.1 | רשימת תעודות יחסי ישראל- מדינות אפריקה, 1961-67
רשימת תעודות יחסי ישראל- מדינות אפריקה, 1961-67′
א. קשרי ישראל עם דרום אפריקה
(מושבה של צירות ישראל בדרום אפריקה השתנה במהלך השנה: מאמצע ינואר ועד אמצע ספטמבר נמצאת הצירות בקייפטאון ובשאר השנה בפרטוריה)
1) ארתור לוריא, השגריר בלונדון (מנציגות ישראל באומות המאוחדות בניו יורק) אל חיים יחיל, מנכ”ל משרד החוץ, 6 באפריל 1961. ארכיון המדינה, חצ-3300/15:
סקירת הדעות במשלחת ישראל לאו”ם בעניין ההצבעה בעצרת הכללית על ההצעה לגינוי דרום אפריקה בשל האפרטהייד.
2) מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ אל צירות ישראל בקייפטאון, 13 באפריל 1961. ארכיון המדינה, חצ-3300/15:
דוח על הצבעת ישראל בעצרת האו”ם בהצעת הגינוי לדרום אפריקה על האפרטהייד ועל היחס המפלה לאנשים ממוצא הודי ופקיסטני (החלטות מספר 1597 ו 1598). מוזכרים גם: הודו
נספח לתעודה 2 : החלטות העצרת הכללית בעצרת מספר 15, מספר 1597 ו 1598.
3) הצהרה משותפת לרנה ימאוגו, נשיא וולטה-עילית ולדוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל, 11 ביולי 1961. ארכיון המדינה, חצ- 3404/39:
קריאה לשלום במזרח התיכון וגינוי משותף לאפרטהייד בדרום אפריקה. מוזכרים גם: אנגולה, דה-קולוניזציה, פורטוגל, או”ם
4) שמחה פרת, ציר ישראל בפרטוריה אל מנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ, י”ב באב תשכ”א, 25 ביולי 1961. ארכיון המדינה, חצ-3300/15:
פרת מסביר מדוע התגובה בדרום אפריקה על ההצהרה המשותפת של בן-גוריון וימאוגו כה חריפה (ראו תעודה מספר 3). בדרום אפריקה קיימת תחושה של בגידה מצידה של ישראל. פרת מעריך כי ההצהרה תזכה את ישראל בתמיכה בקרב האוכלוסייה השחורה בדרום אפריקה. מוזכרים גם: אפרטהייד, חבר העמים הבריטי, טרנסוואלר (עיתון דרום אפריקני)
5) הערת עורך: הצבעת ישראל בעד גינוי נאומו של שר החוץ של דרום אפריקה בעצרת הכללית של האו”ם ותגובתה של דרום אפריקה לכך.
6) חיים יחיל, מנכ”ל משרד החוץ אל שמחה פרת, ציר ישראל בפרטוריה, 9 באוגוסט 1961, כ”ח באב תשכ”א. ארכיון המדינה, חצ-3300/17:
יחיל מבין ללבו של פרת העומד מול הקשיים הרבים ביחסי דרום אפריקה וישראל אך מבהיר כי עליו להסביר ליהודי דרום אפריקה כי הבעיות בקשרים המדיניים בין שתי המדינות אינן מעשי ידיה של ישראל אלא תוצאות מדיניותה של דרום אפריקה. מדיניותה של ישראל תהיה, בסופו של דבר, לטובת יהודי דרום אפריקה ולטובת דרום אפריקה עצמה.
7) מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ אל צירות ישראל בפרטוריה, 13 באוקטובר 1961. ארכיון המדינה, חצ-3300/15:
הסבר להצבעתה של ישראל נגד דרום אפריקה באו”ם. ההצעה המקורית הייתה מחיקת נאומו של שר החוץ הדרום אפריקאי, אריק לואו מפרוטוקול העצרת הכללית. ישראל התנגדה לעצם הרעיון, אך אחרי שהוסרה ההצעה הזו מסדר היום, וההצבעה הפכה להצבעה על גינוי דרום אפריקה בשל מדיניות האפרטהייד, תמכה בה ישראל. מוזכרים גם: אפרו-אסיאנים, סובייטים
8) הקונסוליה הכללית ביוהנסבורג אל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ, 20 באוקטובר 1961. ארכיון המדינה, חצ-3300/15:
ציטוט מנאומו של שר החוץ הדרום אפריקני, אריק לואו, ברדיו לאחר שעצרת האו”ם גינתה את נאומו בעצרת הכללית. בנאומו, תקף לואו במיוחד את ישראל על כפיות הטובה שלה, לטענתו, כלפי דרום אפריקה.
9) שמחה פרת, ציר ישראל בפרטוריה אל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ, 20 באוקטובר 1961. ארכיון המדינה, חצ- 3300/15:
פרת שכנע את הנהלת הפדרציה היהודית וועד הצירים היהודים של דרום אפריקה שלא לשלוח מכתב אל שר החוץ לואו ובו הסתייגות מעמדתה של ישראל בעצרת האו”ם (ראו תעודה 8). פרת טען שהגופים האלו לא התערבו בעבר במדיניותה של ישראל, וכי פעולה זו תגרום למחלוקת רצינית בתנועה הציונית וביהדות דרום אפריקה שתזיק להם ולישראל. כמו כן, מדווח פרת, על טלפונים רבים המגיעים לצירות ולקונסוליה מיהודים המוחים על הצבעת ישראל נגד דרום אפריקה.
10) שמחה פרת, ציר ישראל בפרטוריה אל אריה לבבי, סמנכ”ל משרד החוץ, 24 באוקטובר 1961. ארכיון המדינה, חצ- 3300/15.
