משטרת המנדט

א.1 | יצחק קוה ויוסף הירשברג

ב-6 באפריל 1948 כבר לחמו המתיישבים בא”י את מלחמת העצמאות, וזאת עוד בטרם הוכרזה הכרזת העצמאות. לקראת סיום המנדט רכשה הסוכנות היהודית את מחנות הצבא הבריטי, המוכרים בשמותיהם מחנה 80 ומחנה 87 הסמוכים לפרדס חנה, ואלה היו אמורים לעבור בצורה מסודרת לידי היישוב. אלא שכאמור, היו אלו ימי דמים  כאשר בארץ השתוללה המלחמה וארגון האצ”ל שהשתתף בלחימה, ושבועות מספר לאחר מכן אף כבש את יפו, חיפש דרך להשיג בדחיפות כמות גדולה של נשק ותחמושת. הפתרון שנהגה ע”י הפיקוד הבכיר באצ”ל היה לשלוח לוחמים למחנה 80 במסווה של חיילים בריטים, ולציידם בתעודות משלוח מזויפות שבאמצעותם באו לאסוף את הציוד לקראת פינוי המחנה. בשלב מסוים חשד מפקד המחנה בלוחמים. בקרב שהתפתח ביניהם נהרגו 7 חיילים בריטים, בהם גם המפקד עצמו, והלוחם יצחק קוה מהאצ”ל.במהלך האירוע נותק הקשר בין יצחק לחבריו והוא נמצא הרוג בסמוך למחנה. במשך יומיים נותרה גופתו בתחנת המשטרה ומכיוון שלא הגיע אף אדם לזהות את הגופה הוא נקבר כאלמוני בשם אברהם בן אברהם בבית העלמין בחיפה. רק ברבות הימים נכתב שמו, יצחק קוה, על המצבה. ראו בהמשך את סיפור המעשה.

יוסף הירשברג- אתר לעד

לאחר אירוע גניבת הנשק יצאו חיילים בריטים למסע נקמה במושבה פרדס חנה. שבוע לאחר מכן, ב-13.04.48, ירה חייל בריטי ממחנה 87 ירייה בודדת על תושב פרדס חנה יוסף הירשברג, בן 58 שעבד בחלקת העגבניות שגבלה בגדר המחנה והייתה סמוכה לביתו, והרגו. הבריטים טענו שמדובר בפליטת כדור של הש.ג. אבל העובדה שהקליע היה מסוג הולופוינט (“דום דום”) מצביע על ירי מכוון במטרה להרוג (https://laad.btl.gov.il/…/TerrorVi…/Page/Default.aspx…)

יצחק קוה- אתר יזכור

יצחק קוה  היה ניצול שואה, נצר יחידי ואחרון למשפחתו שנספתה כולה באירופה. בשנת 1946 והוא בן 21, עלה ארצה והתיישב בחדרה. חמישים ושמונה שנים לאחר נפילתו של יצחק התפרסמה בשנתון “קול לובלין” תמונה של כיתה אלמונית מבית הספר “תרבות” שבלובלין. בני דור ההמשך של “ארגון יוצאי לובלין” יצאו להתחקות אחר קורות חייו של יצחק, אחד מבני אותה כיתה. הם פעלו לגאול את שמו מן השכחה ולהוסיף על מצבתו את המידע החסר. מסע החיפושים שלהם אחר יצחק קוה מופיע בגיליון מספר 42 של השנתון “קול לובלין”. בעקבות התחקיר המקיף שערכו, הוחלפה בשנת 2006 המצבה שעל קברו של יצחק ובמצבה החדשה נחקקו שמות הוריו, תאריך הולדתו ושם העיר שנולד בה.

תיק התקפת האצ”ל על מחנה 80: https://www.archives.gov.il/…/0b0…/File/0b07170688a13e20 (מ-5052/3)

תיק חקירה על רצח יוסף הירשברג: (מ-5052/2)

א.2 | מבצע אטלס

מאז תבוסת הגרמנים באל עלמין במצרים בנובמבר 1942, התרחקה המלחמה מגבולות ארץ ישראל. אולם, ב- 6 באוקטובר 1944 אירעה בארץ תקרית מרתקת המושכת מאז את תשומת ליבם של היסטוריונים מתקופת מלחמת העולם השנייה – מבצע צבאי גרמני בשם אטלס.

