שער שלישי - פעילותו של הנשיא נבון בתחום המדיני

בקיץ 1982 החלו מגעים בין משרד החוץ הישראלי למחלקת המדינה האמריקנית בעניין אפשרות ביקורו של נשיא ישראל נבון בארצות הברית. תחילה תוכנן הביקור להיערך בספטמבר אולם נדחה למועד מאוחר יותר בגלל עניינים מדיניים ועקב ראש השנה המתקרב. ב-28 באוקטובר 1982 פרסם הבית הלבן הודעה על פיה הוזמן נשיא ישראל נבון לביקור עבודה בארצות הברית ולפגישה עם הנשיא רייגן שתערך ב-23 בנובמבר. שבועות עמלו אנשי משרד החוץ, שגרירות ישראל בוושינגטון  וצוות בית הנשיא להכין את הביקור ולקבוע את לוחות הזמנים לאור הבקשות הרבות שהגיעו מארגונים ומאנשים שונים להיפגש עם נבון. התכנית שהוכנה כללה ביקורים בוושינגטון הבירה, ניו יורק ולוס אנג’לס ופגישות עם פוליטיקאים, אמנים, אנשי תקשורת וכמובן אישים וארגונים יהודיים. במקביל נעשו מאמצים לתאם את סדר יומה של אופירה נבון במהלך הביקור כך שיכלול גם פגישה עם אשת הנשיא ננסי רייגן. הביקור נדחה שוב ולבסוף הוחלט לקיים אותו בינואר 1983 ולהחליף את הביקור בלוס אנג’לס בביקור בבוסטון (ראו תיק: נסיעה לארה”ב, נ-351/11)

הנשיא נבון ויו”ר המערך שמעון פרס בבית הנשיא, 20 ביולי 1982. ביניהם אופירה נבון. צלם: חנניה הרמן, לע”מ

נבון עמד להגיע לוושינגטון בתקופה לא קלה ליחסי ישראל – ארצות הברית. בספטמבר הציג הנשיא רייגן תכנית מדינית שלא נעמה לממשלת ישראל ויצרה מתיחות בין הנשיא האמריקני למנחם בגין שממשלתו דחתה את התכנית על הסף.  תרמו לכך גם ההתדרדרות ביחסים עם מצרים, ספיחי מלחמת לבנון הבלתי נגמרת, ובעיקר הטבח בסברה ושתילה, שהמשיכו לפגוע בתדמיתה של ישראל. בנוסף הגיע נבון לארצות הברית כשבארץ רוחשות שמועות על כוונתו לנצל את הפופולריות חסרת התקדים שממנה נהנה, ולאחר תום כהונתו, שצפוי בקרוב, לקרוא תיגר על מנהיג מפלגת העבודה שמעון פרס להתייצב בראשה. בהמשך כוונתו להצעיד את מפלגת העבודה לניצחון בבחירות ולהחליף את ראש הממשלה מנחם בגין, שעמד להגיע לוושינגטון חודש לאחר מכן וצפוי היה להתקבל באווירה ביקורתית וחמוצה משהו.

.1 | הכנות לנסיעה בתקופה רגישה

“מעריב”, 29 בדצמבר 1982

נבון נהג להתכונן כראוי לקראת כל ביקור שערך ויהיה זה הביקור המצומצם ביותר. הפעם כמובן לא היה זה עוד ביקור. הוא ידע כי על רקע המתיחות ביחסי ישראל – ארצות הברית והתהיות על עתידו הפוליטי, הוא צפוי להישאל שאלות קשות בעניינים מדיניים שנתונים במחלוקת בישראל, וכי כל מילה שלו תיבחן בקפדנות ועשויה לגרור תילי תלים של פרשנויות.  בלשכת הנשיא נערכו אפוא הכנות רבות לביקור. לנשיא הוגשו תזכירים וניירות עמדה כרקע לביקור והוא הכין את דבריו ביסודיות. ב-29 בדצמבר 1982 נכתב ב”מעריב” שהנשיא נבון “נעלם” בעת האחרונה מלשכתו לעתים תכופות, כדי להכין את עשרות הנאומים שהוא עתיד לשאת בביקורו בארצות הברית. לאן? לדברי העיתון לפעמים לדירתו של אחיו, לפעמים לספרייה ציבורית בירושלים או שננעל בלשכתו וניתק את הטלפונים.

