מה תרמה ועדת כהן-קדמי למחקר אודות שירותי הבריאות והרווחה בראשיתה של מדינת ישראל?

בנובמבר 1999, כשלוש שנים לאחר שהחלה בעבודתה,  פנתה ועדת החקירה הממלכתית בעניין היעלמות ילדי תימן לציבור, וביקשה להביא לידיעתה כל מידע שיש לאדם פרטי אשר יכול לשפוך אור על גורלם של ילדים  נעדרים. הוועדה, שהחלה את עבודתה ב-1996 ומאז אספה מסמכים רבים, סיימה עתה את גביית העדויות בפומבי, וכדי להשלים את התיעוד המצוי בידה הפעילה חוקרים בחיפוש אחר מסמכים משלימים. בתיקי המכתבים השוטפים של הוועדה נמצאות פניות לבתי חולים ולמוסדות חינוך וגופים אחרים שעסקו בעליה וקליטה, בדרישה להעמיד לרשותם תיעוד שיסייע בהשלמת החקירה.  חומר דומה נאסף כבר על ידי הועדות החקירה הקודמות, אך לא באותו היקף, ועל פי רוב שובצו המסמכים שנמצאו בתיקי החקירה. כמעט ולא נותרו תיקים מקוריים מבתי החולים והארגונים השונים בתיקי הוועדות המוקדמות.

 

מה נמצא ומה נעלם?

למרות איסוף שיטתי של חומרי החקירה, נכתב בסיכום ביניים של עבודת הוועדה שארכיוניהם של חלק מבתי החולים ובתי התינוקות אבדו, וכן אבדו ארכיונים של חלק מהמוסדות לטיפול בילדים. רישומי החברות קדישא – במידה ונמצאו – לא תמיד היו מלאים ומדויקים. למרות זאת הצליחה הוועדה לאסוף חומר רב שהתרכז בכ-150 תיקים, אשר הופקדו עם שאר חומרי הוועדה בארכיון המדינה. בתיקים אלו  – גיליונות מחלה של ילדים שאושפזו במחלקות ילדים ובמחלקות אחרות, גיליונות לידה, ספרי קבלת חולים, ספרים של חדר מיון וסיכומי מחלה, וכן פנקסי פטירות ויומני ניתוחים לאחר המוות.

חוקרי הוועדה אכן עשו שימוש בגיליונות המחלה. שמות הנעדרים הוצלבו עם שמות הילדים בגיליונות המחלה, בסיוע הפרטים המזהים המופיעים בגיליונות.  בחלק מן המקרים נמצאו התאמות, באופן שאיפשר השלמת המידע אודות ילד נעדר. ובמקרים אילו שובץ הגיליון המתאים בתיק הנעדר:

המידע העשיר הטמון בתיקי בתי החולים

אך מעט מגיליונות המחלה שנסרקו הועילו לוועדה בחיפוש אחר עקבותיהם של ילדים נעדרים. ואולם עבור מי שיחקור נושאי בריאות ורווחה בראשית המדינה,  יכולים הספרים להוות מקור חיוני. ניתוח הנתונים עשוי ללמד באילו גילאים היו הילדים שאושפזו, מהיכן באו, באילו מחלות חלו, דרכי הטיפול, והאמצעים שעמדו לרשותם של הרופאים,  מה הם אחוזי הפטירה ועוד.  יש לציין את המגבלה הכרוכה בחובה לשמור על צנעת הפרט, שבהתאם לה הושחרו פרטי המחלה של כל הילדים (אלא במקרה של פטירה).

לשם הדוגמא בחנתי כאן את החומר הגלוי באחד התיקים הללו – תיק של גיליונות מחלה מבית החולים “פוריה” בטבריה ב-1953. בתיק –  117 גיליונות מחלה. הילדים אושפזו בעיקר במחלקת ילדים וכמה מהם במחלקה הכירורגית. ילדים רבים סבלו מדלקות מעיים, ממחלות ריאה והיו גם מקרים של הכשת נחש ותאונות ביתיות ואחרות. היו ילדים שהגיעו אך ימים ספורים לאחר לידתם, מבית החולים הסקוטי,  אז בית החולים ליולדות באזור טבריה. חלק מן הילדים הגיעו לבית החולים ב”מצב ירוד” (הכוונה כנראה לתת תזונה),  ושוחררו לאחר שעלו במשקל והגיבו לתזונה שקיבלו. הגיליונות מעידים על מעקב מוקפד אחר העלייה במשקל. מעט מן הילדים היו ילדי קיבוצים ומושבים באזור טבריה.  רובם היו ילדי עולים, אשר התגוררו במעברות בטבריה, בצמח, בצפת, בקריית שמונה ובמעברות אחרות באזור הצפון. על פי רוב היו ילדי העולים במעברות צעירים מן הילדים של וותיקים.

בתיק יש מעט מאוד מידע אודות משפחותיהם של הילדים המאושפזים, והוא כולל בעיקר את שם האב ואת מקום המגורים של המשפחה, ודווקא הכתובת מופיעה באופן מפורט: היא כוללת את מספר הצריף במעברה או את הכתובת המדויקת של מי שכבר סודרו בדיור קבע, מידע שעשוי היה הועיל בהשבת הילדים לבתיהם. אולם לפי הנאמר בתיק היו גם עיכובים בשחרור הילדים לבתיהם. באחד המקרים נכתבה בגיליון המחלה הערה: למרות הוראה לשחרר, ההורים לא הופיעו במשך שבועיים. עובדה זו מעכבת את עבודתנו. יש למנוע הישנות של מקרים אלו. היו גם מקרים  שהורים הוציאו את הילדים מבית החולים למרות המלצת הרופאים להשאירם לתקופה נוספת. היו ילדים שחזרו לאישפוז מספר פעמים. מיעוט הפרטים שבכרטיסים לא מאפשר מיפוי של ארצות המוצא של העולים.

מתוך 117 הילדים שבתיק זה – 11 נפטרו בעת אשפוזם. 5 הועברו להמשך טיפול בבתי חולים אחרים. לגבי אחדים נכתבה המלצה בגיליון המחלה להמשיך את הטיפול בבית הבראה עד להבראה מוחלטת. הרוב המוחלט של הילדים חזרו לביתם לאחר האשפוז ‘במצב טוב’ כפי שהוגדר בסיכום המחלה, חלקם עם המלצות להמשך טיפול וחלקם הוזמנו לביקורת חוזרת.

העיון בתיק בודד זה הוא רק טעימה. מסקנות של ממש ניתן להסיק מתוך בחינה של כלל התיקים מסוג זה, שנאספו על ידי וועדת החקירה. העלאתם לאתר האינטרנט של ארכיון המדינה פותחת  לציבור הזדמנות למחקרים מקיפים בתחומים מגוונים הקשורים לחברה הישראלית בתקופה מכרעת בהתגבשותה.

כתבה: מיכל זפט , 12 בדצמבר 2016