15 ינואר, 2018
כ”ח טבת, תשע”ח
דו”ח הגנז על נושא החשיפה הארכיונית
להורדת הדו”ח המלא (8 MB) דו”ח הגנז על נושא החשיפה הארכיונית 2018
בשנים שלפני שארכיון המדינה החל להעלות בצורה שיטתית את אוספיו לאינטרנט, כלומר עד שנת 2016 , הזמין הציבור כ- 5,000 תיקים ארכיוניים בממוצע מדי שנה. ב 15- הימים הראשונים של שנת 2018 הוזמנו 2,000 תיקים, וזאת בנוסף ל- 19,000,000 עמודי תיעוד סרוקים שכבר נמצאים באתר ושאין יותר צורך להזמינם. אם אמת מידה מרכזית לחשיבות ארכיון המדינה היא מידת השימוש בחומריו על-ידי הציבור, הרי שהרפורמה בארכיון המדינה שעליה החליטה ממשלת ישראל בשנת 2012 הצליחה מאוד.
אולם ההצלחה הביאה עמה גם בעיות. הגברת העניין בארכיון הביאה גם להגברת העניין של שומרי סף למיניהם, ואלה שמו לב שמסורת פתיחת החומר בפני הציבור שנהגה במשך שנים רבות לא תמיד תאמה את לשון התקנות; ועוד, ככל שגבר השימוש הציבורי בחומר הארכיוני גבר גם החשש שמא מידע נחשף לעיני הציבור שלא אמור היה להיחשף. המסמכים המצורפים . מביאים סיכום של המצב בתחילת 2015.
רשימת המסמכים המצורפים:
1. דו”ח הגנז על מצב פתיחת תיעוד בארכיון המדינה ושלוחותיו. הדו”ח מתוארך ל 28- בדצמבר 2017 , אף שיש בו מספר קטן של תיקונים שהוכנסו לאחר הדיון בו במועצת הארכיונים ביום 3 בינואר 2018.
2. נספחים לדו”ח הגנז.
3. קובץ התכתבויות בין הגנז לחברי מועצת הארכיונים בין מועד הדיון ב 3- בינואר 2018 ועד ה 14- בינואר 2018 , ובהם סיכום הדיון.
בברכה,
דר’ יעקב לזוביק
גנז המדינה
2 לינואר 2018
29 באוקטובר 2017
23 באוגוסט 2017
התכתבות הגנז עם היועץ המשפטי לממשלה בעניין סמכויות החשיפה
8 באוגוסט 2017
הנחיית המשנה ליועץ המשפטי להקפיד על ביצוע חשיפה על-ידי הגוף המפקיד ניתנה ב-19 ביוני 2017 במענה למסמך שנשלח על-ידי הגנז ב-13 בספטמבר 2016.
לקריאת חילופי המכתבים כאן
הודעת מועצת הארכיונים בעניין חשיפת תיקי הארכיון
6 באוגוסט 2017
לפורמט הדפסה כאן
בסוף יוני השנה הודיע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו”ד רז נזרי לגנז המדינה ד”ר יעקב לזוביק, שבדיקה ופתיחה של חומר ארכיוני ייעשו על-ידי מוסד המדינה שהפקיד אותו בארכיון ולא על-ידי עובדי הארכיון. בכך דרש היועץ המשפטי לקיים את הוראת תקנת חוק הארכיונים, אף שבפועל עובדי הארכיון מבצעים את העבודה כבר שנים רבות ואין ברוב הגדול של מוסדות המדינה עובדים העוסקים בכך. המדובר בנוהג ותיק, פומבי ומוכר שעל פיו נהגו בעשרות השנים האחרונות בחשיפת רוב החומר הארכיוני.
מועצת הארכיונים העליונה, גוף סטטוטורי שחבריו מונו על-ידי ראש הממשלה, מתריעה כי הנחיה זאת מסכנת באופן משמעותי את עבודת הארכיון, עלולה למנוע בפועל ממידע רב להגיע לציבור כראוי במדינה דמוקרטית ולשתק בפועל את המחקר. תוצאה כזו גם עומדת בסתירה לחוק הארכיונים עצמו. במדינה דמוקרטית ברירת המחדל צריכה להיות פתיחת החומרים לעיון, וסגירתו – החריג. כיום למעלה מ-90% מהמסמכים הבלתי-מסווגים שאמורים היו לפי גילם להיות זה מכבר פתוחים לעיון, טרם נבדקו ואינם פתוחים, ובמקום שתתרחש חשיפה מסיבית יזומה בהתאם לכמותם המצטברת והצורך הגובר, הליך החשיפה מצטמצם ברובו לתיקים שהוזמנו לעיון. העברת הבדיקה למוסדות המפקידים תאט מאוד את קצב הפתיחה ותמנע מן האזרחים לעיין בהם תוך פרק זמן סביר.
אנו סבורים כי יש למצוא פתרונות ראויים לטווח הקצר ולטווח הארוך: חוק הארכיונים אשר נחקק ב-1955 הוא חוק חשוב, המעגן את זכותו של כל אדם לעיין בחומר הארכיוני המופקד בארכיון. עם זאת, הוא זקוק – יחד עם התקנות שהותקנו מכוחו – לעדכונים מהותיים. עד שהחוק והתקנות ישונו, אנו סבורים שהגופים המפקידים יכולים, בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, להסמיך את הגנז לבצע את חשיפת החומר הארכיוני הלא-מסווג בהתאם לכללים המקצועיים הנאותים, כפי שהיה נהוג זה עשרות שנים. הגנז עומד בראש גוף מקצועי נטול פניות, המחוייב מעצם תפקידו להעמדת חומר ארכיוני לרשות הציבור.
