לפרק: אופירה נבון – חלק א’
הקשרים עם מצרים
אחרי חתימת הסכם השלום עם מצרים מצאה אופירה נבון בפעילותה הענפה בתחומי הרווחה אפיק טוב להידוק הקשרים עם נשים מנהיגות הפעילות בתחומים מקבילים במצרים. ב-1979 ביקר הנשיא סאדאת בחיפה. במהלך הביקור יזמה אופירה נבון סימפוזיון על היבטים של שיקום נוירולוגי ואורתופדי, ואירחה בו את גי’האן סאדאת, אשתו של נשיא מצרים, שבעצמה יזמה והקימה מוסדות לשיקום ילדים וחיילים פצועים בארצה. בדברי הברכה של אופירה לגי’האן סאדאת, אותה פגשה לראשונה, אמרה אופירה שיכלה לערוך מסיבת קוקטייל לכבודה אך ממה ששמעה עליה היא יודעת שאינה חובבת אירועים מסוג זה “שנכפים בתכיפות עלינו כנשות נשיאים, בין אם אנחנו אוהבות זאת או לא”. בדבריה בכנס אמרה שבניסיונה כפסיכולוגית, שעוסקת זה זמן רב בשיקום ילדים הגיעה לשתי מסקנות: שצריך להשקיע כל מאמץ כדי שהאדם המוגבל יחוש כאדם, אזרח, אדם בעל זכויות. בעבר התייחסו לנכים כאל מקרה סעד שאין בו ערך לחברה או לעצמו, בעוד הנכים אינם נבדלים כמעט מכל אדם בריא. חינוך צריך להיות חלק בלתי נפרד ממאמץ השיקום. נכה שמשפחתו והחברה מקבלת אותו ותומכת בו הוא אדם שונה לחלוטין מזה החש דחוי, מבודד ולא רצוי. המסקנה השנייה היא שצריך להקדיש מאמצים רב תחומיים כדי להפוך את המוגבלים לעצמאים. אסור שמחסור באמצעים יהווה תירוץ להשארת הנכה במוסד או תלוי באחרים. אם למדע ולרפואה יש מענה יש לתת אותו. מומחים לשיקום מכל העולם צריכים לשתף פעולה ללא גבולות לשם כך. בדברי הברכה בסיום הסימפוזיון נתנה אופירה לג’יהאן סאדאת תכשיט “מהאם הישראלית אל האם המצרית המסמל את התקווה לשלום אמיתי” (נ-349/3 ע’ 166 – 172, 173 – 174).
ב-1980 התלוותה אופירה נבון לבעלה הנשיא בביקורו החשוב במצרים. במהלכו ביקרה אופירה במוסד לילדים נכים, בכפר יתומים ופגשה חברות פרלמנט, נציגות ארגוני נשים מרכזיים במצרים ועיתונאיות. וכן אירחה לארוחת בוקר את השרה לעניינים סוציאליים בממשלת מצרים:
בארוחת צהרים אצל אשת סגן הנשיא מובארק בירכה את ג’יהאן סאדאת: “בטוחני שאני מביעה את רגשות כולנו שאנו רואות ביחס שאת, הגברת הראשונה של מצרים, מגלה כלפניו סמל למגע אישי, הכן והאמיתי עליו נשתית את ידידותנו ואת שיתוף הפעולה בינינו לטובת שני עמינו” (נ-349/5 ע’ 537). בדברים שאמרה בפני ג’יהאן סאדאת בעת ביקורן המשותף במוסד לילדים נכים שפועל בחסותה של סאדאת ציינה את ההישגים, רמת הטיפול ויחס המטפלים למטופלים. ממה שראו עיניה, מודעת החברה המצרית לאתגרים הניצבים בפניה ויודעת לתת מענה לצורכי הנזקקים. בביקורה בכפר היתומים ציינה ש“נשמח ללמוד מניסיונכם ומן ההישגים שראיתי בביקורי זה”. מאוחר יותר פעלה אופירה נבון עם ג’יהאן סאדאת לשיקום חיילים שנפצעו בעימות הישראלי-ערבי (נ-349/5 ע’ 436 – 439 , 453).
