דרשימת תעודות

ד.1 | בעיית השבויים הישראלים בסוריה

  1. מסר מהאלוף אהרן יריב לג’וסף סיסקו, מחלקת המדינה, וושינגטון; [5 בנובמבר 1973] (באנגלית)

א 7075/1

בעת ביקור ראש הממשלה בוושינגטון בראשית נובמבר 1973 היא ביקשה ממזכיר המדינה קיסינג’ר שהוא יעביר לסורים הצעת ישראל להחזיר את תושבי המובלעת ושני מוצבים בחרמון תמורת השבויים. (ראו שיחת גולדה מאיר-קיסינג’ר, 3/11/1973, א 7075/1). במסמך דרישת ישראל לקבל רשימת השבויים, לערוך ביקור מטעם הצלב האדום אצלם ולהחזיר את השבויים הפצועים, על בסיס הדדי; הצעת ישראל שתמורת שחרור השבויים היא תאפשר לאזרחים הסורים של המובלעת בשליטתה לחזור לבתיהם; להעביר לאו”ם את המוצבים בחרמון שנכבשו מעבר לקויי הפסקת האש, אך לא את מוצב החרמון שנכבש ב-1967; שחרור כל השבויים הסורים.

  1. סיכום פגישה בין מישל קונבר, נציג הצלב האדום בישראל ומרדכי קדרון, במשרד החוץ; 23 בנובמבר 1973

חצ 6807/5

לאחר דברי ברכה לרגל סיום חילופי השבויים עם מצרים, שואל קונבר על מצב השבויים הישראלים בסוריה. קדרון מפרט בקשר לתשובת הסורים להצעה הישראלית בערוצים שונים ודרישתם לנסיגה ישראלית. מכך “משתמע באופן ברור שהסורים לא יפרידו את הנושא ההומניטרי מהנושא המדיני.” לדעת קונבר, הפתרון הוא “עסקה גדולה.”

  1.  שני מברקים מאת מרדכי גזית, מנכ”ל משרד ראש הממשלה, אל שמחה דיניץ, שגריר ישראל בוושינגטון, 26 בנובמבר 1973, ול/232; מרדכי גזית, מנכ”ל משרד ראש הממשלה, ירושלים, אל שמחה דיניץ, שגריר ישראל בוושינגטון ול/237;

א 7024/10

עניין השבויים בסוריה הוא מכשול גדול להשתתפות ישראל בוועידת השלום בג’נבה. “הידיעות על הרציחות מסעירות את הציבור ובצדק”.

4. סיני רום, מחלקת או”ם, משרד החוץ, ירושלים אל מרדכי קדרון, נציגות ישראל בג’נבה; 16 בדצמבר 1973 

חצ 6807/5

סיכום פגישת שר החוץ אבן עם משלחת הורי השבויים בדמשק; בקשתם להיפגש עם קיסינג’ר לקראת כינוס ועידת ג’נבה, ניסיונות האמריקנים להשפיע על הסורים וגיוס סיוע מברית המועצות המצרים.

4א. נוסח מזכר ההבנה בין ישראל לארצות הברית לקראת ועידת ג’נבה; 20 בדצמבר 1973 (באנגלית)

חצ 6823/5

ישראל תשתתף בפתיחה הפורמלית של הוועידה אך לא תקיים כל דיון מהותי עם סוריה אם לא תתקבל רשימת השבויים. ארצות הברית תגלה הבנה לעמדתה.

  1. ראש הממשלה גולדה מאיר אל משפחות הטייסים השבויים בסוריה; 25 בדצמבר 1973

א 7084/6

עמדת ממשלת ישראל בעניין השתתפות בוועידת ג’נבה; מאמצי האמריקנים לסייע בהשגת רשימת השבויים

  1. ישיבת הממשלה; ירושלים, 17 בינואר 1974

בישיבה שנערכה ערב חתימת הסכם הפרדת הכוחות עם מצרים, שר הדתות זרח ורהפטיג מבקש לברר מדוע נחוץ לישראל הסכם הפרדת כוחות עם סוריה. הוא חושש שיש מעט מאד שבויים בחיים (עמ’ 18-17). תשובתם של ראש הממשלה מאיר ושל הרמטכ”ל דוד אלעזר.