משטרת יריחו (חלק ממשטרת ארץ ישראל המנדטורית) גילתה בשוק העירוני מטבעות זהב בריטיים (סוברינים). מאחר שהבריטים הפסיקו את השימוש במטבעות זהב עם תחילת מלחמת העולם (כדי לשמור על עתודות הזהב שלהם), הבין מפקד משטרת יריחו, פאיז ביי אידריסי (הקצין הערבי הבכיר ביותר במשטרת המנדט) כי המטבעות האלו יכלו להגיע רק מגורם זר, כנראה עוין. חיפוש מדוקדק של משטרת יריחו גילה כי קבוצת נערים בדואים מצאה שק של מטבעות זהב וכי בשעה שהתעסקו עם השק, הגיח אדם לבן ממערה סמוכה ואיים עליהם עם אקדח. אידריסי הבין כי אלו כנראה צנחני האויב עליהם שמע שמועות בימים האחרונים והזעיק תגבורות צבא ומשטרה מירושלים. בחיפוש בוואדי קלט נלכדו 3 אנשים לבושים במדי הצבא הגרמני ונכנעו.

האנשים היו שני גרמנים וערבי אחד שהשתייכו ליחידת הקומנדו של הוואפן ס.ס והשתייכו לצוות שמנה מלבדם עוד שניים – גרמני וערבי. כל הגרמנים היו חברי הקהילה הגרמנית בארץ ישראל – הטמפלרים. הם הוצנחו על ידי מטוס גרמני מעל יריחו ב- 6 באוקטובר 1944 במטרה לעורר מרד ערבי נגד הבריטים ואולי גם להרעיל את מעיינות ראש העין ששימשו מקור המים לתל אביב.

בתיק “Persons Wanted  רשימות מבוקשים” (מ- 1293/3)  מצאנו את הודעות המשטרה הבריטית לחיפוש אחר שני הנמלטים: גרמני בשם דייניגר (Deiniger) או שאפר (נתפס רק לאחר המלחמה) והשני – חסן סלאמה, אחד ממפקדי הכנופיות במרד הערבי שהצטרף למופתי הירושלמי בגרמניה. סלאמה הצליח להסתתר ונהרג בקרב עם האצ”ל ב- 2 ביוני 1948 (בנו עלי חסן סלאמה היה מראשי ארגון הטרור “ספטמבר השחור” תכנן את רצח הספורטאים במינכן וחוסל על ידי ישראל). המסמכים נמצאים בעמודים 395 ו- 404 בתיק ובהם הודעות מנובמבר 1944 על החיפושים אחרי דייניגר וסלאמה.

תיק נוסף העוסק לכאורה בפרשה הוא תיק מ- 338/51, אלא שתיק זה ריק. המסמכים הוצאו ממנו כנראה בזמן ההכנות לסיום המנדט ב- 1948, אולי בשל מידע סודי שהיה בהם.

מצורפים עמודים 395 ו- 404 וצילום מהארכיון הלאומי הבריטי של שלושת הצנחנים שנלכדו.

לתיק המלא כאן

א.3 | גמליאל בעבור

“קטטה בין אנשי אשדות יעקב וערבים – יהודי נפצע בירייה והערבים טוענים שיהודים ירו”

כך דיווח עיתון ‘המשקיף’ לקוראיו בדצמבר 1945.

גמליאל בעבור

היהודי הפצוע הוא גמליאל בעבור שהחלים מפציעתו ונפטר לפני כ- 20 שנה, ב- כ’ סיון תשנ”ט, 1999.

