שער רביעי- פעילותו של יצחק נבון כשר החינוך והתרבות

.1 | התפטרותו של שושני

ב-31 במרס 1989 הגיש מנכ”ל משרד החינוך והתרבות ד”ר שמשון שושני (מאז 1 בספטמבר 1986) את התפטרותו לשר יצחק נבון (תיק “לשכת השר יצחק נבון – יומן שוטף”, גל-15448/6, עמ’ 160):

.2 | תכניתו של שושני

מה הייתה “הצעת קווי היסוד לשינוי במערכת החינוך” שהציע שושני ושנדחתה על ידי נבון?

ב-27 בינואר 1989 הגיש שושני “הצעה לשינוי מבנה מערכת החינוך” לנבון (תיק “מסמכים שנמסרו לארכיון המדינה על ידי ד”ר שמשון שושני“). את ההצעה הכין בחשאי צוות בן תשעה עובדים בראשותו. לפי המסמך (שנמסר לנו באדיבותו של ד”ר שושני) הוכנה רפורמה בהשפעת הגותו של פרופ’ ג’ון גודלד (Goodlad). הרפורמה הזאת כללה את הרכיבים הבאים: התחלת הלימודים ב”חטיבה קדם יסודית” בגיל 4 (במקום בגיל 6) עד גיל 8, “חטיבה יסודית” לגילאים 12-8, “חטיבה תיכונית” לגילאים 16-12, ו”חטיבה על תיכונית” לגילאים 19-16. הלימודים עד גיל 16 יהיו ללא תשלום ותלמידי ישראל יעמדו לבחינות בגרות בגיל 16. אלה שיעמדו בהן בהצלחה יוכלו להמשיך וללמוד (לפני הגיוס לצה”ל) לתואר ראשון באוניברסיטה או לתואר טכנאי או הנדסאי. אלה שלא יצליחו בבחינות – יקבלו הזדמנות שנייה ושלישית להיבחן ולעמוד בבחינות לפני הגיוס לצה”ל. מידע נוסף על הגותו של גודלד ועל התכנית נמצא בתיק “לשכת השר יצחק נבון – שינויים במערכת החינוך פרופ’ גודלד”, גל-15453/5.

נבון קיים שורה של התייעצויות בהן דן בתכנית. רק במחצית השנייה של חודש מרס החלו דיווחים על כך בעיתונות. ב-19 במרס 1989 דיווחה נורית דברת בעיתון “מעריב”: “ד”ר שושני מכין שינויים מהפכניים במערכת החינוך”. לפי המאמר שושני הכין מאז ינואר בסודי סודות תכנית עם בכירים במשרד החינוך לשינוי יסודי למען הגברת המצוינות. ב-29 במרס דיווחה נורית דברת שנבון מוכן לאמץ רק חלק מתכניתו של שושני בגלל חששו שתכניתו של שושני תפגע באינטגרציה שעמדה במרכז הרפורמה של שנות ה-60. דיווח זה דומה לרישום על ישיבת הנהלה מיוחדת שקיים נבון עם ראשי המשרד (תיק “מדיניות מערכת החינוך – מורים – כללי”, גל-18656/12, עמ’ 34). וכאמור, יומיים לאחר מכן הגיש שושני את התפטרותו.

השר יצחק נבון והמנכ”ל ד”ר שמשון שושני. אוסף שמשון שושני

.3 | התנגדותו של נבון לתכניתו של שושני

התפטרותו של שושני לא התפרסמה מיד וככל הנראה נבון התאמץ בתחילה לבטל אותה. ב-9 באפריל פרסמה נורית דברת ב”מעריב” מאמר על חילוקי הדעות בין נבון לשושני – בלי לדווח על התפטרותו. במאמר זה התפרסמה לראשונה תכניתו של שושני שהייתה אבן המחלוקת בינו לנבון. שושני ביקש לעורר דיון ציבורי בתכנית זאת ואילו נבון שלל את התכנית, לא היה מוכן לקיים דיון ציבורי ולכן ביטל את הופעתו בוועדת החינוך של הכנסת. גם אנשי משרד האוצר שללו את התכנית כי לדעתם היא הייתה מחייבת פתיחת כאלפיים כיתות חדשות.

ב-10 באפריל הגיב נבון במסמך מפורט על הצעת הצוות בראשות שושני (תיק “מסמכים שנמסרו לארכיון המדינה על ידי ד”ר שמשון שושני” וכן בתיק “מדיניות מערכת החינוך – גיוס ושחרור תלמידים מצה”ל”, גל-18189/12, עמ’ 58-46). נבון טען כי יהיה זה סיכון בלתי מחושב לקבל את התכנית שלא נוסתה בשום מקום בעולם. אם תיכשל התכנית – תעמוד המדינה בפני שוקת שבורה ולא תוכל להחזיר את הגלגל כי בינתיים כבר פוטרו אלפי גננות שעד כה טיפלו בילדי ישראל בגילאים 6-4. מה עוד שמערכת גני הילדים בישראל (בניגוד למערכת האמריקנית לפי גודלד) היא “פנינה של ממש במערכת החינוך”. הוא גם הביע חשש שחלק מבני הנוער בגילאים 18-16 יסתובבו בטל עד לגיוסם לצה”ל.

.4 | נבון מקבל את התפטרותו של שושני

ב-11 באפריל, נאלץ נבון לקבל את התפטרותו של שמשוני (תיק גל-15448/6, עמ’ 159):

כפי שציינו לעיל אחד הנימוקים של נבון לדחיית הצעתו של שושני היה חששו להרוס את מערכת גני הילדים בישראל. רחל מורשת המפמ”רית לחינוך קדם יסודי בחינוך הממלכתי דתי שיבחה את נבון על כך שמנע את הפגיעה בגני הילדים בישראל (תיק “מדיניות מערכת החינוך – גני ילדים פרטיים”, גל-18192/6, עמ’ 6):

שושני המשיך בתפקידו עד סיום שנת הלימודים ופרש בתחילת יולי 1989. אז התמנה לו ממלא מקום זמני – בנימין אמיר ראש המִנהל הפדגוגי (תיק “שר החינוך יצחק נבון – יומן שוטף”, גל-15448/8, עמ’ 64). לאחר מכן נכנס לתפקידו מנכ”ל חדש – ד”ר דן שרון שעבד קודם ב”אורט” בלונדון.

לקראת פרישתו שלח שושני איגרת לעובדי משרד החינוך והתרבות (תיק “מדיניות מערכת החינוך – ענייני המנהל הכללי”, גל-18608/4, עמ’ 27):

עובדי משרד החינוך נפרדו משושני בשיר היתולי בו חשפו את רגשותיהם כלפיו (תיק גל-18608/4, עמ’ 14-13):

ד”ר שושני שב למשרד החינוך בתפקיד מנכ”ל לשתי קדנציות נוספות: ב-1996-1993 (אצל השרים שולמית אלוני ואמנון רובינשטיין) ו-2011-2009 (אצל השר גדעון סער) – אולם לא הגשים את התכנית המהפכנית שלו להתחיל את כיתה א בגיל 4 ולסיים את התיכון בגיל 16.