שער רביעי- פעילותו של יצחק נבון כשר החינוך והתרבות

.1 | מבוא - מה ליצחק נבון ולנאות קדומים?

כל חובב טבע שאוהב לטייל בחיק הטבע מכיר בוודאי את שמורת הטבע נאות קדומים על כביש 443 במרחק לא גדול מן העיר מודיעין. זוהי פנינת טבע קסומה שמשחזרת את הטבע הארץ-ישראלי ואת דפוסי החקלאות הקדומים בה מימי התנ”ך, וכולה אהבה וכבוד לטבע – לצמחים, לבעלי החיים וליסודות הטבע כולם. יצחק נבון היה מעורב בהקמת השמורה מראשיתה, שימש כיו”ר חבר הנאמנים של המקום ופעל רבות למענו. לא בכדי נמצאים בה משרדי “העמותה להנצחת הנשיא החמישי יצחק נבון” ונשאלת השאלה: מה לעירוני כמו יצחק נבון ולפארק שכולו מבטא את היפוכה של העיר?

יצחק נבון נולד ובגר בירושלים. הוא הכיר ואהב את בתי האבן, את החומות את הסמטאות המרוצפות ואת שאר רכיביה העירוניים של ירושלים. אולם הוא הכיר מעט מאוד את הטבע  העשיר שמקיף אותה ואת הטבע בכלל. כל זה עמד להשתנות על פי עדותו ב-1941. בשנה זו יצא לקורס מ”כים של ההגנה בקריית ענבים. לפי עדותו בריאיון שנערך עמו הייתה זו הפעם הראשונה שנקלע לטבע של ממש. “בקורס זה למדתי לראשונה מה זה לילה ומה פירוש קוצים ודרדרים”, אמר. הוא למד איך להשתמש בטבע לצרכי הסוואה והגנה עצמית. “בשביל עירוני כמוני זאת הייתה מציאה משמים”, הוסיף (על פי ריאיון שערכה אתי יודן עם יצחק נבון  ב-8 באפריל 1997.תודה לעמותה להנצחת יצחק נבון שמסרה לנו את הריאיון).

ציור של שמורת הטבע נאות קדומים. מקור: ארכיון המדינה, תיק גל-18696/7

בקורס הזה פגש נבון לראשונה את נגה הראובני, בוטניקאי שהקדיש את חייו למלא את שאיפתם של הוריו שלא צלחה – להקים גן בוטני עברי הוא “נאות קדומים”. כל מפעל מסוג זה צריך “משוגע לדבר”, ובמקרה של נאות קדומים “המשוגע” היה נגה הראובני. ב-1960 הוא החל להקים את השמורה שנועדה לקחת את מבקריה למסע קדום אל ארץ התנ”ך. לשמר את צמחי ארץ-ישראל העתיקה ובעלי חיים שמוזכרים בתנ”ך, וכמו כן לשחזר את החקלאות העתיקה של הארץ ומתקניה. בשטח שומם ליד יער בן-שמן נשתלו עצים וצמחים רבים, נסללו שבילי טיול, הוקמו תחנות הסברה והוכשרו מדריכים. הראובני הדביק בהתלהבותו קבוצה של אנשים ובהם יצחק נבון  שלדבריו “התאהב ברעיון” להחיות את מה שמוזכר בתנ”ך ולהפוך אותו לחזות ממשית. “מי שמגיע לנאות קדומים הולך אחורה בזמן ורואה פתאום: אנחנו לא חדשים בארץ הזאת, ולא חדשים בעולם. חי כאן פעם עם חקלאי, ואי אפשר להבין דבר מעברנו ההיסטורי, מהתקופה שהיינו בארץ הזאת או מהתקופה שיצאנו ממצרים, מבלי להבין את הטבע ואת חוקיו”, אמר נבון.