גמליאל נולד בסוריה בשנת 1912. לאחר שעלה ארצה בשנת 1929 היה פעיל מרכזי מטעם ההגנה בהעלאת יהודי סוריה לארץ. (עמוד זיכרון: http://arkhionayi.org/ayim/bet/Baavur.Gamliel.html)

את הסיפור מנקודת מבטה של משטרת המנדט תוכלו לראות בתיק המצורף:

https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170680022595/File/0b07170680f3434f

א.4 | "עבריין בלתי נודע"

אצ”ל חטף שש מכוניות דואר” – בישרה הידיעה ב- 9 במרץ 1948 בעיתון “דבר”. ב”על המשמר” כבר יוחסה להם גנבה, ובעיתון “הבוקר” דווח רק על 5 מכוניות שנשדדו.

המשקיף 9/3/1948 עיתונות יהודית היסטורית

הידיעות כללו תיאור של האירוע וציינו כי המכוניות, יחד עם 50 מכשירי טלפון, נשדדו על ידי לוחמי האצ”ל משירות הדואר הממשלתי. האירוע הוביל לאיום בהפסקת חלוקת הדואר לשכונות היהודיות ובעקבות כך הוחזרו שלוש מתוך שש המכוניות לידי הממשלה הבריטית.

אנשי המחתרת טענו כי הגיעה אליהם ידיעה, לפיה לקראת סיום המנדט מתכוונת הממשלה הבריטית להעביר את כלי הרכב שלה לערבים, ומשום כך מיהרו אנשי האצ”ל להחרימם.

במסגרת פרויקט לרישום תיקי משטרת המנדט, נחשפנו בארכיון המדינה גם לחומרי חקירת אירוע זה. בתיק החקירה נמצאות העדויות של אותם נהגים יהודים שעבדו בדואר הממשלתי, שבהן סיפרו כי לאחר השוד הם הושמו במבנה ליד בית ספר בשכונת רוחמה בירושלים ושוחררו לאחר כמה שעות. לאחר קום המדינה נסגר התיק בטענה: “עבריין בלתי נודע”.

(מ-2446/118)

א.5 | הנוטרים - אביב קלר ושמואל קרמר

אל: סרג’נט אביב קלר

מאת: הנוטר שמואל קרמר

הנדון: מהכפר זוויה וסלחיה נורו על הנקודה שלנו יריות וגם כן על העובדים שלנו בגן. השבנו באש וירינו 87 כדורים. מאיתנו לא נפגע איש. 12.02.1948 .

המכתב הקצר הזה שנשלח לאביב קלר ובו הדיווח על ההתקפה מצד הכפרים אל זאויה (כיום נאות מרדכי) ו-סאלחיה (כיום בסמוך לכפר בלום), נותן לנו הזדמנות להכיר את סיפורו של אביב קלר, מוותיקי ראש פינה.

אביב קלר

“אביב יהי לעם קלר” – כך הוא שמו המלא. נולד בראש פינה ב- 25.12.1918, היום בו עזבו התורכים את ארץ ישראל. את שמו נתן לו דודו לאחר הבשורה הכפולה על עזיבת התורכים והולדת האחיין.

באתר “זמרשת” https://www.zemereshet.co.il/artist.asp?id=3209) מופיעים כמה שירים מימי ילדותו בראש פינה שאותם הוא מבצע;

בקישור  מספר אביב את סיפורו;

ובתיק (מ-4259/13 ), המאגד בתוכו התכתבויות נוטרים של משטרת היישובים העבריים, ניתן לקרוא את הדיווחים על הקרבות והאירועים השונים בחזית ובעורף בצפון הארץ בימים הסוערים של חורף 1948 לאחר פרוץ מלחמת השחרור.

אנו ממליצים לכם לעיין בתיק וכך להבין מה עבר על הנוטרים ויושבי הקיבוצים והמושבים באזור הצפון באותם הימים.

כמו כן בארכיון המדינה תעודת התאזרחות של שני הנוטרים.

תעודת שמואל קרמר: https://www.archives.gov.il/…/0b0…/File/0b07170680c0bf82

תעודת אביב קלר: https://www.archives.gov.il/…/0b0…/File/0b071706856c7001

א.6 | מנחם סוסנוביק

בי”ג טבת תש”ח, נפל מנחם סוסנוביק במלחמת העצמאות על דרך חולדה-ירושלים.

באתר יזכור מובא סיפור חייו:

מנחם סוסנוביק – אתר יזכור

הוא נולד בערב חג סוכות שנת תרע”ד 1913, בפולין, והיה איש ספו וחינוך בכל מאודו.

