– התענגו על הטעם (רוסית)
– דרך אגב (צרפתית)
– אניטה לוס, גברים אוהבים בלונדיניות (צרפתית)
– אין סיכוי, לעולם לא (ביטוי) (רוסית)
Rachel 2
אנחנו עוד נילחם (רוסית)
Rachel 3
הכתב של “ידיעון פולט.” (כנראה – פולטבה, עיר באוקראינה) (רוסית)
Rachel 4
אני כותבת לך מלים אילו כדי שתדעי….(צרפתית)
פלפלית זקנה (רוסית)
סרטן ים מתבודד (רוסית)
-מגיעה השעה שבה כבד משא החיים על הכתף. היינו רוצים להוריד לקרקע את המשא, לבדקו, לבחור, לשמור את מה שחיוני, להשליך את היתר (צרפתית)
-עד כדי טירוף (רוסית)
-היו כל כך לא רחוקות בזמן השנים שצליליהן טבעו באפלה
-בית נמוך עם תריסי התכלת, לא אוכל לשכוח אותך לעולם (האם זה אחרון?)
Rachel 5
ממש ליד הים הכחול (רוסית)
סימן רע לבאות (צרפתית)
אישה בלתי מוכרת (שם היצירה של אלכסנדר בלוק) (רוסית)
ובכל ערב בשעה היעודה – או שזה רק בדמיוני? – גוף נערה כבוש בדי המשי נע בחלון המעורפל (מתוך אותה היצירה של בלוק) (רוסית)
-סגנון בובתי (רוסית)
-אומרים שיש לי סגנון בובתי. לא, אל תבקשו תנועות ידיים טרגיות. נו, אז הנה: מיטיל הקטנה הגיעה לגן מכושף. כמובן שהצילו אותה אבירים אמיצים מארץ רחוקה. להמשיך ולשזור את האגדה אין חשק. אותי אף אחד לא יציל…(רוסית)
Rachel 6
-בלי שום סיבה (רוסית)
-סתיו. מרחב מת. עמקים; נופים עצובים. רחשים מסיימים של עלי העצים המרעישים. על שום מה אתה לא איתי, הו, חבר שלי? (רוסית)
-למרחקים סערה זועפת פיזרה את העלים ואין בשבילה בגד חדש או אביב הנדבן…(רוסית)
–
Rachel 7
-לא יודעת איך זה קרה (רוסית)
-על רגליים זריזות (רוסית)
-רוח אביבית מאחורי הדלתות, במי להתאהב, ייקח העזאזל (רוסית)
-כבוד (רוסית)
Rachel 9
-אימא’לה, הבטן שלי! (רוסית)
-און מיינע קרישס – (אידיש)
-לא לזוז! (רוסית)
-כאן אינני מתרגלת אמנות יפה זו (צרפתית)
Rachel 10
-שלד בן אלמוות (רוסית)
-אנחנו עוד נכתוב, ייקח העזאזל (רוסית)
-בל נלין. שפר גורלנו. יש לנו מוח, תאורת גז, בעוד בני אדם כה רבים רועדים ללא נר (צרפתית)
Rachel 11
-חלוק (בגד)
-הנסיכה מפאריס (צרפתית)
-חפשי (צרפתית)
-סוף העולם (רוסית)
-נשמע מפלצתי (רוסית)
Rachel 12
-לאכען איז געזונד דוק טיירים המסען לאכען…” – צחוק הוא בריאות, רופאים מצווים לצחוק (המשפט הזה לקוח מכתבי ש”ע) (אידיש)
-שם פרטי “זיאמה” (יתכן – שם חיבה לזלמן, או שם גברי אחר המתחיל ב”ז”)
– חמקה ממני ברגע האחרון (מילולית – חייכה)
Rachel 13
-האנשים צוחקים מעט מדי. רק זהו החטא הקדמון שלנו (רוסית)
-באמת
-נו, מה העניינים? (רוסית)
-ואס טיס טו? (אידיש)
נו טוב, בערבית אז בערבית (רוסית)
מסגרת שלישית – ברוח שלו
דֶרְקְוִיקט די נשמה” – מחיה את הנשמה (אידיש)
Rachel 14
-כה מכוערת שזה מפחיד (צרפתית)
-בסוף העמוד la-dessus לא ברור לי בדיוק למה היא מתכוונת, בנוסף ל, מעל, לאחר מכן, או “לסיום”.