פרת משווה את התנהגותה של הנהגת יהודי דרום אפריקה לאנוסים, המתרפסים בפני ממשלה גזענית ותוקפים את ישראל על עמידתה מול מדיניות ממשלה זו. מוזכרים גם: אידל הורביץ, אריק לואו,
11) יצחק בבלי, לשעבר ציר ישראל בדרום אפריקה אל גולדה מאיר, שרת החוץ, 26 באוקטובר 1961. ארכיון המדינה, חצ-3300/15:
בבלי מתאר בפני שרת החוץ מאיר אירוע שבו ישראל ביקשה לרכוש טנקים בדרום אפריקה, ושר החוץ לואו מנע את המכירה כדי שלא לקלקל יחסי את דרום אפריקה עם מצרים/קע”ם. לדעת בבלי, מקרה זה יכול לשמש את מערכת ההסברה בעניין הצבעת ישראל באו”ם נגד דרום אפריקה ובעניין נאומו של שר החוץ לואו שהסעיר את יהדות דרום אפריקה. מוזכרים גם: סנטוריון, ליאופולדוויל, נאצר
12) מיכאל קומיי, נציג ישראל באומות המאוחדות בניו יורק אל גולדה מאיר, שרת החוץ ואל חיים יחיל, מנכ”ל משרד החוץ, 1 בנובמבר 1961. ארכיון המדינה, חצ-3300/16:
קומיי מתאר מכתב שקיבל מאריק לואו, שר החוץ של דרום אפריקה, ובו העתק נאומו של לואו ברדיו של דרום אפריקה (ראו תעודה 8) למכתב מצורפים גינויים של יהודים וארגונים יהודים בדרום אפריקה להצבעה של ישראל נגד דרום אפריקה בעצרת האו”ם. קומיי טוען כי יש להכין את הנהגת יהודי דרום אפריקה לכך שיחסי ישראל עם דרום אפריקה עלולים להתדרדר והם עלולים להיות מואשמים ב”נאמנות כפולה”. מוזכרים גם: מדיניות אפרטהייד, ועד הצירים של יהודי דרום אפריקה, שמחה פרת, דרום-מערב-אפריקה
13) אריה לבבי, סמנכ”ל במשרד החוץ אל שמחה פרת, ציר ישראל בפרטוריה, ה’ בכסלו, תשכ”ב, 13 בנובמבר 1961. ארכיון המדינה, חצ-3300/15:
לבבי מעודד את פרת לנוכח קשייו המרובים במגעיו עם ממשלת דרום אפריקה והקהילה היהודית בה. לבבי מעריך כי יתכן משבר חמור אף יותר ביחסים בין המדינות, אך אין להירתע ממנו משום שאינטרסים חיוניים של ישראל מחייבים את הקו הנקוט מול דרום אפריקה.
14) שמחה פרת, ציר ישראל בפרטוריה אל אריה לבבי, סמנכ”ל במשרד החוץ, ה’ בכסלו, תשכ”ב, 13 בנובמבר 1961. ארכיון המדינה, חצ-3300/16:
פרת מדווח על מכתב מאת מזכירו של ראש ממשלת דרום אפריקה, הנדריק פרוורד אל עורך הדין היהודי סידני איסט, שהועבר אליו ע”י יו”ר ועד הצירים ביוהנסבורג. להערכתו של פרת, המכתב לא יכול היה להיכתב ללא ידיעתו ולמעשה בהכתבתו של ראש הממשלה פרוורד. פרת רואה במכתב איום על יהודי דרום אפריקה – הנושאים באחריות לפעולותיה של ישראל בשל תמיכתם במפלגה הפרוגרסיבית (יריבתה של המפלגה הלאומנית השלטת). בין הטענות המועלות במכתב: האשמת ישראל כי העויינות שמגלה מצרים כלפי דרום אפריקה היא תוצאה של תמיכת דרום אפריקה בישראל ואילו עתה ישראל משיבה לה רעה תחת טובה; הקבלה בין תפיסת האפרטהייד לבין הרקע להקמת ישראל; איום בהטלת איסור על העברת כספי המגבית מדרום אפריקה לישראל. מוזכרים גם: “די בורגר” (עיתון בדרום אפריקה), “ה”סטאר” (עיתון בדרום אפריקה).
15) שמחה פרת, ציר ישראל בפרטוריה אל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ, 23 בנובמבר 1961. ארכיון המדינה, חצ-3300/15:
פרת מדווח כי ראש ממשלת דרום אפריקה פרוורד מנסה לסגת מעמדתו נגד הקהילה היהודית בדרום אפריקה לאחר שזו התפרסמה בעיתונות דוברת האנגלית בדרום אפריקה. הערכתו שעל ישראל לצפות לצעדים נגדה מצד ממשלת דרום אפריקה. מוזכרים גם: אפרטהייד, איסט
16) תזכיר בעניין דרום אפריקה (ללא שם מחבר המסמך), 26 בנובמבר 1961. ארכיון המדינה, חצ-3300/16:
סיכום פרשיית ההצבעה באו”ם והתגובות הדרום אפריקניות שלאחריה. לפי כותב התזכיר, נאומו של אריק לואו (ראו תעודה 8) העמיד את היהודים בדרום אפריקה בעמדת התגוננות אך מכתבו של מזכירו של פרוורד (ראו תעודה 14) גרם להם להגיב תגובה תקיפה שהביאה לנסיגה מצדו של ראש הממשלה. הכותב מציע תגובה מחושבת ומתונה, שלא תגרע מיוקרת ישראל אל מול עמי אפריקה ומאידך תשמור על רמה נאותה של יחסים עם דרום אפריקה. מוזכרים גם: מגביות
17) ישיבת ממשלת ישראל י”ב/שכ”ב, י”ח כסלו תשכ”ב, 26 בנובמבר 1961. ארכיון המדינה, א-8181/02:
ראש הממשלה בן גוריון סוקר את הצבעת ישראל באו”ם נגד דרום אפריקה שנבעה מהתנגדותה העקרונית לאפליה גזעית ומרצונה ישראל לשמור ולחזק את ידידותה עם המדינות החדשות באפריקה.
