• ערכו:
    ליה בן-צבי וחגי צורף
  • פורסם:
    נובמבר 2019

תוכן עניינים

  1. אמבוא
  2. ב ימי בראשית – מ”להקת המערכונים” ל”תיאטרון הקאמרי”
  3. ג מותר או אסור להגיד את המילה “להשתין” – בצל מספרי הצנזורה
  4. ד קיום התיאטרון תחת מצוקה כלכלית מתמשכת במדינה צעירה וענייה
  5. ה חלקו של “הקאמרי” בתל”מ – תיאטרון למעברות
  6. ו התיאטרון הקאמרי ומוסדות המדינה
  7. ז “בית הספר הדרמטי” ו”בימת השחקנים” – טיפוח דור צעיר של שחקנים
  8. ח שחקנים כמתיישבים – הצעה להקמת כפר אמנים עבור שחקני “הקאמרי” ועובדיו, 1955
  9. ט בין מרכז לפריפריה – תיאטרון הקאמרי מחוץ לגבולות תל אביב
  10. י “התיאטרון הקאמרי חיפה”? –”הקאמרי” מתחייב להקים תיאטרון בעירו של אבא חושי, 1953
  11. יא התרחבות מעבר לגבולות המדינה והעלאת הצגות בחו”ל
  12. יב מתיאטרון קואופרטיבי לתיאטרון העירוני של תל אביב
  13. יג הדרך הקשה לבניין הקבע – לוי אשכול ושמעון פרס נרתמים לעזרה
  14. יד אמרת חנוך לוין – אמרת “מלכת אמבטיה” – אמרת “הקאמרי”
  15. טו הקאמרי במלחמות ישראל ובעת פעולות טרור – פציעתה של חנה מרון
  16. טז רשימת תעודות ורשימת התיקים מארכיון המדינה שנעשה בהם שימוש בפרסום זה

 

בשנת 2019 חגג תיאטרון הקאמרי 75 שנים להיווסדו. דרך ארוכה עבר התיאטרון מאז התקבצו בתל אביב קומץ שחקנים חדורי רצון להתגבר על כל הקשיים ולהקים תיאטרון עברי שייתן במה למחזאות עברית חדשה לצד מיטב הקלסיקה של ספרות התיאטרון.

בפרסום הזה ובו 14 פרקים בנושאים שונים, אנו מבקשים להאיר בעזרת תיעוד רחב מאוספי ארכיון המדינה את הדרך שעבר “הקאמרי” עד שהיה לאחד ממוסדות התרבות המובילים במדינת ישראל. לספר בעיקר על שני העשורים הראשונים רווי העשייה היצירתית – על החזון ועל הדבקות בחלום חרף הקשיים העצומים בראשית הדרך, על ההיחלצות של התיאטרון לתרום לקליטת העלייה בימי בראשית ולהעלאת המורל בימים של מתח ביטחוני, על השלבים שעבר התיאטרון מבחינה אמנותית ומנהלית, על הנחישות לתת במה למחזאות ישראלית מקורית ולהיאבק על החופש האמנותי גם מול מבקרים ומערימי קשיים, ועוד.

בפרסום אנו מציגים מבואות היסטוריים, מסמכים ותמונות, ובנוסף מצורפים קישורים לעשרות מסמכים במגוון של נושאים.

 

המשך לקרוא