Rachel 15
-אותו ביטוי: פסלון של איש סיני עם ראש מתנדנד (מופיע פעמיים) (רוסית)
-סיני, אתה החכם! אני זוכרת את חוסר השוני של אמירות ה”כן” הרגועות שלך משנות הילדות הרחוקות. תקשיב, אני אשאל: האם הכל בחיים הוא הבל ורקבון? ואתה נדת בראש…ניחשתי את התשובה…(רוסית)
Rachel 16
הנצחון של מארן (במקור: הנס של מארן) http://www.e-mago.co.il/Editor/history-1461.htm
Rachel 18
-כבר אין סבלנות (רוסית)
Rachel 19
-ביום א’ כל המגעים בינינו נפסקו (רוסית)
-מילה לא רוסית, כתובה באותיות רוסיות (יתכן – אידיש) ?
Rachel 20
- כך בלונדינית גבוהה
Rachel 22
-אדם לא חברותי, זועף ומתבודד (רוסית)
-קשה אתה, זכרון האהבה, אני בעשן שלך אשיר ואבער, ואילו לאחרים זוהי רק להבת אש כדי לחמם את הנפש הכבויה (רוסית)
Rachel 23
– (חלקית לא קריא, השלמה משוערת) –היום אני במצב רוח הפכפך ועייפה, השעון שלי מזדחל כמו חלום מטופש, אני צריכה שונית מאלמוגים שחורים, כדי לחיות כמו רובינזון! (רוסית)
-את הימים מישהו הסיע והסיע, ובשמיים בלי שום תועלת היו תקועים כפתורים של כוכבים וכיפה של ירח… (רוסית)
-פואמה על מוט’לה הג’ינג’י והקומיסר בלוך (רוסית)
Rachel 24
-של ידיעון פולטבה (רוסית)
-קח אותי לכפר, שם עמד הבית שלנו עם מרפסת, עם קומת בינים מעץ, עם צבע מתקלף, איפה שצמחו שיחי עוזרר והאטד השחור, איפה שהנעורים הזוהרים פרחו ונמוגו… (רוסית)
Rachel 25
-את מי האל נושא? (רוסית)
Rachel 26
-ואין למי ללחוץ את היד…(רוסית)
-קרבה (צרפתית)
Rachel 27
-ביתיות או נוחות (רוסית)
וִי קוּמְט די קאַץ איבערן וואסער? מילולית : כיצד החתול עובר על המים
(הכוונה: כיצד פותרים את הבעיה)
-לאמיר ריידען פון פרייליכערע זאכען! הבה נדבר על דברים שמחים יותר (אידיש)
Rachel 29
-הערה: Iren היא הסופרת אירן נמירובסקי ורחל מדברת על ספרה: דוד גולדר
-הו, הבתולה הקדושה! (רוסית)
Rachel 31
תרגום מילולי – משתובבת, הכוונה – מצב בריאותי לא יציב, לא לגמרי תקין (רוסית)
Rachel 33
חברת הלב שלי שולינקה! אך היום קיבלתי את התוספת שלך אליי במכתב ל(לא ברור) והתמוגגתי בלי סוף. רק ממך היחידה לא אסתיר, שולינקה, שאני בז’נבה. לכל האחרים אני, מתוך אהבה ליצירת ערפול מיסטי, גורמת לחשוב שאני כאן ובננס בו זמנית… מה אני עושה? לועסת ספרות צרפתית (במקור, כמובן), קצת מציירת, קצת חולמת ליד האגם בערבי הקיץ השקטים. לגבי “החזות” – תהיי בטוחה לגמרי: אירופאית מלידה ומבטן מה שנקרא. האם אני מתגעגעת לארץ ישראל, את שואלת? דיכאון, דיכאון סופני! (מילה לא ברורה) עכשיו אצלנו קציר וגורן, ואילו אני – רחל הגלילית – בנפש ובגוף תקועה באיזו ז’נבה מטופשת! אני אלמד בדרום צרפת, לא כאן כמובן. מתי ניפגש, חברתי? מחכה בקוצר רוח. מנשקת אותך. רחל שלך (רוסית)