על החתום: חברי מועצת הארכיונים (רשימת החותמים להלן)
גב’ כרמלה אבנר
פרופ’ גד אלגזי
אילנה אלון, ארכיון צה”ל ומערכת הביטחון
ד”ר תהילה אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה
דוד אמיתי, האיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע
יוחאי בן-גדליה, הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי
ד”ר חיים גרטנר, יד ושם
השופטת דליה דורנר, מועצת העיתונות בישראל
גב’ מיכל הנקין, ארכיון העיר חיפה
אורן ויינברג, הספריה הלאומית
ד”ר יעקב לזוביק, גנז המדינה
פרופ’ אריה נאור
פרופ’ קרין נהון
יגאל סתרי, הארכיון הציוני המרכזי
ד”ר אהרון עזתי, ארכיון יד טבנקין
ראובן פינסקי, משרד ירושלים והמורשת
שירית קייסן, משרד התרבות והספורט
סילביה קרפיוקו, ראש ענף ארכיון המדעי, רשות העתיקות
ד”ר סילויה שנקולבסקי-קרול
הודעת גנז המדינה בעקבות שינוי מדיניות החשיפה
לפורמט הדפסה כאן
24 ליולי 2017
החל מיום 23 ביולי 2017 חדל ארכיון המדינה מלבצע חשיפה על רוב החומרים שבאוספיו. ביצוע החשיפה יעבור לגופים המוסדיים שהפקידו את החומר בארכיון, וזאת בהתאם להוראה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו”ד רז ניזרי, מיום 19 ביוני 2017, ומהוראת המחלקה המשפטית של משרד רה”מ לחדול מהתארגנות ולעבור לאלתר לביצוע, מיום 23 ביולי 2017.
ההסדר המשפטי:
לפי לסעיף 4(א) של חוק הארכיונים (תשט”ו 1955), על מוסדות המדינה להפקיד את החומר הארכיוני שלהם בארכיון המדינה. לפי סעיף 10(א) שם, כל אדם רשאי לעיין בחומר הארכיוני המופקד בגנזך, אך אפשר להגביל זכות זו בתקנות ויכול שההגבלה תהיה לפי סוגו של חומר ארכיוני ולפי תקופה קצובה מזמן היווצרו. במשך השנים הותקנו תקנות בעניין הזה, והגירסה העדכנית היא משנת 2010: תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנז) התש”ע 2010. סעיף 8(א) קובע: חשיפת חומר מוגבל […] לעיון הקהל יעשה המפקיד, בהתייעצות עם הגנז, בתום התקופה הנקובה […] או בתום תקופת קצרה יותר שעליה יחליט המפקיד בהתייעצות עם הגנז […], בכל מקרה לא תהיה חשיפה של חומר מוגבל לעיון הקהל בטרם עבר בדיקה, אף אם התקופה הנקובה בתוספת הראשונה חלפה. (דגש שלי). בתוספת הראשונה לתקנת הארכיונים ישנו לוח המפרט את משך הזמן שיכול לעבור ממועד יצירת תיק ועד חובת פתיחתו.
תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך) תש”ע – 2010
הביצוע:
במשך כל השנים נהג ארכיון המדינה לחשוף בעצמו את רוב התיקים, אלא אם נתקל בבעיה מיוחדת. תיקי משרד החוץ, חלק מתיקי משרד רה”מ ובצורה נקודתית תיקים של משרדים אחרים נחשפו על-ידי נציגים מוסמכים של המשרדים שישבו בארכיון. בשאר המקרים חשפו עובדי הארכיון את התיקים לפי מיטב הבנתם, תוך הסתייעות בייעוץ משפטי ואחר. ואולם מאז הקמת אתר האינטרנט החדש של הארכיון, והעליה התלולה בביקוש לתיקים ארכיוניים על-ידי הציבור הרחב, התחדשו הדיונים סביב התנהלות זאת. ב-19 ביוני 2017 דרש המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו”ד רז נזרי שנתנהל לפי ההסדר המשפטי, ומכתבו הגיע אלי ביום 2 ביולי 2017.
בארכיון המדינה מופקדים מיליוני תיקים ארכיוניים. רובם אמורים להיות אחרי בדיקה ופתיחה לציבור אולם בפועל לא נבדקו. במקרים רבים בדיקתו של תיק מתבצעת רק כאשר הוא נדרש על-ידי אזרח.
השינוי:
החל מן ה-24 ביולי 2017, תיק שטרם עבר בדיקה שיוזמן על-ידי אזרח, יישלח לבדיקה במוסד המפקיד. ארכיון המדינה יעקוב אחר השלמת ביצוע החשיפה במשרדים. תיקים שייפתחו על-ידי המוסדות המפקידים יועלו לאתר האינטרנט של ארכיון המדינה, ובכל מקרה צוות הארכיון יוציא הודעה לפונה על סיום הטיפול בבקשתו – כאשר המשרד המפקיד יסיים את הטיפול.
בברכה,
דר’ יעקב לזוביק
גנז המדינה
