15 באוקטובר 1973

.1 | : תחילת המתקפה לחציית תעלת סואץ – "המבצע הגדול ביותר והמסובך ביותר שצה"ל עשה מעודו"

בבוקר יום שני ה-15 באוקטובר, סיפרו כותרות העיתונים שהגיעו ללשכת ראש הממשלה על ההצלחה המרשימה של צה”ל בדרום. “צה”ל שבר מתקפת שריון מצרית – 200 טנקים הושמדו, 1,000 מצרים נהרגו אתמול לאורך התעלה”, סיפרה הכותרת הראשית בעיתון “דבר”.

היום הזה סימל את פתיחתו של השלב השלישי של המלחמה – התקפה נרחבת של צה”ל בחזית המצרית שמטרתה ליטול את היוזמה ולהנחית מכה מכרעת על הצבא המצרי. הרמטכ”ל ביקש להכריע את המערכה ולמנוע התפתחות מלחמת התשה. בלשכת ראש הממשלה החל בשעות הבוקר המוקדמות דיון של הקבינט עם הרמטכ”ל דווקא לגבי מעורבותה של ירדן במלחמה, דיון שמתואר ביומן הלשכה. בדיון נמסר שהחטיבה הירדנית ששלח חוסיין לגזרה הסורית, נמצאת בתנועה ומתקרבת אל זירת הקרבות. בהתייעצות בלשכת ראש הממשלה שררה הסכמה שלא לתקוף את הכוח הירדני אלא אם יעבור קו טופוגרפי מסוים. בהמשך היום התקבל בלשכה מידע שהחטיבה הירדנית מתקרבת לחזית וכנראה עתידה להיכנס ללחימה כבר בקרוב, וידיעה זו הועברה לאמריקאים עם הבהרה שבכל מקרה ישראל לא תתקוף את שטח ממלכת ירדן (מברקים: ול/914, ול/915, א-4996/4 ע’ 298 – 300). 

 

חיילים חוגגים את חג סוכות ברמת הגולן, לע”מ

 

אולם עיקר תשומת הלב הוקדשה לחזית הדרום ולהכנות למתקפת הנגד הישראלית. ב-15 באוקטובר ב-19:45 דיווח תת אלוף ליאור לגולדה ש”עכשיו זה התחיל ממש”, ושצה”ל פתח במתקפה בדרום במטרה לחצות את התעלה ולתפוס ראש גשר מעברה המערבי. כשעה לאחר מכן דיווחה גולדה על ההתפתחויות בדרום לראש האופוזיציה מנחם בגין וליושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת חיים צדוק. ב-21:30 הגיע סגן הרמטכ”ל ישראל טל לדווח לראש הממשלה על המצב בחזיתות. הוא אמר שלפי שעה הפעולה בדרום, שכונתה “מבצע אבירי לב” מתקדמת כמתוכנן, ובכוונת צה”ל שלמחרת יהיו “על התעלה ארבעה- חמישה גשרים שלנו”. בצפון היה לצה”ל יום מוצלח מאוד וכוחותיו פגעו בטנקים עיראקיים רבים. (לפרוטוקול המלא של ההתייעצות: א-7046/8, ע’ 421 – 427).

ביום שני ה-15 באוקטובר כבר הגיעו לישראל 18 פנטומים בטיסה ישירה, 14 מטוסי תובלה אמריקנים נחתו ו-18 נוספים היו בדרך, ואספקת יתר פרטי הנשק התקדמה במהירות. באותו היום גם נודע שהאמריקאים יתחילו בקרוב במשלוח טנקים מאדמת אירופה ואף יטיסו טנקים במטוסי ענק, וכי בתוך כמה ימים יוקם גשר אווירי על גבי נושאות מטוסים שיאפשר הטסה של עשרות מטוסי סקייהוק לישראל (מברק לו/121, א-4996/4 ע’ 381). המברקים שהגיעו באותו יום אל הלשכה מן השגרירות בוושינגטון מעידים שהלחץ הישראלי נשא פירות, וכי האמריקאים מתכוונים להחיש את אספקת הציוד לישראל “בממדים חסרי תקדים ובמהירות חסרת תקדים” (מברק לו/126, א-4996/4 ע’ 385). 

כל הדברים הללו ועוד נדונו בישיבת הממשלה שהתכנסה ב-22:00. הישיבה התחילה בדיווחו של האלוף טל. הוא חזר על הדיווחים האופטימיים לגבי המצב בצפון ומסר על תחילתו של מבצע צליחת התעלה בדרום. לאור עדכון שקיבל בינתיים מן הרמטכ”ל דדו, דיווח טל שהמבצע מתנהל היטב אם כי ההתקדמות קצת יותר איטית מן המתוכנן. הוא אמר שאי אפשר לדעת מה יהיו התוצאות לאור העובדה שמדובר ב”מבצע הגדול ביותר והמסובך ביותר שצה”ל עשה מעודו”. שאלות השרים בטאו את הספקנות שאפיינה חלק מהם בעת הדיונים על הצליחה. בתשובותיו הסביר טל את השינוי שנוצר בתנאים בעקבות כישלון ההתקפה המצרית, ואמר שזו הפעם הראשונה מאז שהתחילה המלחמה שהיוזמה עברה לידי צה”ל בחזית המצרית, משום ש”עד אתמול היוזמה הייתה בידיהם והם הכתיבו לנו את הקלפים”. אחריו דיווחה ראש הממשלה על השיפור העצום בהובלת הציוד הצבאי מארצות הברית ועל כך שטנקי פטון אם 60 אמריקנים יישלחו מאירופה (פרוטוקול ישיבת הממשלה, 15/10/1973 ב-22:00).

עשרה ימים לאחר פרוץ הקרבות החלה ראש הממשלה לצאת מאווירת ההסתגרות שגזרה על עצמה מתחילתם. ב-15 באוקטובר ביקרה גולדה לראשונה פצועי מלחמה בבית החולים בתל השומר, ולמחרת עמדה לעלות, לראשונה מאז ה-6 באוקטובר, לירושלים כדי לשאת הודעה מטעם הממשלה בכנסת. לקראת הופעתה בכנסת, התקיימו שיחות והוחלפו מברקים עם השגריר דיניץ לגבי נוסח הדברים שתאמר על התנהלות הממשל האמריקני. מחד היה צריך נוסח הדברים לכלול הוקרה לעזרה האמריקאית, אולם מאידך היה צורך להיזהר שלא יפגע במערכת יחסיהם הרגישה של האמריקאים עם הערבים. דיניץ הראה לקיסינג’ר את הנוסח המוצע שמסר לו גזית, וקיסינג’ר ביקש להשמיט קטע שלם מתוך הדברים (מברקים לו/129, לו 132, א-4996/4 ע’ 389 – 395). 

(ליומן לשכת ראש הממשלה מאותו היום, 15/10/73:  א-7487/17 ע’ 2 – 10).