שער שלישי - פעילותו של הנשיא נבון בתחום המדיני

רבקה גובר הייתה אשת חינוך ועובדת סוציאלית שטיפלה בחינוך ובקליטת עולים חדשים. שני בניה, אפרים וצבי, נפלו במלחמת העצמאות. רבקה ובעלה מרדכי התמודדו עם אבלם הכבד בהקדשת חייהם לקליטת העולים החדשים באזור באר טוביה וחבל לכיש. את הכינוי “אם הבנים” קיבלה מדוד בן גוריון, עמו התכתבה בשנות ה-50′. מנחם בגין כיבד אותה כאשר הזמין אותה לטקס החתימה על הסכם השלום עם מצרים בוושינגטון במרץ 1979. גובר נפטרה ב 1981 ובהלוויתה השתתפו אלפים, כולל הנשיא נבון , יו”ר הכנסת סבידור, הרב הראשי שלמה גורן ואישים נוספים.

רבקה ומרדכי גובר, מושב נהורה (אוסף התצלומים הלאומי, לע”מ)

רבקה גובר, 1968 (וויקיפדיה)

יצחק נבון קיבל מכתבים רבים מרבקה גובר בנושאי קליטת עלייה וחינוך וכן בנוגע לשלום עם מצרים. אחד המכתבים המעניינים היה העתק מכתב ששלחה גובר לנשיא אנואר אל-סאדאת, נשיא מצרים ובו סיפרה על ביקור משלחת מצרית בכפר ורבורג ב-1946, ועל צילום משותף שלה ושל משפחתה עם המבקרים. המשלחת הגיעה לבקר ב”מכון ללימודי החקלאות” (מאוחר יותר המקום הפך ל”מכון וולקני“) ויצאה לבקר במשקים יהודים ליד רחובות. הערה היסטורית: זהו ביקור מעניין ביותר, משום שבדצמבר 1945 הוכרז על החרם הערבי נגד הישוב היהודי בארץ ישראל וכאן ישנו ביקור של משלחת מצרית (הנראית רשמית) ביישוב היהודי בארץ ישראל!

בצילום ניתן לראות את גובר, בעלה מרדכי (שבעת שליחת המכתב כבר נפטר), שני בניה שנפלו במלחמה ובתה הקטנה. היא מספרת לסאדאת כי אחד מחברי המשלחת שמר את גזיר העיתון המצרי שבה התפרסמה התמונה ואף שלח לה אותו (לא ברור מהמכתב מתי). היא כתבה לסאדאת, כי אין ספק שהתמונה נגעה לליבו והביקור נחרת בזכרונו.

בסוף מכתבה, פונה גובר אל סאדאת בנימה אישית:

“הוד מעלתך, הנשיא סאדאת: שני בני נפלו במלחמה, כאחיך האהוב.

אנו יודעים כי מחיר המלחמה אינו מתחלק בשווה ואומלל הוא זה שעליו הושת החלק המר של המחיר הכבד הזה.

אולם מחיר השלום מתחלק וככל שיותר מנות ממנו יחולקו, כך יחוזק השלום.

בואו ונתפלל שרוחו תתפשט על כולנו, רוח האחריות כלפי עמינו שתוביל אותם לחסותם של שלום וצדק. ”

המכתב נמצא בתיק נ 320/3, עמודים 141 – 144