ארכיון המדינה > פרסומי הארכיון > שער רביעי- פעילותו של יצחק נבון כשר החינוך והתרבות > ש(כ)ר החינוך – נבון נלחם על מחיר ההשכלה

שער רביעי- פעילותו של יצחק נבון כשר החינוך והתרבות

ש(כ)ר החינוך – נבון נלחם על מחיר ההשכלה

.1 | בין השקל לשקל החדש - שכר הלימוד באקדמיה מוצמד למטבע חוץ

עיתון מעריב, 24 באוקטובר 1985

ימים ספורים אל תוך הקדנציה שלו כשר החינוך החדש, נדרש נבון לטפל בסוגיה כאובה ובוערת – שכר הלימוד באוניברסיטאות. תפוח האדמה הלוהט הזה, עתיד היה ללוות אותו למשך כל תקופת כהונתו. בעניין זה אחז אמנם בעמדת תיווך חשובה, אך מאתגרת במיוחד. מחד, החזיק בעמדת מפתח מול מקבלי ההחלטות והיה בעל השפעה על חלוקת המשאבים. מאידך, קרוב היה אצל ציבור הסטודנטים. הוא הבין לליבם, הכיל את מצוקתם הכלכלית וביקש לסייע להם בכל מאודו. בין קצוות אלו ובתוך זירת המאבק ניצבו גם פוליטיקאים, אזרחים וראשי מוסדות ההשכלה הגבוהה. כל צד ביקש לבסס טיעון משלו ולהציע דרך פעולה.

באותה תקופה מדינת ישראל הייתה שרויה במשבר כלכלי ובמציאות של דהירת מחירים. שר האוצר יורם ארידור ביקש בצעד חריג להפוך את הדולר למטבע חוקי בישראל. המהלך כשל, ולאחריו הוקמה ממשלת האחדות הלאומית, בה נבחר נבון לעמוד בראש משרד החינוך (ע’ 247 בתיק גל-18163/1: מדיניות מערכת החינוך – שכר לימוד בבתי ספר גבוהים). עם כניסתו לתפקיד, עמדה בפתחה שנת לימודים אקדמאית. עוד בטרם נהגתה תכנית הייצוב הכלכלית, נדרש נבון לנווט בין דרישות הצעירים לסיוע במימון לימודיהם שמחיריהם האמירו במהירות, ובין הממשל המתמודד עם המשבר. הסטודנטים יצאו למאבק והכריזו – ‘שביתה’. ועד ראשי האוניברסיטאות העביר לסטודנטים בקשה להפסיק את השביתה, ומהממשלה לפעול להסדר מיידי שלא יפגע בתקציבי האוניברסיטאות המקוצצים (ע’ 194 בתיק גל-18162/10).

נבון היה בקי בחומר הנלמד. על תפיסתו בנושא ניתן ללמוד עוד מכהונתו כראש ‘ועדת נבון’ לקביעת שכר הלימוד שהתכנסה בשנת 1977: “בקביעת סדר העדיפויות של מדינת ישראל, ראויה הייתה ההשכלה לעמוד בראש הצרכים הלאומיים לאחר צרכי הביטחון. עם ישראל, קטן במספרו ועומד בפני מבחנים חמורים בתחומים שונים, כל גורלו תלוי באיכות וברמה הרוחנית – אינטלקטואלית של בניו. ולו ניתן היה להעניק השכלה על יסודית וגבוהה חינם – הייתה בכך הגשמה של מטרה לאומית ממדרגה ראשונה. באין אפשרות כזאת ראלית כיום, אנו מנועים באיסור חמור לקבוע קביעות אשר ימנעו אף מתלמיד אחד, אף מסטודנט אחד לרכוש את השכלתו“. נבון ראה לנכון להדגיש, “חשוב הדבר כי לא תבוא יוזמה ממשלתית להפר את החלטות הוועדה. איש לא יהיה מוכן להשתתף בעתיד באיזו ועדה, אשר מסקנותיה תושמנה לאל לאחר עבודה ממושכת וטרחה מרובה” (ע’ 258 בתיק גל-18162/8). החלטות הועדה אכן נשמרו עד להקמת ועדה נוספת בשנת 1982 לקביעת גובה שכר הלימוד – ועדת קצב. גם הפעם נקבעו תקנות עם תוקף מחייב לחמש שנים אך ההסדר הופר בעת כהונתו של נבון כשר חינוך.