  1. סיכום הפגישה עם מזכיר המדינה הנרי קיסינג’ר בנמל תעופה בן-גוריון, 20 בינואר 1974

 א 7069/7

רישום מאת מרדכי גזית של פגישה עם מזכיר המדינה עם שובו מדמשק. בפגישה השתתפו השרים יגאל אלון ואבא אבן, שימחה דיניץ ואנשים נוספים. קיסינג’ר סיפר על פגישתו עם הנשיא אסד שתקף את נשיא מצרים סאדאת; על התנאים שמעמיד אסד להסכם הפרדת כוחות עם ישראל. דבריו בעניין השבויים, הזוכים ליחס טוב. לדעת קיסינג’ר חשוב להיכנס למשא ומתן עם סוריה כדי להקל על סאדאת. אלון דחה את המפות שהעביר אסד באמצעות קיסינג’ר ואמר שידווח לראש הממשלה. בשיחה נדונו גם אפשרות הפרדת כוחות עם ירדן וביצוע ההסכם עם מצרים.

  1. מרדכי גזית, מנכ”ל משרד ראש הממשלה, ירושלים, אל שמחה דיניץ, שגריר ישראל בוושינגטון; 23 בינואר 1974

א  7059/9

מסר מראש הממשלה שתגובתה לרעיונות שהביא עמו המזכיר מדמשק היא שלילית. ישראל מסרבת לדיון או הידברות על מועד לדיון עד שתהיה תזוזה בנושא השבויים.

  1. שדר בעל פה מהנשיא אנוואר סאדאת לראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין; שמחה דיניץ, שגריר ישראל בוושינגטון אל מרדכי גזית, מנכ”ל משרד ראש הממשלה, ירושלים; 26 בינואר 1974 (באנגלית)

א 7069/7

דיניץ מעביר מסר בעל פה ששלח נשיא מצרים לגולדה מאיר ולדיין באמצעות קיסינג’ר בעניין חשיבות הסכם הפרדה עם סוריה, מבחינתה של מצרים. הוא מקווה שישראל תעשה מאמץ להגיע להסדר מתקבל על הדעת עם סוריה כדי שמצרים, ישראל וארצות הברית יוכלו להגשים את מטרתן המשותפת. הסדר כזה תשרת את האינטרסים של שתי המדינות.

  1. מרדכי גזית, מנכ”ל משרד ראש הממשלה, ירושלים, אל שמחה דיניץ, שגריר ישראל בוושינגטון; 27 בינואר 1974 (באנגלית)

א 7059/9

תשובתה של ראש הממשלה לשדר מסאדאת. ישראל מוכנה להיכנס לשיחות עם סוריה על הפרדת כוחות בכל רגע. שאלת גורלם של השבויים הישראלים בסוריה היא המכשול לפתיחת השיחות. נוכח סבל בני המשפחה, לכל הפחות סוריה חייבת להעביר רשימת שבויים ולאפשר ביקור נציגי הצלב האדום. ישראל מוכנה לחילופי שבויים עם סוריה.

  1. מרדכי גזית, מנכ”ל משרד ראש הממשלה, ירושלים אל שמחה דיניץ, שגריר ישראל בוושינגטון; 11 בפברואר 1974

א 7059/9

נמסר לראש הממשלה (מלאכי) על התכנית להעברת רשימת השבויים בסוריה לקיסינג’ר (נפתלי) ולהבטחת ביקור הצלב האדום אצלם. לאחר השלמת המהלך, תסכים ישראל למסור את עיקרי תכניתה להפרדת כוחות לקיסינג’ר. חשוב להדגיש שעד לביצוע הביקורים ישראל לא תעביר שום הצעות לקיסינג’ר.

