תרומתו של יצחק נבון לשימור מורשת יהדות ספרד

משפחת נבון בירושלים, 1925, יצחק נבון נשען על ברכי אביו, לע”ם

“מעורבותי הגדולה ביצירת הסדרה על ירושלים אשר בספרד היוותה מבחינתי סגירת מעגל אישי. עשרות שנים חלפו מאז צמחתי בשכונת אוהל משה ונפשי נקשרה בתרבותה של יהדות ספרד. תרבות זו, שירתה, ספרותה ורוחה ליוו אותי בכל אשר פניתי. ביצירתי הספרותית עסקתי בה, ועתה זכיתי להיות שותף בהעמדת נר זיכרון לאנשיה, לחכמיה ולמשורריה”, כך כתב נבון בכל הדרך ספרו האוטוביוגרפי. כבן למשפחה של מגורשי ספרד שהגיעה לבולגריה והמשיכה לירושלים במאה ה-17, ינק נבון מילדותו את מורשת יהדות ספרד. את הרומנסות, הפתגמים והמשלים בלאדינו, שמע וכתב בבית מפי אמו וסבתו. מאוחר יותר היו בסיס ליצירותיו ושימשו אותו בנאומיו בתפקידים הציבוריים הרבים שמילא: “בשכונת אוהל משה ספגתי את המראות והריחות שבבגרותי נתתי להם ביטוי ב”רומנסרו ספרדי” ובמחזמר “בוסתן ספרדי” …שכונתי הייתה שכונה ספרדית, דהיינו דיברו בה ספרדית יהודית, מקטון ועד גדול, מהעריסה ועד התכריכים. גם בביתי דיברנו בעצם רק ספרדית. עברית הייתה לשון בית הספר ובית הכנסת, או במגע עם שכונות אחרות. אנו הרגשנו את עצמנו יחסנים, גאים במוצאנו”.

נבון לא הסתפק בכתיבת המחזות (על כך בפרק: תרומתו של יצחק נבון לשימור מורשת יהדות ספרד – בוסתן ספרדי). הוא למד את תולדות היהודים בספרד ובארצות הפזורה שלהם, וחקר את הסבל שעבר עליהם תחת חקירות האינקויזיציה. את שירותו למדינה החל בארצות דרום אמריקה הדוברות ספרדית. שם גם למד את השפה, שהתברר לו שהיא לא בדיוק לאדינו. ידיעתו את הספרדית הפכה אותו למנהיג מבוקש בעת ביקורי אישים מספרד וממדינות דוברות ספרדית וגם לבעל תפקיד משמעותי בהידוק הקשרים בספרד שלאחר פרנקו. בתיקי לשכת הנשיא מרוכזות בקשות רבות שעוברות דרך משרד החוץ לפגוש אותו:

דר’ Refael Perez Escolar סגן נשיא המפלגה “רפורמה דמוקרטית” בספרד בעת ביקורו בארץ באפריל 1977 (נ-476/9 ע’ 206)

עמוד ראשון של הרצאתו של יצחק נבון במכון ליחסי תרבות בקולומביה בעת שירותו מטעם משרד החוץ בדרום אמריקה. ההרצאה על מדינת ישראל פותחת באמירה על הקרבה בין הלאדינו והספרדית. לעיון בהרצאה המלאה, באדיבות ארכיון יצחק נבון