חילופי משמרות – שר החינוך הנכנס יצחק נבון בלחיצת יד לשר היוצא זבולון המר. משמאל, מנכ”ל המשרד אליעזר שמואלי / 16 בספטמבר 1984. צילום: חנניה הרמן, לשכת העיתונות הממשלתית.

נבון נאלץ לעמוד בשער, וביקש להבטיח “ששום סטודנט לא ינשור מהלימודים בשל העלאת שכר הלימוד”. הוא פעל לטובת גיבוש פשרה וקיים דיונים דחופים כדי למנוע את השבתת מערכת ההשכלה הגבוהה (ע’ 326 בתיק גל-18162/9). ראש הממשלה דאז שמעון פרס תמך בהצעת נבון, ובמסגרת זו נהגתה הצעת חוק שכר לימוד לשנת הלימודים תשמ”ה (ע’ 284 בתיק גל-18162/10).

תוספת לתשלומי שכר לימוד- אגרה על סך 204 אלף שקלים (ע’ 145 בתיק גל-18162/8)

במסגרת הדיונים המתמשכים פנה נבון אל מזכיר הממשלה יוסי ביילין וביקש אותו לבצע משאל טלפוני בין חברי הממשלה (ע’ 197 בתיק גל-18162/8).

פעולה זו לא עברה בשקט ולא כולם ראו בעין טובה את הניסיון לגשר על הקצוות המנוגדים: “משאל טלפוני לקבוע שכר לימוד? אפשר לנהל את כל המדינה בטלפון?”, רשם לו סטודנט, “למה משלמים 120 משכורות?”.

הסטודנט קבל על שיטת החישוב המוצעת לשכר לימוד רטרואקטיבי: “הרי מישהו צריך לשלם עבור הבקבוקים של הממשלה המתרחבת. לכן הסטודנטים שהם סקטור חלש צריכים לשלם אגרה של 200 דולר. האם אנו גם מרוויחים בדולרים”, הוסיף ושאל. “ומה עם ההסכמים לפי ועדת קצב? – אהה, כתבו אותם על הקרח. אכן אני שמח שאני אזרח במדינה שלועגת לאזרחיה, לחוקיה ולהסכמיה” (ע’ 189 בתיק גל-18162/9).

אל מכתב ברוח דומה שנתקבל מוועדת הסטודנטים החדשה באוניברסיטת תל אביב, השיב ראש לשכת השר – גלעד נבו: “במשק יש כיום מצב חירום כלכלי המחייב גזרות וצעדים קשים, וזאת כמובן תוך התחשבות ועזרה עד כמה שניתן לשכבות חלשות. השר מודע לעובדה ששכר סטודנט הוא מהנמוכים במשק והוא תומך בהעלאת השכר. בתחום הלימודים האקדמיים העזרה ניתנת בשתי צורות: הלוואות למיעוטי יכולת, ומלגות שונות והבולטת שבהן – פר”ח” (ע’ 135 בתיק גל-18162/8).

.2 | שר אוצר מהליכוד מול סטודנטים ממפלגת העבודה

המחירים הוסיפו לעלות. גם שנה אל תוך התפקיד, עם פתיחת שנת לימודים נוספת חזר על עצמו התסריט וחייב הסדר מחודש.

הסטודנטים פנו הפעם אל הנהלת סיעת המערך כדי להתקבל לפגישה. בהנהלת הסיעה ביקשו לברר בלשכת השר האם בכוונת נבון להופיע. תשובה שלילית שלו, ציינו, תוביל לדחיית הזמנת הסטודנטים.

נבון השיב בכתב יד בצידו השני של הפתק “היא יכולה לקבל אותם גם אם אני לא אוכל לבא.

אני תומך בדרישת הסטודנטים ל-900 דולר” (עמ’ 28-27 בתיק גל-18162/8).

