ב.1 | הכרזת העצמאות
סרטון הכרזת העצמאות שהוכן לקראת שנת העשור
ההקלטה הכרזת העצמאות המלאה
https://youtu.be/Netk24-1Z1o?t=10
להקלטות נוספות כאן
במגילת העצמאות
ב.2 | הטיוטות הראשונות של מגילת העצמאות
בצהרי יום שישי, 14 במאי 1948, במוזיאון תל אביב ששכן אז בבית דיזינגוף לשעבר, הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. נוסח ההכרזה, שמוכר לכולנו בשם “מגילת העצמאות”, החל את דרכו שלושה שבועות בלבד לפני אותו אירוע מכונן, במשימה שהטיל פנחס רוזן, לימים שר המשפטים הראשון של ישראל, על עו”ד צעיר בשם מרדכי בעהם, שצורף למשרד המשפטים שבדרך
פנחס רוזן ביקש מבעהם לכתוב “מנשר המציין בהקדמתו את השתלשלות העניינים שהביאו לידי הקמת השלטון העצמאי, וקובע שמועצת הממשלה הזמנית נטלה לידיה את הסמכות והאחריות למנהל המדינה”.
הטיוטה הראשונה, שניסח ועיצב בעהם, עברה כמה גלגולים והגהות על-ידי עוה”ד צבי ברנזון, היועץ המשפטי של הסתדרות העובדים הכללית, ומשה שרת, חבר מנהלת העם ולימים שר החוץ הראשון שלה וראש הממשלה, עד שאושרה על-ידי דוד בן גוריון. אולם טיוטות בעהם ייזכרו תמיד כגרסה הראשונה להכרזת העצמאות.
אז כיצד ניגש בעהם למלאכה? ולמעשה, כיצד מתחילים לנסח מסמך מכונן שכזה? ובכן, בעהם בחר לקבל השראה מהכרזת העצמאות האמריקנית, מספר דברים, מהכרזת זכויות אנגלית משנת 1689, ומהחלטת עצרת האו”ם מכ”ט בנובמבר 1947, שעליה העיר כמה הערות אישיות.
הטיוטה הראשונה, שהוגשה לבסוף למחלקת המשפטים של מועצת המדינה הזמנית, מבוססת על עבודות ההכנה שעשה בעהם, וכן על מסמך שבו הסביר בעהם את עבודת ניסוח ההצעה. מסמכים אלו יחדיו מכונים “טיוטות בעהם”, וזהו תיאורם:
המסמכים המוצגים כאן הינם חלק מכל אחת מהטיוטות (בלחיצה על הקישור ניתן לצפות בטיוטות המלאות המונגשות עם שכבת טקסט שפוענח ע”י צוות עובדי הארכיון)
טיוטת הפסוקים (א- 1 / 8227) – לטקסט המלא כאן
הוא מסמך בן שלושה עמודים באנגלית בשם The Declaration of Independence שבו רשימת ציטוטים מתוך הכרזת העצמאות האמריקנית, פסוק מספר דברים, משפט מהכרזת זכויות אנגלית מ 1689, והערות אישיות של בעהם על החלטת עצרת האו”ם מכ”ט בנובמבר.
טיוטת הפסוקים
הטיוטה האנגלית (א- 2 / 8227) לטקסט המלא כאן
הוא מסמך בן שלושה עמודים באנגלית בשם Declaration of the Jewish State שכתב בעהם בכתב ידו, ובו העתיק את הפסוקים הנ”ל וערך בהם שינויים כדי שיתאימו להכרזה העברית.
הטיוטה האנגלית של מגילת העצמאות
הטיוטה העברית (א- 3 /8227) לטקסט המלא כאן
הוא מסמך בן שלושה עמודים בעברית שכותרתו “הצהרה בדבר מדינה יהודית” שכתב בעהם בכתב ידו, והוא תרגום מילולי לעברית של הטיוטה האנגלית ועיבוד מחדש של הטיוטה.
ההצעה הראשונה (א- 4 / 8227) לטקסט המלא כאן
הוא מסמך בן שני דפים שכותרתו “הצהרה בדבר מדינה יהודית” שהודפס במכונת כתיבה ונמסר לידי מחלקת המשפטים של מועצת המדינה הזמנית.
