הנשיא נבון, כמו נשיאים אחרים (וראשי ממשלה), קיבל מכתבים רבים מאזרחים במהלך כהונתו. המכתבים כוללים הזמנות לשמחות משפחתיות, יצירות ספרותיות ואומנותיות ששלחו הפונים לנשיא, פניות אישיות, מכתבי תמיכה בישראל ובנשיא ועוד הרבה פניות שונות (ולעיתים משונות…). פניות רבות היו בקשות להיפגש עם הנשיא, מסיבות שונות. רובן המוחלט של הבקשות נדחה מטעמים שונים – חוסר זמן, לוח זמנים צפוף ועוד הסברים/תירוצים שונים.
פניה אחת, מרגשת ומיוחדת, באה מאחייניה של חנה סנש, איתן ודוד.
הם ביקשו מהנשיא נבון להזמין לפגישה את סבתם, קתרינה סנש.
הנה נוסח המכתב (לקריאה נוחה יותר מן המקור המצורף, תיק “נשיא המדינה יצחק נבון – אישים בארץ”, נ-320/3):
כבוד הנשיא!
בבית אבות בחיפה מתגוררת אישה בת 83, גב’ קתרינה סנש, אמה של חנה סנש. אנו נכדיה של אשה זו, פונים אליך שלא בידיעתה, בבקשה לקבלה בבית-הנשיא. אנו סבורים שאשה זו זכאית למוות רישמית בזכות עצמה, בזכות פועלה, ולא רק מפני שהיא אמה של חנה סנש. אשה זו פועלת בצניעות, בשקט כמעט לבדה, במשך עשרות שנים למען הנצחת זכר בתה, נושא החורג מגבולות המשפחה ובעל משמעות לאומית וחינוכית, לפחות למען הדור הצעיר, המחפש דרך וכיוון, המחפש דמויות להזדהות.
אנו פונים אליך, ביודענו כי אתה הוא נשיא המדינה ובתקווה שתגלה הבנה לבקשתנו. גב’ סנש עצמה, אינה יודעת דבר וחצי דבר ממך, מתוך שאנו יודעים שלא היתה נותנת הסכמתה לצעד כזה מצידנו. לפיכך, במקרה של תשובה חיובית או שלילית, רצוי מעוד שהדבר לא יובא לידיעתה.
משך תקופה ארוכה התלבטנו אם לנקוט צעד זה. השיקול שהניע אותנו לבסוף בכל-זאת לפנות אליך הוא גילה של הגב’ סנש. אנו יודעים שהזמן אינו פועל לטובת העניין, ולא היינו רוצים שיגיע יום ונצטער (כולנו) כי החמצנו את המועד…
מ-17 ביולי הוא תאריך הולדתה של חנה סנש, ה-7 בנובמבר – תאריך הוצאתה להורג. מן הראוי היה לכוון את הארוע לאחד מהתאריכים האלו.
בתודה,
איתן סנש, רח’ בורלא 15 רמות-רמז, חיפה
דוד סנש, רח’ עציון גבר 2/15 רמות אשכול, ירושלים
הנשיא נבון נענה לבקשות הנכדים והפגישה נקבעה ל 17 ביולי 1979.
חנה סנש נולדה בהונגריה ב-1921, עלתה לארץ ב-1939 למדה שנתיים בבית הספר החקלאי לבנות של חנה מייזל שוחט בנהלל, והצטרפה לקבוצת צעירים שהקימו את קיבוץ שדות ים.
ב-1943 התנדבה לצבא הבריטי לשירות ב- Special Operations Executive) SOE) – שירות החבלה הבריטי, שביצע פעולות חבלה וגרילה באירופה הכבושה בידי הנאצים. סנש ועוד 37 מתנדבים מארץ ישראל הוצנחו ביוגוסלביה וחלקים אחרים של הבלקן ומרכז אירופה.
סנש נלכדה בידי ההונגרים כאשר חצתה את הגבול להונגריה ביוני 1944. היא הועברה לבודפשט ושם נחקרה בעינויים. בנובמבר 1944, היא הוצאה להורג בידי כיתת יורים.
באפריל 1950 הועלו עצמותיה של חנה סנש לארץ והיא זכתה להלוויה צבאית מלאה בהר הרצל, לאחר מסע של ארונה מחיפה לתל אביב ומשם ירושלים. המונים יצאו לחלוק לה כבוד אחרון. בהלוויתה בירושלים השתתפו אמה, קתרינה סנש, אחיה גיורא, יואל פלגי (שותפה למשימה, שניצל בנס מהוצאה להורג בבודפשט), ראש הממשלה דויד בן גוריון והרמטכ”ל יגאל ידין.
להרחבה, ראו המאמר על חנה סנש בוויקיפדיה.
חנה סנש בקיבוץ שדות ים/לשכת העיתונות הממשלתית – וויקיפדיה
מכתב אחייניה של חנה סנש לנשיא נבון (עמ’ 302):
המסמכים בתיק נ 320/3 בעמודים 300 – 302
הקלידו שאלת חיפוש
