ב.1 | רשימת התעודות
הדוח הראשון ששלח רבין למשרד החוץ לאחר שנכנס לעבודה בשגרירות. הוא פותח בסקירה קצרה על פגישתו הראשונה עם מזכיר המדינה דין ראסק, אך מכיוון שרק נכנס לתפקיד השניים נמנעו מלהיכנס לדיון מעמיק. את עיקר הדיווח הוא מקדיש להערות על סגל השגרירות, ומציין שטרם הגיש את כתב ההאמנה לנשיא ולכן עדיין איננו שגריר מוסמך.
רבין כותב ליפה על התרשמותו הראשונית ממצבה של ארצות הברית, בדגש על מלחמת וייטנאם והמגעים להשגת הסכם מדיני עם צפון וייטנאם. הוא מציין כי עקב העובדה שהנשיא לינדון ג’ונסון החליט כמה ימים קודם לכן על אי התמודדות לנשיאות בבחירות הקרובות תחליש את השפעתם עליו, ועלולה לעורר את מחלקת המדינה לפעול בנוגע לישראל. בסוף דבריו הוא כותב על הצורך בהשגת “הבטחה של ממש” ברכש הפנטומים. הוא מסכם בדרישת שלום לראש הממשלה לוי אשכול ורעייתו מרים.
שם קוד “אילן” – אברהם פורטס
שם קוד “יששכר” – לינדון ג’ונסון
(לתעודה המקורית) , (לתעודה המוקלדת)
בפגישה, שהפרוטוקול שלה שהוגדר כסודי ביותר, דנו ראש הממשלה אשכול ויועציו, שר החוץ אבא אבן, בכירי משרד החוץ, ראש המוסד מאיר עמית והשגריר רבין על התמורות בגישת הממשל האמריקאי בנוגע לישראל. הדיון נפתח בשאלת הנוכחות הצבאית של ישראל באיים סנפיר וטיראן (במפרץ אילת). עיקר הפגישה נסוב על הלחץ שמפעיל הממשל על ישראל להגיע למשא ומתן עם מצרים. בפגישה ניתחו את הסיבות למצב החדש והעלו הצעות שונות כיצד להתמודד עימו. יומיים לאחר מכן, ב-26 במאי, הציג רבין את הדברים בישיבת הממשלה.
4. יצחק רבין, שגריר ישראל בוושינגטון, אל אבא אבן, שר החוץ, 6 בדצמבר 1968
דיווח של רבין על שיחתו עם ג’וזף (ג’ו) סיסקו, עוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח התיכון ודרום אסיה, בנוגע לתשובת מצרים להצעתו של מזכיר המדינה, דיוויד (דין) ראסק. בפגישה רבין מביע התנגדות חד משמעית לתשובתה של מצרים. הוא מציין שמצרים יכולה הייתה לבוא בדרישות מוגזמות מכיוון שחשה שארצות הברית מתקרבת לעמדתה בנושא הנסיגה לגבולות ה-4 ביוני.
רבין מדווח על שיחתו עם סיסקו שעסקה בניתוח המצב בירדן ובסיכוי להתמוטטות שלטונו של חוסיין. רבין מציג בשיחה את עמדתו האישית, שייתכן שאם בזמן מלחמת ששת הימים הייתה ישראל כובשת את ירדן כולה, ניתן היה להימנע מלהגיע למצב הנוכחי ולפתור ביתר קלות את הנושא הפלסטיני. המשך השיחה מתמקד בשיחות בין הסובייטים לאמריקאים על הסכסוך במזרח התיכון. הסובייטים מנסים להעביר את השיחות לפתרון הסכסוך לפורומים שייטיבו עימם ויאפשרו להם ללחוץ על ישראל וארצות הברית.
בפגישת היכרות בין רבין לסגן מזכיר ההגנה האמריקאי דיוויד פקארד, דנו השניים בגישתו של פקארד, וגישת משרד ההגנה בכלל, לגבי ישראל וצרכיה הביטחוניים. השיחה התמקדה באספקת מטוסי הפנטום ועלה ממנה כי למשרד ההגנה שיקולים משלו. פקארד ציין שאין הם כפופים למחלקת המדינה, אלא עובדים לצידם, ולפיכך אין זה מספיק שמחלקת המדינה תעניק אור ירוק לאספקת המטוסים לישראל וככל שההחלטה בעניין זה תלויה במשרד ההגנה – היא תתעכב.
