ניסיון לסכם את ימיו של יצחק נבון במשרד החינוך מעלה כי הייתה זו תקופה שידעה מעלות ומורדות. הוא נכנס למשרד החינוך עמוס בתכניות ובכוונות להזניק את מערכת החינוך ולעצב אותה בדמות הערכים שבהם האמין, ואותם ראה ככאלו שצריכים לשמש בסיס לחינוך הצעירים בישראל. נבון הציב לעצמו שורה של יעדים שאפתניים ובהם: החינוך הטכנולוגי, החינוך לדמוקרטיה ודו קיום, תרבות הדיבור והעברית, חינוך לערכים, אינטגרציה וכו'. בחלק מהם הוא הצליח במידה כזו או אחרת להגשים את שאיפותיו, כפי שעולה ממסמך ובו סיכם את הישגיו ערב פרישתו ממשרד החינוך (גל-15452/9, עמ' 29) :
הישגיו אלו אף תוארו בהרחבה בפרסומים שהעלנו באתר ארכיון המדינה במסגרת הפרויקט להנצחת יצחק נבון (ראו לדוגמה: שר החינוך יצחק נבון והחינוך המדעי-טכנולוגי; בין השכלה לחינוך: הרפורמה של נבון בבחינות הבגרות; נבון ותכנית שיפע"ת ללימודי ערבית; פעולה למניעת אלימות בקרב בני נוער בתקופתו של יצחק נבון כשר החינוך; ועוד). אולם מדברי הסיכום של נבון ניתן ללמוד שהוא לא הצליח להגשים את כל יעדיו, וכי נחל אכזבות לא מעטות (ראו לדוגמה "לא נבון"? – המאבק על יום לימודים ארוך; שר החינוך נבון ומשבר ההשכלה הגבוהה; ועוד). אין בכוונתו של פרסום זה להציג עמדה שיפוטית לגבי הדרך שבה מילא יצחק נבון את תפקיד שר החינוך, אלא להציג שלצד ההישגים ידעו ימיו בתפקיד גם ביקורת ציבורית בלתי מבוטלת. כמו כן אין הפרסום עוסק בתפקידו כשר התרבות שם זכה נבון להצלחה רבה וקידם במרץ שורה של נושאי תרבות (ראו למשל: הנהגת סל תרבות לתלמידים בישראל; בין נסים גרמה לארתור רובינשטיין – רב תרבותיות מוסיקלית בעולמו של שר החינוך והתרבות נבון; ועוד). אולם נושאי החינוך היו חלק הארי במשרדו וגם תפסו את עיקר תשומת לבו של הציבור – ובכך התרכזנו.