סוכות עשויות כפות תמרים כמו בימי קדם בשמורת הטבע נאות קדומים. צלם: משה מילנר, לע”מ

נבון העיד שאין עוד מפעל בארץ שהיה קשור אליו רגשית ושכלית כמו נאות קדומים. בתפקידיו הציבוריים סייע נבון ככל שיכול היה לשמורת הטבע הייחודית הזו. מ-1965 ועד היבחרו לנשיא המדינה ב-1978 הוא שימש כסגן ואח”כ יושב ראש חבר הנאמנים של נאות קדומים. לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים הוסיף ושימש כיו”ר העמותה עד מותו. בשבתו בבית הנשיא בשנים 1983-1978 המשיך נבון לקבל דיווחים שוטפים מהראובני על מצב השמורה. הוא קיים ישיבות בבית הנשיא  על ענייני נאות קדומים והפעיל את השפעתו על מי שיכולים היו לקדם את טובתה (ראו תיק נשיאות נאות קדומים, נ-290/6) אולם לפי עדותו של נבון, הוא שאב סיפוק מיוחד בתקופת היותו שר החינוך כשנפלה לידו ההזדמנות לפעול למען השמורה, שהלכה והגדילה את פעולותיה החינוכיות, ולהגדיל מאוד את תקציבה. “בעייני נאות קדומים היא מכשיר חינוכי ממדרגה ראשונה”, אמר והוסיף: מפעל שמחבר את המבקרים בו למקורותיו הקדומים של העם היהודי ומבטא את הקשר הרציף של העם למולדתו. בפרסום זה נציג מעט מפעילותו של שר החינוך נבון למען נאות קדומים.

.2 | שר החינוך נבון נרתם לעזרה לגיוס כספים לנאות קדומים

קליעת סלים כבימי קדם בשמורת הטבע נאות קדומים, צלם: משה מילנר, לע”מ

כל מפעל, נאצל ככל שיהיה, זקוק לצינור חמצן בדמות מימון כספי. מבחינה זו נאות קדומים אינה יוצאת דופן. השמורה נפתחה לקהל הרחב ב-1984. רבים גדשו וגודשים עד היום את המקום ובהם משפחות, תיירים, כיתות בית ספר, בנות אולפנא, מפעלים ומוסדות בימי גיבוש ועוד ועוד (ראו למשל: תיק גל-18696/7 עמ’  95- 102)  למנהלי נאות קדומים, בהנהגתו של הראובני, היו תכניות גדולות לפיתוח המקום. בדו”ח פעולה לשנת תשמ”ה/תשמ”ו שהוגש לנבון נפרסו תכניות רחבות ובכללם: פיתוח ואחזקת הגנים התנכיים והתלמודיים, בנייה ואחזקה של “רמת לוז” – מדרשת נאות  קדומים ללימודי הטבע והנוף במקורות ישראל, עבודות מחקר ופרסום, פיתוח שיטות הוראה והמחשה במקום, ועוד (תיק גל-18696/7 עמ’ 173). המכשול העיקרי ליישומן של התכניות היה כספי. וכך לצד טיפוח הצמחייה, שמירה על בעלי החיים ועיסוק בפעולות חינוכיות, מצאו את עצמם אנשי נאות קדומים מחזרים לא אחת על הפתחים כדי להשיג מימון שתמיד חסר. מבחינה זו מצאו כאמור תומך נלהב בדמותו של שר החינוך. הוא נהג לפנות אל תומכים פוטנציאלים והציע להם ראשית דבר לערוך ביקור במקום. הוא העריך שסיור באזורי השמורה שמכונים על פי סוגי הצמחייה בהם:  “זמרת הארץ”, “שבעת המינים”, “גיא שיר השירים”, “מעלה הבשמים” ודומיהם; מלווה בהתלהבותו וקסמו האישי של הראובני, מתובל בריח המשכר של פריחת השקד, הרימון או הנרקיס, בטעמם המתקתק של התאנים והענבים, ובצבעי האדום הבוהק של הכלניות וורוד פריחת הרקפות – הם שיעשו את המלאכה.

כמו במקרים רבים, המילה גיוס כספים עבור מפעל מסוים הייתה כרוכה בהפניית העיניים אל יהדות התפוצות ובעיקר אל יהדות אמריקה המבוססת. כמו לארגונים רבים בארץ, הוקם בארצות הברית “ארגון ידידי נאות קדומים”. באוקטובר 1986 פנה נבון במכתב אישי אל לודוויג יסלזון, נשיא קרן יסלזון בניו יורק, שביקר עם אשתו בישראל. הוא הציע לו לבקר בנאות קדומים ואחר כך להיפגש עמו ולשמוע את רשמיו. נבון ביקש שיסלזון יפעל לגיוס כספים עבור חוג הידידים של נאות קדומים (תיק גל-18696/7 עמ’ 130). אמנם יסלזון לא ביקר בשמורה, אבל בעקבות שיחת טלפון עם נבון תרם 5,000 דולר לחוג ידידי נאות קדומים באמריקה (תיק גל-18696/7 עמ’ 129). שנה לאחר מכן כבר הכפילה הקרן את תרומתה למפעלו של הראובני (שם, עמ’ 34).

