לאחר הקמתה של מדינת ישראל, ציפו חברי קהילת “ביתא ישראל” באתיופיה לעלות לישראל יחד עם שאר הקהילות בתפוצות. אבל בעשורים הראשונים של המדינה כמעט שלא התקיימה עלייה של יהודים מאתיופיה. למיעוטה של העלייה בשנים הראשונות היו סיבות שונות ומגוונות אמנם, אך סוגיית יהדותם של בני הקהילה היוותה מעצור עיקרי לפעולה יזומה מצד המדינה.
באמצעות התעודות ההיסטוריות השמורות בתיקי ארכיון המדינה מביא הפרסום שלפנינו את סיפור המאבק לעליית יהודי אתיופיה מאז 1948 ושופך אור על התהליכים שהביאו להכרת המדינה בזכותם לעלות לפי חוק השבות. מכתביהם של בני הקהילה השמורים בתיקי יושב ראש הכנסת והדיווחים הרשמיים בתיקי לשכת ראש הממשלה גם מספרים את סיפור יציאתם לסודן של יחידים בכוחות עצמם ועל התגברות זרם היוצאים על אף הסכנות שבדרך, על מבצעי העלייה החשאיים מסודן מאז 1981 ובמיוחד על המהלכים שהובילו למבצע הגדול הראשון הוא “מבצע משה” (נובמבר 1984-ינואר 1985). מבצע זה שבו יצאו כ-7000 יהודים ממחנות הפליטים בסודן, ברכבת אווירית, בסיועו של הממשל האמריקני, נפסק בטרם עת, בעקבות הדלפות שעוררו תגובה ציבורית סוערת. כמעט שלושה חודשים לאחר מכן ערכו האמריקנים מבצע נוסף, ובכך הסתיימה לעת עתה העלייה ההמונית של יהודי אתיופיה ששהו אז במחנות בסודן
מבחר התעודות, שרבות מהן נחשפו לראשונה לצורכי הפרסום, כוללות ישיבות ממשלה וישיבות ועדת שרים לענייני ביטחון, דיוני ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, דיונים של הפורום להצלת יהודי אתיופיה, דיווחי ראש המוסד לראש הממשלה והתכתבויות של משרד החוץ ומשרדי ממשלה נוספים שהיו מעורבים בקביעת המדיניות, בארגון העלייה ובתכנון “מבצע משה” והוצאתו לפועל. מצאנו בתיקים אך מעט מסמכים מקיץ 1984, החודשים שלפני מבצע משה. את החסר השתדלנו להשלים מתוך מקורות אחרים, בהם מחקרים ועדויות וראיון עם המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, תא”ל עזריאל נבו.
בשנים האחרונות הפך סיפורם הדרמטי של פעילי העלייה מאתיופיה, סיפור המסע המפרך לסודן ופעולות המוסד לחילוץ היהודים ממחנות הפליטים למוכר יותר ויותר בקרב הציבור הרחב ולחלק בלתי נפרד מתולדות מדינת ישראל. ככל שהשתקפה בתיקי הגופים הממלכתיים פעילותם של העולים עצמם – נתנו לכך ביטוי בפרסום.
ייחודו של פרסום זה במבט שהוא מספק אל תוך תהליך קבלת ההחלטות בדרגים הגבוהים ביותר של השלטון בישראל, הלבטים והשיקולים שהנחו אותם, דרכי ההתמודדות עם המעצורים שבדרך ומידת הירתמותם של ארבעה ראשי ממשלה – יצחק רבין, מנחם בגין, יצחק שמיר ושמעון פרס – שהתחלפו בתקופה זו, לעיצוב המדיניות ולעידוד העלייה.
עוד ניתן ללמוד מהפרסום על חלקם הפעיל של חברי הארגונים של עולי אתיופיה בישראל, שהיו חרדים לגורל קרוביהם וביקשו לפעול למענם בטרם יהיה מאוחר מידי. גם פעילותם של גופים כמו המועצה הציבורית למען יהודי אתיופיה שבראשה עמד השר מרדכי בן-פורת, של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושל הסוכנות היהודית, שמונו כאחראים לביצוע התכנית מקבלים ביטוי בפרסום, אם כי באופן מוגבל. המסמכים השמורים בארכיוניהם בוודאי יעשירו את התמונה וישלימו אותה.