Rachel 34
שו החמודה שלי! התעמקי כהוגן ברעיון הפילוסופי הבא: הגלויה – זהו מקדח קטן וקל כנפיים אשר
מתברג אל מעבה ההתנכרות הנוצרת בגלל שתיקה ארוכה. מתברג, שואל וממתין לתשובה. אחריו מגיע מכתב מסודר כהלכה, עבה וסגור…
אני – בטולוז, העיר הטובה ביותר של שני חצאי כדור הארץ! נזכרת בשולינקה ו(לא קריא בגלל החותמת) … רחל (רוסית)
(כתובת בצרפתית)
Rachel 35
את כתבי הלב הנסתרים אתה לא תקרא לעולם
שרבטה אותם האהבה, מחקה אותם האיבה
אתה לא תקרא לעולם, אתה לא תדע לקרוא
אתה לא תשמע עד אינסוף את בשורת הלב הנלחשת
אני מחכה בתסכול של כניעה, מחכה ושותקת, ושותקת.
הרי אני לא רוצה לעזור, אני לא רוצה לרמז.
הו, הלא אתה אל מרומי פסגות הלב
הו, הלא אתה לא תעלה לבדך?! (רוסית)
Rachel 36
שולמית, יונתי, שמחתי למסר שלך מאוד מאוד. לעיתים קרובות אני נזכרת בך. כאן אין אנשים כמוך, המסוגלים להבין את הקימור הדק ביותר של המחשבה האנושית, לראות ולחוש את כל אלפי הגוונים של רגשות הנפש של בן אדם.
ולעיתים קרובות, קרובות עד אינסוף מתחשק לי להיות איתך ו”נושא אחר נושא להעלות”, זוכרת? האם מוכר לך כזה, נו, אקרא לזה מצב רוח: המוח עובד ממש בקדחתנות, מחשבות חדשות עצומות, משולהבות, כמו הרים בשעת שקיעה. ואילו בנשמה שקט, לא שקט מת, לא, שקט טקסי, כמעט כמו של תפילה. אוחז אותי מצב רוח כזה כשבערב אני חוזרת מהעבודה בשדה הרחוק. אאח! הייתי רוצה לספר לך, יקירה שלי, על היופי הקורן של הכנרת שלי בשעת ערב. עולה מעצמו בזכרוני “נשימתו של האל” של גליסונוב (יתכן שם אחר) והמשפט הזה: “המחשבות שלי ריחפו בחיי העולם”.
“במסגרת הרים זוהרים מי התכלת ללא תזוזה”. האם את מדמיינת את זה לעצמך? אני אוהבת את הכנרת, ללא סוף, ללא סוף אוהבת אני את הכנרת!..
אני חיה, האל עדי, לא רע, רק דבר אחד: הגעגוע לאנשים אוכל אותי. היו כאן שני בחורים. את אחד מהם נדמה לי שאת מכירה. נוח נפתולסקי השם שלו ואני והוא חברים-ידידים מימים עברו. והנה שניהם נוסעים מכאן ואני בהישארותי בבדידות, מגיע למסקנות חמורות סבר, כי כל אחד מאיתנו הוא רק אפיזודה בחייו של אחר, והכל כל כך שברירי, והכל כל כך מקרי, מקרי. בתור נחמה קיבלתי מכתב מזיאמה, בו הוא שופך עליי רגשות עדינים, לא, העדינים ביותר, ואת המחמאות (אם נתבטא בגסות) הנואשות ביותר, בהתבסס על כך, תראו תראו, שאני “(ביטוי באידיש)”…
והפזמון, חוט השני בלעז: הייתי רוצה להיפגש איתך, שולמית, חברה חמודה שלי! נראה לי שאבוא בפסח, אה?
קודי קידה לאהרון, נער נחמד ביותר, או שאני לא שיפוצ’ין!..
שלך, רחל (רוסית)