ב-16 בספטמבר בשעה שבע וחצי בערב, בעקבות רצח בשיר ג’ומייל, כינס בגין את הממשלה. הוא דיווח לה כי לאחר התייעצות עם שר הביטחון הורה על תגבור כוחות צה”ל באזור ביירות. הוא הודיע לממשלה שהוא תמך בכניסת צה”ל למערב ביירות (החלק המוסלמי שהיה בשליטת המחבלים הפלסטינים עד שנאלצו לצאת משם בתחילת ספטמבר בגלל המצור הישראלי על העיר) כדי למנוע טבח באוכלוסייה האזרחית המוסלמית והפלסטינית השוכנת שם. כמו כן הוחלט ב-15 בספטמבר שדובר צה”ל ינמק בדברים אלה את כניסת צה”ל: “בעקבות רצח הנשיא הנבחר בשיר ג’מאייל נכנסו כוחות צה”ל למערב ביירות כדי למנוע מאורעות חמורים אפשריים וכדי להבטיח שקט. כניסת כוחות צה”ל בוצעה ללא התנגדות”.
לשר הביטחון שרון היו נימוקים שונים לתמיכה במהלך. לשיטתו צה”ל נכנס למערב ביירות בהתאם לתכנית שסוכמה מראש ב-12 בספטמבר, יומיים לפני הרצח, בין שרון לג’ומייל. לשיטתו הרצח גרם אך ורק להקדמת ביצועה של תכנית זו. במהלך הישיבה דיווח שרון לממשלה על כניסת כוחות הפלנגות למחנות הפליטים, אולם למעשה נכנס כוח הפלנגות למחנות הפליטים כשעה וחצי לפני שהחלה ישיבת הממשלה.
סגן ראש הממשלה דוד לוי הסתייג מהמהלך מחשש לנקמת הפלנגות ול”שחיטה”, אך לא העמיד להצבעה את התנגדותו.
לבסוף קיבלה הממשלה, בלא התנגדות, החלטה התומכת בכניסת צה”ל למערב ביירות.
