“ראיתי את שמך ונדהמתי לרגע: יצחק נבון כותב סיפורים?…ידעתי שסיפור זה אינו אמיתי מפני ששערים אינם יכולים לדבר, אין להם רגשות ואף אחד (חוץ מהנביאים) אינו יכול לדעת מה קורה מעליו במרום ואיך מדבר ה’ אל מלאכיו” כתבה תלמידת בית ספר לנשיא נבון אחרי שלמדה בכתתה את מחזהו (נ-343/1 ע’ 228). אגדת “ששת הימים ושבעת השערים” שכתב יצחק נבון לאחר מלחמת ששת הימים הייתה פרי עיסוקו בכתיבה בצד פעילותו הפוליטית והחברתית. האגדה מתארת פולמוס בין שערי ירושלים, מי מהם ראוי שדרכו ייכנסו חיילי צה”ל אל העיר העתיקה:
https://www.youtube.com/watch?v=Isgb_7S0A78
באוטוביוגרפיה שלו הסביר נבון את הקו שהנחה אותו בכתיבת האגדה: “אנו גדלנו על אגדות החורבן. קיוויתי לנסות לכתוב אגדות גאולה, ונס ששת הימים נראה לי מעין פתח גאולה. כולנו היינו …שיכורים מן הניצחון…”. (נ-343/1 ע’ 283).
האגדה על השערים נלמדה והוצגה בבתי ספר רבים לאורך שנים. בזיכרוני צרובה האכזבה שלי, כאשר קיבלתי את תפקיד שער ציון ולא את תפקיד שער האריות, כשהצגנו את המחזה ביום ירושלים בבית הספר. תלמידים מכל הארץ שיתפו את נבון, בעת היותו נשיא, בחוויותיהם מהמפגש עם האגדה. עשרות מכתבי ילדים, שלמדו את האגדה והציגו אותה בבית ספרם, נמצאים בתיקי בית הנשיא. והנה כמה מהם:
הם שואלים את הנשיא על הבחירות שלו – מדוע בחר דווקא בדמויות ששילב באגדה? למה דווקא רחל אמנו? ויש התוהים באיזה אופן שרתה אותו הבחירה לשלב דמויות מן התנ”ך באגדה: “התרשמתי מאוד מהכנסת האישים משה, רחל וירמיהו. גם חשבתי מה ההיגיון בזה ומצאתי שזה כדי להפר את השעמום…” (נ-343/1 ע’ 242)
יש שמשתפים את הנשיא בביקורתם וכותבים בכנות של ילדים מה לא אהבו:
“לדעתנו נתת לקורא הרגשה שלה’ לא כל-כך אכפת שבני ישראל נטבחים”, נ-343/1 ע’ 29
“רק מפרט אחד לא נהניתי: אני כבר מכירה סוגי סיפורים כאלו”, נ-343/1 ע’ 243
“מה רצית להראות בכך שנתת למשה להתחצף כלפי בית דין של מעלה? למה השתמשת בביטויים כל כך מפחידים בתיאור מותם של ילדי ישראל (דם ניגר על הירדן)?” נ-343/1 עמוד 20 – 21
ילדים אחרים כותבים שהעיסוק במחזה עורר בהם התעניינות בחייו הפרטיים של הנשיא והם שואלים על “אשתו הצעירה וילדיו הקטנים”. האם קשה להיות נשיא, האם הוא קורא את סיפוריו לילדיו, אם הם גאים בו, האם הילדים “מעוצבנים” כשהם לא רואים אותו הרבה?
נ-343/1 ע’ 235
נ-343/1 ע’ 241
ותמיד ישנה הילדה עם השאלות המעשיות: איך יש לך זמן פנוי לכתוב סיפורים? האם חשבת על פסוקים מן התורה או שפתחת את ספר התורה והתחלת לדפדף?
נ-343/1 ע’ 237
אחד הילדים שיצא עם משפחתו לשליחות מבטא את געגועיו: “ואם גם בעיניך מוצא חן הסיפור אני אמשיך לזכור אותו אפילו באמריקה”
נ-343/1 ע’ 249
הילדה שרואה בעצם הכתיבה ראייה לכך שהנשיא “לא חושב רק על פוליטיקה אלא גם עלינו”:
נ-343/1 ע’ 233
הילדים מספרים מה המסרים שהם מצאו באגדה:
“שכדאי להיות צנוע בדרישות ומוכן לוויתורים וחשוב ביותר לדאוג לזולת” (נ-343/1 ע’ 96). או “שלא צריך לחשוב רק שלי מגיע אלא לחשוב על החללים שבזמן הדיון הם נהרגים”:
נ-343/1 ע’ 244
ילדה אחת שלחה אל הנשיא נבון שרטוט הבמה עליה תוצג ההצגה בבית ספרה ומיקומן של הדמויות:
נ-343/1 ע’ 102
נבון השיב למכתבים: “הנשיא לקח עימו את חבילת המכתבים לביתו כדי לקראם בשקט אך מייד עם קבלתם ובראייה ראשונה הוא נהנה מאוד מן הכתיבה היפה”:
נ-343/1 ע’ 93
“נשיא המדינה שמח מאוד ללמוד ממכתביכם היפים שהמחזה מצא חן בעיניכם, שקראתם בו בעיון ובמחשבה מעמיקה. המשיכו בדרך זו לקרוא ולחשוב”:
נ-343/1 ע’ 224
למכתב מבית הספר החשמונאים בלונדון (נ-323/2) ע’ 93) שגם שם הוצגה האגדה בעברית השיב: “הנשיא שמח ללמוד על יחסכם המסור לשפה העברית וכמובן לישראל. הסבתם נחת רוח לנשיא בשימוש המאלף באגדתו ששת הימים ושבעת השערים. הנשיא מקווה שההצגה תתרום להתפתחות לימודי השפה העברית החיה בגלות אנגליה והרי זה יהיה שכרו…”:
נ-343/2 ע’ 294
בשנת 1982, הולחנה היצירה והוצגה היצירה במסגרת פסטיבל ישראל. לקראת הצגתה ראיין עמוס ארבל את הנשיא נבון, מלחין היצירה מתי כספי והקריין יוסי בנאי:
https://catalog.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b071706800399c8/File/0b07170680b8567b
(מדקה 22:03 עד 32:13)