המחלוקת בנושא שכר הלימוד לא נותרה רק בשדה הכלכלי, ולבשה לעתים גם זהות פוליטית. לשכת המשמרת הצעירה במפלגת העבודה העבירה לנבון את תפיסת המשבר בראייתה: “לשכת המשמרת הצעירה מתנגדת לכוונת האוצר להעלות את שכר הלימוד ל-900 דולר. כוונה זו מנוגדת למצע המפלגה. העלאה כה דרמטית תמנע את הלימוד באוניברסיטאות בעיקר מצעירים בני השכבות החלשות. תפיסתה החברתית של תנועת העבודה הייתה מאז ומעולם, שיש לאפשר לכל אזרח ולא רק לבני עשירים לרכוש השכלה גבוהה. אנו קוראים לראש הממשלה ולשר החינוך למציאת פתרון מוסכם על כל הצדדים ברוח עקרונות תנועת העבודה ובהתאם למצע המפלגה” (ע’ 233 בתיק גל-18162/9).

דברים ברוח דומה רשם אליו יו”ר ארגון הסטודנטים – אופיר פינס: “מתקבלת התחושה כי אין אתה לוחם את מלחמתנו – מלחמת מפלגת העבודה. לשר האוצר מר מודעי יש את כל הסיבות מדוע לפגוע בציבור הסטודנטים אשר בהכללה ניתן לומר שהוא ציבור “שלנו”. שתיקתך לנוכח העלאת שכר הלימוד מעוררת פליאה ותדהמה. אני צופה מתגובות ראשוניות זועמות שמגיעות לאוזני כי הנזק האלקטורלי ממדיניות זו למפלגת העבודה בכלל ולתאי הסטודנטים שלה בפרט יהיה קשה מנשוא. עדיין לא מאוחר וניתן עדיין להיאבק. עמל רב של קרוב לעשר שנים הושקע עד שהגענו למצב בו ארבעת האוניברסיטאות הגדולות הן בשליטתנו, כולל התאחדות הסטודנטים הארצית. יהיה מצער מאוש אם הכל ירד לטמיון. שלך בברכה, אופיר פינס” (ע’ 381 בתיק גל-18162/10).

עמדת הסטודנטים כפי שפורסמה באמצעות ההתאחדות חמישה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים 1986/87 (מתוך תיק גל-18162/8)

לשכת נבון פרסמה פומבית כי השר ביקש מהסטודנטים לחדול מיד משביתתם, והדגיש כי הצעתו מקובלת על שר האוצר מודעי ותואמה עמו. המשך השביתה, כך לשון ההודעה, לא יועיל לשום צד. נציגי הסטודנטים הודיעו בתגובה כי למרות ששר האוצר לא נענה לבקשותיהם ולאור חומרת המצב ולמען עתיד ההשכלה הם מוכנים לדון בבקשת נבון (ע’ 296 בתיק גל-18162/10).

עיתון מעריב, 17 באוקטובר 1985

.3 | המאבק עובר מכיתות הלימוד אל מגרשי החניה ונבון מחנך למחאה עם גבולות

לא בכל פעם עברה התכתובת באמצעים המקובלים: דוברי לשכת השר או יועציו. לעתים חתם נבון באופן אישי על המכתב וניכר היה שהוא מבקש להעביר מסר ישיר וברור. דוגמה ייחודית לכך ניתן היה למצוא בהתייחס נבון לאופי המאבק, וכך רשם ליו”ר התאחדות הסטודנטים: “אני חש חובה להגיב בפניך על אחד מהאירועים שהתרחשו במהלך שביתת הסטודנטים בחיפה. אני מתכוון לשריפת הספרים. אינני מבין כיצד לא רעדה ידם של הסטודנטים שעשו זאת. האמנם לא חשבו אף לרגע מה מסמל אירוע כזה לכל בן תרבות ובעיקר לעם היהודי?” (עמ’ 7-5 בתיק גל-18162/8).

תשובת יו”ר ההתאחדות הייתה מהירה והחלטית: “אני רואה בחומרה רבה ביותר את שריפת הספרים. בטוחני שמעשה כזה לא ישנה ובטוחני שפעולה חסרת אחריות של קומץ סטודנטים אינה מייצגת את ציבור הסטודנטים האחראי במדינת ישראל” (ע’ 143 בתיק גל-18162/10).