  1. מרדכי גזית, מנכ”ל משרד ראש הממשלה, ירושלים אל שמחה דיניץ, שגריר ישראל בוושינגטון; 11 בפברואר 1974

א 7059/9

התנגדות ראש הממשלה לקשר שיוצר קיסינג’ר (נפתלי) בין הסרת אמברגו הנפט מארצות הברית לקבלת רשימות השבויים בסוריה.

  1. קטעים מישיבת ממשלה (עמ’ 64-16); 24 בפברואר 1974

קישור לישיבה המלאה

דברי הרמטכ”ל דוד אלעזר על תכנית צה”ל להפרדת כוחות בתוך המובלעת בסוריה; דברי השר שלמה הלל על הקשיים והסכנות; יגאל אלון מציג את יתרונות ההסכם.

  1. שיחה בין ראש הממשלה גולדה מאיר למזכיר המדינה הנרי קיסינג’ר; ירושלים; 27 בפברואר 1974

א 7069/8

קיסינג’ר מסר לראש הממשלה את רשימת השבויים בסוריה, ובה 65 שמות. כולם בחיים ובמצב טוב וביקורי הצלב האדום יתקיימו בקרוב. ראש הממשלה מסרה את הרשימה לרמטכ”ל. קיסינג’ר דיווח על המצב הבינלאומי, עמדות הסורים ודרישתו של אסד לנסיגה ישראלית מעבר לקו ה-6 באוקטובר 1973 (“הקו הסגול”). מאיר דחתה את התביעה הזאת מכל וכל. הערכת קיסינג’ר שהסיכויים להסדר נוסף עם המצרים טובים, אולם הסורים יידרשו נסיגה מהגולן, שאינה אפשרית. הוא נוטה לדחות את המשא ומתן לוושינגטון, ובינתיים יוסר חרם הנפט. אסד מסרב לדון במצבם של יהודי סוריה.

  1. שיחה בין ראש הממשלה גולדה מאיר למזכיר המדינה הנרי קיסינג’ר; ירושלים; 1 במארס 1974

א 7069/8

עמדת סאדאת בקשר למשא ומתן עם הסורים. לפגישה עם קיסינג’ר הופיע לראשונה בלבוש אזרחי. טענת גולדה מאיר שכל נסיגה מעבר לקו הסגול בגולן, זה “דינמיט” (חומר נפץ) בארץ.

  1. קטעים מישיבת ממשלה (עמ’ 21-16); ירושלים, 3 במארס 1974

קישור לישיבה המלאה

בתשובה לשאלת השר ורהפטיג, דיין מסביר את השיקולים החברתיים והכלכליים הלוחצים על ישראל להגיע להסכם הפרדת כוחות עם סוריה בהקדם אולי באופן אובייקטיבי המצב לוחץ יותר על הסורים, אבל בפועל לאסד לא אכפת מ-15,000 כפריים שגורשו מבתיהם, החיים כפליטים. ישראל זקוקה מאד לסיוע אמריקני – “לפי דעתי אנחנו לחוצים הרבה”…

ד.2 | ביקור דיין בוושינגטון: מרץ 1974

17. נקודות משיחת שר הביטחון – ראש הממשלה; 18 במארס 1974

א 7069/8

דיין מבקש להבהיר שאינו מאושר מהחלטת הממשלה בעניין הפרדת הכוחות ומתאר את מצב הרוח הקשה בקרב אנשי המילואים בצפון. לדעתו ישראל צריכה ללחוץ על הסורים כדי שיסכימו לאזור חיץ בין הכוחות ולקבוע קו נסיגה שלא יפגע בקו הצבאי.