18) שמחה פרת, ציר ישראל בפרטוריה אל אריה לבבי, סמנכ”ל במשרד החוץ, י”ט כסלו, תשכ”ב, 27 בנובמבר 1961. ארכיון המדינה, חצ-3300/16:
פרת מנתח את המצב שנוצר לאחר פרסום מכתבו של פרוורד (ראו תעודה 14). המכתב מיקד את התעניינות ביהודי דרום אפריקה ובשל כך מנע ביקורת שלילית יותר על ישראל בשל הצבעתה באו”ם. הנימה האנטישמית במכתב גיבשה יותר את הציבור היהודי בתמיכתו בישראל. לדעתו של פרת יש לנהוג זהירות רבה בהסברה למען עלייתם של יהודי דרום אפריקה לישראל ולנסות להגיע לכמה שיותר מחלקי הקהילה היהודית בהסברת מדיניותה של ישראל. פרת מעריך שצפויים משברים קשים אף יותר בעתיד אך הוא מצפה להם בשלווה נפשית ומתוך ביטחון מלא בצדקת עמדתה של ישראל. מוזכרים גם: יהודי ברית המועצות, סנקציות.
19) שמחה פרת, ציר ישראל בקייפטאון אל אריה לבבי, סמנכ”ל במשרד החוץ, ז’ בשבט תשכ”ב, 12 בינואר 1962. ארכיון המדינה, חצ-11/10:
לאור הפגת מה במתח בין המדינות לאחר ההצבעה באו”ם והסערה שקמה לאחריה, מעלה פרת רעיונות לשיפור היחסים בין ישראל לדרום אפריקה בהתבסס על האינטרסים המשותפים (מלחמה בקומוניזם, מאבק בהשפעה הנאצרית באפריקה ועוד). פרת אף סובר שישראל תוכל אולי לשמש בעתיד גשר בין דרום אפריקה לארצות אפריקה. מוזכרים גם: דינשטיין, נאצר, אריק לאו, הנדריק פרוורד.
20) שמחה פרת, ציר ישראל בקייפטאון אל טוביה ארזי, מנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ, י”ט אדר א’ תשכ”ב, 23 בפברואר 1962. ארכיון המדינה, חצ-3387/15:
פרת מעריך כי ההחלטה של ממשלת דרום אפריקה על הפסקת העברת כספי המגבית היהודית לישראל הוא פרי יוזמתו של שר החוץ אריק לואו, ונעשתה בתגמול למדיניותה של ישראל והצבעתה באו”ם בשאלת דרום אפריקה. הפסקת החרם המצרי על דרום אפריקה – קשור גם הוא למהלך זה. מוזכרים גם: פרוורד, איסט, אל-על, נאצר.
21) ישיבת ממשלת ישראל נ”ד/שכ”ב, י”ט באב תשכ”ב, 19 באוגוסט 1962. ארכיון המדינה, א-8182/5:
סקירה של שרת החוץ גולדה מאיר על הנושאים עליהם ידונו ויצביעו בעצרת הכללית הקרובה של האו”ם ובכלל זה מדיניות האפרטהייד בדרום אפריקה וההצעה להטיל עליה סנקציות. מוזכרים גם: אנגולה, מוזמביק, דרום-מערב אפריקה, חבר הלאומים.
22) ישיבת ממשלת ישראל ד/שכ”ג, ז’ חשוון, תשכ”ג, 4 בנובמבר 1962. ארכיון המדינה, א-8182/9:
שרת החוץ גולדה מאיר מסבירה כי ההצבעה על נושא האפרטהייד בדרום אפריקה בעצרת האו”ם תהיה הפעם בגוש אחד ולא סעיף-סעיף, כך שישראל תצביע למעשה בעד גירוש דרום אפריקה מהאו”ם. לדבריה, אחר כך תוסיף ישראל הבהרה כי היא מתנגדת לגירוש מדינות מהאו”ם. מוזכרים גם: אושר (השגריר באו”ם של חוף השנהב), המגבית.
נספח לתעודה 22 – החלטת האו”ם 1761.
23) שמחה פרת, ציר ישראל בפרטוריה אל מנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ, כ”ט חשוון, תשכ”ג 26 בנובמבר 1962. ארכיון המדינה, חצ-3387/15:
החלטת העצרת עניין האפרטהייד. הערכת הציר פרת את צעדיה הבאים של ממשלת דרום אפריקה ביחס לישראל שהצביעה בעד ההחלטה. לדעתו היא לא תנתק את היחסים הדיפלומטים אך תפגין יחס קר וקורקטי אל הנציגות. הערכתו את התגובה של משלת דרום אפריקה כלפי יהדות דרום אפריקה ותגובתה של זו כלפי ישראל. פעולות ההסברה שנוקטת הצירות בקרב הקהילה היהודית בדרום אפריקה. מוזכרים גם: אל-על, פרוורד, ועד הצירים, רביזיוניסטים, ליאון פלדברג (עורך עיתון יהודי בדרום אפריקה)
24) שמחה פרת, ציר ישראל בפרטוריה אל מנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ, כ”ז כסלו תשכ”ג, 24 בדצמבר 1962. ארכיון המדינה, חצ-3388/6:
פרת מתאר את פגישותיו עם ראשי יהדות דרום אפריקה בהם הרצה את דעתו על המצב באפריקה ועל מצבה של דרום אפריקה, והסביר את הצבעתה של ישראל באו”ם. חששותיו שחברי הקהילה אינם מבינים את מצבה הבינלאומי החמור של דרום אפריקה לאשורו. מוזכרים גם: אלג’יריה
25) שמחה פרת, ציר ישראל בפרטוריה אל חיים יחיל, מנכ”ל משרד החוץ, ד’ טבת תשכ”ג, 31 בדצמבר 1962. ארכיון המדינה, חצ-3388/15:
בקשת פרת לסיים את תפקידו כציר בדרום אפריקה לאור הקשיים במגעים עם ממשלתה, ובעקבות חוסר הצלחתו להביא את יהדות דרום אפריקה להבין את מצבה החמור.