לאחר שובם של יצחק ואופירה נבון מהביקור במצרים התקבלו בלשכת הנשיא מכתבי תודה רבים מאזרחים המבקשים להודות לנשיא ולרעייתו על האופן האנושי והמכובד שבו ייצגו את מדינת ישראל:
קידום מעמדן של הנשים בחברה
נושא נוסף שבו עסקה אופירה נבון הוא קידום מעמדן של הנשים בחברה. הדבר ניכר בין השאר בשיתוף הפעולה עם נשים מנהיגות במצרים וברחבי העולם בנושאים הקרובים לליבה ולתחום עיסוקה של אופירה ובבחירת הפמליה הנשית שליוותה אותה בביקור במצרים. בדבריה בטקס חלוקת תעודות לנשים ערביות, בוגרות קורסים של נעמ”ת במזרח ירושלים, ציינה את ההתקדמות הגדולה של הנשים הערביות בישראל בתחומי התעסוקה ובעצמאותן. היא סיפרה על הסיור שערכה בעת ביקורה במצרים במרכז להכשרה מקצועית לנשים שהוקם ביוזמת ג’יהאן סאדאת ועל פגישותיה עם חברות פרלמנט ונציגות של תנועות נשים במצרים. את דבריה סיימה בציון כוחן של הנשים לקדם מגמות נכונות וחיוביות של פיוס: “אני מאמינה שאתן האימהות יכולות לתרום תרומה עצומה לדו קיום בשלום במדינת ישראל בין כל אזרחיה כי מי כאמא – אום – ממה, מעבירה לילדיה ללא אומר ומילים את תחושת האחווה והאהבה” (נ-399/8 ע’ 19 – 21, נ-399/8 ע’ 17). בסיוריה במקומות יישוב ערביים התמקדה אופירה נבון בפגישות עם נשים וסיירה במוסדות חינוך לילדים (נ-399/8 ע’ 2 – 3, 6 ). ביום העצמאות היא יזמה פגישה בבית הנשיא עם חיילות מצטיינות בתום קבלת הפנים לחיילים המצטיינים:
מכתבים שקיבלה אופירה נבון מנשים רבות מלמדים על הסמל שהיוותה עבורן. לאחר פגישתה עם נשים מקיבוץ רגבים בשיחה על נשים ומקומן בחברה כתבו לה הנשים וחלקו איתה את רשמיהן מהשיחה: “הרשים אותי מעל הכול אומץ ליבך להיות עצמך ולסרב את התפקיד שהוטל עליך בכניסתך לבית נשיאי המדינה…כל הנשים חייבות לך תודה על הדוגמא החיובית שאת נותנת להן. ידעת למצוא את הטון הנכון שדיבר אל ליבות החברים ודברייך נשמעו אמיתיים וכנים. בנוף הנוכחי בארץ של דמויות ציבוריות כה אפורות…היה מרענן לראות ולשמוע אותך. הופעתך הנאה והנשית כל כך וכן החלטתך הנחושה למלא את תפקידך כאם, מוכיחות שניתן להישאר אישה מבלי להתכחש לאישיות. טוב לחשוב שיש גם היום לנשים עם מי להזדהות…”(נ-328/3 ע’ 559 וגם ע’ 561). בדבריה בכינוס העצרת בינואר 1983 העלתה אופירה נבון רעיון שלדבריה מעסיק אותה מזה כמה שנים – יום עבודה מפוצל וגמיש לאימהות. ביסודו של הרעיון, לדבריה, עומדת רווחתו של הילד שיוכל לקבל בשובו ממסגרת הגן או בית הספר את הטיפול המסור ישירות מאמו. בצד זה יוכל הדבר לתרום לעידוד הילודה: “אין לי ספק שנשים רבות היו שוקלות הבאת ילד נוסף אילו ידעו שלא יהיה בכך כדי לעכב את קידומן המקצועי והאישי…אני מודעת לכך שהצעה זו מעוררת מחלוקת בקרב נשים הדוגלות בשוויון זכויות מלא בעבודה…”:
המועצה לארץ ישראל יפה
ב-1982 ביקשה המועצה לארץ ישראל יפה להעניק לאופירה נבון את התואר: “מגשים ישראל יפה”. בטקס שהתקיים בבית הנשיא: “אנו לא שכחנו שאת, גב’ נבון, עוד ממש בתחילת דרכנו, היית בין המתנדבות הפעילות ביותר שלנו. כאשר עזרת לנו להשיג חומר חינוכי חשוב במאמצנו להגביר את מודעות הניקיון….פרט לעזרתך הרבה למועצה בראשית דרכה הרגשנו כל השנים את אהדתך ותמיכתך…”: (נ-294/19 ע’ 55 – 56, בתיק מסמכים נוספים הקשורים לקשריה של אופירה נבון עם המועצה לארץ ישראל יפה).
