ספרות, אמנות, תרבות, מדע וספורט

.1 | יהודי מנוחין ומדינת ישראל בראשיתה

יהודי מנוחין בן 15 עם המנצח ברונו וולטר בברלין, 1915

ב-12 במרס 1999 נפטר יהודי מנוחין ונדמו צלילי הכינור של האמן המפורסם. מנוחין נולד ביו יורק ב-1916 להורים יוצאי ארץ-ישראל. אולם פרשת יחסיו עם הציונות ואחר כך עם מדינת ישראל הייתה מורכבת ומפותלת, והפכה אותו לדמות מעוררת מחלוקת בישראל ובעם היהודי בכלל. מנוחין היה הומניסט ובעל רגישות רבה לטובתם של אוכלוסיות מצוקה ופליטים. הוא בחר שלא להסתגר באולמות הקונצרטים הנוחים והמרווחים, והרבה לערוך קונצרטים ברחבי העולם בהם ניגן בצורה מופלאה על מיתרי הכינור למען הנזקקים, ובכלל זה למען שיקום פליטים יהודים ניצולי שואה. מאוחר יותר אף הקדיש הכנסות של קונצרטים למטרות חנוך ורווחה במדינת ישראל. אולם ב-1947 קומם עליו מנוחין רבים בעולם היהודי כששיתף פעולה עם המנצח הגרמני וילהלם פורטוונגלר בקונצרט בפני קהל גרמני במינכן, ובכך סייע לשיקום הקריירה של המנצח שקודם היה מוחרם בשל טענות ששיתף פעולה עם המשטר הנאצי.

הקונצרט המדובר הפך את מנוחין לדמות שמעוררת טינה רבה במדינת ישראל הצעירה. למשל בפברואר 1950 מסרו האמרגנים ב. גוריצ’יקוב את ק. גינזבורג למשרד החינוך שעלה בידם לחתום על חוזים להופעה בישראל של “אמני חו”ל בעלי שם עולמי, שהופעתם בישראל יכולה בצדק להיחשב כמאורע תרבותי רב ערך”. ביניהם הרקדנים אנתוניו ורוזריו, הגיטריסט המהולל אנדרס סגוביה והכנר יהודי מנוחין (ראו: תיק גל-1091/1 עמ’ 206).

משרד החינוך לא הביע התנגדות, אולם הידיעה על הגעתו של מנוחין לישראל נתקלה בתגובות זועמות. היו אף מי שדרשו לאסור את כניסתו לישראל בטענה שהתנכר ליהודים וסרב להופיע בפניהם, ולעומת זאת הופיע בפני “רוצחי עמנו”. אחרים טענו כי המידע אינו נכון וציינו שמנוחין ניגן בפני ניצולי שואה ויושבי מחנות העקורים, וערך קונצרטים שהכנסותיהם הוקדשו למדינת ישראל.  בתגובה להתקפות על יהודי מנוחין כתבו האמרגנים שלו למשרד החינוך כי ההשתלחויות במנוחין הן הסתה שיכולה “להביא לידי תוצאות מעציבות מאוד, אשר לא יוסיפו לנו כבוד ותפארת”. הם תבעו שלאור הצהרתו של שר החינוך שזר כי משרדו אינו מתנגד להופעותיו של מנוחין, ינקוט המשרד צעדים להבטיח את בטחונו ולהרגיע את הרוחות (ראו תיק גל-1091/1 עמ’ 183-181).

בשנים הבאות ניהל יהודי מנוחין מערכת יחסים אמביוולנטית עם מדינת ישראל. מצד אחד הוא השמיע דברי שבח לישראל וגאווה על הישגיה, ובראשית שנות ה-50 הקים עם אחותו, הפסנתרנית חפציבה מנוחין, קרן לתמיכה במוסדות חינוך בישראל (ראו למשל מכתב מתיק: גל- 1778/6) ותרם למוסדות ישראלים; אולם מצד שני השמיע הצהרות של ביקורת חריפה על מדיניותה של ישראל ופעל לסייע לפליטים הפלסטינים.

.2 | האם מנוחין יכול להופיע בטוניסיה?