.3 | עזרת משרד החינוך לנאות קדומים

עיקר העזרה לנאות קדומים הגיעה מאגפי משרד החינוך. כמעט רבע מהכנסותיה של השמורה באו מהקצבות של המשרד, ונבון שאף להגדיל אותן. כמו במקרים של תורמים פרטיים, נהג נבון לשלוח את ראשי המחלקות והאגפים במשרדו לבקר בנאות קדומים. והביקורים אכן עשו את פעולתם. עדות לכך היא מכתבו של מנהל מחלקת המוסדות במנהל החינוך, יוסף דור, שחזר נלהב מסיור בנאות קדומים על פי עצתו של נבון והעיד ש”הפכתי חסיד נאמן לא רק למנהלו אלא למפעל כולו”. דור הבטיח לעשות מעל ומעבר כדי לסייע לשמורה בהקמת כיתות למוד במקום (תיק גל-18696/7 עמ’ 195). תוצאות דומות הניב ביקורם של מנהלי אגף כוח אדם בהוראה במשרד החינוך בראשות בן ציון דל, שהביא להכרה בנאות קדומים כמוסד הזכאי לקבל עובדי הוראה (שם, עמ’ 22). שר החינוך נבון עצמו אישר 60 שעות שבועיות מסל שר החינוך למוסד. כל הפעולות האלו הביאו לפניות רבות של אנשי הוראה ומהם נבחר סגל של מורים מובחרים.

משרד החינוך לא עסק רק בהקצבות לנאות קדומים אלא היה מעורב גם בתכנון פיתוחו של המקום וקביעת תכניות הפעולה שלו. למשל יועץ השר דב גולדברג, שלפי עדות נבון היה יד ימינו בטיפוח “הבייבי” הזה, שלח ביולי 1986 מכתב אל נגה הראובני ובו שורה של הצעות להקמת צוותי עבודה לתכנון תכנית האב הכוללת לנאות קדומים (תיק גל-18696/7 עמ’ 138). דרך נוספת שבה סייע משרד החינוך לנאות קדומים הייתה פרסום הודעות של דובר המשרד על המרחש בשמורה ועידוד אזרחים לבקר בה. למשל באוגוסט 1989 פרסם דובר משרד החינוך הודעה לתקשורת על ראשית הופעתם של פרחי החצב בשמורת נאות קדומים וציין “כי שוב הוכיחו פרחי החצב שהם נאמנים לחוקי הטבע. שכן ראשית פריחתו של החצב היא סביב ט”ו באב, חג האהבה, שצוין בשבוע שעבר” (תיק גל-18696/7 עמ’ 10) הודעה אחרת של הדובר, מאוקטובר 1989, ספרה על היערכות מיוחדת של הנהלת שמורת נאות קדומים לימי חג הסוכות, והכשרת מסלולי טיול אישיים ומשפחתיים בהדרכה עצמית. ההודעה עודדה את המבלים בחג להגיע למקום ולחוות את המסלולים המיוחדים (שם, עמ’ 8).

מבקרים בנאות קדומים בחופשת חג סוכות, 3.10.2004. צלם: משה מילנר, לע”מ

חצבים פורחים בשמורת נאות קדומים. צלם: משה מילנר, לע”מ

.4 | "מקום לימוד אידיאלי לצה"ל, ובמיוחד ליחידות השדה שלו" -עזרת נבון לקשר שבין צה"ל לנאות קדומים