הנשיא ומורשת יהודי ספרד

ארגונים ופרטים מצאו בבחירתו של נבון לנשיא החמישי של מדינת ישראל הזדמנות לתת מקום בולט יותר משהיה לתרבות הספרדית. ועד עדת הספרדים ועדות המזרח בירושלים שלח לנבון עם היבחרו יצירות ומחקרים שהוציאו לאור והביעו תקווה שהנשיא יסייע להרחיב את הפעולה בשדה זה (נ-293/14 ע’ 12 – 14), הם הזמינו אותו למופעים שנוצרו על ידי התיאטרון לפולקלור ולמוסיקה שהוקם תחת חסותם (למופעים כמו “בליל ירח בהיר” ו”אל קורטיז’ו”), ועדכנו אותו בתכניותיו האמנותיות של התאטרון מתוך תקווה שיסייע מוסרית וחומרית למפעל זה “לקידום תרבותנו ואנשינו” (נ-291/7 ע’ 2 – 7, 73). לבקשתם פנה נבון ליו”ר הסוכנות אריה דולצ’ין כדי שזה יסייע בהקמת בית מדרש לרבנים, שהקימו בשיתוף עם אוניברסיטת בר-אילן. המטרה הייתה שבוגרי בית המדרש יפעלו לאחר מכן בקרב הקהילות הספרדיות בגולה ולהצלת הנוער מהתבוללות (נ-293/14 ע’ 4 – 8). נבון גם נתן את ברכת הדרך למרכז החינוכי הספרדי שהוקם בירושלים, כדי להביא אליו יהודים מכל העולם. בדבריו הוא מחבר שתי שאיפות – הידוק הקשר עם התפוצות תוך מתן מקום למורשת יהדות ספרד (נ-298/15 ע’ 48, 52, 100 – 101): “התכנית של המרכז תיגע בעומק החיים של הנוער הספרדי בקהילות רבות ברחבי העולם, שילמדו על שורשיהם וילמדו את המורשת התרבותית הגדולה של אבותיהם והדבר יעשיר ויחזק אותם ואז יהיו מקור כוח לעם היהודי בישראל ובתפוצות בימים של שינויים גדולים”:

נ-298/15 ע’ 101

הנשיא הקצה כספים למפעלים חינוכיים ומחקריים הקשורים לתרבות ספרד: הוא תרם תרומה מקרן הנשיא להוצאת “כאן ירושלים” בלאדינו (נ-401/42), סייע למוסד ביאליק בהוצאה לאור של הספר “שיחות על אהבה” של דון יצחק אברבנאל (נ-329/2 ע’ 559), השתתף בפתיחת המכון לחקר התנועה הציונית והחלוצית בארצות המזרח (נ-299/11), קיבל את פני משלחת נאמני ההקדשות של העדה הספרדית בצפת שביקשו את תמיכתו המוסרית בהקמת מרכז ללימודי יהדות בצפת (שיביא בין השאר להחייאת הרובע הספרדי בעיר העתיקה) (נ-328/2 ע’ 480), הגיב בעניין לפנייתו של פרופסור מאוניברסיטת לונדון ששיתף אותו בתכניות שונות שיצר כדי להפיץ את התרבות הספרדית היהודית (Sephardi culture) בבתי ספר בישראל וברחבי העולם באמצעות תאטרון בובות יהודי: בשל העניין שלך בתרבות ספרדית אולי תוכל להעיר על המפעל ולייעץ לי (נ-329/1 ע’ 381 – 383). נבון גם טיפח את מורשתו של המוזיקאי, המלחין והאתנולוג יצחק לוי ופעל להוצאה לאור של האנתולוגיות שלו של הרומנסות הספרדיות (נ-328/2 ע’ 186, 460 ):

נ-328/2 ע’ 186

נבון לא יכול היה להיענות לכל הפונים. רוב תשובותיו החיוביות התמקדו בטיפוח של מורשת תרבותית ומרכזי מחקר, שימור, תיעוד ומסירת מורשת. מכאן מכתבו לבית הכנסת האיטלקי בירושלים:

נ-328/3 ע’ 140

בין ישראל וספרד

כאמור היה הנשיא נבון בקיא בשפה הספרדית ובתרבות יהודי ספרד וכך, כאשר החלו הגישושים בין ממשלת ספרד לממשלת ישראל, בסוף שנות ה-70, לאחר פרנקו, ליצירת קשרים דיפלומטיים, כלכליים ותרבותיים בין המדינות, הפך נבון באופן טבעי לדמות ייצוגית במפגשים רשמיים ולא רשמיים בין נציגי שתי המדינות. הוא הופיע בתקשורת הספרדית (בעיקר ביוזמת הספרדים). משרד החוץ פנה פעמים רבות ללשכת הנשיא בבקשה לקבל לשיחה אנשי דת מספרד, משלחות של ארגונים וגופים ציבוריים, פוליטיקאים ואנשי ציבור מספרד, כמו לדוגמא – חברי אגודת הידידות ישראל – ספרד, שגם פעלו להעלאת ההצגה בוסתן ספרדי בספרד: “בשל חוסר היחסים הדיפלומטיים לנו עניין מיוחד לגרום להתעניינות מצידם במורשת הספרדית, אי לכך בקשתנו שכבוד הנשיא יאות לפגוש את המשלחת” (נ-476/9):

נ-476/9 ע’ 139, 177

גם הפדרציה העולמית של הקהילות הספרדיות טיפחה את הקשר שלה עם הנשיא נבון ודאגה ליידע אותו לגבי אירועי תרבות, ממצאים ארכיוניים וארכיאולוגים הקשורים למורשת היהודית של ספרד שהעיסוק בה זכה לפריחה:

נ-290/9 ע’ 6

הארכיון נעול!

בספרו כל הדרך מספר נבון שכאשר היה סגן יושב ראש הכנסת הוזמן להרצות פעמים רבות בארצות דוברות ספרדית. בביקור במקסיקו ביקש להיכנס לארכיון האינקוויזיציה שם, אך כאשר נחת במקסיקו נאמר לו כי פרצה שביתה של עובדי המדינה והארכיון נעול. כעבור שלוש שנים הצליח להגיע לארכיון אך לא קיבל לידיו את המסמכים שבהם היה מעוניין, והם המכתבים של לואיס קרווחל בימי מאסרו בידי האינקוויזיציה. רק בניסיונו השלישי כעבור שש שנים הצליח נבון לעיין במסמכים שביקש, אך לא הצליח לשכנע את נשיא מקסיקו להעביר אחד מהמכתבים לספריה הלאומית בירושלים. נבון מספר על עצמו שמאז אותה פרשה גברה התעניינותו בתופעת האנוסים כתופעה היסטורית אך גם באותם המחפשים את שורשיהם שנים אחר כך, ובמהלך מסעותיו בספרד ובמדינות דוברות ספרדית עשה מאמצים כדי לאתר ולפגוש כמה מהם. מאוחר יותר ב-2011 נאות לשמש נשיא כבוד של המכון הבינלאומי לחקר היהודים הנסתרים (אנוסים) במכללה האקדמית נתניה. בספרו כתב: “באמתחתי טיוטת מחזה העוסק בנושא האנוסים, שמי ייתן ויושלם יום אחד”.

שר החינוך יצחק נבון ומורשת יהדות ספרד

יצחק נבון כיהן כשר החינוך בשנים שקדמו לשנת ה-500 לגירוש ספרד (1992) ולאורכן עסק רבות בטיפוח מורשת יהודי ספרד ובהכנות לקראת שנת ה-500, וכך כתב ב-1986:

גל-15446/6 ע’ 219

באוגוסט 1987 הוציא משרד החינוך הודעה בעניין היערכותו לשנת ה-500:

גל-18187/1 ע’ 277

ב-1987 התגבשו במשרד החינוך קווי יסוד לתכנית במסגרת לימודי ההיסטוריה על יהדות ארצות האסלאם. ב-1988 שלח מפקח ארצי בחינוך הדתי דוגמת שאלון לנבון של הבגרות בהיסטוריה ובה משולב פרק בחינה שלום על יהדות המזרח: (גל-18167/3 ע’ 71 – 73, 88 – 91). בשנת הלימודים תש”ן (אוקטובר 1989) נפתחה מגמת לאדינו בבית הספר עמליה בירושלים. לפי הודעת משרד החינוך כללה תכנית הלימודים מלבד ידיעת השפה גם שירים ורומנסות ספרדיות וכן סיפורים עממיים הממחישים את תרבותה של יהדות ספרד:

גל-15452/1 ע’ 90

המרכז למורשת יהדות המזרח במשרד החינוך פרסם סקירה על הפעולות שנעשו עד כה למען העמקת הידע על מורשת יהדות ספרד וארצות המזרח, והצעות לפעולות נוספות שיעודדו יצירה, מחקר, הדרכה, השתלמויות מורים, פרסומים, ארגון כנסים וקונגרסים בינלאומיים, הפקת סרטים תיעודיים על קהילות יהודיות, הנפקת סדרת בולים מיוחדת, תערוכות אמנות, תאטרון ומחול ופעילויות חינוכיות וייחודיות לבתי ספר (גל-18673/9 ע’ 96 – 102).

בינואר 1987, הודיע נבון בישיבה של משרד החינוך שהחליט להקים וועדה בינלאומית לציון שנת ה-500 לגירוש ספרד ב-1992, שגרעינה ומרכזה יהיו בישראל ושכוונתו לעמוד בראשה. החברים במועצה ייצגו את המנהיגות הרוחנית של הקהילות הספרדיות בעולם ואישים הקשורים בארגונים יהודיים שונים:

גל-15444/8 ע’ 188

בישיבה במשרד החינוך ב-6 באפריל 1987 נקבע ששני גופים יטפלו בצדדים המעשיים ויעבדו בשיתוף פעולה- עמותה שתעודד פרוייקטים הקשורים במורשתם של יהודי ספרד לפני הגירוש ואחריו – ובראשה יעמוד נבון, וועדה לציון שנת ה-500 לגילוי אמריקה שתפעל ליד המכון ליחסי תרבות ישראל אמריקה האיברית, ספרד ופורטוגל שגם בראשה יעמוד נבון, והיא תעסוק בקשר עם ארצות דרום אמריקה, ספרד ופורטוגל, ועם ארגונים בינלאומיים או ארציים העוסקים בציון שנת ה-500 לגילוי אמריקה. המכון והעמותה יתאמו את כל הנדרש לגבי ביצועו של הסכם התרבות ישראל – ספרד, שבמסגרתו יתבצעו פרויקטים הקשורים למורשתם של יהודי ספרד:

ג-15458/1 ע’ 10 – 20 ובמיוחד ע’ 12

ב-19 בפברואר 1990 הוציא משרד החינוך הודעה רשמית על בחירתו של נבון כיו”ר המועצה הציבורית לציון 500 שנה לגירוש ספרד ולגילוי אמריקה. במפגש הראשון של חברי המועצה סיפר נבון לנוכחים כי בספרד הוקם משרד מיוחד לציון האירועים והאדם העומד בראשו מקביל למעמד של שר בממשלה. נבון אף שוחח איתו ועם מלך ספרד והדגיש באוזניהם את הצורך בהזכרת הפרק היהודי בחגיגות הצפויות: “מאז חורבן בית המקדש ועד השואה, היה גירוש יהודי ספרד האירוע הטראגי ביותר. הייתה זו רעידת אדמה ליהדות…אין עם שיכול לבחור לעצמו את הדפים הרצויים לו ובתולדות ספרד יש דפי זהב לצד דפים שחורים – וגם אותם צריך לציין”. נבון ציין כי דבריו נפלו על אוזניים קשובות וכי כבר עתה מלמדים את הפרק היהודי בבתי ספר בכל רחבי ספרד ופורטוגל:

גל-15452/7 ע’ 31

בית הכנסת טראנסיטו בעיר טולדו, בספרד, הפך לכנסייה לאחר גירוש ספרד, ויקיפדיה

בסוף 1989 ביקר בישראל ראש ממשלת קסטיליה חוזה בונו מרטינז שבתוקף תפקידו היה אחראי על רוב האירועים היהודיים שהתקיימו במסגרת 500 שנה לגירוש יהודי ספרד ב-1992. הוא הגיש לנבון את תכנית השיקום והשחזור של העיר טולדו, שהוגדרה על ידי ממשלת ספרד לקראת 1992 כבירה היהודית של ספרד. בפגישתם דנו נבון ומרטינז בפעילויות חינוכיות ותרבותיות משותפות לממשלות ישראל וספרד. מלך ספרד הודיע שישתתף בפעילויות מתוך רצון לתת לתולדות יהודי ספרד את המקום הראוי להם בהיסטוריה של ארץ זו ובתרבותה:

גל-15452/5 ע’ 85 וגם ע’ 99

באותה תקופה ביקר נבון בפורטוגל ונפגש שם עם נציגים של קהילת האנוסים:

גל-15452/8 ע’ 72

במהלך אותו ביקור נפגש גם עם נשיא פורטוגל, איתו עמד בקשרי ידידות עוד מתקופת נשיאותו. בפגישתם ביקש נשיא פורטוגל דר’ מריו סוארש סליחה מהעם היהודי על הרדיפות, האינקויזיציה והגירושים “שאבותינו עוללו לאבותיכם”. נבון שיבח את הנשיא על הצהרתו ואמר לו: “אמנם את הנעשה אין להשיב אך אנו מייחסים חשיבות מוסרית גדולה להכרזתך”:

גל-15452/8 ע’ 64

נבון ביקר גם בארכיון האינקויזיציה בליסבון. אחרי שמצא שם 35 אלף תיקים מסודרים של משפטי האינקויזציה, ביקש משלטונות פורטוגל להעמיד לרשות חוקרים ישראלים את מסמכי הארכיון והם הבטיחו שכל החומר פתוח לשימושם של חוקרים ישראלים וחוקרים יהודים מרחבי העולם (גל-15452/8 ע’ 69).

נבון בראש המועצה לציון 500 שנה לגירוש יהודי ספרד

צו הגירוש ליהודי ספרד, 1492

בנובמבר 1990 הגיש נבון למועצה לוח כרונולוגי מפורט של הפעולות והאירועים המתוכננים לשנת ה-500 במקומות שונים בעולם. הוא גם סיפר לחברי המועצה שביקש משגריר ישראל במדריד להציע למלך להדגיש בנאומו ב-31.3.1992 (יום הגירוש) שבשנת 1869 בוטל צו הגירוש (גל-41734/7 ע’ 2 – 3, 18 – 30, גל-41734/6 ע’ 160 – 161). ואלה הדברים שהקדים נבון בפתח החוברת:

נ-423/21 ע’ 59

החלטת ממשלה מ-4.4.1991 קבעה שהנושא המרכזי של שנת העצמאות תשנ”ב הוא שנת ה-500 לגירוש יהודי ספרד (גל-41734/7 ע’ 46). לפי מסמך מסכם של הועדה המשותפת למועצה הציבורית, למרכז ההסברה ולמנהל הנוער – היעדים המרכזיים של תכנית הפעילויות שקבלה הממשלה היו – היכרות עם דמותם של יהודי ספרד, שהיוו דוגמה למיזוג של שורשיות יהודית עם פתיחות למדע ולתרבות, הכרת ההיסטוריה המיוחדת של יהודי ספרד – רדיפות, אינקויזיציה, אנוסים וכו’, הכרה בתרומתה של הפזורה הספרדית המגורשת לקהילות היהודיות שאליהן הגיעו, פגיעתן של אי סובלנות וקנאות, הקשר בין הגירוש ובין תופעות מרכזיות בתולדות העם היהודי אחריו, עד ימינו, גורלם של יהודי ספרד כדוגמה לרפיון הקיום הלאומי בתנאי גולה, הדגשת אחדות הגורל היהודי ואחדות העם היהודי. בתכנון ובביצוע ישתפו פעולה מרכז ההסברה עם המועצה הציבורית לציון שנת ה-500 ועם מנהל חברה ונוער במשרד החינוך. מוסדות מחקריים ואקדמיים, ציבוריים ופרטיים נאחזו במועד זה לקידום פרויקטים הקשורים בנושא, להדפסת ספרים ומחקרים ולקיום כנסים. יוצרים בתחומי האמנות והתקשורת פעלו בתחומם. בקהילות יהודיות ברחבי העולם הוקמו ועדים לקידום הטיפול בנושא. בין הגורמים שעסקו בנושא ניתן למנות משרדי ממשלה, המוסדות הציוניים, הרבנות הראשית, רשויות מקומיות, קצין חינוך ראשי, תאטראות, הוצאות ספרים, עיתונים ועוד. העובדה שמערכת החינוך נתנה למועד זה מעמד של נושא מרכז דרבנה גורמים ציבוריים ופרטיים ליצירה ולהצגת מבחר אפשרויות בפני מוסדות החינוך, וגם מוסדות החינוך עצמם ייצרו מגוון עצום של פעילויות. למעלה מ-600 רעיונות והצעות הגיעו אל שולחן הוועדה המשותפת וביקשו אישור, חסות, שותפות ומימון. יותר מ-100 מתוכם קיבלו עידוד ממשי וגם מהאחרים – רבים יצאו לפועל (דוגמאות רבות בתיקים גל-41734/6, גל-41734/7).

נבון ביקש ממשרד ההסברה להוציא מהדורות באנגלית, בספרדית ובצרפתית של חוברת האירועים. מרכז ההסברה הפיק כרזה שהיא תערוכה מרוכזת על יהדות ספרד. באוקטובר 1992 הוקרן לראשונה בטלוויזיה הישראלית סרטו של יגאל לוסין בהשתתפותו של יצחק נבון ובהגשתו: “ירושלים אשר בספרד” (גל-41734/6 ע’ 13, 141, 130 – 133). בסרט מודגשים החיים העשירים של יהודי ספרד לא פחות מסיפור האינקויזיציה והגירוש או במילותיו של נבון בסרט: “תולדות עם ישראל כאן – חצי מחייכות וחצי בוכות”:

גל-41734/6 ע’ 12

לצפייה בסרט: ירושלים אשר בספרד – פרק הפתיחה: הקשר הספרדי , וריאיון עם יצחק נבון

בסוף 1991 הציג נבון למועצה רשימה מעודכנת של 242 פרויקטים שהוצעו למועצה לקראת שנת תשנ”ב (1992), ושנמצאים בשלבים שונים של אישור וביצוע, ביניהם: מחזות, יצירות מחול, ימי עיון, קורסים, חוברת הנחיות לכתיבת עבודות גמר על גירוש ספרד, מפעלי תיעוד ומחקר, ביניהם הכנת מילון לאדינו, תערוכות, יצירות ספרותיות, תרגום, אנתולוגיות, ערבי תרבות, מוסיקה וקונצרטים, קלטות ותקליטים, בולים ופעולות נוספות של חינוך והדרכה. נבון ביקש וקיבל ייפוי כוח מהוועד המנהל של המועצה לדון ולהחליט עם צוות של 3 – 4 אנשים על חסות ותקצוב המועצה לפרויקטים המוגשים לה (גל-41734/6 ע’ 160 – 174).

