גנבון ויחסי ישראל-מצרים בצל רצח הנשיא סאדאת

ג.1 | ביקור תנחומים במצרים אחרי רצח סאדאת, 17 בנובמבר 1981

שנה לאחר ביקורו המוצלח במצרים נקטעו יחסי הידידות וההערכה של נבון עם סאדאת. ב-6 באוקטובר 1981 נרצח הנשיא סאדאת במהלך מצעד צבאי לציון ניצחונות מצרים במלחמת אוקטובר 1973. יצחק נבון רצה לצאת למצרים מיד לביקור תנחומים, אולם ראש הממשלה בגין החליט שהוא עצמו ייסע למצרים, וביקור הנשיא נדחה עד יום לפני היום הארבעים לרצח. נבון שלח איגרת תנחומים לסגן הנשיא חוסני מובארכ ומכתב אישי לג’יהאן סאדאת בו הביע זעזוע מהמכה הקשה שפקדה אותה והערצה ואהבה לדמותו של סאדאת (תיק 345/7, עמ’ 118-117, 115).

ידידו של נבון, שגריר ישראל בקהיר משה ששון, שלח לו ניתוח שכתב עוד בספטמבר 1981 על מצב הרוח הקודר במצרים, האכזבה מן הציפיות לשיפור במצב בעקבות חוזה השלום ואכזבתו של סאדאת עצמו מהמצב הפנימי, שגרמו לו להודיע על שורת מאסרים וצעדי דיכוי נגד מתנגדיו. צעדים אלו לא הועילו, והמתנקשים בו היו אנשי צבא הקשרים לחוגים אסלאמיים קיצונים המתנגדים לחוזה השלום עם ישראל. בצל האבל על מותו של סאדאת, שני הצדדים היו מעוניינים להראות שהיחסים ביניהם נמשכים כרגיל. עוד לפני בואו של נבון התקיים ביקור בישראל של שר החוץ כמאל חסן עלי וביקור שר התעשייה והמכרות מוחמד טהא זכי, כמתוכנן. הם ביקרו גם אצל נשיא המדינה, וזאכי נתמנה למלווהו של נבון בעת ביקורו במצרים.

ב-17 בנובמבר ערכו יצחק ואופירה נבון ביקור תנחומים אצל ג’יהאן סאדאת, ונבון הקריא לה מתוך המכתב האחרון שקיבל מסאדאת. הם הניחו זר על קברו של סאדאת ונבון נפגש עם חוסני מובארכ, שכבר נבחר לנשיא – החדש (ראו גם נשיא המדינה יצחק נבון – ביקור תנחומים לגב’ סאדאת,תיק נ 353/4).

 

הנשיא נבון עם חוסני מובארכ, 17 בנובמבר 1981. צלם: יעקב סער, לע”מ

אופירה נבון וג’האן סאדאת בזמן ביקור הנשיא במצרים, 29 באוקטובר 1980. צלם: יעקב סער, לע”מ

להלן דיווח בעברית ובערבית על ביקור הנשיא נבון במצרים.

https://www.youtube.com/watch?v=-YfuH0OLbao&feature=youtu.be&t=7s

https://youtu.be/-YfuH0OLbao?t=655

ג.2 | "יציבות והמשכיות": מסר ממובארכ לנבון לקראת השלמת הפינוי מסיני

שר הביטחון אריאל שרון על גדות התעלה, בשובו מביקור רשמי במצרים, 21 בינואר 1982. צלם: משה מילנר, לע”מ.

בראשית שנת 1982 היה נדמה שיחסי ישראל-מצרים עולים על דרך המלך. מועד הפינוי הסופי מסיני הלך והתקרב, ובינואר ביקר אריאל שרון, שהתמה לשר הביטחון אחרי הבחירות בקיץ 1981, בקהיר בלוויית אשתו ובנו גלעד. באותו חודש ביקרה משלחת נוער גדולה ממצרים בישראל. בפברואר ביקר בארץ שר המדינה המצרי לענייני תרבות לרגל פתיחת תערוכת ציורים של אמנים מצריים בתל אביב ונפגש עם נבון. נוסף על סדרת פגישות בין שרון ושר החוץ, כמאל חסן עלי, במטרה לקבוע סופית את תוואי הגבול לאחר הנסיגה, תוכנן גם ביקור רשמי של הנשיא מובארכ. ממשלת ישראל דרשה שהוא יבקר בירושלים וישתתף בטקסים ממלכתיים בעיר. מובארכ, שניסה להתקרב מחדש למדינות ערב, הבהיר שהוא מעדיף לבקר בעיר אחרת, כפי שנהג סאדאת אחרי חתימת חוזה השלום.

ב-24 במארס העביר אניס מנצור, עורך “אוקטובר”, מסר ממובארכ לנבון ובו חזר על מחויבותה המוחלטת של מצרים לשלום ללא כל קשר לפינוי. מובארכ הדגיש כי הוא ממשיך את הקו של סאדאת ו”סיסמתו היא יציבות והמשכיות.” עם זאת, מצרים היא מדינה ערבית ותישאר כך, ולחלק ממדינות ערב יש בעיות עם השלום. מצרים מקווה לשמש צינור שיביא לשלום כולל. היא לא תעשה דבר שיפגע בשלום – יש לקוות שישראל תנהג כך אף היא. נבון ביקש ממנצור להעביר לנשיא מצרים את ביטחונו במחויבותו לשלום. עם זאת ביקש לשקול מחדש את החלטתו לא לבקר בירושלים.”ביקור בירושלים אין פירושו הכרה בירושלים כבירת ישראל. הביקור נחוץ מסיבות מעשיות: הנשיא, רה”מ [ראש הממשלה] והכנסת נמצאים בירושלים. סירובו של הנשיא מובארכ לבוא לירושלים הפך ל-ISSUE. עתה ביקור בירושלים חשוב עוד יותר מפני שיסלק את הספקות שנוצרו בקרב העם בישראל לגבי מחויבות מובארכ לשלום”, כתב נבון. (תיק נ 345/7, עמ’ , 23-22).

ב-25 באפריל 1982 השלימה ישראל את הנסיגה מסיני. העיר ימית וחבל רפיח פונו ממתיישבים ישראלים ונהרסו (ראו פרק ח על קשרי נבון עם מתיישבי ימית). באותו זמן פעלו האמריקנים כדי לחדש את שיחות האוטונומיה בין ישראל למצרים, אולם בעקבות פלישת ישראל ללבנון במבצע שלום הגליל בקיץ 1982 נטשה מצרים סופית את השיחות. לאחר הטבח בסברה ושתילה הוחזר שגריר מצרים בתל אביב לקהיר ותהליך הנורמליזציה הוקפא.

יחסי ישראל-מצרים ידעו עליות ומורדות בשנים הבאות, ויצחק נבון השתדל לתרום להם גם בתפקידו כשר חינוך. ב-1989 אמר בערב הוקרה לסופר המצרי נגיב מחפוז, שזכה בפרס נובל לספרות:”השלום בינינו הוא עדיין שתיל רך, הטעון השקיה ועידור ובעיקר שמירה מפני הרוחות העזות הנשבות לעברו מצדדים רבים ומבקשים לעקרו משורש”. נבון ואשתו אופירה שמרו על קשרים עם אלמנתו של סאדאת, ג’האן, כפי שמעיד מסמך זה על שיחת תנחומים עמה ביום האזכרה לנשיא סאדאת בשנת 1989.