שער שני - פעילותו של הנשיא נבון בתחום החברתי תרבותי

.1 | מבוא

ב-1968 החלה הטלוויזיה הישראלית של רשות השידור בשידוריה. במשך דור, עד שנות ה-90, נהנתה הטלוויזיה הישראלית (לימים “ערוץ ראשון” ו”כאן”) ממונופול ומאחוזי צפייה גבוהים ביותר. לכן הייתה חשיבות אדירה להחלטות מנהליה מה לשדר יותר ומה לשדר פחות. חלק מהוגי הדעות והמוזיקאים בני עדות המזרח חשו שהטלוויזיה אינה מעניקה מספיק ייצוג לתפקיד ההיסטורי של בני עדות המזרח בתולדות העם היהודי ומדינת ישראל ואף לא למוזיקה המזרחית. אותם הוגי דעות ומוזיקאים ראו בנשיא יצחק נבון, הנשיא הראשון שהיה בן לעדות המזרח, אדם המזדהה עם שאיפותיהם והמסוגל לסייע להם בהגשמתן ולפיכך פנו אליו.

.2 | טענות על קיפוח ההיסטוריה של עדות המזרח

בתיק “נשיא המדינה יצחק נבון – רשות השידור” (נ-338/8) אנו מוצאים פניות אל נבון משני הסוגים. בעמ’ 177-162 אנו מוצאים את פניותיהם של בני הזוג חיים שירן וויקי שירן. חיים שירן נפגש בדצמבר 1978 עם נבון. בעקבות הפגישה הוא שלח לנבון מכתב (עמ’ 166-162) בו התלונן על שתכניות העוסקות בעדות המזרח משודרות בעיקר במסגרת תכנית “מורשת” שזוכה לצפייה נמוכה. הוא ביקש לפזר את התכניות האלה בשעות שונות ולא לשייכן באופן בלעדי ל”מורשת” ולתת לשחקנים ממוצא מזרחי תפקידים ראשיים שאינם תלויים בהשתייכות עדתית. כמו כן ביקש לשלב בטלוויזיה מנהלים רבים בני עדות המזרח ולתת לעובדי הטלוויזיה השתלמויות בעניין תולדות עדות המזרח.

“לדעתי חייבת להתפתח בטלוויזיה התודעה בדבר הצורך לשלב את פניהם, הווי חייהם ועולם המושגים של יהודים מזרחיים לא כמייצגי מעמד חברתי נמוך אלא כמייצגים שווי ערך של האזרחים והחברה בישראל”, קטע ממכתבו של חיים שירן, עמ’ 164

חיים שירן צירף למכתב זה את התכתבותה של ויקי שירן עם המפיק יעקב אייזנמן מהטלוויזיה (עמ’ 177-168) על היעדר ייצוג נכון ומלא של בני עדות המזרח בסדרה על תולדות הציונות. הסדרה שודרה לבסוף ב-1981 בשם “עמוד האש“. יש לציין שב-1981 עתרה ויקי שירן לבג”ץ ודרשה לעצור את שידור הסדרה כל עוד לא תתוקן לפי שיטתה – אולם עתירתה נדחתה.

.3 | טענות על קיפוח המוזיקה המזרחית

זמן קצר לאחר שנבון החל לכהן כנשיא פנתה אליו קבוצה בשם “אגודת אומנים ויוצרים לעשייה משותפת” בהנהגת המוזיקאי אביהו מדינה במכתב הבא (תיק “נשיא המדינה יצחק נבון – מוסדות בארץ – כללי, נ-327/1, עמ’ 4-3):