כשהתקרב מועד הביקור נפגש נבון  ביזמתו עם ראש הממשלה בגין, שר החוץ שמיר ושר הביטחון שרון וקיבל מהם עדכון על יחסי ישראל ארצות הברית, על המצב בלבנון ועל מצב היחסים עם מצרים. בבית הנשיא הוכנו מתנות לזוג הנשיאותי – לנשיא רייגן חנוכיית כסף מצופה זהב, עבודה תימנית, ומתנת אופירה לננסי רייגן סיכת זהב משובצת יהלומים (על קשרי הזוג נבון עם הזוג רייגן ראו:  Mr. President –  הנשיא נבון ונשיאי ארצות הברית – חלק שני רולנד רייגן)

.2 | התקשורת בישראל ובארצות הברית על הביקור

בעיתונות בישראל עלתה חרושות של שמועות  והשערות לגבי אופי הביקור ובעיקר כיצד תתנהל שיחת רייגן – נבון. נרמז שיתכן והביקור בארצות הברית ישמש כקרש קפיצה פוליטי עבור נבון. סופר “דבר” בארצות הברית יוסף פריאל כתב שהממשל האמריקני רואה את הביקור כחשוב מאוד. הוא מכין לנבון קבלת פנים חמה שתבלוט על רקע משבי הרוח הצוננים בין רייגן לבגין. הוא טען שהם עושים זאת עקב תפקידו הנוכחי של נבון שיאפשר להם להדגיש את המחויבות האמריקנית לישראל, אולם גם בשל “תפקידו האפשרי בעתיד”. דברים דומים כתב ב-4 בינואר בעיתון “הארץ” גדעון אלון תחת הכותרת “ביקור או קרש קפיצה”. איתן הבר כתב בידיעות אחרונות שהממשל האמריקני רוצה להוכיח באמצעות ביקור נבון ש”היחס הצונן כלפי ממשל בגין אינו בהכרח היחס למדינת ישראל”

"הארץ, 4 בינואר 1983

בתקשורת הישראלית דווח שגם התקשורת האמריקנית רואה זאת כביקור מאוד חשוב ומגלה התעניינות בו. ואמנם בקשות לראיונות עם נבון הגיעו מכלי התקשורת המרכזיים בארצות הברית. היו, כמו השבועון “ניוזוויק”  שכתבו שהממשל מקווה שנבון יהיה המועמד הבא של מפלגת העבודה לראשות הממשלה. מאמרים רבים בעיתונות האמריקנית תהו אם מתכוון נבון להציג בביקורו עמדות מנוגדות ואף ביקורתיות על עמדותיו של בגין בשאלות כגון: תכנית רייגן, ההתנחלויות בשטחים המוחזקים והיציאה מלבנון. לפיכך היה הן על האמריקנים והן על מארגני הביקור הישראלים להיזהר שהאמריקנים לא יתפסו עקב יחסם אל נבון כמי שמתערבים בפוליטיקה הפנימית בישראל. נבון דאג להצהיר מיד עם בואו לוושינגטון שביקורו אינו פוליטי וכי הוא איננו מתכוון לנהל מו”מ מדיני עם הנשיא רייגן אלא רק “להחליף עמו דעות”. האמריקנים שהיו מודעים לפרשנויות שייחסו בישראל להגדרה “שיחות עבודה” דאגו להדגיש את אופיו הבלתי פורמלי של הביקור. למשל בהתייעצויות לקראת שיחת נבון –רייגן סוכם שהשיחה תוגדר כ”פרטית” על פני “ממלכתית” וכנראה שנבון ימנע מלדון עם רייגן בעניינים אקטואליים כגון תכנית השלום של הנשיא (ראו תיק: “נסיעה לארה”ב, נ-351/11, עמ’ 160). היה בכך גם יתרון נוסף. לבקשתו של נבון כל הפגישות והסעודות יוגדרו בסגנון “בלתי רשמי” ולפיכך לא יצטרכו משתתפיהם הגברים להופיע בחליפות טוקסידו מחניקות, והגברות לא יאלצו להופיע בשמלות ערב ארוכות….

נבון חש היטב במאמצים האמריקנים שלא להעניק לו יחס מיוחד שמא הוא ייכנס למרוץ הפוליטי. “כל כך הרבה דברו על כך שהם לא יודעים מה לעשות איתי”, אמר לאחר שובו.