בעקבות הביקורת החריפה של ישראל על תוכנית רוג’רס הראשונה, ובניסיון למנוע את אותה ביקורת ביחס לנשיא, אירגן קיסינג’ר מפגש קצר בין רבין לניקסון. במפגש הנשיא הביע הבנה ורצון טוב לצרכיה הביטחוניים והכלכליים של ישראל. רבין לא התרשם ממחווה זו וסיים את דיווחו בהמלצה להמשיך לנקוט בקו הביקורתי כלפי הממשל.
עוד על הפגישה המקדימה בין רבין לקיסינג’ר שעסקה בביקורת של ישראל על תוכנית רוג’רס בתיק א-2 / 7071 עמ’ 159-151.
שם קוד “קיסר” – הנרי קיסינג’ר
שם קוד “פלינט” – ריצ’רד ניקסון
רבין מבקש להקצות עובדים נוספים לקונסוליות ברחבי ארצות הברית, עקב המחסור החמור בכוח אדם. כפתרון זמני הוא מציע להעביר עובדים לפעילות הנדרשת בנציגויות מן המשלחת הישראלית לאו”ם. בנוסף, הוא מעיר עד כמה מיושן ציוד ההדפסה בשגרירות ובקונסוליות.
על רקע החששות בישראל מתגובתה של ארצות הברית להפצצות העומק שמבצעת ישראל במצרים, מבקש רבין להבהיר את הגישה האמריקאית להתנהלותה הצבאית של ישראל. הוא מסביר כי ארצות הברית רוצה להימנע ממצב שעלול להיתפס כקנוניה עם ישראל, ובנוסף, האמריקאים רואים בישראל מדינה עצמאית השומרת על ביטחונה. לפיכך, אין לצפות לאישור רשמי מארצות הברית לפעולות צבאיות, ואם וארצות הברית אכן לא מעוניינת שישראל תפעל יש לה דרכים להעביר את המסר.
רבין מדווח על פגישתו עם קיסינג’ר על רקע משבר ספטמבר השחור. קיסינג’ר שואל את רבין האם ישראל תהיה מוכנה לתקיפה יבשתית בסוריה, מתוך ההבנה בישראל ובארצות הברית שתקיפה אווירית כנראה לא תספיק. רבין משיב שיעביר את השאלה לישראל, ובהמשך השדר מציע את ניתוחו על המצב המורכב. הוא מסכם שהשיקול המרכזי צריך להיות טובתה של ישראל, ובכדי לא להיכנס לעימות עם סוריה וברית המועצות הוא מציע לפי שעה להמתין ולבחון את התפתחות המצב.
שם קוד “קרדינל” – הנרי קיסינג’ר
בשיחה דנים רבין וסיסקו על המוכנות הישראלית למשא ומתן עם מצרים ובעמדה הברורה שתציג ישראל בתגובתה להצעתו של יארינג מ-8 בפברואר, על בסיס העיקרון של נסיגה לגבולות בטוחים, אך לא לקווי ה-4 ביוני. רבין הציג לסיסקו את עמדת ממשלת ישראל, וציין שהיא תואמת את תפיסתו האישית, המבוססת על ניסיונו כרמטכ”ל.
לצד העדכונים האישיים בנושא הדירה והכספים, רבין משתף את לאה ב’אני מאמין’ שלו: עמידה עצמאית על דעותיו, גם אם היא מייצרת התנגשויות. הוא מבין שדרך זו תייצר לו בעיות כדוגמת התגובה התקשורתית לריאיון שערך, ומתנצל על כך שלאה ודליה (בתו) סובלות עקב כך. הוא מעריך שמאחורי תגובת התקשורת עמדו אנשי משרד החוץ בישראל ומקורביו של משה דיין.
(לתעודה המקורית) , (לתעודה המוקלדת)
* ההעתקים של מכתב זה, ושל מכתבים נוספים מאת יצחק רבין לרעייתו לאה, נמסרו לארכיון המדינה מלשכתה של לאה רבין, במסגרת עבודת ההכנה על ספר ההנצחה לראש הממשלה יצחק רבין. ההערות על גבי המכתב, ועל מכתבים נוספים בתיק (תעודות 16, 21) הן הערות עריכה על ההעתקים השמורים בארכיון המדינה.
טיוטה שאבן כתב לרבין על הצורך במאבק הדיפלומטי באו”ם. הוא טוען שעמדתו של רבין כלפי המוסד “ניזונה מקנאות שפשרה אינו מובן ומחוסר ידיעה”. הוא מביא מספר דוגמאות לחשיבות המאבק המדיני של ישראל באו”ם. בסוף דבריו הוא מציע שהוא ורבין יראו את הדיון בנושא זה כסגור.