לאחר עלייתו ארצה בדרך ארוכה ומפותלת, לימד בבית הספר הריאלי בחיפה ולאחר מכן עבר לעבוד בהסתדרות הציונית בירושלים.

עיקר פעילותו הייתה למען הנוער העברי בארץ ובגולה.

ביום 26.12.1947, בשובו ממילוי-תפקידו בשיירה מתל-אביב -ירושלימה, פגעו בו כדורי-האויב וכעבור מספר שעות נפחה נשמתו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות שעל הר-הזיתים.

ברישומי תיקי החקירה של משטרת המנדט נמצא תיק גניבה מביתו של מנחם ברחוב בן מיימון בירושלים, בו מובאת עדותו מתאריך 30.01.1945:

התיק המלא מצורף בקישור כאן

א.7 | מלחמת העצמאות ממבטם של הנוטרים

מלחמת העצמאות אשר פרצה ב- 30 בנובמבר 1947 (למחרת אישור האו”ם את תכנית החלוקה בכ”ט בנובמבר), הייתה שונה במובנים רבים מהמלחמות שבאו לאחריה לאורך שנות המדינה. המלחמה לא התנהלה רק בגבולות המיועדים, אלא כפי שאמר ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, “כל העם צבא, כל הארץ חזית”. קרבות נוהלו בין סמטאות צפת, בכיכר העיר בירושלים וברחובות לוד.

בשני ימי קרבות שנוהלו בצפת ב- 20, 21 בפברואר 1948: ביום שישי י’ באדר א’ תש”ח, בשעה 12:30 אחה”צ, הותקף הרובע היהודי שבצפת מכמה כיוונים. הנוטרים והמושבעים חשו לתחנה, קיבלו רובים ויצאו לכיוון קולות הירי. אתם מוזמנים לקרוא את התיאור האותנטי של הקרב במסמכים שלהלן. (תיק מ- 4259/13 ‘התכתבויות נוטרים’, עמ’ 15).

https://www.archives.gov.il/…/0b0…/File/0b0717068099586c

א.8 | הכנות ל"שבת השחורה"

8:45 “הקצין התורן מודיע לפי הוראות D.S.P מר רייט יצאו המכוניות המשוריינות עם הרם קול שוב לאזור ויודיעו לקהל שהעוצר עדיין בתוקפו“

29.06.1946,  שבת פרשת “קורח” נודעת עד היום בכינוי ‘השבת השחורה’.

הימים ימי תנועת המרי העברי, איחודם של ההגנה, האצ”ל והלח”י במאבק בשלטון הבריטי בארץ. כשבועיים קודם לכן, ב- 16 ביוני, פוצצו המחתרות העבריות כעשרה גשרים בגבולות הארץ.

ב- 17 ביוני הותקפו בתי המלאכה של הרכבת בחיפה. פעולות אלו יחד עם פעולות נוספות שבוצעו לפנים הובילו את השלטון הבריטי למבצע רחב היקף שלא נודע כמותו בימי שלטונם בא”י. מעל 2,700 איש נעצרו ובראשם חברי הנהלת הסוכנות היהודית, קיבוצים רבים הושמו בעוצר ונעשו בהם חיפושים אחר נשק ומסמכים של ארגון ההגנה.

ביומן תחנת משטרת תל אביב נכתב (עמוד 61) כי הקצין התורן מודיע “מצב הכן” לכל השוטרים מהיום ועד להודעה חדשה” . מ- 2466/16

יומן תחנה – הכנות לשבת השחורה

https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170680022595/File/0b07170687add7c8 )

כמו כן יומן נוסף העוסק ברובו באירועי השבת השחורה כאן:

א.9 | רשימות המבוקשים - Persons Wanted

התיק   “Persons Wanted – רשימות מבוקשים” ( מ-1293/3) מכיל רשימות של מבוקשים שונים בינהם כאלו שסיפוריהם  מפורסמים:

עמוד 105 – רשימת אסירים ערבים שנמלטו מכלא עכו במהלך פריצת האצ”ל והלח”י ב- 1947 לשחרור חבריהם.