מלכתחילה היה קיים קשר בין שמורת נאות קדומים לבין צה”ל. הכרת הטבע והשימוש בו שנהוגים ביחידות השדה של צה”ל, משתלבים היטב עם עולמם הרעיוני של אנשי השמורה. הראובני החל למעשה את פעילותו להנחלת האהבה לטבע והכרתו בארגון “ההגנה”, ולאחר הקמת מדינת ישראל שימוש מפקד “המדור לחינוך שדה” בצה”ל עד 1960 עת השתחרר משירותו הצבאי. בתפקידו זה בנה תכניות לשימוש צבאי ביתרונות שמעניק הטבע. על הקשר בין הראובני לצבא מעידה הודעה של דובר משרד החינוך, ישראל כהן, על הקשר של מנהל השמורה עם מוטה גור, לימים הרמטכ”ל ושר בממשלות ישראל, וביקור שערך גור בשמורה וממנה חזר אחוז התלהבות ממראה עיניו (תיק גל-18696/7 עמ’ 11)

לאחר שחרורו מצה”ל החל הראובני בהקמת שמורת נאות קדומים – הרבה על סמך הידע והניסיון שרכש בשירותו הצבאי. הוא אף ביקש להקים אזור ל”חינוך שדה” בנאות קדומים, אשר יהווה מרכז לפיתוח תכניות הישרדות תוך התבססות על ניסיונם של קדמונינו. הראובני ביקש להעמיד בראש המרכז הזה קצין בכיר מחיל האוויר שבנה את יחידת החילוץ והמילוט בחייל. הוא פנה לנבון כדי שיסייע בידו לשכנע את צה”ל להשאיל את הקצין לנאות קדומים. נבון כתב לראש אגף כוח אדם בצה”ל, אלוף עמוס ירון וביקש להיענות לבקשתו של הראובני. הוא ציין שמן הסתם מרכז כזה לחילוץ ומילוט “יהווה מקום לימוד אידיאלי לצה”ל, ובמיוחד ליחידות השדה שלו” (תיק גל-18696/7 עמ’ 129).  ירון ענה שלפי שעה הדבר אינו אפשרי משום שהקצין זה עתה סיים את לימודיו על חשבון הצבא, והציע לפנות שוב בעוד שנתיים. נבון לא אמר נואש. כעבור שנתיים אמר לו הראובני שהם עדיין מעוניינים באותו הקצין לאיוש התפקיד הזה, ונבון פנה שוב בבקשה דומה אל ראש אגף כוח האדם בצה”ל, הפעם אלוף מתון וילנאי (תיק גל-18696/7 עמ’ 122).

חיילים מחיל ההנדסה של צה”ל במתקן אדם באימון הסתוות בשדה, 26.5.2009. צלם: מיכאל שבדרון, דובר צה”ל

לא תמיד היו הקשרים עם צה”ל לטובתה של השמורה. נאות קדומים נושקת למתקן אדם של צה”ל, שבו עברו ועוברים אימונים רבבות חיילים. הסתבר שחיילים ששהו בבסיס נהגו לפעמים לעבור את הגדר בין מתקן אדם לשמורת נאות קדומים שהייתה פרוצה במקומות רבים. לבקשת הראובני כתב נבון לאלוף פיקוד המרכז עמרם מצנע. הוא שפע שבחים לשמורה שכבר זכתה ב-1989 ל-60 אלך מבקרים ומספר המבקרים בה נמצא בעלייה מתמדת. הוא התריע כי חיילים נכנסים לשמורה וגורמים לה נזקים. יש מהם שטובלים במקווי המים הטבעיים שהוקמו בה, אחרים אפילו מציבים מטרות דמות בשטחה ויורים לעברן, ובכך מסכנים את המבקרים וגורמים לשריפות במקום. חוליות ניווט חודרות בלילה לשטח השמורה. הוא ביקש מאלוף הפיקוד שתוקם גדר מתאימה בין השמורה לבסיס שתמנע את החדירות האלו (תיק גל-18696/7 עמ’ 28-26).

.

ברבות השנים התבססה והתפתחה שמורת נאות קדומים, הרבה בזכות תמיכתו של יצחק נבון בה ופעולתו למענה. היא משמשת עד היום מקום בילוי חוויתי, לימוד והדרכה בנפלאות הטבע ומורשת ישראל לרבבות ישראלים מדי שנה

לעיון נוסף:

מדינות משרד החינוך – נאות קדומים בית יהושע חנקין גל-18696/7

לשכת הנשיא – נאות קדומים, נ-290/6