26) יוחנן מרוז, ראש לשכת שרת החוץ אל גולדה מאיר, שרת החוץ. 13 ביוני 1963. ארכיון המדינה, חצ-4326/6:
סיכום דיון בהנהלת משרד החוץ לקראת דיון בממשלה על פעולות נגד דרום אפריקה, מכוח החלטת האו”ם 1761. מציעים את החזרת הציר פרת ארצה, הפסקת טיסות אל-על, בחינה מחדש וצמצום קשרי הסחר עם דרום אפריקה, קפדנות גדולה יותר במתן רישיונות יצוא לנשק של חברת FN הבלגית (למניעת זליגת נשק ישראלי, המיוצר ברישיון על ידה, לדרום אפריקה) והפסקת קו הספנות אילת – דרבן. מוזכרים גם: ועידת אדיס אבבה
27) יוחנן מרוז, מנהל לשכת שרת החוץ אל חיים יחיל – מנכ”ל משרד החוץ, אריה לבבי – סמנכ”ל משרד החוץ, גדעון רפאל – סמנכ”ל משרד החוץ, יעקב ניצן – סמנכ”ל משרד החוץ, אהוד אבריאל – סמנכ”ל משרד החוץ, כ”א סיוון תשכ”ג, 13 ביוני 1963. ארכיון המדינה, חצ-4326/6:
סיכום ישיבת הנהלה עם שרת החוץ ביום 12.6.63. סיכום ההצעות בעניין פעולות נגד דרום אפריקה מכוח החלטת האו”ם 1761, אשר תובאנה לאישור הממשלה. מציעים: החזרת הציר פרת ארצה, הפסקת טיסות אל-על, בחינה מחדש וצמצום קשרי הסחר עם דרום אפריקה, קפדנות גדולה יותר במתן רישיונות יצוא לנשק של חברת FN הבלגית (למניעת זליגת נשק ישראלי, המיוצר ברישיון על ידה, לדרום אפריקה) והפסקת קו הספנות אילת – דרבן. כמו כן, החלטה על מתן סיוע צבאי למפלגות השחורות ברודזיה (קראת מתן העצמאות שלה) למעט אימון יחידות קומנדו. מוזכרים גם: אדיס אבבה
28) חיים יחיל, מנכ”ל משרד החוץ אל שמחה פרת, ציר ישראל בפרטוריה, י”א בתמוז תשכ”ג, 3 ביולי 1963. ארכיון המדינה, חצ-3387/16:
עדכון בעניין ישיבות הנהלת משרד החוץ הנוגעות לפעולות נגד דרום אפריקה (ראו תעודות 27, 28) ובכלל זה ההחלטה על סיום תפקידו המתוכנן. שרת החוץ התכוונה להציג בממשלה ביוני את מסקנות הדיון במשרד החוץ אך התפטרותו של ראש הממשלה דויד בן גוריון, באמצע יוני 1963, דחתה את הדיון. ההחלטה לבצע עכשיו את הפעולות ביחס לדרום אפריקה נתקבלה מאחר וההערכה היא שישראל תידרש לבצע החלטות כאלו במוקדם או במאוחר. מוזכרים גם: אדיס אבבה, ארגון העבודה הבינלאומי
29) שמחה פרת, ציר ישראל בפרטוריה אל חיים יחיל, מנכ”ל משרד החוץ, 12 ביולי 1963. ארכיון המדינה, חצ-3387/16:
פרת מציע כי הוא יוחזר לארץ אולם הצירות לא תיסגר מכיוון שדרום אפריקה עלולה לסגור גם את הקונסוליה הכללית, דבר שיביא לפגיעה ביהודי דרום אפריקה. כהגדרתו “מוטב לעשות הניתוח בשני שלבים”. מציע למנות במקומו ממונה זמני ולהודיע כי הוא מוחזר לשם התייעצויות בקשר לעצרת האו”ם. מוזכרים גם: אדיס אבבה, יוגוסלביה, לבנון, צ’כוסלובקיה.
30) שמחה פרת, ציר ישראל בפרטוריה אל מנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ, כ”ב תמוז תשכ”ג, 14 ביולי 1963. ארכיון המדינה, חצ-3387/14:
מעצרם של 18 מנהיגי המחתרת בדרום אפריקה. דוח על המעצר, זיהוי העצורים היהודים בשמם והצעת פרת כי ישראל תשתמש במוצאם היהודי של חלק מהעצורים לשם הסברה באפריקה השחורה. מוזכרים גם: וולטר סיסולו, ארתור גולדרייך, ANC, פרוורד.
31) ישיבת ממשלת ישראל מ”ג/שכ”ג, כ”ט תמוז תשכ”ג, 21 ביולי 1963. ארכיון המדינה, א-16709/1:
דיון בממשלה על משמעות החלטת עצרת האו”ם 1761 ועל הצורך לקבל החלטות בנוגע למדיניות ישראל כלפי דרום אפריקה. שרת החוץ מציעה להחליט על סיום תפקידו של הציר שמחה פרת, על הפסקת הטיסות לדרום אפריקה ועל הפסקת קו הספנות בין אילת לדרבן. מול השר זרח ורהפטיג טען כי אל לה לישראל להיות המדינה המערבית הראשונה שתפעיל סנקציות נגד דרום אפריקה, למרות התנגדותה לאפליה גזעית.
32) רענן סיון, קונסול כללי בפועל ביוהנסבורג אל מנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ, כ”ד תמוז תשכ”ג, 16 ביולי 1963. ארכיון המדינה, חצ-3388/6:
דיווח על שיחה בין הציר פרת לראשי יהדות דרום אפריקה בעניין משמעות הצעדים הישראלים נגד דרום אפריקה. בסיום הדיון פורסמה הודעה משותפת ובה הבעת צער על החרפת היחסים בין ישראל לדרום אפריקה, הבנה לפעולתה של ישראל לאור ההיסטוריה היהודית, והבנה כי ליהדות דרום אפריקה אין השפעה על מדיניות ישראל. מוזכרים גם: אדיס אבבה, סוזמן (חבר פרלמנט יהודי), אונסקו.
33) שלמה הלל, מנהל מחלקת אפריקה במשרד החוץ אל נציגויות ישראל באפריקה, ט”ז אב תשכ”ג, 6 באוגוסט 1963. ארכיון המדינה, חצ-3388/17:
דיווח על טקס סיום קורס קצינים שנערך בישראל לאנשי צבא ממדינות אפריקה המזרחית. דברים שאמר בטכס שר הפנים של טנגנייקה, ג’וב לוסינדה, ובהם איום שארצות אפריקה יצאו למלחמה נגד דרום אפריקה אם לא תפסיק את מדיניות האפרטהייד ונגד פורטוגל בגלל שלטונה על אנגולה ומוזמביק. הלל מציין שהתגובה בדרום אפריקה לדברים אלו הייתה חריפה במיוחד. על הנציגים להעביר מידע זה לידיעת מנהיגי אפריקה, תוך הדגשת המחויבות הישראלית לעניין האפריקאי ותוך ציון מצבם החמור של יהודי דרום אפריקה הנמצאים במצב בלתי אפשרי. מוזכרים גם: אפרטהייד, קורס טייס.
