.1 | עצומות בעקבות מלחמת יום הכיפורים
יוהכ עצ 1 עצומה שקוראת לגולדה להתפטrבעקבות המלחמה, תיק ג-6499-1 עמ 3
מיום שפרצה מלחמת יום הכיפורים, ובעיקר כשהתבררו ממדי הכישלון הצבאי בראשיתה, החלו להישמע קולות של ביקורת על המחדל של גופי המודיעין (ובעיקר אגף מודיעין בצה"ל – אמ"ן) שלא צפו את פרוץ המלחמה עד ממש בסמוך למועד פריצתה, ועל חוסר ההיערכות המספקת של צה"ל לקרבות. הביקורת הגיע מתוך שורות הממשלה, בכנסת בתקשורת ובציבור. הביקורת הלכה וגברה כשהחלו להתקבל דיווחים על היקפי האבדות, השבויים והנעדרים, אולם כל עוד נמשכו הקרבות בחזיתות היא נשמרה על אש נמוכה יחסית.
עם תום הקרבות הותר הסכר והביקורת הלכה והתעצמה. האבדות הכבדות, השבויים והנעדרים הרבים וצהלות הניצחון בצד הערבי השרו מצב רוח קודר בציבור. הקונצנזוס ששרר בכל הקשור לביטחון ישראל בכלל ולמלחמות בפרט הלך ונסדק. ביקורות שפעם הושמעו בחדרי חדרים נאמרו עתה בראש חוצות. הביקורת לא הוגבלה הפעם לחוגים פוליטיים וערוצי תקשורת. חיילי מילואים שהשתחררו משירותם הממושך הקימו באופן ספונטני תנועות מחאה ודרשו מהאחראים ל'מחדל' לשלם את המחיר, ובעיקר דרשו את התפטרותו של שר הביטחון דיין ולצדו את התפטרותה של ראש הממשלה. בלטה בהן תנועת המחאה שהקים מוטי אשכנזי, ששימש במלחמה מפקד מוצב בודפשט (המוצב היחיד בגזרת תעלת סואץ שלא נפל בידי המצרים). הוא דרש את התפטרותו של דיין והתייצב להפגין בגפו מול משרד ראש הממשלה. בחלוף הזמן הצטרפו אליו אלפים.
לצד ההפגנות החלו להגיע אל לשכת ראש הממשלה עצומות ומכתבים ומאזרחים שקראו לה להתפטר כנושאת באחריות הכללית למחדלים שהתגלו ולתוצאותיהם האיומות. לצדם הגיעו ללשכה גם מכתבי תמיכה בראש הממשלה ובמדיניותה. הנה צרור עצומות ומכתבים: העצומה הזו היא של קבוצה המתכנה: "תנועת הצעירים שאכפת להם", קוראת לראש הממשלה להתפטר באופן מידי בהיותה נושאת באחריות, וכמי שעמדה בראש "המטבח" שאחראי למדיניות שהביאה למלחמה.
יוהכ עצ 3 אזרח אל גולדה קריאה להתפטרותה אחרי מלחמת יוהכ 25.11.73, תיק ג-6497-2 עמ 79
אזרח שקורא לראש הממשלה להתפטר כי היא אחראית לצד שר הביטחון על המחדל המדיני והביטחוני שהביא למות "אלפים מילדינו".
יוהכ עצ 4 אזרח אל גולדה תמיכה בה , 7.12.73 תיק ג-6497-6 עמ 206
מכתב תמיכה בראש הממשלה מאזרח שטוען שלמרות הביקורת רוב העם תומך בה. טעויות תמיד יכולות לקרות ולמרות המצב הקשה המלחמה הסתיימה בניצחון של ישראל , והעם לא סבל מתופעות שכיחות בזמן מלחמה כגון – רעב, סבל, הפצצות על אזרחים ועוד.
יוהכ עצ 6 אזרח נגד מפגינים כמו מוטי אשכנזי 17.2.1974 תיק ג-6498-2 עמ
121מכתב מאזרח נכה צה"ל שתומך בראש הממשלה, ומביע מחאה נגד ההפגנות בראשות מוטי אשכנזי בתקופה כזו של דכדוך.
יוהכ עצ 8 אזרחים למען ישראל קריאה לאחדות 1 .12.12.73 תיק ג-6498-2 עמ 82
קול קורא של קבוצת "אזרחים למען ישראל" שקוראת לכולם למרות חילוקי הדעות הקשים והשאלות הקשות בעקבות מלחמת יום הכיפורים, לחשוב על העיר, לשמור על אחדות העם ולפעול למענה.
