עיקר פעילותו של יצחק נבון במשרד החינוך עסקה במערכת החינוך על חלקיה השונים ובקידום מוסדות התרבות בישראל. אולם נבון היה גם השר הממונה על ענייני הספורט בישראל, ובפרק זה אנו מביאים כמה ענייני ספורט שבהם עסק.
יצחק נבון – שר הספורט: פעילותו של יצחק נבון בענייני הספורט בישראל
.1 | פניית ארגון שחקני הכדורגל בישראל לנבון -
קבוצת שחקנים הקימה ב 1984 ארגון יצוגי לשחקני הכדורגל בישראל. בין המקימים היו אבי כהן (מכבי תל אביב), דב רמלר, אלי יאני, מריו זוכוביצקי, אילן בן דרור, יורם אורנשטיין ואבי קאופמן.
הארגון החדש פעל להכרה בכדורגלנים כשכירים והסרת תקרת השכר לכדורגלנים. הם פנו אל שר החינוך והתרבות נבון והעלו שורה של טענות. לטענתם קבעה ההתאחדות לכדורגל תקרת שכר לשחקנים של עד 5000 דולר לחודש , מבלי להתחשב אם השחקן הרוויח קודם סכום גדול יותר. הם קבלו על כך ששחקן לא יכול לעבור לקבוצה שיכולה לשלם לו את שכרו המלא, אלא חייב להמתין עד שקבוצתו שלו תעמיד אותו למכירה או לחילופי שחקנים.
כמו כן הם קבלו על כך שהחוזים הדרקוניים (לטענתם) כובלים שחקנים צעירים לקבוצותיהם למשך שנים רבות ואינם מאפשרים להם חופש בבחירת המשך דרכם כספורטאים. באותה השנה הצטרף בנם של יצחק ואופירה נבון , ארז, לקבוצת הילדים של בית”ר ירושלים בכדורגל. כותבי המכתב עשו בכך שימוש וטענו בפני נבון שהחוזים הדרקוניים האלו חלים גם על בנו. “אנו בטוחים שלא היית ער לכך שכאשר חתמת על טופס הרישום של ארז כשחקן כדורגל בהתאחדות לכדורגל, שמת עליו עוד בטרם הגיע לעול מצוות, עול עבדות”, כתבו לו ופרטו את שורת המגבלות שחלות על ארז כשחקן כדורגל מעתה ואילך (תיק גל-18697/1 עמ’ 172). נבון השיב להם כי לדעתו קבוצות הכדורגל הן ארגונים וולונטרים עצמאיים ואין לממשלה מקום להתערב בהחלטותיהם בנושא תקנים וחוזים. אולם בעניין שכר שחקני הכדורגל הוא הפנה אותם ליריב אורן, מנהל רשות הספורט במשרד החינוך להמשך הדיון בנושא.
ארגון שחקני הכדורגל בישראל קיים עד היום וב 2013 קם לו מתחרה – “נציגות שחקני הכדורגל בישראל”, שהוקם ע”י קבוצת שחקנים צעירים שמצאו את הארגון הישן לוקה בתפקידו (לטענתם).
את ההתכתבות בין נבון לשחקני הכדורגל אפשר למצוא בתיק גל 18697/1
עמודים 139 – 146, 172: מכתב הכדורגלנים לנבון.
עמוד 147: תשובת נבון לכדורגלנים.
עמוד 148: מכתבו של יריב אורן ללשכת שר החינוך על הדרך לתשובה למכתב הכדורגלנים.
עמוד 212: מכתב ששלח ארגון שחקני הכדורגל לנבון (וכנראה לחברי כנסת נוספים לפי שמו שמולא בכתב יד בראש המכתב) לאחר בחירות 1984, בבקשה לפגישה ולהסברת בעיותיהם לחברי הכנסת.
קטע בעיתון “מעריב” מ 19 ביולי 1984 ובו תמונת השחקנים שהקימו את איגוד שחקני הכדורגל בישראל
.2 | בעיית השיטור במגרשי הכדורגל
דוגמה נוספת לפעילותו של נבון בתחום הספורט בישראל הייתה בטיפול בנושא מימון השיטור באיצטדיוני הכדורגל.
עד שנת 1988, היה מימון השיטור במגרשי הכדורגל בתחום אחריותו של משרד החינוך ובמימונו. נבון פנה באפריל 1988 למועצה להסדר ההימורים בספורט בראשותו של עדי אלדר (שהיה בעבר יועצו של נבון במשרד החינוך ואח”כ ראש עיריית כרמיאל), בבקשה ליטול על עצמה את מימון השיטור באיצטדיונים. הסיבה לבקשה – הצורך לקצץ 10 מיליון שקלים מתקציב משרד החינוך לתקציב 1988. המועצה מילאה את בקשתו אולם ב 1989, הודיעה כי לא תוכל לממן את השיטור מתקציבה ופנתה שוב למשרד החינוך לכדי שיממן את הסדר השיטור במגרשים.
נבון פנה לראש הממשלה שמעון פרס באמצע יוני 1989 בבקשה להגדיל את תקציב משרד החינוך כדי ישוכל למממן את השיטור וימנע בכך השבתה של משחקי הכדורגל בישראל לשנת 1989, שבה איימה ההתאחדות לכדורגל אם לא תיפתר הבעיה גל 18697/7, עמ 25
לקריאה נוספת ומקיפה יותר על הפרשה, ראו בתיקים:
יש לציין, כי הבעיה לא נפתרה ב 1989. ב 2008, נחקק חוק איסור אלימות בספורט אך גם לאחר החקיקה נתגלעו בעיות רבות ביישום השיטור באיצטדיוני הכדורגל בישראל.
ב 2010, התקיים דיון בועדת החינוך של הכנסת על יישום החוק ומרכז המחקר של הכנסת פרסם מחקר מקדים לקראת הדיון בועדה (קובץ PDF). ב 2012, הוקמה וועדה מייעצת ע”י השרה לימור לבנת בראשות הניצב (בדימוס) דוד צור, וזו הגישה דו”ח על יישום החוק. מבקר המדינה גם נדרש לנושא בדו”ח משנת 2015.
.3 | שירותם של ספורטאים מצטיינים בצה"ל
העובדה ששירות החובה בצה”ל חל על כל צעיר וצעירה יהודים בישראל ללא יוצא מן הכלל, פגעה לא אחת בקידום הקריירה של אמנים, מוזיקאים ספורטאים ועוד. לאורך השנים נעשו מאמצים רבים והושגו הסדרים שאפשרו לאמנים וספורטאים מצטיינים להמשיך בעיסוקם גם בעת שירותם הצבאי. אולם השינויים שחלו בדרישות מהספורטאים שבקשו לשמור על רמת הישגיהם בצבא, לא תאמו את ההסדר שהושג בשנות השישים. ביוני 1989 כתב נבון לשר הביטחון יצחק רבין וביקש ממנו לעדכן את ההסדר הקיים בדבר שירותם של ספורטאים מצטיינים בצה”ל, באופן שיאפשר להם להמשיך באמונים ולשמור על יכולתם הספורטיבית. נבון טען שההסדר בן למעלה מ-20 שנה אינו מתאים לצרכים הקיימים, שדורשים אימונים ותחרויות ברמה גבוהה יותר. לפיכך הציע לרכז את הספורטאים המצטיינים ביחידה אחת שבה יוכלו להתאמן ולהתחרות כנדרש, באופן שיתרום לייצוג מכובד על ידם של ישראל בתחרויות בינלאומיות. גל 18697/7, עמ 26