34) רענן סיון, קונסול כללי בפועל ביוהנסבורג, אל מנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ, ט”ז באב תשכ”ג, 8 באוגוסט 1963. ארכיון המדינה, חצ-3387/16:
דיווח על ישיבה שערכו ראשי ועד הצירים של יהדות דרום אפריקה עם ציר ישראל שמחה פרת בעקבות הצהרת לוסינדה (ראו תעודה 33) ובה התנהל ויכוח בעניין עמדת יהודי דרום אפריקה בנוגע למדיניות ישראל כלפי ארצם. מוזכרים גם: אדיס אבבה, הפדרציה הציונית, מייזלס.
35) שמחה פרת, ציר ישראל בפרטוריה אל דניאל לוין, מנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ, ג’ אלול תשכ”ג, 23 באוגוסט 1963. ארכיון המדינה, חצ-3388/14:
עיכוב במתן אשרת כניסה לדרום אפריקה למשה שרת, יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית. פרת מעריך כי זהו ניסיון ליצור חיץ בין יהודי דרום אפריקה לבין ישראל.
36) מחלקת אפריקה במשרד החוץ אל נציגויות ישראל במדינות אפריקה, 11 בספטמבר 1963. ארכיון המדינה, חצ-3388/1:
מחלקת אפריקה מפנה את תשומת לבם של הנציגים למאמר במגזין האמריקאי TIME , ובו נכתב כי היהודים בדרום אפריקה הם האופוזיציה הנלהבת והתקיפה ביותר לאפרטהייד. מציעים להתייחס למאמר בשיחותיהם עם הממשלות השונות במקום ההצבה שלהם. מוזכרים גם: ארתור גולדרייך.
37) שמחה פרת, ציר ישראל בפרטוריה אל סמנכ”ל משרד החוץ אריה לבבי, ואל דניאל לוין, מנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ, 12 בספטמבר 1963. ארכיון המדינה, חצ-4326/6:
פרת מספר על ביקורי הפרידה שערך אצל ראש ממשלת דרום אפריקה פרוורד ואצל שר החוץ לואו. בביקורים התנהל ויכוח חריף בעניין מדיניות ההפרדה הגזעית (אפרטהייד) ומנהיגי דרום אפריקה הטיחו האשמות חריפות בישראל על כך שוויתרה על ידידותה עם דרום אפריקה למען אינטרסים אנוכיים. מוזכרים גם: ‘בנטוסטנים’, ‘צבעונים’, יגאל אלון.
נספח לתעודה 37: דניאל לוין, מנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ אל ציר ישראל בפרטוריה, 17 בספטמבר 1963. ארכיון המדינה, חצ-4326/6:
לוין מודיע לפרת כי דובר משרד החוץ פרסם הודעה על חזרתו (של פרת) לישראל עם סיום תפקידו וכי במקומו ימונה ממונה זמני. מוזכרים גם: רויטרס.
38) משה שרת, יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית אל גולדה מאיר, שרת החוץ, י”ג תשרי תשכ”ד, 1 באוקטובר 1963. ארכיון המדינה, חצ-4326/6:
בקשה שלא לבטל את קו הטיסה בין ישראל לדרום אפריקה כדי שלא יפגע הקשר עם יהודי דרום אפריקה. מוזכרים גם: שמחה פרת, אל-על, קניה, ניירובי.
39) מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ אל עזריאל הראל, הממונה הזמני על צירות ישראל בפרטוריה ואל דב סיני, קונסול כללי של ישראל ביוהנסבורג, י”ט חשוון תשכ”ג, 6 בנובמבר 1963. ארכיון המדינה, חצ-3388/6:
דוח על ביקורה בישראל של משלחת הפדרציה הציונית מדרום אפריקה ועל דיוניה עם ראש הממשלה אשכול, שרת החוץ גולדה מאיר וצמרת משרד החוץ. השיחות עסקו בצעדיה של ישראל נגד דרום אפריקה, ובהשפעתן החמורה על יהדות דרום אפריקה. מוזכרים גם: אל-על, חיים יחיל, יעקב הרצוג, משה שרת.
40) הערת עורך: משפט ריבוניה והשפעתו על יחסי ישראל דרום-אפריקה
41) חיים יחיל, מנכ”ל משרד החוץ אל הממונה הזמני על צירות ישראל בפרטוריה ואל הקונסול הכללי של ישראל ביוהנסבורג, ט”ו טבת תשכ”ד, 31 בדצמבר 1963. ארכיון המדינה, חצ-3387/16:
יחיל מתיר לצירות בפרטוריה (אך לא לקונסוליה הכללית ביוהנסבורג) להכניס מבקשי מקלט מדיני על פי שיקול דעת הצירות וללא המתנה להוראות משרד החוץ. ההנחיה ניתנה לאור מעורבותם של יהודים מדרום אפריקה במאבק נגד מדיניות האפרטהייד, וההערכה שיתכן שיבקשו מקלט מדיני בצירות.
42) עזריאל הראל, הממונה הזמני על צירות ישראל בקייפטאון אל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ, ט’ באייר תשכ”ד, 21 באפריל 1964. ארכיון המדינה, חצ-3516/14:
הרהורים בקשר למצב בדרום אפריקה. הראל סוקר את משפט ריבוניה, שבו יש לצפות שיוטלו עונשי מוות על הנאשמים, ואת ההחמרה במצב הפנימי בתוך דרום אפריקה, במיוחד לאור תחילת פעילות מחתרתית של יחידות חמושות של ארגוני השחורים “הקונגרס הלאומי האפריקני” וה”קונגרס הפאן-אפריקני”. הראל טוען כי יש להתחיל במסע בינלאומי של מחאה כדי למנוע פסקי דין חמורים במשפט ריבוניה. מוזכרים גם: נלסון מנדלה, וולטר סיסולו, Umkhonto we Sizwe, POQO.
