ההיסטוריה במסמכים – מארכיון המדינה למערכת החינוך

.1 | מבוא

“יותר משנתיים חי אני בסיוט. שוב ושוב שאלתי את עצמי – מה אעשה? בכל מקום שהלכתי בו פגשתי ילדים […] שאלתי את עצמי מה יקרה לילדים אלה [אם בעוד חמש שנים] אויב אכזר וצמא דם שהשתתף בכל מלחמה נגד ישראל ואף פעם לא חתם על הפסקת אש עם ישראל – אויב זה יחזיק באפשרות להשתמש בפצצות אטום נגד ילדים אלה”. כך כתב ראש ממשלת ישראל מנחם בגין לנשיא ארצות הברית רונלד רייגן ב-8 ביוני 1981 (ראו בהמשך).

יום קודם לכתיבת מכתב זה, סמוך לתחילת חג השבועות תשמ”א, 7 ביוני 1981, בסביבות השעה שש וחצי בערב (לפי שעון בגדאד), הגיחו שמונה מטוסי אף-16 ישראליים אל הכור העיראקי “אוסירק” (שנקרא גם “תמוז”) באל-טאוויתה, כעשרים קילומטרים מבגדאד, והטילו עליו 14 פצצות. הכור נחרב והמטוסים חזרו לישראל בשלום בחסות החשכה כשהם מלווים בשישה מטוסי אף-15. לצפייה בהפצצת הכור באתר “יו-טיוב”:

בשנים הקודמות פנתה ישראל לשווא אל צרפת ואל איטליה בבקשות להפסיק את הסיוע להקמת הכור ‘אוסירק’. היא אף פנתה לארצות הברית, וזו תמכה בעמדה הישראלית אך לא הצליחה לשנות את עמדות צרפת ואיטליה. לפיכך החליטה ועדת השרים לביטחון להטיל על צה”ל את המשימה לחסל את הכור העיראקי ב-7 ביוני, שבועות ספורים לפני ראשית הפעלתו המתוכננת. למעשה זה היה המועד האחרון שאפשר היה להפציץ בו את הכור בלי להסתכן בקרינה גרעינית וביצירת ענן של נשורת רדיואקטיבית מעל תושבי בגדאד.

החלטה נוספת של ועדת השרים לביטחון הייתה שלא לפרסם מיד את דבר הפעולה לאחר שתסתיים אלא אם כן יודיעו הערבים על כך. כאמור למעלה עיראק הייתה נתונה אז במלחמה עם איראן וזו הפציצה את הכור ב-27 וב-30 בספטמבר 1980, אך הוא נפגע קלות בלבד. הייתה אפוא אפשרות שעיראק תטיל על איראן את האחריות להפצצה ביוני 1981 או שתחליט להימנע מכל הודעה. לפיכך הסתפקה ישראל בהודעה חשאית לנספח הצבאי האמריקני. רק למחרת היום בצהריים, לאחר שרדיו רבת עמון דיווח על הודעת ראש ממשלת ירדן מודאר בדראן כי מטוסים ישראליים הפציצו יעדים חיוניים בעיראק, הורה בגין לפרסם הודעה רשמית.

.2 | התכתבות עם מזכיר המדינה (שר החוץ האמריקני) אלכסנדר הייג

ב-7 ביוני, בעקבות ההודעה החשאית לאמריקנים, פנה הייג לשגריר ישראל בארצות הברית אפרים עברון בשלוש שאלות המעידות על הדברים שהדאיגו אותו יותר מכול: האם צפויה קרינה גרעינית? מתי לדעת ישראל עמדה עיראק להחזיק בנשק גרעיני? האם ישראל השתמשה בציוד צבאי אמריקני? עברון העביר את שאלותיו של הייג למשרד החוץ בירושלים (מקור: חצ-9359/8): מברק עברון למשרד החוץ רצוף בזה: IraqReactor04

ב-8 ביוני השיב שר החוץ יצחק שמיר להייג על שאלותיו במברק אל עברון (מקור: חצ-9359/8). הוא השיב כך: אין סכנה של קרינה גרעינית; לדעת ישראל עיראק הייתה משיגה נשק גרעיני תוך חמש שנים; ישראל השתמשה בציוד צבאי אמריקני להפצצה. מברק שמיר לעברון רצוף בזה: IraqReactor05

.3 | הודעת ממשלת ישראל על הפצצת הכור

ב-8 ביוני, יום לאחר ההפצצה, נשלחה אל כל נציגויות ישראל בעולם הודעת הממשלה המצדיקה את הפעולה. ההודעה הזכירה את דברי סדאם חוסיין לאחר ההפצצה האיראנית על הכור כי הכור מיועד לפגוע בישראל. כמו כן הדגישה ההודעה כי הכור עמד להתחיל בפעולתו בתוך זמן קצר, וישראל לא הייתה מעזה לפגוע בכור פעיל כדי שלא לפגוע באזרחים. בהודעה הוסבר כי ההפצצה כוונה ליום ראשון בהנחה כי שום מומחה זר לא ייפגע בהפצצה (למעשה נהרג בהפצצה אזרח צרפתי אחד). ההודעה גינתה “שתי ממשלות אירופיות” שסייעו לעיראק להקים את הכור בלי לנקוב בשמותיהן של צרפת ואיטליה.

