המברקים שהגיעו אל לשכת ראש הממשלה ויצאו ממנה מתארים את הקשר עם שליחיה של ישראל בארצות הברית במהלך המלחמה ולאחריה. רוב המברקים הוחלפו בין מנכ”ל משרד ראש הממשלה, מרדכי גזית, ובין שגריר ישראל בוושינגטון, שמחה דיניץ, והציר המדיני, מרדכי שלו. המברקים שימשו כאמצעי הקשר העיקרי לניהול המערכה המדינית באו”ם, לקיום הפעילות מול הממשל האמריקני ובמיוחד מול מזכיר המדינה הנרי קיסינג’ר.
מתוך המברקים עולים מאמציה של ישראל בשלוש זירות עיקריות:
א. באו”ם, כדי לדחות ככל האפשר החלטה על הפסקת אש בטרם תשיג ישראל את יעדיה הצבאיים.
ב. מול מקבלי ההחלטות בארצות הברית, במטרה לשכנעם להעניק סיוע מסיבי של אמצעים צבאיים לישראל (אלו נשאו לבסוף פרי החל ב-13 באוקטובר).
ג. במאמץ לשמר את הישגי המלחמה לאחר שנפלה ההחלטה על הפסקת אש, כשברקע איומי ברית המועצות והסכנה לפריצת עימות עולמי.
ערוץ נוסף לחליפת המברקים התנהל באמצעות משרד החוץ. בפרוץ המלחמה שהה שר החוץ אבא אבן בניו יורק, בראש משלחת ישראל לעצרת הכללית של האו”ם. אבן השתתף בדיונים על הפסקת האש במועצת הביטחון של האו”ם, אולם בפועל היה השר ממודר במידה רבה מהמגעים עם הממשל האמריקני, והפעולות מול מזכיר המדינה קיסינג’ר התנהלו בניצוחה של שגרירות ישראל בוושינגטון.
למרות זאת, היתה חשיבות לפעולותיו של אבן, וזו מתועדת בחילופי המברקים בין שר החוץ ועוזריו הבכירים בניו יורק לבין לשכת ראש הממשלה, מנכ”ל משרד החוץ והשגריר דיניץ. באחד התיקים למשל מצוי דיווח מפורט על שיחה שקיים עם קיסינג’ר בארבע עיניים ב-4 באוקטובר, יומיים לפני פרוץ המלחמה. בשיחה עולים שלל נושאים, אולם לא מוזכר כלל המצב המתוח בגבולות ישראל והאפשרות לפריצת מלחמה. עוד עוסקת ההתכתבות בדיונים באו”ם בנוגע להפסקת האש.
המברקים מספרים את סיפור המלחמה על כל תהפוכותיה כמעט מדי שעה בשעה: מקריאות העזרה הנואשות של ישראל בימים הראשונים, דרך אנחת הרווחה עם התייצבות החזיתות וההתקפות מעבר לקווי הפסקת האש בגולן ובסואץ, העימות המילולי החריף עם קיסינג’ר בימים האחרונים למלחמה, ועד לרגע שבו איימו תותחיה של ישראל על מבואות דמשק, וצה”ל נמצא על כביש סואץ–קהיר במרחק 101 קילומטר מבירת מצרים.
המברקים מכילים גם דיווחים מפורטים לשגרירות בוושינגטון על המצב הצבאי בחזיתות, ועולים בהם שלל נושאים נוספים שאפיינו את מלחמת יום הכיפורים, כגון: הערכות המודיעין האמריקניות לפני המלחמה, מניעת השתתפות ירדן במלחמה, הרכבת האווירית הסובייטית, סכנות לשימוש בנשק כימי ובטילים ארוכי טווח מצד המצרים, תגובת הסובייטים לנוכח האיום הישראלי על דמשק, כיתור הארמיה השלישית המצרית ועוד.
שמות קוד המופיעים במברקים:
- אדוארד – ריצ’רד ניקסון
- נפתלי – הנרי קיסינג’ר
- ג’ון – ויליאם רוג’רס
- וילאם – אלכסנדר הייג
- לסטר – גנרל סקאוקרופט
- אלקס – אלכסנדר דוברינין
- מלאכי – גולדה מאיר
- איתן – המלך חוסיין
- חכמי – אנואר סאדאת
- מטולה – הבית הלבן
- השרון – מחלק המדינה האמריקנית
- הערבה – הפנטגון