש. המכרז שפורסם לבחירת המנהל עורר מחלוקת קשה בתוך הרשות וגרר התערבות של גורמים פוליטיים, שהדיה הגיעו לתקשורת והבאישו עוד יותר את ריחה של הרשות. גם בעניין הזה התערב נבון באופן אישי בתהליך ודרש להכריז באופן מידי על מכרז חדש שיתקן במידת האפשר את המשקעים הקשים שהותיר התהליך בציבור (גל-15454/1 עמ’ 52). נבון גם נאלץ להתגונן נגד טענות שהועלו נגדו על כי פסל מטעמים פוליטיים את מועמדותו של השדרן הוותיק יעקב אחי-מאיר לתפקיד עורך “מבט לחדשות”, משום שאחיו יוסי משמש בתפקיד בכיר בלשכתו של ראש הממשלה יצחק שמיר (גל-15454/1 עמ’ 7).
.5 | ג. מי בוחר את השירים לאירוויזיון?
“צרה” נוספת שבה נדרש נבון לטפל הייתה קשורה לתחרות הזמר של איגוד השידור האירופי – “האירוויזיון”. ב-1973 ייצגה הזמרת אילנית לראשונה את ישראל בתחרות עם השיר “אי שם”. ב-1978 וב-1979 ניצחה יזהר כהן ולהקת “חלב ודבש” בזה אחר זה בתחרות. ההצלחה הישראלית הביאה את הזמר הישראלי לרחבי אירופה ואלו שייצגו אותה, על אחת וכמה המנצחים, זכו לפרסום רחב שהכנסה יפה בצדו. ההשתתפות בתחרות הפכה אפוא למקפצה נחשקת לפרסום ותהילה. רשות השידור הייתה חברה באיגוד השידור האירופי ולכן הייתה אחראית לבחור את השיר המייצג. לא מעט טרוניות וטענות נשמעו על תהליך הבחירה. בינואר 1985 הגיש ח”כ דוד מגן שאילתה לנבון על תהליך הבחירה של השיר המייצג באירווויזיון הקרוב – הרכב השופטים והקריטריונים המנחים אותם. נבון השיב לו בשם רשות השידור באריכות וטען כי הבחירה היא מקצועית לחלוטין ללא שיקולים זרים (גל-15454/1 עמ’ 67-63). [או הודעה בעניין]