עמוד 202 – חיפוש חוטפיו של המייג’ור צ’אדוויק (המייג’ור נחטף ביוני 1946 כדי למנוע את ביצוע גזר דין מוות נגד לוחמי האצ”ל יוסף שמחון ובנימין אשבל).

עמוד 277 – חיפוש אחר לוחם הלח”י אריה קוריצקי על סיוע לרצח הלורד מוין במצרים ב- 1944. קוריצקי נעצר ע”י הבריטים, נשלח ב- 1945 ברכבת לארץ ישראל לעמוד למשפט והצליח להימלט בדרך.

חיים בן דור – אתר יזכור

עמוד 280 – צו חיפוש מ- 1945 אחר הימאי חיים בן דור “הנעדר ללא רשות”. בן דור שב מרצונו לאחר חודש לשירות בצי הבריטי ובתום המלחמה שוחרר מהשירות. הוא נהרג אחר כך במלחמת העצמאות בבלד א-שייח (תל חנן). (לדף הזכרון באתר יזכור)

עמוד 284 – חיפוש ב- 1945 אחר יוסף סיטנר, מפקד הלח”י במצרים.

עמוד 349 – חיפוש בינואר 1945 אחר סוכן גרמני-סודטי בשם סטפן סנדנר. מצורפת ההודעה על תיאורו הגופני. חלק מן התיאור נראה כמעט כמו סטריאוטיפ של גרמני בעיניים בריטיות: גדל גוף, רועם, שתיין, אינטליגנטי ובעל יוזמה…

עמוד 392 – חיפוש ב- 1944 אחר ד”ר יאן באדר – לימים חבר הכנסת יוחנן בדר.

עמודים 400 ו- 402 – דיווח על מעצרם ב- 1944 של אנשי לח”י שלום ז’ורבין ויהושע כהן והסרתם מרשימת המבוקשים.

א.10 | סיפור מותו של אשר טרטנר

ההתרחשויות לקוחות מתוך יומן המשטרה הבריטית מיום 29 באוקטובר 1944:

ביום 29.10.1944 פסעו אברהם רובינשטיין ואשר טרטנר בן ה-18 ברחוב חסן שוקרי שבחיפה, הרחוב בו שוכנת העירייה, והדביקו בחשאי כרוזים של ארגון האצ”ל. לפתע הגיע למקום כוח משמר בריטי וירה על שני הצעירים הנמלטים. ביומן תחנת משטרת הדר הכרמל מתוארים אירועי אותו ערב:  (מ-2523/10 החל מעמוד 126).

בשעה 21:30 צעק השוטר אחמד שריף על טרטנר לעצור, אך משזה ברח ירה עליו השוטר ברגלו. הפצוע הובא לתחנת המשטרה, ואילו אברהם רובינשטיין הצליח לברוח. על פי הנטען ביומן, קיבל אשר טרטנר הפצוע טיפול של עזרה ראשונה בתחנה, אך על פי הידוע לא קיבל טיפול רפואי כל עוד סירב לשתף פעולה בחקירות המשטרה. משכך, מצבו הלך והחמיר והוא הועבר לטיפול בבית החולים הממשלתי בבת גלים, שם נאלצו הרופאים לכרות את רגלו. למצער, הנער מת מפצעיו כשלושה שבועות לאחר מכן ב- 08.11.1944, כ”ב בחשוון תש”ה.

אשר טרנטר- אתר יזכור

אשר טרטנר נולד בגרמניה בשנת 1926. בגיל 8 עלה ארצה עם משפחתו וגדל בכפר חסידים, היה תלמיד ישיבה וחבר האצ”ל מגיל 15. לדף החלל באתר יזכור

א.11 | הרצח בגן הוואי

ליל העשרה באוגוסט 1947, בבית הקפה שעל גדת הירקון,

סמוך לשעה 22:00, מבלים עשרות אנשים בנעימים עד שלפתע מתחילה מתקפה אלימה של כנופייה ערבית של בני שבט אבו כישכ נגד אורחי המקום ובעל בית הקפה אברהים אבו ביידס.