  1. משה רביב, שגרירות ישראל בוושינגטון, אל משרד החוץ, ירושלים; 30 במארס 1974

א 7069/8

סיכום שיחת קיסינג’ר-דיין בהשתתפות השגריר דיניץ בוושינגטון ב-29 במארס 1974. לאחר שקיסינג’ר סיפר על פגישותיו עם הסובייטים במוסקבה, והסכנה שהם יחבלו בשיחות עם סוריה, דיין הציג את תכנית הפרדת הכוחות שאושרה על-ידי הממשלה. תגובתו הצוננת של קיסינג’ר והתלבטותו אם להציג את התכנית לסורים, ואף לא לנציג הסורי שיגיע לוושינגטון. ישראל חייבת לסגת משטח ברמת הגולן. אם תכנית ההפרדה תתקרב לדגם המצרי, יהיה קל יותר לקבל תמיכה מצרית. חששו של דיין מחידוש המלחמה בצפון וממעורבות כוחות זרים ממדינות מזרח אירופה. בסוף שאל דיניץ על אישור הסיוע הכלכלי לישראל ותכנית הנשיא לבקר במזרח התיכון.

  1. איגרת ממזכיר המדינה לראש הממשלה; שמחה דיניץ, שגריר ישראל בוושינגטון אל מרדכי גזית, מנכ”ל משרד ראש הממשלה, ירושלים; 3 באפריל 1974

חצ 6857/10

מעביר איגרת ממזכיר המדינה קיסינג’ר לראש הממשלה בעקבות השיחה עם דיין. הוא מבין שיש התקדמות בחשיבה בישראל ובתכנית שהציג השר יש כמה יסודות חיוביים. עם זאת, לתכנית אין סיכוי להתקבל על הסורים והצגתה עלולה להביא לפיצוץ השיחות וסכנת מלחמה. כפי שהוא הסביר לראש הממשלה ולדיין בירושלים, יש להציג הצעה ישראלית לנסיגה השומרת על היישובים והאינטרסים הביטחוניים שלה ברמת הגולן, שתסייע מאד למהלכים המשותפים שלה עם ארצות הברית ותגביל את יכולת ברית המועצות להפריע להסדר.

  1. מרדכי גזית, מנכ”ל משרד ראש הממשלה, ירושלים, אל שמחה דיניץ, שגריר ישראל בוושינגטון; 16 באפריל 1974

חצ 6857/10

מאשר את הקו של דיניץ בשיחותיו עם קיסינג’ר (נפתלי). אין לתת לו מידע נוסף על הקו של ישראל מעבר לדברי ראש הממשלה באיגרת התשובה שלה. תגובת ראש הממשלה לבקשת המזכיר לקבל מסר באופן פרטי ש”כדאי לו לבוא” כדי שיוכל לבקר בדמשק. הוא צריך לקיים את הביקור באזור ללא רמז נוסף על הקו.

ד.3 | מסעות קיסינג'ר וחתימת ההסכם עם סוריה

21. שמחה דיניץ, שגריר ישראל בוושינגטון, אל מרדכי גזית, מנכ”ל משרד ראש הממשלה, ירושלים; 23 באפריל 1974

א 7033/11

שיחתו עם עוזרו של קיסינג’ר, אייגלברגר, בעניין הצבעת ארצות הברית על החלטה של מועצת הביטחון המגנה את פעולת ישראל בלבנון. לדברי אייגלברגר, הנשיא (אדוארד) נתן הוראות לא להטיל וטו או להימנע בהצבעה. דיניץ מחה בתוקף על העמדה האמריקנית החד צדדית וטען שהיא תגרום להתמרמרות ותפגע במשא ומתן. הסברי קיסינג’ר (נפתלי) שדיבר גם על מחויבותו הרגשית כיהודי לישראל. “אני יותר דואג כיהודי לישראל מאשר כשר חוץ לארה”ב. אמריקה היא מדינה גדולה ויכולה לשאת הרבה, אבל מדינת ישראל נתונה בסכנה וכל שגיאה יכולה לעלות בקיומכם.”