חומר רב בנושא נמצא בתיקי משרד החוץ, על אף שהמשרד הובא בסוד העניינים המבצעיים באופן מוגבל ביותר. נציגי משרד החוץ בחו”ל התמודדו עם הביקורת המתמדת של שותפים נוספים במאבק למען העלייה – הארגונים היהודיים בתפוצות ובראשם האגודה האמריקנית למען יהדות אתיופיה, ה- AAEJ, שרואה את עצמו עד היום כגוף שהצליח לשכנע את מדינת ישראל לקבל אחריות להעלאת כל קהילת “ביתא ישראל’ ולדרבונו של הממשל האמריקני.
למרות הביקורת הרבה מצדם של חוגים יהודיים בתפוצות, מתייחד המבצע להעלאת יהודי אתיופיה בשיתוף פעולה בין מדינת ישראל ליהודי העולם. יהודי ארצות הברית מימנו את “מבצע משה”, השתתפו בהוצאות הקליטה וסייעו במאמץ לגייס את הקונגרס והממשל לפעולה. מעורבותם של יהודים מכל העולם מהדהדת במסמכים שבתיקי הארכיון.
חומר ארכיוני מטבעו משקף את המציאות שבתוכה נוצר ואת המינוחים השגורים בקרב יוצרי החומר. משום כך רבים מן התיקים ששימשו אותנו מכנים את יהודי אתיופיה “פלאשים”, כינוי שחברי הקהילה תפסו ככינוי גנאי וכיום כבר אינו בשימוש. את התעודות מלווים מבואות היסטוריים. המעוניין להעמיק בנושא יוכל להיעזר ברשימת התיקים שבסוף הפרסום. מעט מהתעודות בפרסום נלקחו מתיקים שלא ניתן היה לחשוף. במקרים אלה לא צוין מספר התיק המקורי.
תודתנו נתונה לעובדי מחלקת החשיפה של ארכיון המדינה ולעובדי הצנזורה הצבאית, שסייעו לנו במסירות לחשוף את החומר הדרוש, למוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, שאישר את הצגתם של מסמכים המרחיבים את התמונה ומספקים לנו מבט אל תוך מבצע, שגם עבור אנשי המוסד היה יוצא דופן במטרותיו ובדרך הפעולה. תודה גם למוזיאון ‘אנו’, לספרייה של אוניברסיטת תל אביב, ל-AAEJ Archives Online, הארכיון המקוון של ה-AAEJ, למרכז למורשת המודיעין ולמר שמואל ילמה מפורום ירוסלם על הרשות להציג בפרסום תמונות מתוך החוברת “מנהיגות פורצת דרך: סיפור גבורתו של פרדה יזזאו אקלום”.
מסגרת הזמן של הפרסום מסתיימת ב-1985. אנחנו מקווים שבשנים הבאות נוכל להשלים את הפרוייקט ולספר על העליות שבאו לאחר מכן, בהן “מבצע שלמה”, ועל תהליך הקליטה של הקהילה במדינת ישראל והקשיים והאתגרים הכרוכים בו.
פרסום זה מצטרף לפרסומים נוספים שערכנו בשנים האחרונות הנוגעים ליהודי אתיופיה: פרסום מיוחד על מפעל דפי העד להנצחת יהודי אתיופיה, שמצאו את מותם בדרכם הקשה לארץ ישראל ופרסום על ועדת נבון לפרשת מנות הדם של יהודי אתיופיה. כמו כן, חשפנו תיקים של משרד העלייה והקליטה מהשנים 1992 – 2004 . אנחנו מקווים שתיקים אלה יסייעו להרחבת הידע על תהליך הקליטה של בני הקהילה בישראל.
רצוף בזה קישור להרצאתו של ד”ר ארנון למפרום על פרסום דפי העד של יהודי אתיופיה ולהרצאתה של ד”ר לואיז פישר “בסבך היחסים עם אתיופיה, ישראל ויהדות אתיופיה” שניתנו במסגרת האקדמיה המקוונת של המרכז למורשת יהדות אתיופיה.
המשך לקרוא