רבין כועס על הדלפה של שיחות בין אנטולי דוברינין, שגריר ברית המועצות בארצות הברית, לבין הנרי קיסינג’ר. לדבריו, ההדלפה מסכנת את יחסי ישראל עם ארצות הברית. רבין טוען שההדלפה כנראה נובעת ממשרד החוץ וממליץ להגביל מאוד את מספר המכותבים לערוץ התקשורת הנוגע לקיסינג’ר, ולמעשה תובע למדר את שר החוץ ממנו.
שם קוד “קרדינל” – הנרי קיסינג’ר
רבין מנסה לעודד את קיסינג’ר לפנות לנשיא ניקסון, בכדי שיסייע בנושא יהודי ברית המועצות המתקשים לצאת ממנה עקב מדיניות המשטר הסובייטי. קיסינג’ר מבהיר לרבין שניקסון הוא אינו האדם המתאים לכך ומסכים עימו שעדיף לפנות לג’ון מיטשל, התובע הכללי של ארצות הברית. רבין מציין שינסה אפיקי פעולה נוספים, מיטשל, פעילים בקהילה היהודית, ואף בילי גרהאם הבן, כומר בפטיסטי ידוע אשר פעל בנושא.
שם קוד “שאול” – הנרי קיסינג’ר
שם קוד “רוברט” – ריצ’רד ניקסון
שם קוד “המטיף” – ויליאם (בילי) גרהאם הבן
במכתב משתף רבין את לאה בהתלבטויות שלו לגבי העתיד, לאחר תום כהונתו כשגריר. הוא מציין כי יגאל אלון הבטיח לו שלאחר הבחירות ייכנס לכנסת ואף לממשלה, אך הוא נזהר שלא להיתלות בתקוות שווא (העניקו לו בעבר הבטחות דומות בעבר שהתבדו). רבין גם חושש מהתקופה הארוכה שבה הוא עלול להיות בלי שום תפקיד.
(לתעודה המקורית) , (לתעודה המוקלדת)
* על גבי העתק התעודה מופיעות הערות עריכה
סיכום פגישה בין רבין לבין ויליאם (בילי) פרנקלין גרהאם הבן, כומר בפטיסטי המקושר לנשיא ריצ’רד ניקסון, בנושא יהודי ברית המועצות. רבין מודה לגרהאם על פועלו למען ישראל ומדגיש בפניו את חשיבות העלאת יהודי ברית המועצות. רבין גם ממליץ לדיניץ שראש הממשלה תיתן ביטוי פומבי למאמץ שעשתה בעניין עלייתם של יהודי רומניה בפגישתה עם הנשיא.
סיכום פגישה חשאית בין רבין לקיסינג’ר. הפגישה התקיימה בעקבות ועידת מוסקבה (22 – 30 במאי, 1972), בה השתתפו גם ראשי המדינות: הנשיא ריצ’רד ניקסון והמזכיר ליאוניד ברז’נייב. קיסינג’ר מעדכן את רבין על המפגש ומציג לו מסמך סודי ובו עקרונות, עליהם יתבססו שיחות ההמשך בין האמריקאים והסובייטים על המזרח התיכון, ומבקש את חוות הדעת של רבין עליהם. רבין וקיסינג’ר רואים במסמך החדש התקדמות חיובית מכיוון שלמעשה הוא מחליף את תוכנית רוג’רס, ולא מחייב את ישראל לנסיגה מלאה לקווי 1967.
שם קוד, “שאול” – הנרי קיסינג’ר
שם קוד, “רוברט” – ריצ’רד ניקסון
שם קוד, “טרנס” – אנטולי דוברינין
רבין מביע כעס על האופן שבו מדווחת פעילותו ופעילות השגרירות בסקירות השבועיות של מחלקת החקר במשרד החוץ. הוא טוען כי ישנם סילופים בסקירות ומבקש שגזית יטפל בעניין ויחקור את מקור התופעה.
במכתבו לגזית רבין מביע ביקורת נוקבת כלפי השקעת משאבים רבה מידי מצידה של ישראל בזירת האו”ם, ושואל מדוע לא נעשתה הפקת לקחים בנידון. הוא טוען, שבניגוד לניסיונות מטעם גורמים במשרד החוץ להציג את האו”ם כבמה בינלאומית חשובה, האו”ם הינו “במה לדמגוגיה אנטי-ישראלית”, ושאנו סופגים שם כישלון אחר כישלון.
רבין כותב על הטיפול בחיים השוטפים של המשפחה, משתף אותה בתלונותיו על משרד החוץ, ובתחושותיו לקראת סוף כהונתו כשגריר: הקושי לעזוב את התפקיד אפילו יותר מאשר כשסיים את תפקידו כרמטכ”ל, ההרגשה שהצליח בתפקיד, וחוסר הוודאות לגבי העתיד שממשיך להטריד אותו.