  1. התייעצות מדינית לקראת ביקור מזכיר המדינה קיסינג’ר בארץ; 29 באפריל 1974

א 7073/17

הצגת עמדותיו של קיסינג’ר על-ידי מאיר וזמיר. לדעתו של דיין, הגיע השעה לחשיבה לטווח ארוך, במיוחד על הצורך בשלב נוסף של משא ומתן עם מצרים. מהלכי האמריקנים לא בלתי הגיוניים והם נותנים סיוע כלכלי וצבאי גם למדינות ערב. עמדת ישראל לא תמנע מהאמריקנים להמשיך במהלכים אלו  דיין הציע משא ומתן יסודי עם האמריקנים שיבטיח לישראל “נשק ומענקים כדי לקנות אותו ועזרה מדינית בנושאים החשובים לישראל”. לדעתו אפשר לסגת מחלק מקונייטרה. כמו כן אפשר לקבל מכתב מהנשיא ניקסון על כך שלא יתבע נסיגה מלאה מרמת הגולן.

  1. קטעים מישיבת הממשלה עז/שלד (עמ’ 35-23); 30 באפריל 1974

קישור לישיבה המלאה

דעתו של הרמטכ”ל החדש, מרדכי “מוטה” גור, בעניין סכנת מלחמה עם סוריה ויתרונות הסכם הפרדת כוחות.

  1. הנשיא ריצ’ארד ניקסון, וושינגטון, אל ראש הממשלה גולדה מאיר, ירושלים; 30 באפריל 1974 (באנגלית)

א 7033/11

בעקבות שיחות בין קיסינג’ר ושר החוץ הסובייטי גרומיקו, הנשיא מדגיש את חשיבות שליחותו של קיסינג’ר למדיניות ארצות הברית במזרח התיכון – קידום תהליך השלום וצמצום השפעת ברית המועצות. הוא מוטרד מדיווחים מישראל על אווירה של חוסר אמון בארצות הברית, על אף הסיוע הנדיב שאישר והרכבת האווירית בזמן המלחמה. אין בכוונת הממשל לדרוש ויתורים שיסכנו את קיומה של ישראל.

  1. שיחה במסגרת ארוחת צהריים בין ראש הממשלה וד”ר קיסינג’ר; 2 במאי 1974

א 7069/8

נוכח ביקורת מצד גולדה מאיר והשגריר דיניץ על מהלכי ארצות הברית באו”ם, מציג קיסינג’ר את המצב המדיני והפנימי בארצות הברית ואת תכניותיו במזרח התיכון. גולדה מאיר מציגה  את הדרישות של ישראל להתחייבויות מארצות הברית קראת המשא ומתן עם סוריה.

  1. קטעים מישיבת הממשלה (עמ’ 12-2); 5 במאי 1974

קישור לישיבה המלאה

דיווח מראש הממשלה ואבן על הימים הראשונים של השיחות עם קיסינג’ר, תגובתו להצעה הישראלית, דיווח על שיחותיו עם אסד וסאדאת.

  1. עצומה לראש הממשלה גולדה מאיר; 6 במאי 1974

א 7073/17

עצומה של שובתי רעב נגד מגמותיה המסוכנות של הממשלה לבצע נסיגה בגולן ובחרמון. בין החותמים היו פרופסורים וסופרים ידועים, רובם אנשי התנועה למען ארץ ישראל השלמה, כגון משה שמיר, יצחק שלו, אליעזר ליבנה, צבי שילוח ועוד

  1. פגישה בין ראש הממשלה ומזכיר המדינה הנרי קיסינג’ר; תל אביב, 8 במאי 1974

א 7068/9

עם שובו מדמשק, אמר קיסינג’ר שבפעם הראשונה הוא מאמין שיש סיכוי להגיע להסכם. בשיחתו עם אסד, הדגיש את קשייה הפנימיים של ממשלת ישראל. אסד טען שגם לו יש בעיות פנימיות של הסברת המדיניות החדשה לעם הסורי. עם זאת, הוא ויתר על דרישותיו הקודמות והתייחס עניינית להצעה. מאיר טענה שישראל כבר הגיעה למרב הוויתורים שתוכל לעשות