יוהכ עצ 9 דרישה מגולדה האשמה במחדל להתפטר מיד 2.1974 תיק ג-6498-2 עמ 35
מכתב מאזרח אל "גברת המחדל" להתפטר מיד מתפקיד בשל אשמתה במחדל, ולהתפטרות כל ממשלתה
יוהכ עצ 10 חיל מילואים אל ראש הממשלה גולדה מאיר – קריאה להתפטרותה, 6.12.1973, תיק 10 ג-6497-6 עמ 221
מכתב מחייל מילואים שלחם בחזית הדרום, היה עד לזוועות ואחיו הצעיר נעדר. קורא לה לשים את עצמה כאם של חייל נעדר ולהתפטר כי היא האשמה בכל מה שקרה.
יוהכ עצ 16 קצין מילואים אל רהמ תמיכה במוטי אשכנזי 11.2.74 תיק ג-6467-10 עמ 34
מכתב מקצין מילואים שקורא לראש הממשלה להיענות לתביעתו של מוטי אשכנזי ולפטר את שר הביטחון דיין.
יוהכ עצ 12 חיל מילואים אל ראש הממשלה גולדה מאיר – מחארה על עניין הארמיה ה-3, 1.11.73 3 1 תיק ג-6496-8 עמ 242
ב-23 באוקטובר 1973 השלים צה"ל את ההשתלטות על שטח גדול ממערב לתעלה, ובמהלך זה כיתר את הכוחות של הארמיה השלישית המצרית שנמצאו ממזרח לתעלה בחלקה הדרומי. 30-20 אלף חיילי הארמיה מצאו את עצמם מנותקים ממקורות האספקה שלהם שהיו בשטח שנכבש על ידי צה"ל, לא מוגנים על ידי סוללות הנ"מ ובסכנת השמדה מוחשית. בימים הבאים פנה נשיא מצרי סאדאת אל הממשל האמריקני בתביעה לעשות צעדים שיביאו לנסיגת צה"ל ולפתיחת הכיתור על הארמיה השלישית. ישראל התנגדה בכל תוקף אך נאלצה להסכים עקב לחץ אמריקני לאפשר לשיירות אספקה שהובילו מזון וציוד רפואי לעבור בשטח שבשליטתה ולתספק את הארמיה.
הידיעה שישראל אישרה העברת אספקה לארמיה המכותרת בשעה שאין עדיין הסכמה של המצרים להחזיר שבויים פצועים ולמסור מידע מלא על השבויים המוחזקים אצלם ועל הנעדרים גררה גל של מחאות בעיקר מצדם של בני משפחותיהם. אל לשכתה של ראש הממשלה הגיעו פניות מבני משפחה וחלקם תבעו להתכחש להפסקת האש ולמנוע מעבר של אספקה לארמיה הנצורה עד שייוודע גורל בניהם. הנה מכתב מיהודי מאין שמביע זעם רב על החלטתה של ישראל לאשר אספקה לאמריה השלישית, במקום להניח לחייליה לגווע ברעב, וטוען שהדבר בא בהמשך לטעיות קודמות של הממשלה ונוגד את ערכי הדת היהודית.
יוהכ עצ 15 !! הורי ונשות שבויים נגד כל צעד שאין בו החזרת השבויים 24.10.73 תיק ג-6499-1 עמ 77
האבדות הכבדות ומספרי השבויים והנעדרים היכו בהלם את החברה הישראלית, שהתרגלה למלחמות שהביאו לניצחונות מזהירם. מימיה הראשונים של המלחמה עמדה אפוא שאלת החזרת השבויים ומסירת מידע על גורלם של הנעדרים במקום גבוה בסדר יום של ראשי המדינה, ובדיונים שנערכו על הפסקת אש. ישראל דרשה שכל החלטה על הפסקת אש תכלול חילופי והחזרת השבויים ומידע על גורלם של הנעדרים. ב-22 באוקטובר 1973 התקבלה החלטה על הפסקת אש ויום למחרת החלטה נוספת. במכתב ששלחו אימהות ונשות שבויים וחיילים הם תבעו מן הממשלה לדרוש החלפת שבויים מידית כתנאי להסכמתה של ישראל להפסקת אש. אולם הפסקת האש נכנסה לתוקפה ורק באמצע נובמבר בהסכם שש הנקודות שוחררו השבויים הישראלים במצרים, ואילו בסוריה רק לאחר חתימת הסכם ההפרדה בסוף מאי.