(לתעודה המקורית) , (לתעודה המוקלדת)
* על גבי העתק התעודה מופיעות הערות עריכה
סיכום פגישה בין רבין לקיסינג’ר שנערכה בעקבות טבח הספורטאים במינכן, והתגובה הצבאית של ישראל בסוריה ולבנון בעקבותיו. רבין ניסה להסביר לקיסינג’ר עד כמה הסעיר הטבח במינכן את הציבור הישראלי וכי חייבים להגיב לטרור. כמו כן, דנו השניים בהתפתחויות המדיניות מול ברית המועצות ומצרים, ההכרזה של נשיא מצרים אנואר סאדאת על הוצאת היועצים הצבאיים הסובייטים ממצרים והתקרבותו לארצות הברית. בנוסף, השניים שוחחו על הכופר שהטילה ברית המועצות על יהודים בכדי לצאת ממנה, הלחץ מצד הקהילות היהודיות בארצות הברית על הממשל, כשישראל בתווך.
שם קוד, “שאול” – הנרי קיסינג’ר
שם קוד, “רוברט” – ריצ’רד ניקסון
שם קוד, “טום” – אלכסנדר הייג
רבין כותב לדיניץ שאבא אבן ואנשיו מנסים לנצל את אי הבהירות הפוליטית בישראל לקידומם האישי. רבין גם מעלה אפשרות שאבן יחסום את מינויו של דיניץ לשגריר הבא. נוכח המצב ממליץ רבין שראש הממשלה תקיים את ביקורה בארצות הברית בדצמבר 1972, ולא לאחר טקס ההשבעה הרשמי של הנשיא בינואר 1973, לשם סיכום המדיניות של ישראל ושל ארצות הברית לשנה הקרובה. בכותבו על אי הבהירות הפוליטית מתכוון רבין לספקות ביחס להתמודדותה מחדש של גולדה מאיר לתפקיד ראש הממשלה ולשאלה מי יחליפה אם תפרוש. בין המעוניינים לרשת אותה – אבא אבן (תשובת דיניץ לרבין בתיק א-8 / 7792 עמ’ 104)
שם קוד, “שאול” – הנרי קיסינג’ר
(לתעודה המקורית) , (לתעודה המוקלדת)
סיכום פגישה בין רבין לבין הנשיא ניקסון לקראת סיום כהונתו של רבין כשגריר ישראל בארצות הברית. ניקסון הוא זה שיזם את הפגישה ומביע בה את הערכתו לרבין על תפקודו, ורבין מצידו מברך אותו על ניצחונו המרשים בבחירות. בפגישה דיברו רבין וניקסון בהרחבה גם על מצבה הביטחוני-מדיני של ישראל, ובפרט על אפשרות ההפרה של הפסקת האש על ידי מצרים, סיכויי הסדר והאפשרויות השונות לגבי עתידה. ניקסון ציין שבהעדר התקדמות לקראת פתרון מדיני אין לו רעיונות כיצד לשמר את היציבות במזרח התיכון והציע שרבין, יעלה עם שובו לישראל, לרמת הגולן ויחפש אותם. במהלך השיחה דיבר רבין על התחזית המדינית. ניקסון מצידו אף הרחיב את הדיון לתפיסותיו שלו לגבי הרעיון הפילוסופי של “שלום”.
שם קוד, “שאול” – הנרי קיסינג’ר
שם קוד, “רוברט” – ריצ’רד ניקסון
עיקר השיחה נועד לסכם את הנושאים שיעלו בפגישה של ראש הממשלה עם הנשיא ניקסון למחרת ולהבטיח את הצלחתה. רבין מציג בפני קיסינג’ר מסר מראש הממשלה: ישראל לא תתנגד להמשך המגעים בין ארצות הברית לברית המועצות, אך תבקש שארצות הברית תתאם עם ישראל את עמדתה בכל נושא שיש לו השלכה עליה. הסכמת ישראל מותנית בהמשך אספקת המטוסים ואישור לייצור מטוס ישראלי על בסיס ידע אמריקאי. בהמשך השיחה מבקר רבין בחריפות את החלטת ארצות הברית לגנות את הפלת המטוס הלובי דווקא בעת ביקורה של ראש הממשלה בארצות הברית, מה שעשוי להוביל את ראש הממשלה לשוב מיידית לישראל.
שם קוד, “שאול” – הנרי קיסינג’ר
שם קוד, “רוברט” – ריצ’רד ניקסון