  1. ראש הממשלה גולדה מאיר, ירושלים, אל מזכיר המדינה הנרי קיסינג’ר; 12 במאי 1974 (באנגלית)

א 7025/17

ראש הממשלה מפרטת את צרכיה הצבאיים של ישראל ומציעה הסכם צבאי ארוך טווח עד 1984. היא מבקשת את תמיכתו של הנשיא בקונגרס כדי להבטיח את מימון הרכש, תכנית סיוע בזמן חירום והבטחת אספקת דלק. לדבריה המשא ומתן עם סוריה טומן בתוכו סיכון רב, והיא פונה למזכיר ולנשיא על בסיס מחויבותם להבטחת כוחה של ישראל.

  1. ישיבת הממשלה; 17 במאי 1974

מאיר מציגה לממשלה עוד כמה ויתורים קטנים בקו הנסיגה. שאם יתקבלו, קיסינג’ר יציג אותם כהצעה אמריקנית. אם אסד לא יקבל את ההצעה, תהיה הפסקה בשיחות. קיסינג’ר לא יאשים את ישראל בכישלון. לדברי גור, התגובה לתכניתו במטכ”ל היתה חיובית וכל המטכ”ל היה מוכן לוותר יותר. אבן ודיין הציגו שוב נימוקים בעד ההסכם. הממשלה אישרה את הוויתורים הנוספים, אם הסורים יקבלו את ההצעה.

  1. מרדכי גזית, מנכ”ל משרד ראש הממשלה, ירושלים, אל מרדכי שלו, ציר ישראל בוושינגטון; 19 במאי 1974

חצ 5976/2

קיסינג’ר חזר מדמשק ומסר שאסד מקבל את הקו עם התיקונים באזור קונייטרה בהתאם להצעה האמריקנית. ישראל הודיעה שתקבל את ההצעה לאחר שיגיעו להסכם על דילול כוחות והצבת כוח או”ם. הצוותים התחילו לעבוד על טיוטות ההסכם והמסמכים הנלווים.

  1. ישראל גלילי, שר ללא תיק, ירושלים, אל ראש הממשלה גולדה מאיר, ירושלים; 26 במאי 1974

א 7069/6

לקראת האפשרות שיושג הסכם הפרדת כוחות עם סוריה, גלילי ביקש מהמחלקה להתיישבות לברר את צורכי היישובים הקרובים לקונייטרה, בעיקר להבטיח להם פיצוי באמצעות קרקעות ומקורות מים חלופיים. אנשי היישובים שרויים בדאגה, לדעתו יש לעודד אותם ולבצע תכנית הכשרת קרקע ללא דיחוי, שיעלה כ-15 מיליון ל”י. הוא מבקש להביא את התכנית לישיבת הממשלה בה יאושר הפרדת הכוחות עם סוריה.

  1. פגישה בין ראש הממשלה מאיר ומזכיר המדינה קיסינג’ר; 28 במאי 1974

חצ 6857/11 

דרישת ישראל שסוריה תתחייב למנוע התקפות טרור משטחה. גולדה מאיר אמרה לקיסינג’ר שהיא הממשלה מצפה שניסוח ההסכם הסורי יהיה זהה לניסוח בהסכם המצרי. הוא הסביר שארצות הברית מוכנה לתת מכתב התחייבות על עמדתה בעניין הטרור, על סמך דברים שאמר אסד למזכיר בשיחה, שסוריה תמנע פעולות טרור מהגולן. קיסינג’ר החליט לנסוע שוב לדמשק כדי לטפל בבעיה זו.

  1. פגישה בין מזכיר המדינה הנרי קיסינג’ר ומשלחתו וראש הממשלה גולדה מאיר וצוות השרים; ירושלים, 29 במאי 1974 (באנגלית)

א 7033/11

המזכיר דיווח על נכונותו של אסד להתחייב למנוע פעולות טרור נגד ישראל, בתנאי שהדבר אינו זוכה לפרסום כלשהו. ראש הממשלה והמשתתפים בישיבה מחפשים נוסחת התחייבות שהיא תוכל להצהיר עליה פומבית בלי להזכיר את הסורים. הנשיא ניקסון יודיע על הצלחת המשא ומתן. סידורים לחתימת הסכם הפרדת הכוחות בג’נבה לאחר אישורו בממשלה ובכנסת.

