ג‘אדם ללא עבר, ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל’ – יגאל אלון והאינטגרציה בחינוך

ג.1 | מבוא

“…כדי לבנות חברת מופת צודקת שבמרכזה ניצב האדם, עלינו להבטיח בו-זמנית ארבע חירויות: חירות מעוני, חירות מעושק, חירות מנחשלות וחירות מבערות…”
[דברי יגאל אלון בטקס חלוקת פרסי ישראל בשנת הכ”ה למדינה]

 

ב-29 בפברואר 1980 נפטר יגאל אלון. אלון מילא בחייו תפקידים רבים בהם: מפקד הפלמ”ח במלחמת העצמאות, שר העבודה, שר הקליטה, סגן ראש הממשלה ושר החוץ. בין השנים דצמבר 1969 ועד יוני 1974 כיהן יגאל אלון כשר החינוך והתרבות. במסגרת תפקידו נדרש אלון לעניין החינוך השוויוני והקטנת הפערים בין הפריפריה למרכז – עניינים שנמצאים במקום מרכזי בסדר היום הלאומי כאז כן היום.

יגאל אלון דגל בהעמקת האינטגרציה בחינוך בקרב תלמידים מאוכלוסיות שונות. לשם כך הרחיב מאוד את גני הילדים בגיל הרך, תמך בפתיחת חטיבות ביניים ובהרחבת אפשרויות הבחירה של התלמידים לבחירת מקצוע לימוד לבחינות הבגרות במטרה להעלות את אחוזי ההצלחה. בתחום הלימודים הגבוהים הוא הקים את האוניברסיטה הפתוחה, מהלך שנועד לפתוח את שערי האקדמיה גם לאוכלוסייה שהתקשתה להגיע לימודים גבוהים בעבר.

במלאת 36 שנה לפטירתו של יגאל אלון, מפרסם ארכיון המדינה תעודות אחדות מפעילותו כשר החינוך ומציגות את גישתו החינוכית, ובכלל זה את המקום החשוב שנתן אלון בסדר העדיפויות שלו לנושא האינטגרציה בחינוך בעת שכיהן כשר החינוך והתרבות.

 

פתיחת שנת הלימודים במערכת החינוך. בצילום, שר החינוך יגאל אלון וראש עיריית לוד צבי איצקוביץ' במהלך ביקור בבית הספר היסודי "דוד רמז" בלוד, 1 בספטמבר 1971 צלם: צילם משה מילנר

ג.2 | איש של ערכים - פעולה למען צמצום הפערים בחינוך

יגאל אלון, חבר קיבוץ גינוסר, נתן מקום חשוב לחינוך לערכים במערכת החינוך. בתשובה למכתבה של מורה ותיקה מירושלים שהביעה דאגה מהידרדרות שהיא מזהה בקרב הנוער תעודה 1, ג 13 8043 ע’ 65 – 69 השיב שר החינוך: “עם כניסתי למשרד החינוך והתרבות, התברר לי כי אמנם נוצר פער בין הדגש שאנו שמים בתחומי ההוראה לעומת הדגש המושם בחינוך לערכים” תעודה 2,  ג 8043-13 ע’ 63. הוא הבטיח לפעול לתיקון המצב. ערך רב חשיבות בתפיסתו החינוכית היה צמצום הפערים הקיימים.

יגאל אלון, היה בין היוזמים והמפתחים של האינטגרציה החברתית בתחום החינוך. הוא שאף לצמצום פערים ופעל לביטול הקשר שבין הישגים בלימודים למוצא עדתי. הוא ראה במערכת חינוך מפותחת גמישה ושיטתית, כאחת המסוגלת לגלות כישרונות נעלמים ולהעלות שכבות ‘בלתי צפויות’ להישגים לימודיים, ללא קשר למוצאן העדתי. בטיוטה לחוברת: ‘החינוך בשנות השבעים – מדיניות בהגשמתה’ שחיבר אלון נאמר בין היתר כי אסור באיסור חמור שעתידו ההשכלתי והתרבותי של הילד יהיה מותנה ברמת ההכנסה של הוריו וכי מערכת חינוך מתקדמת חייבת לתרום תרומה מכרעת לאינטגרציה החברתית. תעודה 3א – ג 5963-12

 

ג.3 | מגישת 'חינוך שווה לכל' לגישת 'מתן הזדמנויות שוות בחינוך'

