על גיוס תלמידי ישיבות חרדיות לצה”ל כתב ראש הממשלה דוד בן-גוריון לרב הראשי האשכנזי הרב ד”ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג בנובמבר 1958 בתשובה למכתבו של הרב: ‘זוהי קודם כל שאלה מוסרית גדולה אם ראוי הדבר, שבן אמא פלונית ייהרג להגנת המולדת, ובן אמא אלמונית ישב בחדרו ולומד בבטחה, כשרוב צעירי ישראל מחרפים את נפשם למות’. חליפת המכתבים בין שני האישים עסקה בכוונתו של בן-גוריון לצמצם את היקפי דחיית הגיוס לצה”ל שניתן כעשר שנים קודם לכן לתלמידי הישיבות החרדיות (ונתן לרובם המכריע פטור בפועל משירות בצבא). כוונתו של ראש הממשלה עוררה חששות בקרב חלק ממנהיגי הציבור החרדי והדתי, והרב הרצוג בכללם, שמדובר ביזמה שתביא לביטול למעשה של הסדר הדחייה וכל תלמידי הישיבות או חלקם יגויסו בכפייה. הרב הרצוג הביע בפני בן-גוריון את דאגתו מן השינוי המסתמן במצבם של תלמידי הישיבות וטען ש’אף הם מגויסים ועומדים הם על ביטחונה של תורת ישראל ומורשתו, אשר בהן תפארתו ובגללן הגענו עד הלום’. בתשובתו הסביר בן-גוריון את מניעיו להכנת התכנית לשינוי ההסדר הקיים בשיקולים ביטחוניים ומוסריים כאחד. הוא דחה מכול וכול את קביעתו של הרב הרצוג והוסיף: ‘איני יכול להסכים בשום אופן לדבריך ש”בגלל בחורי הישיבות הגענו עד הלום”. לא הם בנו את הארץ, לא הם חירפו את נפשם למות על עצמאותה (אם כי כמה מהם עשו זאת), ואין להם זכויות מיוחדות, שאין ליהודים אחרים’ (תעודה מס’ 1)
תעודות אלו נמצאות באוסף האישי של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שבימים אלו סיים ארכיון המדינה את רישומו. האוסף הועבר לארכיון המדינה מ”היכל שלמה” בסיועו של ח”כ יצחק הרצוג. האוסף פתוח לעיון הציבור ומתוכו בחרנו להביא מבחר תעודות שמלמדות על מקצת מן הנושאים שמוצגים בו.
הפרסום מחולק לשני פרקים:
א. דת ומדינה בשנים הראשונות למדינת ישראל
א.1 גיוס תלמידי ישיבות לצה”ל
א.2 גיוס נשים לצה”ל ולשירות לאומי
א.3 החינוך במחנות העולים
א.4 שמירת השבת
א.5 היחס לזרמים לא-אורתודוקסיים
א.6 שאלת החוקה לישראל והקמת הסנהדרין
א.7 סוגיית מיהו יהודי
ב. תקופת המנדט: עיסוק בענייני היישוב והתנועה הציונית
ב.1 ‘הבלגה או תגובה’: הרב הרצוג וארגוני הפורשים
ב.2 יחסים עם השלטון הבריטי והמערכה המדינית להקמת מדינה עברית
ב.3 מלחמה ועצמאות
