מִפְקָד מִשְׁמַר העם ירושלים תש"ח

וַיְבָרֲכוּ הָעָם לְכֹל הָאֲנָשִׁים הַמִּתְנַדְּבִים לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלָ͏ִם.

וְאֵלֶּה רָאשֵׁי הַמְּדִינָה אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בִּירוּשָׁלָ͏ִם וּבְעָרֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ אִישׁ בַּאֲחֻזָּתוֹ בְּעָרֵיהֶם

(נחמיה י”א)

תקציר:

“משמר העם” הוקם בירושלים בספטמבר 1947 במקביל ליחידות בשם זה שהוקמו בתל – אביב, בצפת ובחיפה. ליחידה זו שבראשה עמד זאב אבנת (אפשטיין), גוייסו מתנדבים מעל גיל גיוס וכאלו שלא התגייסו מסיבות בריאותיות. יעודה היה לשמור על הסדר בעיר ולהתמודד עם האתגרים האזרחיים בה (בדומה להג”א וכיום פיקוד העורף), לקראת האפשרות הצפויה שתפרוץ מלחמה.

מפקד התושבים

מפקד האוכלוסייה של “משמר העם” נערך בשנת 1948 בירושלים בלבד. המפקד היה חלק ממערך הפעולות שביצע “משמר העם” במהלך מלחמת העצמאות.

מטרות המפקד:

• איסוף מידע מפורט על כל הבניינים והאוכלוסייה בשכונות היהודיות של ירושלים.
• סיוע בפעולות אספקה, גיוס כוח אדם, ביטחון ועוד.
• מיפוי מקלטים, חומרים דליקים ואמצעי כיבוי אש.

תכולת המפקד:

• ירושלים חולקה ל-16 אזורים טופוגרפיים וכל אזור חולק לגזרות, יחידות מפקד ונאמני בתים.
• נפקדו כ-5,500 בתים בשני שלבים: מרץ-יולי 1948 ואוגוסט-אוקטובר 1948.
• מספר תושבי העיר בתחילת המלחמה היה 100,000 ובסופה 80,000 ורובם נפקדו אך מספר הנפקדים המדוייק אינו ידוע.
• רוב השכונות היהודיות (ירושלים העברית) נכללו במפקד, אך לא כולן, זאת בשל המצב הביטחוני.
• חלק מהשכונות הערביות, אשר כוחות “ההגנה” כבשו בשלבי המלחמה ואוכלסו ע”י פליטים יהודיים משכונות אחרות, נכללו גם הן במפקד.
• באוסף 399 תיקי מפקד שנתוניהם נאספו במהלך השלב הראשון, בהם הטופס “רשימת הבניינים ונאמני הבתים אשר ביחידה”, הכולל תשריט/מפה של חלק מהיחידות הגאוגרפיות שבהן נערך המפקד.

מידע שנאסף:

• כתובות, בעלויות ותיאור פיזי של הבניינים.
• רשימת דירות, חנויות, בתי מלאכה, משרדים, מפעלים, מוסדות.
• פרטים אישיים על התושבים: שם, גיל, ארץ לידה, עדה, שנת עלייה, נתינות, השכלה, משלח יד, שפות, פעילות ציבורית.
• במקרה של אסון, שם ופרטי קשר של קרוב משפחה או חבר שאינו מתגורר באותו בניין.
• מקלטים, חומרים דליקים ואמצעי כיבוי אש.

שימושים במידע לאחר המפקד:

• חלוקת משאבים חיוניים (מזון, מים, דלק).
• גיוס כוח אדם לצבא ולשירותים אזרחיים.
• איתור מקלטים במקרה של הפצצות.
• מניעת שריפות.
• תכנון ופיתוח העיר לאחר המלחמה.

מידע גנאולוגי והיסטורי:

המפקד משמש כמקור גנאלוגי חשוב עבור מי שרוצה ללמוד על הוריו, סביו או קרובי משפחה שחיו בירושלים בשנת 1948.

המפקד מהווה מקור מידע חשוב להבנת חיי היום-יום בירושלים בתקופת מלחמת העצמאות, הרכב האוכלוסייה, מבנה העיר ותפקוד המערכות האזרחיות בתנאי מצור.