הרצח זעזע את תושבי תל אביב, ואנשי ההגנה יצאו לפעולת נגד בה נהרגו חלק מחברי הכנופייה וכן מורה הדרך שלה. ייחודה של ההתקפה על גן העיר בכך שהיא ידועה כמעשה פלילי-לאומני.

בתיק מ-2464/12  אנו מפרסמים חומר חדש על האירוע. תיעוד של היומנאי בתחנת משטרת תל אביב בשעה 23:40 בה כתב את שאירע. עמוד  112.

גן הוואי שכן היכן שכיום פארק הירקון, פינת דרך נמיר-שדרות רוקח.

א.12 | אחד מ-ל"ה - סיפורו של בני בוגוסלבסקי

בה’ בשבט תש”ח יצאה מחלקה של ארגון ההגנה מירושלים אל עבר גוש עציון הנצור, במטרה לתגבר את כוחות ההגנה במקום ולספק ציוד ותחמושת. בדרכם לגוש נתקלו במאות אנשי כנופיות מכפרי האזור ובקרב גבורה נהרגו כל 35 הלוחמים שיצאו לפעולה. מאז נקרא שמם “הל”ה”. סיפורם של הל”ה הפך להיות אחד מסיפורי מורשת הקרב הידועים ביותר מתקופת מלחמת השחרור. אחד מחברי השיירה היה בני בוגוסלבסקי.

בני בוגוסלבסקי – אתר יזכור

בני בוגוסלבסקי נולד בקנדה בשנת 1922. בנערותו התחבר לתנועה הציונית בעירו, ובמלחמת העולם השנייה התגייס לצבא האמריקני. במלחמה שרת כמלח באונייה, וכשזו עגנה בסואץ ערק והגיע לקיבוץ עין השופט. בארץ הצטרף לפלמ”ח ובשנת 1945 השתקע בקיבוץ שער הגולן ונשא אישה.

לאתר יזכור

בתיק מ- 4214/96 של משטרת טבריה, העוסק במקרה של גניבת בננות ממטעי קיבוץ שער הגולן בתאריך 21.12.47, מוזכר כמה פעמים בני בוגוסלבסקי.

כפי שניתן לראות בעמוד 4 בתיק, התלונה על הגניבה הוגשה על ידי בוגוסלבסקי וחברו אלכס נימרי פחות מחודש לפני שמצא את מותו בשיירה לגוש עציון.

בעמודים 20-21 העוסקים בהתקדמות החקירה נכתב כי: (בתרגום מאנגלית) המתלונן בני בוגוסלבסקי היה אחד משלושים וחמישה יהודים שנהרגו בחברון ביום שישי 16 בינואר.

לתיק המלא: https://www.archives.gov.il/…/0b0…/File/0b07170680f42b9e

א.13 | מאיר חיים חרל"פ

אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם

ואמרה: “מי אתם?”, והשניים שוקטים

יענו לה: “אנחנו מגש הכסף,

שעליו לך ניתנה מדינת היהודים”

ד’ בתמוז תש”ח, היום לפני 71 שנים, היה יום קשה בירושלים. ירי ארטילרי כבד ניתך מהפגזות הליגיון הירדני ו-130 יהודים מצאו את מותם עקב ההפגזות ביום זה ובימים שלפניו ואחריו. אחד מהם היה מאיר חיים חרל”פ שנהרג כשהיה בחנות המכולת שלו ברחוב תחכמוני.

בנו שמואל נהרג בדיוק חודשיים לפני כן, ביום הכרזת המדינה בגוש עציון ואילו בנו יצחק, נפל ביום כ”ז בניסן תש”ג (1943) כשהיה על סיפונה של “ארינפורה”, אונייה של הצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה.

אך למרות הטרגדיות הרבות נשארה מזכרת ממאיר חרל”פ.

בשנת 1945 פרצו גנבים לחנותו, לאור צעקותיה של השכנה הם לא הספיקו לגנוב דבר.

זוהי עדות נדירה מיוחדת שנותרה למשפחה.

עדותו של מאיר חרל”פhttps://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170680022595/File/0b0717068778f401