43) סמנכ”ל משרד החוץ אהוד אבריאל אל חנן עינור, היועץ בנציגות ישראל באומות המאוחדות בניו יורק, 18 במאי 1964. ארכיון המדינה, חצ-3516/13:
אבריאל מורה לעינור לפנות לסופר חיים הזז ולבקשו להצטרף בדחיפות למרטין בובר בניסוח קול קורא של אנשי רוח למען מתן חנינה לנאשמים במשפט ריבוניה בדרום אפריקה, מאחר והמשפט מתקרב לסיומו. מוזכרים גם: מדיניות האפרטהייד.
44) קול קורא של הפילוסוף מרטין בובר והסופר חיים הזז, 20 באפריל 1964. ארכיון המדינה, חצ-3516/13:
קריאה לממשלת דרום אפריקה להפסיק את משפט ריבוניה ולא לדון למוות את נלסון מנדלה וחבריו הנאשמים במשפט, מכיוון שהם צודקים במאבקם לסיום היחס המפלה ולחיים בשוויון וכבוד. קריאה לביטול משטר האפרטהייד. נספח לתעודה : קול קורא של בובר והזז בעברית.
45) לשכת שרת החוץ אל כל נציגויות ישראל באפריקה, ואל הנציגויות בפרטוריה, לונדון, פאריס, וושינגטון, רומא, שטוקהולם, אוסלו ואוטווה, 18 ביוני 1964. ארכיון המדינה, חצ-4326/6:
נוסח תשובתה של השרה מאיר לשאלה לסדר היום של סיעת מק”י בכנסת, בעניין משפט ריבוניה ועמדת ישראל בנידון. מוזכרים גם: מרטין בובר, חיים הזז, מועצת הביטחון, נלסון מנדלה.
46) שמחה פרת, מנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ אל יעקב הרצוג, סמנכ”ל משרד החוץ, 8 בינואר 1965. ארכיון המדינה, חצ-3517/1:
פרת מסכם את יחסי דרום אפריקה וישראל ומסביר כי לא השתנה דבר מאז הצביעה ישראל בעד סנקציות נגד דרום אפריקה (החלטת או”ם 1761). יהודי דרום אפריקה, שרובם תומכים במדיניות האפרטהייד, אינם מבינים את המדיניות הזו, ומאשימים את ישראל בהתחסדות ובהתגרות. ישראל שומרת על קשרים עם דרום אפריקה בעיקר מתוך התחשבות עם הקהילה היהודית בארץ זו. מוזכרים גם: ניירובי, אל-על, גוש אפרו-אסיאני באו”ם.
47) שמחה פרת, מנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ אל ארתור לוריא, סמנכ”ל משרד החוץ, 20 בפברואר 1966. ארכיון המדינה, חצ-3992/7:
קבלות פנים בדרום אפריקה לרגל יום העצמאות של ישראל. פרת מסביר כי אל לה לישראל להסכים לפניה בריטית ואמריקאית לערוך קבלת פנים מעורבת (ללבנים ולא-לבנים) ביום העצמאות של ישראל, בנציגויות ישראל בדרום אפריקה. אין סיבה לעורר את רוגזם של הדרום אפריקנים ואין תועלת מדינית מצעד שכזה. עדיף לערוך קבלת פנים לקהילה היהודית בלבד, כפי שנעשה בעבר.
48) גדעון רפאל, סמנכ”ל משרד החוץ אל אבא אבן, שר החוץ. כ”ג אלול תשכ”ו, 8 בספטמבר 1966. ארכיון המדינה, חצ-3992/21:
רפאל ממליץ כי נציג ישראל לא ישתתף בהלווייתו של ראש ממשלת דרום אפריקה, הנדריק פרוורד. מציין כי “מוטב שנציגנו יכבד את השבת במקום שיכבד את פורוורד”.
49) אליעזר יאפו, הממונה על נציגות ישראל בקייפטאון אל שמחה פרת, מנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ, י”א חשוון תשכ”ז, 25 באוקטובר 1966. ארכיון המדינה, חצ-3992/21:
יאפו מדווח על פגישתו הראשונה ראש הממשלה החדש של דרום אפריקה ג’ון בלתזאר פורסטר, ועל שיחתם שעסקה בנושאים רבים ומגוונים, אך לא דנה בקשרים המתוחים בין ישראל לדרום אפריקה. מוזכרים גם: מאלאן, פרוורד, סמאטס.
50) ליאו סביר, מנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ אל אליעזר יאפו, הממונה על נציגות ישראל בקייפטאון, ב’ ניסן תשכ”ז, 12 באפריל 1967. ארכיון המדינה, חצ-3992/21:
יחסי ישראל – דרום-אפריקה. הנחיה ליאפו להיזהר בקשריו עם השלטון בדרום אפריקה, שמעוניין לגרום לישראל לשנות את מדיניותה כלפיה. מוזכרים גם: אל-על, קונסול-של-כבוד, דרום-מערב-אפריקה.
51) ליאו סביר, מנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ אל אריה לבבי, מנכ”ל משרד החוץ, 12 באפריל 1967. ארכיון המדינה, חצ-3992/21:
הערכה כי הדרום אפריקנים החליטו לנסות לגרום לישראל לשנות את מדיניותה כלפיהם בדרכים של “פיתוי” או ע”י הפעלת לחץ. על ישראל לדחות את הניסיונות הללו, אולם בדרך זהירה.
52) אליעזר יאפו, הממונה על נציגות ישראל בקייפטאון אל ליאו סביר, מנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ, ח’ אייר תשכ”ז, 18 במאי 1967. ארכיון המדינה, חצ-3992/21:
יחסי ישראל – דרום-אפריקה. יאפו מציע לבחון מחדש את המדיניות שנקבעה כלפי דרום אפריקה, להסיק ממנה מסקנות ולבדוק כיצד ניתן לשפר את עמה מבלי לסטות מעמדתה העקרונית של ישראל. מוזכרים גם: מיכאל קומיי, טרנסקאיי (מדינת חסות של דרום אפריקה).