המפקד מספק תמונה רחבה של הרכב האוכלוסייה היהודית בירושלים במהלך מלחמת העצמאות. ניתן ללמוד ממנו על גודלה, התפלגותה לפי שכונות, הרכבה החברתי והמקצועי ועוד.

במהלך העבודה על האוסף זיהינו מגוון של אישים שהתגוררו בירושלים שעסקו בתחומים שונים, ביניהם נבחרי ציבור, מנהלים בכירים במוסדות הלאומיים, קציני צבא, רבנים, אנשי חינוך, חוקרים בתחומי מחקר שונים, רופאים ובעלי מקצועות נוספים. רבים מהם התגוררו בשכונת רחביה, שהייתה המרכז הפוליטי, המנהלי והתרבותי של העיר.

דוגמאות לאישים שאותרו במפקד (שמות נוספים מופיעים בהמשך הפרסום):

נבחרי ציבור ממפלגות שונות: דוד בן-גוריון (דירת עבודה), משה שרתוק (שרת) , גולדה מאירסון (מאיר) , יצחק בן-צבי, אליהו דובקין, משה ברעם, משה שפירא, הרב מאיר בר-אילן, הרב זאב גולד ועוד.

רבנים (שאינם נבחרי ציבור): הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג – הרב הראשי האשכנזי, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל – הרב הראשי הספרדי, הרב צבי פסח פרנק, הרב אליהו פרדס, הרב צבי יהודה קוק ועוד.

אנשי חינוך: בלהה יפה, יהושע אביזהר, דוד בנבנשתי, אברהם אבן-שושן, אברהם בר-תנא, יצחק שלו, אפרים אלימלך אורבך, יהושע רדלר-פלדמן, רחל ינאית בן-צבי, אליעזר ריגר ועוד.

משפטנים: גד פרומקין, גד שטולץ, יוסף קוקיה, משה נכט, משה זמורה, יצחק אולשן, שמחה אסף, בנימין כהן ועוד.

קציני צבא: יגאל סוקניק (ידין) – הרמטכ”ל בפועל, ישראל עמיר, ישורון שיף, חיים הרצוג, רחבעם זאבי, יצחק נבון, עוזי נרקיס, דב שיאון ועוד.

מפקד האוכלוסייה של ירושלים משנת 1948 (“משמר העם”) כולל גם נתונים על חללי צה”ל שנפלו במלחמת העצמאות ולאחריה.

בחרנו להביא מספר דוגמאות :

שרה פרידלנדר: מזכירת “יד ושם”, נהרגה במלחמת העצמאות.

מתתיהו (מתי) סוקניק: טייס בחיל האוויר ואחיו של יגאל ידין, נהרג במלחמת העצמאות.

יורם כץ: חייל נח”ל, נהרג בפעולת כנרת (מבצע “עלי זית”) בשנת 1955.

אליהו אבנת: בנו של מפקד “משמר העם”, נהרג בשנת 1964.

יעקב (חובי) בוכמן: ספורטאי מצטיין, נהרג במערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים..

הרצל (הרצי) הלוי: סטודנט לגאוגרפיה ודודו של הרמטכ”ל הנוכחי, נהרג גם הוא במערכה על ירושלים במלחמת ששה”י.

לסיום

המפקד  חשוב מאוד כמקור למחקר גנאולוגי כללי ואישי של רבים מהאזרחים בישראל שהוריהם חיו בירושלים ב1948 ומבחינה זו מהווה אוצר של ממש, ניתן למצוא בו מידע על מקום המגורים, עיסוק, שכנים, בני משפחה ועוד

מומלץ לחפש לפי שמות, כתובות, או שמות של אנשים קרובים.

יש לציין שטפסי המפקד נכתבו על-ידי הפוקדים בכתב יד ועברו מפתוח אנושי (לא באמצעות מחשב) של השמות, כך שייתכנו טעויות בפיענוח כתב היד ברישום השמות והכתובות במערכת של ארכיון המדינה.

למעבר לרשימת תושבי ירושלים שנכללו במפקד לחצו כאן

להרחבה והסברים על אפשרויות החיפוש ניתן לעיין בפרקים הבאים לחצו על “המשך לקרוא”

המשך לקרוא