שער רביעי- פעילותו של יצחק נבון כשר החינוך והתרבות

ב-5 באוגוסט 2018, נפטר אליעזר שמואלי, מנכ”ל משרד החינוך בין השנים 1976 ל 1986.

במהלך חשיפת תיקי משרד החינוך והעלאתם לאינטרנט, כחלק מפרויקט הנצחת הנשיא החמישי ושר החינוך יצחק נבון, נגלתה לעינינו מלוא היקפה הגדול של פעילותו של שמואלי במשרד החינוך.

שמואלי שימש בתפקידו תחת שלושה שרי חינוך: אהרון ידלין, זבולון המר ויצחק נבון. קשריו עם נבון היו מיוחדים משום שנבון היה המורה לערבית של שמואלי כשזה למד בבית הספר התיכון בית הכרם (כיום התיכון ליד האוניברסיטה).

INCOMING EDUCATION MIN. YITZHAK NAVON SHAKING HANDS WITH OUTGOING MIN. ZEVULUN HAMMER (R) AFTER ADDRESSING MIN.STAFF.STANDING AT LEFT THE DIREC. GEN. ELIEZER SHMUELI.

.1 | פתיחת שנת הלימודים תשמ"ה, 1984 - 1985

שנת הלימודים תשמ”ה הייתה שנת הלימודים הראשונה בתקופת השר נבון. פתיחתה עברה ללא תקלה למרות הקיצוצים הגדולים בתקציב החינוך, בעקבות התוכנית הכלכלית של ממשלת האחדות הלאומית שהוקמה לאחר בחירות 1984. בשנים קודמות (במיוחד בשנת 1978) לוותה פתיחת שנת הלימודים בשביתות של ארגוני המורים השונים.

נבון מצא לנכון לשלוח מכתב תודה מיוחד לשמואלי ולעובדי המשרד על הפתיחה החלקה של שנת הלימודים וכן פורסמה הודעה מיוחדת לתקשורת.

.2 | פרידת שמואלי ממשרד החינוך 1986

שמואלי החליט לצאת לגימלאות בשנת 1986, לאחר חילוקי דעות נמשכים עם נבון. בספרו “נתיבות בחינוך” (2017) בפרק המוקדש לנבון, הודה שמואלי כי לא תמיד פעל נבון לפי הצעותיו – וגם הוא לא הקפיד לפעול ברוח מדיניותו של השר הממונה עליו (עמוד 328).

בתיקי הארכיון המידע הזה לא מופיע (או מוסתר היטב בכל המלל וההתכתבות השוטפת) אולם העיתונות באותה התקופה שמה לב לחיכוך ההולך וגדל בין השר למנכ”ל שלו, תלמידו לשעבר.

על פי אבינועם בר-יוסף, כתב “מעריב”, שמואלי המתין בשקיקה לכניסתו של נבון לתפקיד. הוא חש שבתקופת השר זבולון המר נהגו בו אנשי המפד”ל בצורה קשה והוא שאף לצמצם את מספרם או להיפטר מהם. נבון היה מסיעת המערך (ששמואלי היה מזוהה עימה) והמנכ”ל קיווה שהשר ויפעל בהתאם לכוונותיו. המציאות הייתה שונה. על פי בר-יוסף, נבון חש מחויב למפד”ל על תמיכתה בו כאשר רצה להיבחר לנשיא ב 1973 ואח”כ ב 1978. בר-יוסף מציין כי ראשי המערך שאפו להחיות את הברית הישנה בין מפלגתם למפד”ל ולכן פגיעה באנשי המפד”ל במשרד החינוך לא תאמה את כוונותיהם.

כתבת נוספת במעריב, נורית דברת, ציינה כי לטעמו של נבון שמואלי ריכז בידיו כוח רב מדי, ושר החינוך ביקש להפחית מכוחו של המנכ”ל שלו. חלק ממטרות הארגון מחדש של המשרד (ראו פרק על הארגון מחדש בתקופת המנכ”ל שמשון שושני שהחליף את שמואלי: רה-ארגון במשרד החינוך והתרבות, 1988-1986) הייתה להביא לצמצום כוחו של שמואלי במשרד החינוך.

“הקש ששבר את גב הגמל” מבחינתו של שמואלי הייתה תכנית צמצום כוח האדם במשרד החינוך. ביולי 1985 החל צמצום של כוח האדם בשירות המדינה כחלק מן התוכנית הכלכלית שהציג שר האוצר יצחק מודעי כדי לבלום את האינפלציה, ושכללה פיטורי אלפי עובדים במשרדי הממשלה השונים. במשרד החינוך הורכבה רשימה של 274 עובדים מיועדים לפיטורין ושמואלי, שלא נועצו בו בהרכבת הרשימה, בחר להתפטר במחאה. מסתבר שנבון לא קיבל את ההתפטרות משום שבספטמבר 1985 שמואלי כיהן עדיין כמנכ”ל וניהל את פתיחת שנת הלימודים תשמ”ו (ראו את מכתב התודה של נבון לשמואלי לעיל)

אולם היחסים הרעועים בין נבון ושמואלי נותרו על כנם. באוגוסט 1986 החליט שמואלי לפרוש סופית מתפקידו. בחוזר מנכ”ל כללי לקראת פתיחת שנת הלימודים תשמ”ז (ספטמבר 1986) הודה שמואלי לכל עובדי המשרד וסקר בקצרה את הישגיו כמנכ”ל המשרד ב-10 השנים האחרונות.

ידיעה עיתונאית מאוחרת יותר, מספרת על ‘סולחה’ שנערכה בין נבון ושמואלי באפריל 1987.

תיקים וקטעי עיתונות עליהם מבוסס פרק זה:

תיק גל 18157/10 – עמודים 2- 3

תיק גל 18163/8 עמ’ 226

“חתול שחור עבר בין השר לידידו המנכ”ל”, אבינועם בר-יוסף, מעריב, 02.08.1985, (עיתונות יהודית היסטורית)

“נבון ושמואלי כבר לא מאותו הכפר”, נורית דברת, מעריב, 29.7.1985, (עיתונות יהודית היסטורית)

“שמואלי: אפגש עם השר נבון ואחליט אם לבטל התפטרותי”, נורית דברת, אריה נדר, שרגא מקל וגיל קיסרי, מעריב, 29.7.1985

, (עיתונות יהודית היסטורית)

“נבון ושמואלי – סולחה חינוכית”, מעריב, 15/4/1987, עמוד 17. (עיתונות יהודית היסטורית)