53) סמנכ”ל משרד החוץ יוסף תקוע, מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ אל הממונה על צירות ישראל בקייפטאון, 4 ביוני 1967. ארכיון המדינה, חצ-4079/22:
הממונה בדרום אפריקה מתבקש להפסיק כל פעולה לשם גיוס תמיכה פומבית של ממשלת דרום אפריקה בישראל.
54) אליעזר יאפו, הממונה על נציגות ישראל בקייפטאון אל מנכ”ל משרד החוץ, סמנכ”ל משרד החוץ ארתור לוריא, סמנכ”ל משרד החוץ משה ביתן, מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ, 22 ביוני 1967.ארכיון המדינה, חצ-4079/22:
יאפו מציע לשנות את מדיניות ישראל כלפי דרום אפריקה לאור האהדה הרבה שהפגינה כלפי ישראל לפני ובמהלך מלחמת ששת הימים. ניתן לעשות את השינוי על ידי ניסוח עקרונות כלליים שלא יביאו לסטייה מעמדתה העקרונית של ישראל. מוזכרים גם: פורסטר, אונסק”ו, אוניצ”ף, פא”ו (ארגון המזון של האו”ם).
נספח לתעודה 54: אליעזר יאפו, הממונה על נציגות ישראל בקייפטאון אל סמנכ”ל משרד החוץ ארתור לוריא, סמנכ”ל משרד החוץ יוסף תקוע, מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ, 19 ביוני 1967. ארכיון המדינה, חצ-4079/22:
דוח של יאפו על האהדה העצומה לה זכתה ישראל במהלך ולפני מלחמת ששת הימים מחלקים רחבים בציבור הדרום אפריקאי. הממשלה ניסתה להציג קו ניטרלי אך הסכימה להעברת כספי המגביות לישראל ודרשה כי מנהיגי הקהילה היהודית יעבירו לישראל דרישות לנרמול היחסים. מוזכרים גם: מולר (שר החוץ הדרום אפריקאי), ויליון (שר העבודה הדרום אפריקאי), תעלת סואץ.
55) דוד ריבלין, סגן מנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ אל לשכת מנכ”ל משרד החוץ, 26 ביוני 1967. ארכיון המדינה, חצ-3992/21:
ריבלין מדווח ללשכת מנכ”ל משרד החוץ על הדיונים עם הנהגת יהדות דרום אפריקה לאחר מלחמת ששת הימים, ועל המלצת הסמנכ”ל לוריא והיועץ קומיי להחזיר את דרג הייצוג הדיפלומטי של ישראל בדרום אפריקה לקדמותו. מוזכרים גם: אריה ליאו פינקוס, מייזלס, אביעזר שלוש, שלמה הלל.
56) אליעזר יאפו, הממונה על נציגות ישראל בפרטוריה אל ארתור לוריא, סמנכ”ל משרד החוץ, כ”ח סיוון תשכ”ז, 6 ביולי 1967. ארכיון המדינה, חצ-3992/21:
יאפו מציע לערוך שינוי במדיניות ישראל כלפי דרום אפריקה. לפעול לשיפור ביחסי שתי המדינות מבלי להפסיק ולפעול נגד האפרטהייד ותוך התחשבות בשינויים הכלכליים והחברתיים ובתמיכת דרום אפריקה בישראל במהלך מלחמת ששת הימים. מוזכרים גם: דידריכס (שר האוצר הדרום אפריקני), מייזלס, יעקב מונבז (קונסול כללי ביוהנסבורג), פורסטר, מולר, פיליון (שר העבודה הדרום אפריקני).
57) אליעזר יאפו, הממונה על נציגות ישראל בפרטוריה אל ארתור לוריא, סמנכ”ל משרד החוץ, י”ח סיוון תשכ”ז, 28 ביולי 1967. ארכיון המדינה, חצ-4079/23:
יאפו חוזר ומציע חימום הקשרים בין ישראל לדרום אפריקה. מוזכרים גם: מייזלס, דיידריכס, פורסטר, פרוורד, שמחה פרת, מולר, פיליון (שר העבודה הדרום אפריקני), בן-גוריון, סמאטס, מרסל מרסו.
58) ארתור לוריא, סמנכ”ל משרד החוץ אל אליעזר יאפו, הממונה על נציגות ישראל בפרטוריה,1 באוגוסט 1967. ארכיון המדינה, חצ-3992/21:
הנחיה לפעול לשיפור של היחסים עם דרום אפריקה בשלבים: לשמור על טון זהיר ומתון ביחס לדרום אפריקה בדיונים בפורומים בינלאומיים ללא סטייה מהעמדה העקרונית; מינוי ציר חדש לדרום אפריקה יתבצע לאחר כינוס עצרת האו”ם בשל הצורך לזכות בתמיכת המדינות האפריקניות בהצבעות על עניינים שנוגעים לישראל. מוזכרים גם: מייזלס.
נספח לתעודה: ארתור לוריא, סמנכ”ל משרד החוץ אל גדעון רפאל, השגריר באומות המאוחדות בניו יורק, י”ט אלול תשכ”ז, 24 בספטמבר 1967. ארכיון המדינה, חצ-3992/21:
עמדתנו באו”ם בענייני דרום אפריקה. לוריא מסביר לרפאל על אודות הסיכום שהושג עם מנהיגי יהדות דרום אפריקה על מיתון הקו מול דרום אפריקה ולכן עליו ועל שאר הנציגים באו”ם, לשמור על קו מתון בהתבטאויות נגד דרום אפריקה. מוזכרים גם: פינקוס, מייזלס, משה ביתן, שלמה הלל.
59) משה לשם, מנהל מחלקת אפריקה במשרד החוץ אל משה ביתן, סמנכ”ל משרד החוץ, 5 בספטמבר 1967. ארכיון המדינה, חצ-3993/6:
לשם מעלה את החשש כי ביקורו של האלוף מרדכי הוד בדרום אפריקה יגרום נזק מדיני חמור לישראל באפריקה. מוזכרים גם: ההסתדרות הציונית, מיראז’.