יהודי מנוחין גילה עניין ומעורבות ביחסיה של ישראל עם שכנותיה הערביות. בתיקי ארכיון המדינה מצויות דוגמאות

יהודי מנוחין ואחותו הפסנתרנית חפציבה מנוחין, 1963

לקשרים אלו. למשל בדצמבר 1969 שלח מנוחין, שהתגורר רוב חייו הבוגרים בלונדון, מכתב אל שגריר ישראל בבירת בריטניה אהרון רמז. הוא כתב לו כי הוזמן להופיע בטוניסיה בפני קהל מנוסעי ספינת טיולים חובבי מוסיקה. אף שלא היה מעולם אזרח ישראלי הוא ביקש את חוות הדעת של משרד החוץ הישראלי האם עליו להיענות להזמנה, לאור דיבורים שנשמעו לאחרונה על הקמת פדרציה בין טוניסיה לאלג’יר – שתי מדינות אויב לישראל. משרד החוץ השיב שאין טעם לנסות למנוע את נסיעתו וכי הדיבורים על פדרציה כזו הם תעמולה ולא יותר (ראו את ההתכתבות מתיק חצ- 4193/28).

.3 | קשריו של יהודי מנוחין עם הנהגת ישראל והצעותיו לקידום השלום

למרות עמדותיו מעוררות המחלוקת, שמר הכנר המפורסם על מערכת קשרים קרובה עם כמה ממנהיגי ישראל, ואף ביקש לנצל את קשריו הטובים עם מנהיגים ערביים כדי לקדם את השלום בין ישראל לשכנותיה. למשל במרס 1987 שלח מכתב אל שר החוץ שמעון פרס ובו העלה שורה של הצעות איך לשפר את יחסי ישראל וממלכת ירדן, בין היתר על סמך קשריו עם הנסיך חסן, אחיו של המלך חוסיין. במכתב התשובה ששלח באפריל שיבח פרס את “מחויבותו של מנוחין לשיפור הקשרים בין אנשים ועמים”‘ והביע תקווה שכוחם של האופטימיסטים ושוחרי השלום יגבר על כוחם של הפסימיסטים והסקפטיים (ראו בתיק חצ 6976/7 עמ’ 8).

באותו החודש קיבל מנוחין ממלכת בריטניה את אות הכבוד Order of Merit  (מסדר ההצטיינות) שמוענק למספר מצומצם של אנשים בבריטניה ובחבר העמים (מוגבל ל-24 אנשים חיים כולל המלך) על שירות בהצטיינות בתחומי הצבא, במדע, באמנות, בספרות ובקידום התרבות. שר החוץ שמעון פרס שלח לו מברק ברכה חם בו כתב כי אין “ראוי ממנו להימנות על קבוצה מכובדת מצומצמת זו של אנשים, שפועלים בצורה יוצאת דופן למען האנושות” (ראו תיק  חצ-6993/7 עמ’ 224). מנוחין ענה לפרס שהוא מניח שהכבוד ניתן לו מכיוון שלמרות היותו מוסיקאי שעוסק בתחום שמצוי בדרך כלל מעל המחלוקות, הוא בחר לנסות ולקדם את האחווה האנושית. (ראו מתיק: חצ-6976/6 עמ’ 6).

יהודי מנוחין על כרזה, 1950

ב-6 באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים וזעזעה את המזרח התיכון. מנוחין חש שהמלחמה מרחיקה את השלום שכה קיווה לו. בעיצומה של המלחמה, ב-16 באוקטובר, שלח מנוחין מברק אל ראש הממשלה גולדה מאיר. הוא הביע בו דאגה עמוקה מההתפתחויות במזרח התיכון והציע בכל הצניעות את עזרתו עתה או בעתיד בקידום השלום. הוא כתב כי מברק דומה נשלח לנשיא תוניסיה חביב בורגיבה שהיה ממכריו. במברק תשובתה הודתה לו גולדה וכתבה: ” היה בטוח שישראל מוכנה להיכנס בכל רגע למשא ומתן עם שכנותיה על שלום של קבע” (ראו את חילופי המברקים מתיק: א-7088/4 עמ’ 146-143)