ההצעה הראשונה למגילת העצמאות
תזכורת בעהם (א- 5 /8227) לטקסט המלא כאן
הוא מסמך שכותרתו “תזכורת בדבר ההצהרה בדבר מדינה יהודית” שהודפס במכונת כתיבה וצורף להצעה הראשונה. במסמך זה הסביר בעהם את הנדרש הסבר לדעתו בנוגע לנוסח שהציע.
בסופו של דבר עברה טיוטת בעהם שינויים והגהות עד שאושרה ונחתמה על-ידי דוד בן גוריון, תחת הכותרת “הכרזה על הקמת מדינת ישראל”.
תזכורת בעהם
ב.3 | הצעה לנוסח מגילת העצמאות שגיבשה המחלקה המשפטית במנהלת העם ערב הקמת המדינה
לנוסח הסופי של הכרזת העצמאות, קדמו גם שתי טיוטות של המחלקה המשפטית. הטיוטה הראשונה, המוצגת כאן, הוכנה בידי עו”ד צבי ברנזון (לימים, שופט בית-המשפט העליון), לפי בקשתו של פליכס רוזנבליט (פנחס רוזן), אשר עמד בראש המחלקה המשפטית. רוזנבליט ועוזריו עיבדו את ההצעה שהגיש ברנזון, ובניסוחה הסופי השתתף גם זלמן רובשוב (שז”ר), לימים נשיא המדינה. לפי עדותו של ברנזון, הוקצבו לו בסך-הכול 48 שעות להכנתה של הצעה זו, בשבוע שלפני הכרזת המדינה. הזמן הקצר שעמד לרשותו לא הספיק לערוך השוואות עם הכרזות עצמאות וחוקות מקבילות בעולם, ולכן הוא בחר להתמקד בנוסח תמציתי אשר יבסס את זכותו ההיסטורית של עם ישראל לארץ-ישראל, יצהיר על עקרונות היסוד שעליהם יושתתו משטר המדינה וחיי אזרחיה ויקבע את מוסדות השלטון הראשונים של המדינה. העובדה כי בעת ניסוחה של הצעה זו טרם הוכרע באופן סופי מה יהיה שמה של המדינה אשר תקום, אילץ את מגישי ההצעה להשאיר מקום ריק בסעיף שבו מוכרז שמה. בעקבות הצעה זו, הכינה ועדה של מועצת העם, בראשותו של משה שרתוק (שרת) טיוטה שנייה. הצעה זו, התבססה במידת-מה על העקרונות שניסח ברנזון, תוך שינויים והרחבות מרובים.
הצעה לנוסח הכרזת העצמאות א 320-13
הדיון הסופי
בצהרי יום שישי ה’ באייר בשעה 13:50 בבית קק”ל בתל אביב, הביא יו”ר מועצת העם, דוד בן גוריון את הנוסח ההכרזה הסופי לאישור:
פרוטוקול ישיבת מועצת העם השלישית ה’ באייר תש”ח, 14 במאי 1948 13:50 עמוד 2
פרוטוקול ישיבת מועצת העם השלישית ה’ באייר תש”ח, 14 במאי 1948 13:50 עמוד 21
הזכרת שמו של הקב”ה במגילה
אחת מן המחלוקות הקשות שנתגלעו במהלך דיוניה של הוועדה שהכינה את הצהרת העצמאות, הייתה סביב הזכרת אלוקי ישראל ותורת ישראל במגילת היסוד של המדינה היהודית. נציגי המפלגות הדתיות, ובראשם הרב יהודה-לייב פישמן-מימון, משה שפירא ודוד צבי פנקס, נתקלו בהתנגדותם של נציגי מפלגות השמאל אשר ראו בהזכרת שם ה’ והתורה משום כפייה דתית. המתונים מבין נציגי שני הצדדים ניסו להגיע לנוסחת פשרה אשר תהיה מקובלת על כל החברים. הפתקים המוצגים לפנינו, אשר נכתבו ערב ההכרזה בידי דוד צבי פנקס, מנציגי “המזרחי” במועצת העם, ממחישים את ההתלבטות בבחירת הנוסח המתאים אשר יהיה מוסכם על כל הצדדים. לבסוף הוחלט על הנוסח “מתוך בטחון בצור ישראל”, ששם הזכרת הקב”ה הינו ברמז כפי שהוא גם מרומז ב”מגילת אסתר”. ניסוח שאין בו פגיעה בעקרונות הדת, אך גם לא יוכל להתפרש ככפייה דתית. במעמד חתימת מגילת העצמאות, הוסיף הרב יהודה-לייב פישמן מימון ליד חתימתו את ראשי התיבות “בעזה”י” (בעזרת ה’ יתברך”) ויש הרואים בכך את הזכרתו המפורשת של אלוקי ישראל במגילה.