גם בשנת הלימודים האקדמית השלישית מאז נבחר, טרם ירד הנושא מעל סדר היום, והסטודנטים לא היו בהכרח תמימי דעים: “כולנו מרגישים את המבוכה במשרד החינוך“, כתבה סטודנטית לנבון. “האם ביקרת בזמן האחרון במגרשי החניה של האוניברסיטאות? לכל סטודנט יש מכונית, אבל אין להם עוד 100 שקל לשכר לימוד. לדעתי יש להטיל את התשלום כפי שהציעו לפני שנה. הלימודים האקדמאים בארץ הם ממש בחינם ! “. לסיכום כתבה, “משרד החינוך חייב לגלות יותר תקיפות והחלטיות. הסטודנטים כולם עובדים ויש להטיל עליהם אחריות”. יועץ השר השיב לה: “מכתבך לשר הועבר אליי. אין אני מסכים שהלימודים הם “בחינם”. יש רבים המתקשים לעמוד בתשלומים ואין מגרשי החניה מלמדים על מצבם של מרבית הסטודנטים (ע’ 257 בתיק גל-18163/2).

עוד על תופעת מגרשי החנייה של האוניברסיטאות – מתוך מכתב של אזרח אל השר נבון. בהמשך מכתבו הוא מבקש למחות על מימון לימודי סטודנטים באמצעות מיסי הציבור (ע’ 294 בתיק גל-18162/8)

המשבר במערכת נמשך והממשלה הסמיכה צוות שיקבע את גובה שכר הלימוד. בדיונים מקדימים יחד עם ראש הממשלה הנכנס שמיר ושר החוץ פרס, סקר נבון את מצב המחקר וההשכלה בארץ. הוא הציג תמונה קודרת וציין כי רמת המחקר וההוראה יורדים, ומוחות אקדמיים מבריקים עוזבים את הארץ: “אין זה נכון שסטודנטים לא נשרו מהלימודים משום שלא יכלו לעמוד בתשלומי שכר הלימוד והוצאות הלימוד האחרות, פגשתי סטודנטים שלא יכלו ללמוד מסיבות כלכליות“, והוסיף, “לא כל הסטודנטים סמוכים על שולחן אביהם“. בדיון עוקב דרש שנציגי הסטודנטים ישולבו כחברים בוועדה בהטעימו כי “כך נהגה הממשלה בכל השנים וכך מקובל גם לגבי מחירים ושכר בסקטורים אחרים במשק” (ע’ 9 בתיק גל-18163/1).

בנאום שנשא בפני מליאת הכנסת בדיון על מצב ההשכלה הגבוהה תחת הכותרת ‘ישראל מדרדרת עצמה לדעת’, הדגיש: “מדינת ישראל בנתה מוסדות מפוארים להשכלה גבוהה שיצא להם מוניטין גדול בעולם. אנו משתבחים בהם וגאים בהישגיהם, אך אנו מתבוננים רק בצד החיצון ואין אנו רואים את הכתובת על הקיר. התהליכים המתחוללים במוסדות אלה, יובילו בהכרח לאיבוד כל מעמדם וסיכון עתידם הם ועתיד חברתנו. כאשר אנו מדברים על צמיחה כלכלית עלינו לזכור כי האמצעי הבדוק ביותר לצמיחה כזו, לטווח הארוך, הוא השקעה רצינית במוסדות להשכלה גבוהה (עמ’ 52-51 בתיק גל-18163/2).

בתשובה להצעה לסדר היום של חברת הכנסת סרטני בנושא ‘החינוך האפור’ אמר, כי “הקיצוצים בתקציב גורמים לסכנה חברתית”, “תוצאות הקיצוצים לא אחרו לבוא ואנו עדים לתופעה שיגורנו מפניה. מתחיל תהליך המבדיל בין עשירים לעניים. מיותר להסביר מהי הסכנה החברתית הטמונה בתופעה זו” (ע’ 23 בתיק גל-18631/6: מדיניות מערכת החינוך – תקציב החינוך לשנת 87/88).

בפגישה שערך עם פורום ראשי ערי הפיתוח והמועצות האזוריות בגליל, אמר “לא אסכים שיורידו אפילו שקל אחד נוסף מתקציב מערכת החינוך והתרבות במדינה. לא רק שאין לקצץ לדעתי יש להגדיל את התקציב בשנה הקרובה” (ע’ 22 בתיק גל-18631/6).

