.1 | יחסי ישראל עם ממלכת ירדן וחתימת חוזה השלום ביניהן (26 באוקטובר 1994)
טיוטת הסכם אי התקפה בין ישראל וירדן, 24 בפברואר 1950
לאחר מלחמת העצמאות, חתמו ישראל ועבר הירדן על הסכם שביתת נשק ב-3 באפריל 1949 באי היווני רודוס. בעקבות הסכם זה השלים המלך עבדאללה למעשה עם העברת אזור המשולש לישראל וישראל השלימה עם סיפוח הגדה המערבית לעבר הירדן. נותרו בעיות לא פתורות, בעיקר בירושלים, וישראל שאפה להחליף את ההסכם בחוזה שלום. בסיום המלחמה ירושלים היתה מחולקת בין עבר הירדן לישראל. בעקבות החלטת האו"ם על בינאום ירושלים בדצמבר 1949 פתחו שתי המדינות, שהתנגדו לבינאום, במשא ומתן על הסדר ביניהן, שיכלול גם מסדרון לעזה דרך שטח ישראל. לאחר שלא הגיעו להסכמה הציע עבדאללה לחתום על הסכם אי התקפה לחמש שנים ולהמשיך לדון על דרישות ישראל בירושלים ועניין המסדרון. ב-24 בפברואר נחתמה הטיוטה בראשי תיבות על-ידי האלוף משה דיין ונציג משרד החוץ ראובן שילוח, שניהלו את המגעים עם הירדנים, וראש הממשלה סמיר אל ריפאעי ושר ההגנה פאוזי אל מולקי.
כתב מינוי למשה דיין וראובן שילוח מאת שר החוץ משה שרת, 7 במארס 1950
לשני הנציגים היה ניסיון קודם במגעים עם עבר הירדן; האלוף משה דיין, שהיה מפקד ירושלים אחרי מלחמת העצמאות, וראובן שילוח, איש מודיעין ומשרד החוץ שהיה ממקימי המוסד, ניהלו מגעים עם המפקד הירדני בירושלים, עבדאללה א תל, ושילוח היה חבר המשלחת הישראלית לשיחות על הסכמי שביתת הנשק ברודוס. בסוף ההסכם עם עבר הירדן שהציע עבדאללה ב-1950 לא נחתם בשל התנגדות ממשלת עבר הירדן והציבור, במיוחד בקרב הפלסטינים, והאיום בגירוש מן הליגה הערבית. הגדה המערבית סופחה באפריל 1950 ועבר הירדן הפכה לממלכת ירדן. ב-20 ביולי 1951 נרצח המלך עבדאללה בירושלים.
הסכם לונדון, 11 באפריל 1987 (תרגום לעברית)
במשך שנים רבות ישראל עשתה מאמצים סודיים להגיע להסכם עם חוסיין מלך ירדן, נכדו של עבדאללה. מאמצים אלו נמשכו גם אחרי מלחמת ששת הימים, בה השתלטה ישראל את הגדה המערבית. ישראל דרשה משא ומתן ישיר וחתימה על חוזה שלום מלא, ואילו ירדן דרשה נסיגה ישראלית מכל השטחים כולל ירושלים. בעקבות מלחמת יום הכיפורים השתתפה ירדן בוועידה בינלאומית בחסות האו"ם עם ישראל ומצרים. אולם המלך חוסיין חשש לחתום על הסכם נפרד עם ישראל ללא תמיכת מדינות נוספות, במיוחד סוריה, ומהסתבכות בשאלת ייצוג הפלסטינים. ב-1987 עמד יצחק שמיר בראש ממשלת אחדות בה כיהן שמעון פרס, איש מפלגת העבודה, בתפקיד שר החוץ. פרס הגיע להבנה עם חוסיין בפגישה סודית בלונדון על חידוש המשא ומתן בין ישראל וירדן במסגרת ועידה חדשה. אולם שמיר כנראה לא ידע על המגעים (פרס הכחיש זאת) ובכל מקרה הפעיל את סמכותו כראש ממשלה ולא אישר את ההסכם.
הצהרת ושינגטון, 25 יולי 1994 (תרגום לעברית)
בסוף אוקטובר 1991 הממשל האמריקני הביא לכינוס ועידת שלום אזורית במדריד בה השתתפו ישראל, ירדן, סוריה, מצרים ולבנון. לאחר הוועידה ישראל פתחה במשא ומתן בוושינגטון עם משלחת ירדנית-פלסטינית בה היו חברים גם נציגים פלסטינים מיהודה ושומרון ורצועת עזה, אולם השיחות לא התקדמו. אחרי חתימת הסכמי אוסלו וביצוע השלב הראשון של ההסכמים במאי 1994, שכלל נסיגת צה"ל מיריחו, הירדנים חששו שישראל והפלסטינים יגיעו להסדרים דו-צדדיים שיפגעו בירדן. המלך חוסיין החליט לקיים פגישה גלויה עם ראש הממשלה יצחק רבין בוושינגטון ולהודיע בה על כוונת הצדדים להתקדם למשא ומתן על חוזה שלום. ב-25 ביולי 1994 חתמו חוסיין ורבין על ההצהרה בה נקבע סיום מצב המלחמה בין שתי המדינות. נשיא ארצות הברית ביל קלינטון חתם על הצהרה בתור עד.
הצעה למסור סוס למלך חוסיין במתנה, 13 ביולי 1994
לקראת הפגישה בין ראש הממשלה יצחק רבין וחוסיין מלך ירדן בוושינגטון, הציעו בעלי חוות סוסים באזור השרון לנצל את העניין של שליטי ערב בגידול סוסים למטרות דיפלומטיות ולמסור למלך חוסיין סוס ערבי גזעי במתנה. יועץ התקשורת בועז אפלבאום, שהיה ראש הלשכה של שמעון פרס ב-1984, העביר את הצעתם לראש הלשכה של רבין, איתן הבר. אפרים הלוי, המשנה לראש המוסד שהיה מקורב מאד למלך חוסיין, נתבקש לברר אם המתנה היא מתאימה. לא ידוע לנו אם בסוף המלך קיבל את הסוס….
קטע מנאום רבין בקונגרס 26 ביולי 1994
למחרת חתימת הצהרת וושינגטון נאמו יצחק רבין והמלך חוסיין בישיבה משותפת של בתי הקונגרס. רבין הביא עמו לוושינגטון קבוצת ישראלים שהיו קשורים לירדן; חלקם נפגעו במלחמה ואחרים השתתפו במגעים עמה, וסיפר את סיפורם בנאום. הוא הוסיף שהיום הם יוצאים למלחמה היחידה שתענוג להשתתף בה – המלחמה על השלום.
נאום יצחק רבין בטקס חתימת חוזה השלום עם ירדן, 26 באוקטובר 1994
בעקבות הצהרת וושינגטון ביולי 1994 ניהלו ישראל וירדן משא ומתן על ניסוח חוזה שלום יסדיר את היחסים ביניהם, במיוחד בשאלות קביעת הגבול וחלוקת משאבי המים באזור. ב-26 באוקטובר חתמו ראש הממשלה יצחק רבין והמלך חוסיין על חוזה השלום במסוף הגבול עין עברונה ליד אילת. נשיא ארצות הברית ביל קלינטון שימש עד. בנאומו העלה רבין על נס הן את השלום בין העמים והן את הידידות האישית נקשר בינו לבין המלך חוסיין.