הזכרת שם השם במגילת העצמאות פ – 3074-6 עמוד 78
מנשר
הדיונים המשפטיים הרבים שהתקיימו במנהלת העם ערב הכרזת המדינה, נסבו על המסגרת החוקית שתתקיים במדינה שתקום. כתוצאה מדיונים אלה, הוחלט לפרסם, בד בבד עם ההכרזה, מנשר שבו ייקבעו ההסדרים הבסיסיים ביותר בנוגע לחקיקה במדינה. במנשר זה נקבעו שלושה הסדרים: מועצת המדינה הזמנית, היא הרשות המחוקקת; כל חוקי המדינה שהיו בתוקף ביום סיום המנדט נותרים על כנם; ביטול של כל הוראות החוק המפלות לרעה יהודים, הנובעות מ”הספר הלבן” של 1939 (הגבלות על עלייה ורכישת קרקעות). חמישה ימים מאוחר יותר, ב-19 במאי 1948, פרסמה מועצת המדינה הזמנית את “פקודת סדרי השלטון והמשפט”, אשר הסדירה באופן מפורט יותר את ההסדרים השלטוניים והמשפטיים במדינה שזה עתה קמה.
מנשר מס’ 1, ההצהרה המשפטית הראשונה שפרסמה מדינת ישראל עם תיקונים בכתב ידו של דוד צבי פנקס ושהקריא דוד בן-גוריון במעמד הכרזת העצמאות , פ 3074-6 עמוד 80
ב.4 | טקס הכרזת העצמאות
פרוטוקול ישיבת מועצת העם ה’ באייר תש”ח 14 במאי 1948 אולם המוזיאון 16:30
פרוטוקול ישיבת מועצת העם ה’ באייר תש”ח 14 במאי 1948 אולם המוזיאון 16:30
פרוטוקול ישיבת מועצת העם ה’ באייר תש”ח 14 במאי 1948 אולם המוזיאון 16:30 עמוד 2
אירוע הכרזת העצמאות היה מהלך אמיץ ולא מובן מאליו, לכן מנהלת העם שלחה הזמנות למספר מצומצם של חברים ב13.5.1948 וביקשה מהם לשמור את הדבר בסוד
הזמנה למושב הכרזת המדינה ג 124-3 (עמוד 94)
אולם למרבה הפליאה לא כולם שמרו על ההכרזה בסוד והמונים גדשו את רחובות תל אביב ביום שישי ה-14.5.1948
קהל מקיף את מכוניתו של דוד בן גוריון לאחר הכרזת המדינה 1948, בנו רותנברג
קהל מקיף את מכוניתו של דוד בן גוריון לאחר הכרזת העצמאות 1948, בנו רותנברג
ב.5 | המגילה
ה’ באייר תש”ח, 14 במאי 1948
מגילת העצמאות היא המסמך המכונן של מדינת ישראל. בן-גוריון היה זה שהטביע יותר מכל אחד אחר את חותמו על הנוסח – מסמך תמציתי, כתוב בלשון נעדרת מליצות אך רבת הבעה, המייצג את רוחם של אותם ימים דרמטיים, אך גם נשאו פנים לעתיד. מחמת קוצר הזמן, הוקראה הכרזת העצמאות מתוך דף נייר משוכפל, והחותמים, חברי מועצת העם, חתמו על יריעת קלף ריקה.
