.1 | פרשת אלי כהן - המאמצים להצילו
מנכ”ל משה”ח אריה לבבי אל נציגויות ישראל בעולם, ושגרירות ישראל בשוויץ אל משה”ח בירושלים – המאמצים להצלת אלי כהן, מרס 1965 חצ-29-13
ב-18 במאי 1965 הוצא להורג בדמשק אלי כהן, מרגל ישראלי שפעל בסוריה ונתפס בידי זרועות הביטחון הסורים. כהן נודע כאחד מגדולי המרגלים של ישראל בכל הזמנים. הוא סיפק לישראל מידע צבאי ואזרחי רב חשיבות על הנעשה בסוריה. עם היוודע על מעצרו של כהן במרס 1965 החלה ישראל במאמצים רבים להביא לשחרורו. אלו כללו הצעות להחלפת אסירים, תשלום כופר נפש ופנייה לכל מי שיכול היה לסייע בכך. במסגרת המאמץ פנה מנכ”ל משרד החוץ בירושלים אל נציגויות ישראל בעולם וביקשו שיעשו כל מאמץ כדי להביא לשחרורו של המרגל הישראלי הכלוא בדמשק. כמה ימים לאחר מכן ענתה הנציגות בשוויץ ומסרה על מאמצים שנעשו באמצעות עורך דין שוויצרי שאף הציע לנציג סורי בשוויץ רשימה של סורים שישראל מוכנה לשחרר בתמורה לשחרורו של אלי כהן, אך מסר שתגובת הסורי הייתה שהסיכוי קלוש משום שמדובר באנשים לא חשובים. כמו כן הבטיח עורך הדין לפעול כדי לפרסם בעיתונות המקומית מאמרים על המשפט שנערך לכהן שבו לא קיבל זכויות הגנה כפי שמקובל במשפטים במדינות מתוקנות.
גם הקונסוליה הישראלית ביו יורק החלה במגעים דרך גורמים שונים להביא לשחרורו של כהן. באפריל דיווחה הקונסוליה על מידע מפי יהודי סורי על שמועות בדמשק שנתנו שביב של תקווה, ועל מגעים של הקהילה היהודית בברוקלין עם גורמים סורים להצלתו של אלי כהן.
ב-8 באמי 1965 נודע בישראל כי בית המשפט בדמשק פסקת גזר דין מוות על אלי כהן. ישראל החלה ישראל במאמצים להצלתו של כהן מעמוד התלייה . מנכ”ל משרד החוץ שלח מברק לנציגויות מרכזיות ובו הוראה לעשות כל מאמץ כדי להפעיל לחץ על נשיא סוריה כדי שיחון את אלי כהן.
גורמים בארצות הברית הפעילו מאמצים לא מעטים להביא להצלתו של אלי כהן ממות. אולם למרבית הצער המאמצים לא עזרו וב-18 במאי 1965 הוצא אלי כהן להורג בכיכר במרכז דמשק. עם סיום הפרשה שלחה אלמנתו של אלי כהן נדיה, תודות לכל הגורמים בארצות הברית שניסו להציל את בעלה.
משנודע בישראל על גורלו של אלי כהן הוא הפך למעין גיבור לאומי. המדינה עשתה פעולות להנצחתו ולהעלאת זכרו ובבת ים, עיר מגוריו, הוקמה ועדה להנצחת זכרו. באפריל 1973 שלחה אלמנתו של אלי כהן, נדיה, מכתב אל ראשת הממשלה גולדה מאיר, והזמינה אותה ליטול חלק באזכרה שתערך ביום השנה לבעלה. גולדה מאיר השיבה שבשל אירוע משפחתי לא תוכל להיענות להזמנה, ובמכתבה הללה במילים חמות את אלי כהן וגבורתו.
מברק מנדיה כהן אל ראש הממשלה ואל הרב הראשי, ובו בקשה לדרוש מהסורים את העלאת עצמותיו של אלי כהן לישראל, אפריל 1974, פ- 5055-8
לאחר הוצאתו להורג של אלי כהן, עשתה ממשלת ישראל מאמצים כדי להביא את גופתו של לקבר בישראל. אולם כל המאמצים האלו נחלו כישלונות. באביב 1974 החלה ישראל במשא ומתן על הסכם הפרדת כוחות עם סוריה בעקבות מלחמת יום הכיפורים, בתיווכו של מזכיר המדינה האמריקני הנרי קיסינג’ר. בישראל ראו בכך הזדמנות בלתי חוזרת לכלול את הבאת גופתו של אלי כהן לישראל כחלק מההסכם המתגבש. דרגי השלטון פנו אל קיסינג’ר כדי שידבר על כך עם נשיא סוריה חאפז אסאד וגם יפעל באמצעות הנשיא המצרי סאדאת. בעוד המשא ומתן נמשך פנתה אלמנתו של אלי כהן, נדיה, בשם משפחתו של כהן אל ראש הממשלה גולדה מאיר וכן אל הרב הראשי לישראל הרב גורן, ובקשה שישראל תדרוש את השבת גופתו של כהן במסגרת המשא ומתן עם סוריה. למרבית הצער גם הפעם התמידו הסורים בסרבנותם.