בפגישה שהתקיימה בין יו”ר הכנסת דב שילנסקי ובין חבר הכנסת יצחק נבון הוחלט להקדיש ישיבת כנסת מיוחדת לציון 500 שנה לגירוש יהודי ספרד ב-26 בנובמבר 1991. לדברי נבון בישיבה היו יהודי ספרד הציבור היהודי הגדול בעולם עד הגירוש: כחצי מיליון מתוך כ-2 מיליון יהודים בעולם באותו זמן. היה זה גם הציבור החזק, העשיר, המשכיל – מרכז יהדות העולם. היהודים היו שם עוד לפני שספרד הייתה נוצרית. בספרד התבסס חקר הלשון והקבלה. היו צווים מלכותיים שנכתבו בעברית. לכן היה הגירוש בבחינת רעידת אדמה בכל העולם היהודי. נבון מנה שלוש תכונות שייחדו את יהודי ספרד: שילוב של מדע ואמונה, מתינות ופתיחות וגאווה עברית ולאומית. נבון מציע להקים מרכז למורשת זו כמורשת חיה ולקבוע יום בשנה לציון הגירוש. המסרים קלים להעברה והתלמידים יוכלו להתחבר אליהם. יהודה הלוי הוא נכס של העם היהודי בדיוק כמו ביאליק – שניהם נכסים של כלל העם היהודי והם אינם מורשת ספרדית או אשכנזית.

לצפייה: הישיבה בכנסת לציון 500 שנה לגירוש ספרד , (דברי חבר הכנסת יצחק נבון מדקה 17:40 עד 35:17).

מלך ספרד חואן קרלוס לוחץ את ידו של יצחק נבון בקבלת פנים לנשיא חיים הרצוג בארמון המלוכה במדריד, 30.3.1992, לע”ם

ב-2 בדצמבר 1991 התקיים אירוע הפתיחה החגיגי של שנת ה-500 בבית הנשיא במעמד הנשיא הרצוג, ראש ממשלת ספרד פליפה גונזלס, שר החינוך זבולון המר, חברי המועצה והיו”ר יצחק נבון, נשיא בית המשפט העליון, שרים, חכי”ם, ראשי ערים ואורחים מחו”ל ושגרירים (נ-452/42). נבון נהג לשאת בהזדמנויות שונות ובפני קהלים מגוונים בארץ ובחו”ל הרצאה בשם: “קווים לדמותה של יהדות ספרד” שחיבר לרגל שנת ה-500 לגירוש. ב-31.3.1992 יום השנה להוצאת צו הגירוש התקיים טקס בבית הכנסת החדש של קהילת מדריד במעמד הנשיא הרצוג ומלך ספרד, בטקס שסימל את ביטולה של הוראת הגירוש. גם טקס סיום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופתיחת חגיגות יום העצמאות נערך ברוח הנושא המרכזי. ביום השואה ניתן ביטוי לנושא השנתי כאשר אחד ממדליקי המשואות היה צאצא לקהילה שיסדו מגורשים מספרד. במעמד הפתיחה של בקעת הקהילות ביד ושם ניתן ציון מיוחד לקהילות הבלקניות אשר קלטו חלק גדול ממגורשי ספרד (גל-41734/6 ע’ 5 ואילך)

בפברואר 1990 נחתם הסכם היסטורי בין הקהילה היהודית בספרד לבין המדינה הספרדית המעגן את מעמדה ואת זכויותיה של הקהילה היהודית בספרד. במברק לבית הנשיא ב-1992 כתב הציר במדריד שניתן לראות בחתימת ההסכם את האירוע החשוב ביותר כיוון שמאז גירוש יהודי ספרד לפני 500 שנה לא הוגדרו זכויותיהם ומעמדם החוקי באופן אוהד ומרשים מספיק. ההסכם לפי הציר הוא תוצאה של משא ומתן לאורך שנים שנוהל מטעם הקהילה היהודית על ידי סמואל טולדנו מזכיר פדרציית הקהילות של ספרד, ממחדשי היישוב היהודי בספרד וחוקר קהילות ישראל בספרד ובארצות