באוקטובר 1979 פנה שוב אביהו מדינה מטעם אותה קבוצה, אך הפעם אל חנוך חסון מנהל מחלקת הבידור בטלוויזיה (עמ’ 79-77 בתיק נ-338/8, עם העתק לנבון). מדינה התלונן על שהטלוויזיה מקפחת את המוזיקה המזרחית. הוא הביא דוגמאות שונות וביניהן: שידור מועט של הופעותיהם של הזמרים אורי שבח ובועז שרעבי, אי-שידור משדר של התכנית “בערוגות הבושם”, אי-שילוב שירים מזרחיים בתכנית “עוד להיט” ואי מתן אפשרות לשיר מזרחי להתחרות בפסטיבל הזמר הכללי. איש הציבור הוותיק שאול בן-שמחון מהארגון העולמי של יוצאי מרוקו וצפון אפריקה הצטרף לאביהו מדינה וביקש את תגובתו של חסון (עמ’ 75).

.4 | תלונה נוספת נגד רשות השידור

בספטמבר 1980 פנתה דבורה בשארי מנתניה אל מנכ”ל רשות השידור יוסף “טומי” לפיד, עם העתק לנבון, בתלונה חריפה על קיפוח עדות המזרח ברשות השידור (בטלוויזיה וברדיו), הן בתכנים ההיסטוריים, הן במוזיקה והן בהרכב עובדיה (עמ’ 270 בתיק “נשיא המדינה יצחק נבון – רשות השידור”, נ-338/9). לא מצאנו בתיק זה את תשובתו של לפיד.

עמ’ 270 בתיק נ-338/9

.5 | עמדתו של הנשיא יצחק נבון

בכל המקרים לא מצאנו בתיקים אלה את תגובותיו של הנשיא נבון ואין זה מקרה. נבון השתדל בעת כהונתו כנשיא להימנע מהבעת דעות נחרצות בעניינים תרבותיים הנתונים במחלוקת ומיעט להביע את דעתו – וגם אז במשורה בלבד. כנשיא הרבה נבון להשתתף באירועי תרבות של בני עדות המזרח שלא היו נתונים במחלוקת. דוגמה מייצגת לכך היא השתתפותו באירוע לזכרו של המשורר רבי דוד בן חסין מצפון אפריקה, תיק “נשיא המדינה יצחק נבון – יהודי צפון אפריקה” (נ-341/1), עמ’ 129-121.

הודעת הנשיא נבון לרגל השתתפותו בהענקת פרסים לעבודות על אודות שירתו של ר’ דוד בן-חסין, תיק נ-341/1, עמ’ 121.

.6 | פנייתו של נסים יושע

דוגמה לתגובתו המועטה של הנשיא נבון הייתה בעקבות פנייתו של נסים יושע, מנהל “המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח” במשרד החינוך והתרבות, באביב 1978 (תיק “נשיא המדינה יצחק נבון – הצעות ותלונות” (נ-315/1), עמ’ 354- 360. יושע תיאר כיצד הושאל ממשרד החוץ למשרד החינוך לפי הצעתו של מנכ”ל משרד החינוך אליעזר שמואלי שהטיל עליו להקים את המרכז. הוא הביע דאגה לקיום המרכז והציע להחליפו ברשות חדשה שתהיה כפופה לנשיא. עובדת בית הנשיא חסיה ויינר ענתה ליושע תשובה קצרה ובלתי מחייבת (עמ’ 351):

.7 | תלונתו של מ"א, בחור יליד מרוקו

בספטמבר 1981 שלח מ”א, בחור שנולד במרוקו ב-1947 ועלה לישראל ב-1964, מכתב קשה ביותר לנשיא נבון – תיק “נשיא המדינה יצחק נבון – הצעות ותלונות” (נ-317/2), החל מעמ’ 21. מ”א פרש בפני נבון את קיפוחם של בני עדות המזרח. בין השאר התלונן: “בארץ הזאת יש הרבה אקדמיות למוזיקה מערבית אבל אינני מכיר אפילו אקדמיה אחת או חצי אקדמיה למוזיקה מזרחית. מי קבע במדינה הזאת שהפסנתר עדיף על ‘קנון’ והגיטרה עדיפה על ‘עוד’. מי קבע בארץ הזאת שהפופ, הבלוז, המוזיקה הקלסית וכל מיני שרצים מוזיקליים אחרים עדיפים בהרבה על מוזיקה מזרחית ושירים מזרחיים. […] בדוק נא אדוני מאז הקמת המדינה ועד היום בתכניות הלימודים השונות של משרד החינוך ותיווכח שבהיסטוריה, בספרות ובתרבות יהודי ארצות ערב אינם מוצגים במידה המשביעה רצון בתכניות לימודים אלה” (עמ’ 4 במכתב).