אלון האמין בהכרח בגישה שוויונית בחינוך. עם זאת הוא אמר שאין למנוע בשם השוויון את התקדמותם של המוכשרים. הוא גרס שיש לעשות הכול כדי לקדם את המתקשים אך לא על חשבון האטת התקדמותם של בעלי הכישרונות. אלון ראה בשוויון כזה תהליך רגרסיבי מעיקרו שסופו לפגוע לא רק ביחיד המוכשר אלא בחברה כולה. שר החינוך האמין בטיפוח ועידוד התפתחותו של היחיד בהתאם לפוטנציאל הטבעי שלו. הוא פעל כדי לעבור מהגישה של “חינוך שווה לכל” שהייתה נהוגה עד אז והתעלמה מייחודו של הפרט, לגישה המדברת על “מתן הזדמנויות שוות בחינוך”. [יגאל אלון, ‘כלים שלובים’, תש”ם, עמ’ 363]

ג.4 | המטרה: השכלה גבוהה לכולם - האוניברסיטה הפתוחה גם בישראל

במסגרת מאמציו לצמצום הפערים בהשכלה, שאף אלון ליצור מערכת שתיתן הזדמנות שווה גם לאוכלוסייה בוגרת שרוצה לרכוש השכלה גבוהה, ועד ולאותה העת התקשתה להשתלב במערכת ההשכלה הגבוהה הקיימת. הוא ביקש להביא את ההשכלה הגבוהה גם לפריפריה. למשל ב-1970 כתב לנשיא האוניברסיטה העברית אברהם הרמן בעניין הקמת מוסד להשכלה גבוהה לסטודנטים יהודים מחו”ל “לא בירושלים, אלא בגליל, בטבריה או בצפת” תעודה 4 א- ג 8041-1. לשם כך החליט אלון, בניגוד לקודמו זלמן ארן, שמשרד החינוך והתרבות ייטול אחריות מלאה לניהול חיי היום יום במוסדות להשכלה גבוהה, כפי שהודיע בישיבת המועצה להשכלה גבוהה בפברואר 1970 תעודה 5 – ג 8041-12

גולת הכותרת של פועלו להפצת ההשכלה הגבוהה הייתה הקמת האוניברסיטה הפתוחה. אלון שלמד בבריטניה בראשית שנות השישים, אימץ ממדינה זו את רעיון האוניברסיטה הפתוחה שנוסדה בה באמצע שנות השישים, וקצרה הצלחות בתוך זמן קצר. אוניברסיטה מסוג זה, המופעלת על-ידי התכתבות והתכנסויות מקומיות ואזוריות ללמידה, תורמת תרומה חשובה ביותר לדמוקרטיזציה של ההשכלה הגבוהה. במיוחד כאשר עומדות לפתחה אפשרויות בלתי נדלות להשכלת מבוגרים בכל גיל ובכל עת. “…הנהגת האוניברסיטה הפתוחה בישראל תאפשר להעמיק את התשתית התרבותית-ההשכלתית של חברתנו ההטרוגנית והמפוצלת לארצות מוצא, שבטים ועדות…היא תפתח אופקים חדשים לקבוצות מבוגרים שונים מבני הארץ שמסרו רוב זמנם לשירות חלוצי ולאומי ולא נתפנו בנעוריהם לקנות תורה ודעת…” אמר. (מתוך: ‘כלים שלובים’, עמ’ 377). בטיוטה לחוברת:‘החינוך בשנות השבעים – מדיניות בהגשמתה’ כתב: “…כשלעצמי התרשמתי עמוקות מ”האוניברסיטה הפתוחה” בבריטניה, אשר תוך זמן קצר ביותר הצליחה להכות שורשים בחברה האנגלית וזכתה במוניטין אקדמי גבוה וחשוב…” תעודה 6 – ג 5963-2

האוניברסיטה הפתוחה הוקמה בישראל ב-14 באפריל 1974, וב-17באוקטובר 1976, החלו הלימודים בה. כיום נחשבת האוניברסיטה לגדולה בארץ מבחינת כמות הסטודנטים הלומדים בה.

גישתו של יגאל אלון בשדה החינוך הייתה גם ביטוי לאישיותו וליחסו האנושי והחם לכל אדם באשר הוא אדם. עדות לכך היא פנייה של סטודנטית לתואר ראשון [פרטים מזהים הושמטו] שביקשה לראיין את שר החינוך והתרבות (במסגרת עבודת גמר לתואר ראשון). אלון בתגובה ביקש לזמנה ללשכתו. תעודה7- ג 5948-6