.3 | פגישה עם הנשיא רייגן

ב-4 בינואר 1983 נחת מטוס חיל האוויר הישראלי ובו הנשיא יצחק נבון, רעייתו אופירה ופמליה של מלווים בשדה התעופה אנדריוס בוושינגטון די סי בירת ארצות הברית לביקור בן 13 יום . היה זה בסך הכול מסעו השני של נבון כנשיא מחוץ לגבולות ישראל. יום לאחר בואו לוושינגטון, ב-5 בינואר, הגיע שיא ביקורו של נבון בארצות הברית – פגישתו בבית הלבן עם הנשיא רייגן. נבון נפגש תחילה עם רייגן בחברת רעייתו אופירה, ולאחר שזו עזבה דן עם רייגן כ-30 דקות בחדר הסגלגל בחברת סגן הנשיא בוש,  מזכיר המדינה שולץ, היועץ לביטחון לאומי קלארק, שגריר ישראל ארנס והציר המדיני נתניהו , לפני שעברו לחדר הקבינט לדיון בפורום רחב יותר שאחריו התיישבו לארוחת הצהריים.

הזמנה לארוחת הצהריים בבית הלבן לכבוד הנשיא נבון,

שיחתו של נבון עם הנשיא רייגן נרשמה על ידי  הציר המדיני בשגרירות וושינגטון (ולמעשה האיש השני בחשיבותו בשגרירות), בנימין (ביבי) נתניהו (קטעים מהרישום מוצגים להלן). השיחה עסקה כולה בעניינים מדיניים. בתחילת השיחה אמר רייגן שהמתיחות בין שתי המדינות מעיקה עליו וכי השיחה הזו היא הזדמנות לפרוק את אשר על ליבו. הנשיא האמריקני הסביר את הרקע ליזמתו המדינית, הביע את רצונו העז להמשיך בתהליך השלום, פרס את התרשמותו ממגעיו עם המלך חוסיין ואת יחסה של מדינתו לאש”ף, דיבר על רצונו לראות בסוף המלחמה בלבנון  והסביר מדוע הוא מבקר את ההתנחלויות של ישראל בשטחים המוחזקים.

דבריו של רייגן והנימה שעלתה מהם שהוא רואה בנבון דמות מתאימה להעביר מסרים לראש הממשלה כדי לגשר על הפערים, נעמה מן הסתם לנבון. הוא הרים את הכפפה ואמר לרייגן כי נפגש עם בגין לפני צאתו למסעו וכי ראש הממשלה הישראלי עדכן אותו בהתפתחויות האחרונות. אולם תוכן דבריו של רייגן העמיד אותו במרכזן של המחלוקות המדיניות החריפות בישראל. נבון נקט בגישה שאימץ לאורך כל ביקורו – להימנע מהצגת עמדתו האישית ועמדות שנויות במחלוקת, אלא לדבר רק על הדברים שנמצאים בקונצנזוס בישראל. הוא הדגיש בפני רייגן שבכוונתו להציג בפניו את הלכי הרוח בציבור הישראלי ולא להיכנס לפרטים, והוסיף בבדיחות הדעת ” אתה יודע משלמים לי כדי לא לחשוב בקול רם”. הוא הציג את ההבדלים בתגובה לתכנית רייגן בין האופוזיציה לקואליציה אך הדגיש את הקונצנזוס בציבור הישראלי בענייני אחדות ירושלים, ההכרח לחיות בגבולות בטוחים ולא לחזור לגבולות 1967 גם תמורת הסכם שלום מלא, וההתנגדות למדינה פלסטינית עצמאית (תיק: ראש הממשלה בגין – ארצות הברית,א-4343/3, עמ’ 152-148) .

נשיא ארצות הברית רייגן והנשיא נבון בפגישתם בבית הלבן, 5 בינואר 1983, צלם: יעקב סער, לע”מ