  1. מסמך חצ”ב: נוסח הודעת סאדאת בתגובה על השגת הסכם הפרדת הכוחות; 30 במאי, 1974

א 7069/6

לפי סוכנות המזרח התיכון בקהיר, נשיא מצרים מסר הודעה לאחר פגישתו עם קיסינג’ר ב-30 במאי בה קיבל בברכה את השגת הסכם הפרדת הכוחות בחזית הסורית כצעד נוסף לקראת שלום קבע המושתת על הצדק על פי החלטות מועצת הביטחון. סאדאת משבח את תבונתו של הנשיא אסד ואת התפקיד החיובי והאפקטיבי של ארצות הברית. המצרים מקדמים בברכה את ביקורו הצפוי של הנשיא ניקסון.

  1. ניסים יעיש, מחלקת אירופה 1, ירושלים, אל נציגויות ישראל בפריס, בריסל, האג, בון, רומא, לונדון וקופנהגן; 31 במאי 1974

א 7069/6

דיווח על פגישת שר החוץ אבן עם שגרירי הקהילה האירופית בה מסר פרטים על ההסכם עם סוריה. הוא סיפר להם על מעורבות מצרים בהשגת ההסכם ועל ההבדלים בין הפרדת הכוחות בסיני ובגולן. לדבריו אסד היה נתון ללחץ מחוגים אזרחיים קיצוניים ומלוב ועיראק. חשיבות ההסכם גם במישור הבינלאומי – גם בסוריה התגברה ההשפעה האמריקנית. ישראל לא הצליחה לכלול נושא יהדות סוריה במשא ומתן.

  1. אלוף הרצל שפיר, ג’נבה, אל שר הביטחון משה דיין; 31 במאי 1973

א 7069/6

תיאור טקס חתימת הסכם הפרדת הכוחות עם סוריה בג’נבה

נספח: דברי הגנרל סיאלסוואו בטקס החתימה; 31 במאי 1974, שם

  1. הנשיא ריצ’ארד ניקסון, וושינגטון, אל ראש הממשלה גולדה מאיר; 31 במאי 1974

א 7025/17

תגובת הממשל לבקשות ישראל באיגרת מ-12 במאי 1974: התחייבויות לספק לישראל מטוסים וטילים, סיוע כלכלי ונפט. (התאריך על המכתב הוא 31 במאי אך בפועל הוא נמסר לדיניץ ביוני 1974.)

נספחים: מזכר הבנה בין ארצות הברית וישראל בעניין הסכם הפרדת הכוחות עם סוריה; 12 בספטמבר 1974 (באנגלית)

חצ 5976/3

הבנות בעניין הרכב כוח האו”ם בגבול עם סוריה והתנגדות ארצות הברית לאפשרות פינויו. התחייבות ארצות הברית לפיקוח אווירי על ההסכם. תמיכתה של מצרים בהסכם ; יחס ארצות הברית לכינוס ועידת ג’נבה; תגובת ארצות הברית במקרה של הפרת ההסכם מצד סוריה.

מכתב הנשיא ג’ראלד פורד אל ראש הממשלה יצחק רבין; 1 בספטמבר 1975 (באנגלית)

א 7041/5

התחייבויות מדיניות וצבאיות מאת ארצות הברית לישראל לקראת חתימת הסכם הביניים עם מצרים; תמיכת הממשל בעמדה שכל הסכם שלום עם סוריה צריך להבטיח שישראל לא תותקף מרמת הגולן. בדיון על הגבולות, תיתן ארצות הברית משקל רב לטענת ישראל שכל הסכם עם סוריה תותנה בהישארותה ברמת הגולן.