מיד עם תום הטקס, הופקדה יריעה זו בכספת בנק אנגלו-פלשתינה בתל-אביב, והוצאה משם מדי פעם, לשם הוספת חתימתם של חברי מועצת העם שנעדרו מטקס ההכרזה. במהלך ההפוגה הראשונה, פנו אנשי מנהלת העם אל סופר סת”ם מן הרבנות הראשית בתל-אביב, כדי שיעתיק את נוסח הצהרת העצמאות על-גבי קלף, בכתיבה מסורתית. ואולם, עבודתו של סופר הסת”ם לא עלתה יפה, ומלאכת הקליגרפיה של מגילת העצמאות הוטלה על המעצב אוטה וליש. וליש רכש שתי יריעות נייר נוספות בחנות מכשירי הכתיבה של ברלוי בתל-אביב ויחד עם הגרפיקאי רודי סידנר, שעבד במשרדו, השלימו את כתיבת המגילה, תפירת היריעות והכנת חותם המדינה והפתיל, עד סוף יולי 1948. זמן קצר לאחר-מכן, הועברה מגילת העצמאות למשמרת נצח בארכיון המדינה, שם היא שמורה בתנאים מבוקרים עד עצם היום הזה.
סריקה באיכות גבוהה של מגילת העצמאות 24/10/2007
חותמי מגילת העצמאות
דוד בן-גוריון, דניאל אוסטר, מרדכי בנטוב, יצחק בן צבי, אליהו ברלין, פרץ (פריץ) ברנשטיין, וולף זאב גולד, מאיר גרבובסקי , יצחק גרינבוים, אברהם גרנובסקי, אליהו דובקין, מאיר וילנר, זרח ורהפטיג, הרצל ורדי, רחל כהן, קלמן כהנא, סעדיה כובשי, יצחק מאיר לוין, מאיר דוד לוינשטיין, צבי לוריא, גולדה מאירסון, נחום ניר-רפאלקס, צבי סגל, יהודה ליב הכהן פישמן, דוד צבי פנקס, אהרן ציזלינג, משה קולודני, אליעזר קפלן, אברהם קצנלסון, פליכס רוזנבליט, דוד רמז, ברל רפטור, מרדכי שטנר, בן-ציון שטרנברג, בכור-שלום שטרית, משה שפירא, משה שרתוק.
הרב פישמן מימון חותם על מגילת העצמאות בתל אביב, 1948, בנו רוטנברג
לתמונות נוספות של חותמי מגילת העצמאות כאן
ד”ר חיים וייצמן לא חתם על מגילת העצמאות היות ולא היה בארץ באותו הזמן.
שנים אחר כך הורגש ה”עוול” שנעשה לויצמן ונעשו ניסיונות, כן לשלב את חתימתו למגילה שלא צלחו.
בתיק “מגילת העצמאות ” (כאן) מתוארים הניסיונות וביניהם המנשר שפרסם הנשיא שז”ר על פועלו של ד”ר ויצמן שיוצג יחד עם מגילת העצמאות
הנשיא שז”ר במנשר על פועלו של ד”ר חיים ויצמן להכרזת העצמאות
ב.6 | נרתיק הכסף של מגילת העצמאות
עם תום מלחמת העצמאות עלתה שאלת מיקומה ואחסונה של מגילת העצמאות. בסוגיה זו טיפל מזכיר הממשלה, זאב שרף, אשר שנה קודם לכן ניצח על הכנתה של המגילה וכתיבתה בידי אמן. באופן טבעי, הופנתה הבקשה להכנת קופסה מתאימה לבית הספר לאמנות “בצלאל”, אשר נחשב כמוסד העליון בארץ לענייני אומנות. הנהלת “בצלאל” הטילה את ביצוע העבודה על אחד ממורי המחלקה לצורפות, האמן דוד היינץ גומבל. במאי 1949 השלים גומבל את הכנת המתווה לנרתיק כסף, והמתווה אושר על-ידי ראש-הממשלה. הכנת הנרתיק נמשכה שישה שבועות, ובראשית דצמבר 1949 הוא נמסר למזכירות הממשלה אשר הפקידה אותו בגנזך המדינה. נרתיק הכסף והמגילה הוצגו לציבור הרחב בפעם הראשונה בתערוכת הגנזך, ביום העצמאות התש”י (1950).