לאחר תום הפגישה עברו הנוכחים לחדר הישיבות ואליהם הצטרפו פקידים בכירים נוספים משני הצדדים. בפגישה זו, לאחר דברי נימוס מקובלים, הרחיב נבון בעניינים שאליהם התייחס  בפגישה המצומצמת. הוא פרס את עמדתו של הנשיא הנרצח סאדאת בעניין ירושלים כפי ששמע ממנו בפגישותיהם וטען כי הנשיא המצרי הכיר בצורך להשאיר את איחוד העיר על כנו. הוא הרחיב בנושא אש”ף וההתנגדות למדינה פלסטינית עצמאית. נבון דיבר בהרחבה ובכאב על הקשיים בשלום עם מצרים שגורמים לו תסכול ואכזבה רבה (ראו פרסומי ארכיון המדינה על תרומתו של נבון לשלום עם מצרים: נבון מקדם את השלום עם מצרים,  מגשר ומפשר: נבון והשלום עם מצרים.) הוא טען שהקשיים נובעים מהעוינות כלפי ישראל שמפגינה הקבוצה השלטת במצרים בראשות חוסני מוברק, שהחליף את סאדאת שנרצח, ומגישתה העוינת, שלא לומר אנטישמית, של המדיה המצרית בעת מלחמת לבנון.  היחס הזה משפיע לרעה גם על הסיכוי לשלום עם מדינות נוספות שלגביו הביע נבון ספקות עד כמה הוא אפשרי עם כל מדינות ערב. “אם זה סוג השלום שאליו אנחנו עומדים להגיע, אין זה מעודד כלל”, אמר נשיא ישראל. החבורה עברה לארוחת צהריים שבמהלכה התפתחה שיחה על עניינים כגון היחסים עם סין, גודלה ואוכלוסייתה של ישראל, ענייני אספקת מים והתפלתם ועוד. בסיום נערך טכס פרדה קצר על מדשאת הבית הלבן שבו הדגישו שני הנשיאים את הידידות העמוקה בין שתי המדינות ואת הרצון העז בשלום (,א-4343/3, עמ’ 160-153).

לאחר הפגישה נערך תדרוך של בכיר בממשל על הפגישות ונושאי השיחה כפי שמוזכר בדיווח של נתניהו. החלק המעניין בתדרוך היה בסופו כשהעיתונאים הקשו בשאלות כגון: האם נבון התייחס לתכניותיו הפוליטיות והאם הממשל האמריקני נוהג בו בדרך שתחזק את מעמדו מול בגין? האם נבון התייחס להתנחלויות והציג עמדה שונה מבגין? האם הציג גישה יותר גמישה כלפי יזמת רייגן? האם ביקר את מדיניותו של בגין? מה הייתה עמדתו בעניין נסיגה מלבנון?  ועוד ועוד.  בכיר הממשל שלל את הרמזים האלו והדגיש שנבון נמנע מנושאים שנויים במחלוקת, אולם משאלות העיתונאים ניכר כי הם ראו בביקור יותר ממה שהממשל התכוון שיראו. (ראו תדרוך לעיתונאים בבית הלבן על שיחת רייגן – נבון, (תיק: ביקור הנשיא נבון בארה”ב נ-350/7 עמ’ 44-43, 50-47). אולם התקשורת לא הרפתה. בתדרוך נוסף של מחלקת המדינה הכחיש דוברה את הטענה שנבון קיבל בוושינגטון יחס מיוחד שחורג מהיחס המקובל בביקורים מעין אלו (תיק ראש הממשלה בגין – ארצות הברית,א-4343/3, עמ’ 172)

ביקורו של נבון הוגדר על ידי השגרירות בוושינגטון כמוצלח וצוין כי בפגישה עם הנשיא שררה אווירה נעימה שהמחישה קו רגוע ומתון ללא כל עיסוק בהתבטאויות ראש הממשלה בגין. בהיותו בוושינגטון ערך נבון שיחות טלפון עם שלושת נשיאי ארצות הברית לשעבר: קרטר, פורד וניקסון, שארכו 20-15 דקות כל אחת. הן עסקו בשיחתו עם רייגן והנושאים שעלו בה, וכמו כן בתכניותיו לעתיד, ובדאגה מהקשיים בשלום עם מצרים, שהדאיגו מאוד בדרך הטבע את הנשיא קרטר – האיש שסייע יותר מכל אחד אחר לחתימה על הסכם השלום (תיק: חומר על הנסיעה לארה”ב, נ-350/13 עמ’ 138-133, 143-141)

