שער שני - פעילותו של הנשיא נבון בתחום החברתי תרבותי

.1 | לקראת הביקור

תכנית הביקור ביבנה, תיק “הנשיא יצחק נבון – סיור ביבנה”, נ-355/12, עמ’ 13

לקראת מועד הביקור הוכנה תכנית ששמה את הפגישה של נבון עם מערכת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי במרכז הביקור: ביקור בבית הספר היסודי על שם בן-גוריון; ביקור בבית הספר הממלכתי-דתי “היחידני”; פגישה עם תלמידי תיכון; וביקור באתרי הפעילות הקהילתית: “תהילה”, “אתגר” ו”בית הנוער”. נוסף לכך נקבע לנשיא ביקור בשכונת “נוה אילן” – שכונה שהוקמה בסגנון “בנה ביתך” שנועד למשוך אוכלוסייה אמידה ליבנה.

שישה ימים לפני הביקור שלח מזכיר המועצה המקומית שמעון חזות השלמות אחרונות לתכנית הביקור בהן פירט את השיעורים אותם ילמדו הילדים בכיתות אותן יבקר נבון:

תיק נ-355/12, עמ’ 11

לצד זאת שלח חזות תזכיר המתאר את יבנה באותה עת: עיירה בת כ-14,200 תושבים, כ-90% מהם בני עדות המזרח המתפרנסים מתעשייה, מסחר ועבודה ביישובים הסמוכים. לפי התזכיר המועצה המקומית היא בשליטה פוליטית של הליכוד בראשות ראש המועצה ח”כ מאיר שטרית (תיק נ-355/12, עמ’ 33-24). כמו כן קיבל הנשיא דוח משטרתי שלא ניתן עדיין לפרסם אותו. יש לציין שבספטמבר 1980 ביקר נבון במפעל “ארגמן” ביבנה.

שלושה ימים לפני שהגיע נבון ליבנה התרחש אירוע ששימח רבים מתושבי העיירה – קבוצת הכדורגל מכבי יבנה ניצחה והצליחה להעפיל מהליגה השנייה (ליגה ארצית) לליגה הראשונה (ליגה לאומית). מידע על כך צורף לתזכיר של חזות (תיק נ-355/12, עמ’ 74):

.2 | יום הביקור

כאמור במוקד הביקור עמדה מערכת החינוך של יבנה. לפיכך התבקשו תלמידי בית הספר התיכון הממלכתי-דתי, אליהם חברו תלמידי בית הספר התיכון הממלכתי גינסבורג (גינזבורג), שנפגשו עם נבון, להכין עבורו שאלות. 12 מהם הכינו שאלות (תיק נ-355/12, עמ’ 80-78) – חלקן שאלות קשות ונוקבות בעניינים הבאים: יחסי דת ומדינה, יחסי ישראל-מצרים בעידן חוסני מובּארכּ, צינון לנשיא לשעבר לפני שיפנה לפוליטיקה, הקושי הנובע מכך שתלמידי תיכון משכילים יותר מהוריהם, הקושי באינטגרציה בעיירה בה כל התושבים משתייכים לעדה אחת, וכיצד לשלב מדיניות של שלום עם התיישבות בשטחים.

בחומר הארכיוני איננו מוצאים את תשובות הנשיא נבון לשאלות התלמידים, אך העיתון “דבר” דיווח ב-19 במאי 1982 (עמ’ 6) על הביקור ביבנה במאמר שכותרתו: “אם אשוב לפוליטיקה – אני אקבע את תקופת הצינון” – כלומר זו הייתה תשובת נבון לשאלת התלמיד על הצינון. אולם במאמר היה כנראה דיווח לא נכון. נכתב בו שנבון קיבל אזרחות כבוד של המועצה המקומית יבנה – אף שנבון התנגד לקבל אזרחויות כבוד מרשויות מקומיות (למעט מעיריית ירושלים). בתכנית הביקור המקורית שהוכנה על ידי המועצה המקומית (תיק נ-355/12, עמ’ 12) כתוב בשורה לפני תחתונה “הענקת אזרחות כבוד לנשיא” – אך שורה זו נמחקה בעט כחול:

.3 | מכתבי תלמידים בעקבות הביקור

בעקבות הביקור שלחו שמונה תלמידים מכתבים לנבון. שניים מהם ראויים לציון מיוחד: בעמ’ 39-37 מופיע מכתבה של ילדה בת 10 המבקשת מהנשיא נבון לחנון את הדוד שלה לכבוד יום ירושלים. כדי לשכנע את הנשיא להעניק לו חנינה היא סיפרה על סבלה של דודתה המתגעגעת לבעלה ועל כך שהדוד האסיר עובד בעבודות חוץ.

בעמ’ 8-4 נמצא מכתבה של צביה אוסקר, תלמידת י”ב בת 18, מ-23 במאי 1982. היא השתתפה בפגישת נבון עם תלמידי התיכון. בזכות המפגש היא הבינה את הצורך בתפקיד הנשיא לאחר שקודם לכן סברה שזו משרה מיותרת. היא סיפרה על הניגוד בין החינוך לערכים אותו ספגה בבית של עולי מהודו לבין החברה הישראלית אליה נחשפה מאז גיל 5-4 – למעט החברה הדתית. היא טענה שיש בחברה הישראלית את “הפראות הטבעית” הנובעת מחוסר משמעת בבתי הספר בפרט ובחברה הישראלית בכלל. כמו כן התייחסה הצעירה לדברי תלמיד שהתלונן על הפער בין ספרדים לאשכנזים. היא סיפרה שהיא לא חשה זאת על בשרה. עם זאת היא טענה שיש לשפר את רמת החינוך בערי הפיתוח.

בסיום דבריה כתבה צביה: “התרשמתי מאוד מאישיותך הרבגונית אשר נשקפה מדיבורך ולבסוף אברך: ‘ברוך שחלק מכבודו לאחרים’“.

לא מצאנו בתיק נ-355/12 תשובות של נבון למכתבים אלה.