נספח לתעודה: משה לשם, מנהל מחלקת אפריקה במשרד החוץ אל כל נציגויות ישראל באפריקה, ט”ו אלול תשכ”ז, 20 בספטמבר 1967. ארכיון המדינה, חצ-1387/15:
ביקור האלוף הוד בדרום אפריקה. הסבר לביקורו של האלוף הוד בדרום אפריקה – הוזמן ע”י ההסתדרות הציונית של דרום אפריקה והקהילה היהודית בה. הביקור הוא הבעת תודה על התרומה הנכבדה אותה שלחו לישראל לפני ובעת מלחמת ששת הימים. הנחיה לנציגים להסביר לממשלות המדינות, כי הביקור היה פרטי וחלק מן המסורת “השבטית” של היהודים. מוזכרים גם: Sunday Express (עיתון בדרום אפריקה).
60) יואל בר רומי, ציר בנציגויות ישראל באומות המאוחדות בניו יורק אל צירות ישראל בפרטוריה, 2 בנובמבר 1967. ארכיון המדינה, חצ 3993/18:
נוסח דבריו של בר-רומי בוועדה לענייני אפרטהייד של עצרת האו”ם נגד מדיניות האפרטהייד של ממשלת דרום אפריקה.
61) אליעזר יאפו, הממונה על נציגות ישראל בפרטוריה אל ליאו סביר, מנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ, 1 בנובמבר 1967. ארכיון המדינה, חצ-10/11:
יאפו מתאר את הסערה שקמה בדרום אפריקה לאחר פרסום דבריו של יואל בר-רומי בוועדה לענייני האפרטהייד של עצרת האו”ם (ראו תעודה 60) ומבקש את תוכן הנאום המדויק, כדי להסביר אותו בדרום אפריקה. מוזכרים גם: מנחם בגין, סידני ברג (מזכ”ל הפדרציה הציונית בדרום אפריקה), סול (משנה למנכ”ל משרד החוץ הדרום אפריקני).
62) גדעון רפאל, שגריר ישראל באומות המאוחדות בניו יורק אל יוסף תקוע, סמנכ”ל משרד החוץ, 3 בנובמבר 1967. ארכיון המדינה, חצ-3993/18:
הסבריו של רפאל לדבריו של בר-רומי (תעודות 60, 61). הדברים נאמרו במאמץ להדוף את ההתקפה של מדינות ערב על ישראל במוסדות האו”ם על ישראל, ואת האשמתה כמי שמנהלת מדיניות אפרטהייד. על יאפו בדרום אפריקה להבין את מצב הדברים באו”ם.
63) אליעזר יאפו, הממונה על נציגות ישראל בפרטוריה אל סמנכ”ל משרד החוץ ארתור לוריא וליאו סביר, מנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ, 3 בנובמבר 1967. ארכיון המדינה, חצ-10/11:
יאפו מתאר שיחה עם ברנד פורי, מזכ”ל משרד החוץ הדרום אפריקני, שבה הביע האחרון ביקורת חריפה על נאומו של יואל בר-רומי בוועדה על האפרטהייד בעצרת האו”ם בניו יורק.(ראו תעודות 60, 61). הסבריו של יאפו מדוע נאמרו הדברים.
64) ארתור לוריא, סמנכ”ל משרד החוץ אל שר החוץ, אבא אבן, 5 בנובמבר 1967. ארכיון המדינה, חצ-10/11:
חשש כי דרום אפריקה עלולה לנתק את היחסים עם ישראל בעקבות נאום בר-רומי. הערכתו כי המשבר נגרם מכיוון שישראל חרגה מהבטחתה למתן את התבטאויותיה כלפי דרום אפריקה. מציע לשלוח ליאפו שדר והו הסבר לצעדה של ישראל כדי שיעביר אותו לממשלת דרום אפריקה. מוזכרים גם: פורי (מזכ”ל משרד החוץ הדרום אפריקני).
נספח לתעודה: מיכאל קומיי, יועץ לשר החוץ אל אליעזר יאפו, הממונה על נציגות ישראל בפרטוריה, 5 בנובמבר 1967. ארכיון המדינה, חצ 3993/18:
מסר הרגעה לממשלת דרום אפריקה בעקבות הסערה שקמה לאחר דבריו של בר-רומי באו”ם (ראו תעודות 60, 61). מוזכרים גם: פורי (מזכ”ל משרד החוץ הדרום אפריקני).
65) ארתור לוריא, סמנכ”ל משרד החוץ אל אבא אבן, שר החוץ, 5 בדצמבר 1967. ארכיון המדינה, חצ-3993/18:
הצעה לשגר שליח מיוחד לדרום אפריקה כדי להסביר את עמדת ישראל כלפיה.
66) אליעזר יאפו, הממונה על נציגות ישראל בפרטוריה אל ליאו סביר, מנהל מחלקת חבר העמים הבריטי במשרד החוץ, 5 בדצמבר 1967. ארכיון המדינה, חצ-3993/18:
יאפו מתאר את שיחתו עם ד.ב. סול, סגן מזכ”ל משרד החוץ הדרום אפריקני בעניין הצבעות ישראל באו”ם נגד דרום אפריקה בכלל ונאום בר רומי בפרט (ראו תעודות 60, 61). יאפו הסביר לסול את מדיניותה של ישראל על רקע התנגדותה למדיניות האפרטהייד, ולנוכח ההתקפות החריפות עליה לאחר מלחמת ששת הימים. מוזכרים גם: שוודיה, יפן, פינלנד, תעלת סואץ.
67) אליעזר יאפו, הממונה על נציגות ישראל בפרטוריה אל סמנכ”ל משרד החוץ ארתור לוריא, י’ כסלו תשכ”ח, 12 בדצמבר 1967. ארכיון המדינה, חצ-3992/17:
יאפו מנסה להסביר מדוע קמה מהומה כה רבה בדרום אפריקה בעקבות הצהרת בר-רומי (ראו תעודות 60, 61) ומדוע התחושה הקשה בדרום אפריקה כלפי ישראל. מוזכרים גם: פרוורד, אריק לאו, פורסטר, הילגרד מולר, שלמה הלל.