.4 | פגישות עם יהדות אמריקה ועם חוגים נוספים

חלק מרכזי בסדר יומו של נבון תפסו הפגישות עם מנהיגים וארגונים יהודים שבהן הוא התקבל בהתלהבות רבה. שוב הייתה זו גישתו האנושית והעממית ויכולתו לחדור ללבבות של שומעיו, שהלהיבו את היהודים מכל שכבות הציבוריות היהודית שעמם נפגש. הוא נפגש עם קבוצה של כ-1000 איש שמתעתדת לעלות לישראל אבל נמנע מלהיפגש עם “יורדים” מישראל. נבון הדהים אלפי יהודים בבוסטון וניו יורק כשקרא/תבע מהם, באופן כמעט חסר התקדים לאותן השנים, לשלול את הגולה, לעלות לישראל ולהגשים בכך את עצמם. קריאתו זו זכתה לשבחים מצד אחד אך גם הוגדרה כנאיבית. במפגשיו עם אינטלקטואלים יהודים שמע דאגה רבה, וביקורת שנאמרה בכאב על מלחמת לבנון, על הנעשה בשטחים ועל בעיות הפנים בישראל. היו שדיברו על מה שראו כאבדן הדרך של ישראל בעיקר מבחינה מוסרית ועל תהליך גובר של ניתוק בין ישראל ליהודי התפוצות, אם כי היו גם קולות שחלקו על המבקרים והרעיפו שבחים על מדיניותה של ישראל.

בדיווח של הקונסוליה בניו יורק על פגישותיו של נבון בתפוח הגדול נמסר כי הנשיא התקבל בהתלהבות ובהערכה על ידי הציבורים השונים שבהם פגש. חלק נרחב בדיווח תפסו פגישותיו הרבות עם אישים וארגונים יהודים וישראלים כפי שעולה מהקטעים המובא בזה. (ראו תיק:  נסיעה לארה”ב, נ-351/11, עמ’ 22-19)

הנשיא יצחק נבון והרב יוסף דב סולובייצ’יק בבוסטון, 9 בינואר 1983. צלם: יעקב סער, לע”מ

דיווח על הצלחה רבה של הביקור הגיע גם מהקונסוליה הישראלית בבוסטון (נ-351/11, עמ’ 16). בהצלחה עבר גם ביקורה של אופירה נבון בעיירה אתנס בג’ורג’יה, מקום משכנה של האוניברסיטה של ג’ורג’יה שבה למדה בעבר, בלוויית רעיית השגריר הישראלי ארנס ורעיית השגריר האמריקני בישראל לואיס (נ-351/11, עמ’ 5).

נבון שימש במסעו גם כמסביר את עמדתה של ישראל. הוא נפגש עם סנטורים וחברי קונגרס, ראשי ערים ומושלי מדינות, מזכ”ל האו”ם ואנשי אקדמיה. נשיא ישראל   התראיין לאמצעי תקשורת, כולל לתכנית הראיונות היוקרתית “בוקר טוב אמריקה”, ובהם נשאל על מלחמת לבנון ועל הטבח בסברה ושתילה, ועל העניינים האחרים שעמדו על הפרק. נבון לא יכול היה שלא לשמוע את השינוי בטון ואת הביקורת על ישראל מפי רבים באמריקה. “האם השתנתה ישראל”, זו הייתה הכותרת למפגשו עם מועדון העיתונות רב היוקרה בוושינגטון. הוא התמיד להשיב שאינו יכול לעסוק לגופם של נושאים אלא רק להדגיש את הקונצנזוס הלאומי וטרח להסביר את מדיניותה של ישראל.

לאחר שובו של נבון לישראל שלח לו רייגן מכתב והודה בשמו ובשם אשתו ננסי לבני הזוג נבון על ההזדמנות לפגוש בהם ועל המתנות שהביאו להם.  (תיק: הנשיא הרצוג – התכתבויות עם שגריריות – ארה”ב, נ-475/11 עמ’ 135). נבון מצדו הודה לו על תמונות ששלח לו מן הביקור ועל האירוח והשיחה הטובה ביניהם (נ-475/11,  עמ’ 119).

מכתב התודה של יצחק נבון לנשיא רייגן על ביקורו בארצות הברית, 15 בינואר 1983

ביקורו של נבון בארצות הברית זכה לשבחים רבים. הובלטו הקשרים החמים שהוא יצר עם יהדות ארצות הברית וגם עם לא יהודים, והשבחים הרבים שקיבל ממארחיו השונים . “לא עוד אישיות ישראלית מקובלת ואהודה על הציבור, אלא מנהיג לעם היהודי” – כתב יוסף פריאל ב”דבר השבוע”.  האם תהיה זו מקפצה עבורו לזינוק אל ראש המערכת הפוליטית? תהו רבים.

תיקים לעיון נוסף:

נסיעה לארה”ב, נ-351/11

ראש הממשלה בגין – ארצות הברית,א-4343/3

ביקור הנשיא נבון בארה”ב נ-350/7

חומר על הנסיעה לארה”ב, נ-350/13

הנשיא נבון – קטעי עיתונים ביקור בארה”ב א’

הנשיא נבון – קטעי עיתונים ביקור בארה”ב ב’