לבסוף הציג מ”א את מסכת חייו הקשים ואת ניסיונותיו העקשניים ואת ניסיונותיו העקשניים להתקבל ללימודי משפטים במסלול לימודי ערב באוניברסיטת תל אביב – ניסיונות שנכשלו למרות שהצליח להשיג תארים אקדמיים אחרים (עמ’ 11-9 במכתב). לא מצאנו בתיק זה תשובה של נבון או של עובד אחר מטעמו אל מ”א. אך מצאנו פתק המעיד על פנייה אל פרופ’ יורם דינשטיין רקטור אוניברסיטת תל אביב בעניינו של מ”א (עמ’ 20 בתיק):

“[מ”א (השם והכתובת הושחרו)] חולון 58512. פרופ’ יורם דינשטיין רקטור אוניברסיטת ת”א. תל אביב” – הפתק המעיד על פנייה בעניינו של מ”א אל פרופ’ דינשטיין. תיק נ-317/2, עמ’ 20.

בשיחת טלפון שקיימנו עם מ”א התברר לנו שהוא לא הצליח להתקבל ללימודי משפטים. הוא לא קיבל מענה מהנשיא נבון ולא ידע על הפנייה אל פרופ’ דינשטיין.

.8 | פעילותו של יצחק נבון בעת כהונתו כשר החינוך למען מורשת יהדות המזרח

בתקופת כהונתו של יצחק נבון בתפקיד שר החינוך והתרבות הוסרו ממנו המגבלות שהטיל על עצמו בעת כהונתו כנשיא והוא פעל באופן חופשי יותר לקדם את המורשת התרבותית של יהדות המזרח, במיוחד לאחר שהמשבר הכלכלי שיצרה האינפלציה הוקל בזכות הפעלת התכנית הכלכלית ביולי 1985. נסים יושע נשאר בתפקיד מנהל “המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח” והוא נהנה משיתוף פעולה מלא עם השר נבון. על כך מעידות תעודות המופיעות בתיק “לשכת השר נבון – מורשת יהדות המזרח” (גל-15458/1). בעמ’ 12-10 יש רישום מדיון שהתקיים בלשכתו של נבון ב-6 באפריל 1987 בעניין הכנות לשנת תשנ”ב כדי לציין אז 500 שנה לגירוש ספרד ולגילוי אמריקה. בעמ’ 9-5 יש רישום של דיון ב-18 ביולי 1987 בעניין הכנות לשנת תשמ”ח – “500 שנה להולדתו של ר’ יוסף קארו”. בעמ’ 20-16 יש תכנית עבודה מפורטת של “המרכז למורשת יהדות המזרח”.

.9 | התיקים בהם השתמשנו בפרק זה

נשיא המדינה יצחק נבון – רשות השידור (נ-338/8)

נשיא המדינה יצחק נבון – רשות השידור (נ-338/9)

נשיא המדינה יצחק נבון – יהודי צפון אפריקה (נ-341/1)

נשיא המדינה יצחק נבון – הצעות ותלונות (נ-315/1)

נשיא המדינה יצחק נבון – הצעות ותלונות (נ-317/2)

לשכת השר יצחק נבון – מורשת יהדות המזרח (גל-15456/1)

נשיא המדינה יצחק נבון – מוסדות בארץ – כללי (נ-327/1)