לתמונה של הנרתיק כאן
הנרתיק המקורי שמור בארכיון המדינה אולם יתכן וקיימים העתקים נוספים
הנה אחד מהם:
העתק נרתיק הכסף של מגילת העצמאות, עיצוב דוד היינץ גומבל- (מאוסף פרטי שלא בארכיון המדינה)
ב.7 | ראיונות עם חותמי מגילת העצמאות
מספר חודשים לאחר הכרזת העצמאות ערך עיתונאי עצמאי, אליעזר וורטמן ראיונות עם חותמי “מגילת העצמאות”.
הראיונות בוצעו בצורה של שאלות ותשובות, בהם מתארים המרואיינים היכן היו בעת ההכרזה באו”ם מה היה תפקידם במנהלת העם ועוד.
אליעזר וורטמן העביר למרואיינים את הראיונות להערות, ולימים העבירם ללשכת ראש הממשלה לוי אשכול. מאוחר יותר, הפקיד אותם כולל ההקלטות, למשמרת עד בארכיון המדינה עם הקלטות נוספות.
אליעזר וורטמן נפטר ב- 8-5-2017
קטע ראיון עם דוד בן גוריון כחותם מגילת העצמאות 1961
זיכרונותיהם של חותמי מגילת העצמאות
לעיון בתיק: ראיונות עם חותמי מגילת העצמאות – נערך ע”י אליעזר ווטרמן
לעיון בכל התיקים והראיונות שערך אליעזר וורטמן כאן
ב.8 | המגילה במהלך השנים
צילום ושימור
ביוזמה משותפת של ארכיון המדינה ורשות העתיקות, יצאה ב-2015 מגילת העצמאות באופן נדיר מהמתקן שבו היא מאוחסנת, תוך שמירה על תנאי השימור המיוחדים לה לצורך צילום. בטכנולוגיה חדשנית, שפותחה במיוחד עבור מגילות מדבר יהודה. הצילום נעשה במטרה לשחזר את המראה המקורי של מגילת העצמאות ומשמר אותה לדורות הבאים. צילום המגילה התבצע במעבדת שימור מגילות מדבר יהודה ע”ש משפחת לונדר של רשות העתיקות, באמצעות מערכת צילום מולטי-ספקטראלית מתקדמת, המאפשרת צילום בחשיפות שונות ובמספר אורכי גל – מהתחום הנראה, לתחום האינפרה-אדום הקרוב.
עיצובים ופרוייקטים בהשראת המגילה
“ממגילה למדינה”
פרוייקט “ממגילה למדינה” הוא יוזמה משותפת של ארכיון המדינה ושל המרכז לטכנולוגיה חינוכית לציון 65 שנים לעצמאות מדינת ישראל.
הפרוייקט מציג מסמכים מקוריים ונדירים המאירים את הקשר בין ההצהרות במגילה לבין בניין המדינה הצעירה בשני העשורים הראשונים לקיומה. התעודות השונות נוגעות בתחומי חיים מגוונים כמו מדיניות החוץ והביטחון, היחס למיעוטים, הדת והמדינה, חוק ומשפט, חינוך ותרבות ועוד. לכל נושא הוכנה פעילות לתלמידים המסתמכת על התעודות המקוריות ומפנה לאתרים נוספים הקשורים אליו.
לכניסה לפרוייקט כאן
בתום העשור הראשון למדינה בחרה הממשלה לפרסם את ההישגים בצורה של מגילה
הישגי מדינת ישראל בעשר שנות עצמאותה
אירועי שנת ה-40 למדינת ישראל עמדו בסימן מגילת העצמאות לתיק קטעי עיתונות מהתקופה
מגילת העצמאות משמשת השראה לעיצובים למשל:
עיתון רשמי 11-1-1949 מגילת העצמאות ועיטורי מנורה
וכן דוגמה לכרזה על דמוקרטיה