אשת שר החינוך
לאחר שהחלימה אופירה ממחלת הסרטן, חזרה לפעילות ועשייה חברתית והתנדבותית. בתיק של משרד העבודה והרווחה מ-1985, בעת היות נבון שר החינוך, נמצאת התכתבות שלה עם מדליין ויל סגנית שר החינוך בממשלת ארה”ב, בעניין שיתופי פעולה שונים בין המדינות באשר לחינוך מיוחד ושיקום נכים ומוגבלים. אופירה הציעה אפשרויות שונות לפעולה משותפת בין ארה”ב וישראל בעניין זה, והעלתה את האפשרות לשיתוף פעולה עם מדינות נוספות, בהן – מצרים. משהובהר לה שהדבר אינו אפשרי באותו זמן היא אומרת שתתעקש ותמשיך לנסות כאשר המטרות והפרטים של כנס משותף יתגבשו (גל-20410/29 ע’ 4, ע’ 5 – 8, ע’ 10):
מחלתה ומותה
במהלך שנותיה במשכן הנשיא חלתה אופירה נבון בסרטן השד. התמודדותה האמיצה עם המחלה, החלטתה שלא לעבור כריתה מלאה ותרומתה להעלאת המודעות למחלה הפכו אותה לסמל. היא לא הסתירה את מחלתה ולא חששה להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי. היא הרבתה לדבר בנושא ועודדה נשים להיבדק כדי לאפשר גילוי מוקדם של המחלה. בראיון לאורלי אזולאי ב”ידיעות אחרונות” מ-29 באפריל 1983, ערב פרישתו של נבון מהנשיאות סיפרה בגילוי לב על התמודדותה עם גילוי המחלה:
היו שהסתייגו ולא ידעו להכיל את הדרך הפתוחה בה שיתפה אופירה נבון את הציבור בהחלטותיה האמיצות – אימוץ בתה ומאבקה במחלת הסרטן. אורח חייה עורר תגובות אוהדות מאוד מחד וביקורת מאידך. כך תקפו את הופעתה, שאלו מי מממן את טיפוליה, או מי מימן את נסיעתה לקראקאס והשתתפותה בארוחת ערב שם למען בית החולים “שערי צדק”. בתיקים נמצאות תשובותיה לשאלות אלה (נ-329/2, ע’ 612 – 615, נ-311/3 ע’ 211, נ-311/1 ע’ 1244). בריאיון לאורלי אזולאי ענתה אופירה על חלק מהביקורת שהופנתה כלפיה:
לחלק הראשון של הפרסום על רעיית הנשיא אופירה נבון
התיקים בפרסום:
אוסף ריאיונות עם אופירה נבון ועליה באתר ארכיון המדינה
נ-294/19 – נשיא המדינה יצחק נבון – מועצה לארץ ישראל יפה, 1979 – 1982
נ-311/1 – נשיא המדינה יצחק נבון – מכתב שוטף, 1980 – 1981
נ-311/3 – נשיא המדינה יצחק נבון – מכתב שוטף, 1981 – 1982
נ-311/5 – נשיא המדינה יצחק נבון – מכתב שוטף, 1983
נ-317/2 – נשיא המדינה יצחק נבון – הצעות ותלונות, 1982
נ-328/3 – נשיא המדינה יצחק נבון – מוסדות בארץ – כללי, 1980 – 1981
נ-329/2 – נשיא המדינה יצחק נבון – מוסדות בארץ – כללי, 1982
נ-329/3 – נשיא המדינה יצחק נבון – מוסדות בארץ – כללי, 1982 – 1983
נ-332/3 – נשיא המדינה יצחק נבון – מכתבי חיילים – י. ירקוני, 1980 – 1981
נ-334/1 – נשיא המדינה יצחק נבון – שונות, 1979 – 1980
נ-343/3 – נשיא המדינה יצחק נבון – מכתבי ילדים, 1981
נ-349/3 – נשיא המדינה יצחק נבון – ביקור הנשיא סאדאת בחיפה, 1979
נ-349/5 – נשיא המדינה יצחק נבון – ביקור נבון במצרים, 1980
נ-370/10 – קטעי עיתונות משלהי כהונתו של יצחק נבון כנשיא, 1983
נ-399 תיקים 1 – 9 – לשכת רעיית הנשיא אופירה נבון
נ-401/23 – לשכת הנשיא קציר ונבון – “קרן נשיאי ישראל” – ועד הורים לחינוך מיוחד, 1979
גל-18680/7 – מדיניות מערכת החינוך – קשרים עם אמריקה, 1985 – 1986
טס-11313/16 – אכפת לי בהפקת אופירה נבון
טס-11313/2 – תערוכת החלוץ
גל-20410/29 – לשכת השר – סגן השר והמנכ”ל – שיתוף פעולה בנושא “שיקום” בין מדלין ויל לבין אופירה נבון, 1985
טס-162/28 – דברי רעיית הנשיא, אופירה נבון בסמינר של ארגוני מתנדבים שהתכנס בבית הנשיא
טס-162/40 – מפגש פעילים במיח”א (מחנכי ילדים חירשים) עם רעיית הנשיא, הגב’ אופירה נבון