רצופה בזה ההודעה (מקור: חצ-8920/11): מברק לנציגויות הודעת הממשלה על הפצצת הכור העירקי

.4 | איגרתו של ראש הממשלה מנחם בגין אל נשיא ארצות הברית רונלד רייגן

ב-8 ביוני שלח בגין לנשיא רונלד רייגן איגרת אישית. באיגרת הפגין בגין את החשיבות שהוא מייחס לארצות הברית. הוא טען כי ממשלת ישראל קיבלה את ההחלטה להשמיד את הכור לפני ‘חודשים מספר’ אך עיכבה את הביצוע בגלל הרצון להתחשב בנסיבות בארצות הברית: סיום ממשל קרטר, תקופת הביניים בין הבחירות בנובמבר 1980 להשבעת רייגן בינואר 1981 והצורך של רייגן להיכנס בפועל לתפקיד.

בגין הזכיר את הכישלון האמריקני לשכנע את צרפת ואת איטליה להפסיק את המיזם העיראקי. הוא אף טען כי שלוש פצצות אטום בגודל דומה לגודלה של הפצצה שהוטלה על הירושימה מסוגלות להשמיד 600,000 מתושבי ישראל, ששיעורם מכלל תושבי המדינה שקול ל-44 מיליונים מתושבי ארצות הברית. כלומר הפצצות הללו עלולות להמיט עוד שואה על העם היהודי.

רצופה בזה האיגרת (מקור: חצ-9356/1) באנגלית: מקור בגין לרייגן על הפצצת הכור ובתרגום לעברית: תרגום לעברית בגין לרייגן על הפצצת הכור

.5 | איגרתו של ראש ממשלת ישראל מנחם בגין אל נשיא מצרים אנואר סאדאת

ביוני 1981 עמדה ישראל לפני יישום השלב האחרון בהסכם השלום עם מצרים, שבמסגרתו נדרשה להשלים את פינוי חצי האי סיני עד אפריל 1982. שם, ממערב לאילת, היה ממוקם בסיס עציון, וממנו המריאו המטוסים שיצאו להפצצת הכור. בפעם הראשונה מאז נחתם הסכם השלום עם מצרים הפעילה ישראל כוח צבאי משמעותי נגד מדינה ערבית. מקבלי ההחלטות בישראל הניחו כי מצרים, הממתינה למימוש חלקו האחרון של חוזה השלום, תסתפק בגינוי.

ב-4 ביוני, שלושה ימים לפני התקיפה, אירח בגין את סאדאת באופירה (שארם א-שייך). השיחה התנהלה ברוח טובה, ובגין סיפר כי נידונו בה יחסי ישראל-מצרים בפרט וענייני המזרח התיכון בכלל. עיראק הוזכרה פעם אחת בלבד, ביזמת האורח, שציין כי סדאם מרושע מקדאפי.

מיד לאחר שנודע דבר התקיפה נשמעה במצרים ביקורת חריפה נגדה. ב-9 ביוני נפגש השגריר ששון בדחיפות עם הנשיא בארמון מעמורה באלכסנדריה והעביר לו איגרת אישית ששלח לו בגין. באיגרת כותב בגין כי את המכתב הראשון מיען לנשיא ארצות הברית רייגן ואילו השני מיועד אליו (אל סאדאת). הוא הזכיר את אמירת הנשיא על סדאם המרושע יותר מקדאפי, העלה נימוקים לפעולה והצדיק אותה מטעמי הגנה. בגין חתם את דבריו בנימה אישית. לאיגרת צורפה ההודעה הרשמית של ממשלת ישראל.

בזיכרונותיו סיפר ששון שהנשיא קרא את איגרת ראש הממשלה בעיון רב. בסיום אמר כי הפעולה “החזירה את ההיסטוריה אחורה” […] היחס בעולם הערבי כלפי ישראל חוזר אל אפיונו באותו מטען פסיכולוגי שלילי שאותו הצליח הוא, סאדאת, למוטט, למוסס ולהרוס [בתהליך השלום עם ישראל]” עם זאת הוסיף כי אין בכוונתו לסגת מהתהליך וכי אסור שהשלום ייפגע. ששון הדגיש את מידת הקרבה והאמון בין המנהיגים והזכיר בקצרה את המאמצים הדיפלומטיים למנוע את פיתוח הגרעין העיראקי. סאדאת סיכם כי מדובר במכה מכאיבה וכי כולו תקווה שיצליח לעמוד במבחן שנוצר. עיקר חששו היה לאמינות מצרים ולמעמדה בעולם הערבי. מעתה, נקטה מצרים מדיניות כפולה: פעילות דיפלומטית שכללה גינוי מלא לפעולה הישראלית מצד אחד והפרדה בינה לבין תהליך השלום מצד אחר.

רצופה בזה האיגרת (מקור: חצ-7101/3) באנגלית: מקור בגין לסאדאת על הפצצת הכור 9.6.1981 ובתרגום לעברית: תרגום לעברית בגין לסאדאת על הפצצת הכור 9.6.1981