אותה העת כתב אליו פרופסור מאוניברסיטת תל אביב, וביקש להבהיר: “קראתי בעיתון כי אתה מציע ששכר הלימוד יהיה 1200$. אין חולקים על הצעתך ובתנאי שיפתרו את המצוקה התקציבית של האוניברסיטאות. הרי לא כדי לפגוע בסטודנטים ביקשו האוניברסיטאות שכר לימוד גבוה יותר, אלא כדי להקל ולו במעט את המצב התקציבי הבלתי נסבל. רואה אני בכאב את ירידת הרמה והבריחה לחו”ל. האם הדבר אינו מעניינך? מדוע רק על שכר הלימוד של הסטודנטים מופיעים דבריך בעיתון? בכבוד ובכאב רב, צבי” (ע’ 50 בתיק גל-18163/2).

בפנייה אישית אל נשיא הטכניון וראשי אוניברסיטאות נוספות, פעל נבון כדי לשכנע: “הנני פונה אלייך בבקשה להימנע מלהעלות את שכר הלימוד. אני חושש ששכר לימוד גבוה יותר עלול להקשות על סטודנטים רבים ולגרום לנשירה של מעוטי יכולת. זהו מצב שיש למנוע מראש. לאחר הגלגולים הרבים שעברו על המערכת, חשוב מאוד ששנת הלימודים תיפתח ללא זעזועים. אודה לך אם תיקח לתשומת לבך את בקשתי שהיא לטובת המוסדות ולטובת הסטודנטים“.

(עמ’ 69-63 בתיק גל-18163/2)

בהצעתו לרף שכר הלימוד המחודש הזכיר נבון כי בין השנים 1986-1984 חלו התייקרויות במחירי הלחם, בגני הילדים, בקופות החולים ובתחבורה ציבורית בשיעור של כ-30 אחוז, בעוד הנטל על הסטודנטים הוכבד בלמעלה מ-100 אחוז, והוסיף: “מאז – החלה הממשלה בביטול אגרות והיטלים ובלתי מתקבל על הדעת שדווקא אלו שהוטלו על הסטודנטים ישארו כפי שהן” (ע’ 225 בתיק גל-18163/2).

גם בשלהי כהונתו לא ירד הנושא מסדר היום הציבורי. בחודש יולי 1989 רשם יו”ר התאחדות הסטודנטים עדי אלדר לנבון: “48% מכלל הסטודנטים תומכים בשביתת לימודים לתקופה בלתי מוגבלת בפתיחת שנת הלימודים הבאה. סבורני שהעובדה שאחוז כה גבוה מוכן לאחוז באמצעי הקיצוני ביותר, מלמדת שהעלאת שכר הלימוד מהווה גזירה שאין הציבור עומד בה”. נבון דרש להיצמד לעובדות והדגיש: “התוצאה בסקר כמעט שקולה. 42% מתנגדים לשביתה”. הוא קרא ליו”ר ההתאחדות לפנות לסטודנטים ולספר להם מה הייתה עמדת האוצר מלכתחילה וכיצד שר החינוך סייע להפחתה בהעלאה הצפויה (ע’ 15 בתיק גל-18163/3).

חשוב לציין כי לא רק למוסדות העליונים של ההשכלה הישראלית היו נשואות עיני נבון, והוא נתן דעתו לנושא התשלומים החל במוסדות לגיל הרך. בשנה זו עלתה הצעת משרד האוצר לבטל את הפיקוח על מחירי שכר הלימוד בגני הילדים הפרטיים על סדר יומה של הכנסת. להצעה קמו מתנגדים רבים ובהם נבון. הוא דחה את ההצעה על הסף ואמר כי הוא “משוכנע שהסרת הפיקוח תעלה כמו טיל את המחירים“, ותגרום להידרדרות הרמה החינוכית בגנים אלה. הוא הביע חששו כי בכך יעמיק הפער בחינוך בין שכבות חלשות ובינוניות לבין אוכלוסיות מבוססות (ע’ 162 בתיק גל-18162/6: מדיניות מערכת החינוך – שכר לימוד בגני ילדים).

בספרו האוטוביוגרפי “כל הדרך” רשם נבון: “לא נתברכנו בעושר, במחצבים ובנכסים. אוצר יקר אחד לנו והוא האדם”.