ד.1 | חוק ביטול עונש המלקות שהתקבל במסגרת ביטול החוקים המנדטוריים והעות'מאניים
עם קום המדינה, נותרו על כנם כל חוקי המנדט הבריטי והממשל הקודם, פרט לחוקי “הספר הלבן” המגבילים את העלייה. בהדרגה, בוטלו חוקים ותקנות מנדטוריים ועות’מאניים נוספים, ובהם אלה הקובעים עונש של מלקות. עונש זה היה הנפוץ ביותר מבין העונשים הגופניים השיפוטיים, כלומר, עונשים גופניים שבית המשפט מטיל על אדם שביצע עבירות מסוימות והיה תקף עד אמצע המאה ה-20 ענישה גופנית שיפוטית היתה נפוצה וחוקית במרבית מדינות אסיה, בארצות-הברית וכן בחלקים ממדינות אירופה. החוק לביטול עונש מלקות הינו אחד מן החוקים העיקריים המעגנים את זכותו של כל אזרח בישראל לחיים ולשלמות הגוף.
בישיבת מועצת העם ביום ה’ באייר תש”ח (14.5.1948) בבוקר, דנו החברים בניסוח מגילת העצמאות ובנוסח המנשר “אשר בא למלא חלל ריק בעיקר בשטח המשפט” לדברי פ’ רוזנבליט מהעליה החדשה, שהקריא אותו, שעיקרו:
- מועצת המדינה היא הרשות המחוקקת
- ביטול הספר הלבן
- כל עוד לא נחקקו חוקים אחרים ימשיך המשפט הבריטי להיות תקף
מנשר מס’ 1, ההצהרה המשפטית הראשונה שפרסמה מדינת ישראל עם תיקונים בכתב ידו של דוד צבי פנקס ושהקריא דוד בן-גוריון במעמד הכרזת העצמאות פ 3074-6 עמוד 80
