אסדרת “תעודות למדיניות החוץ של מדינת ישראל”

א.1 | ההחלטה לפרסם את תעודות המדינה

 

מסמכים מדיניים שנוצרו במשרד החוץ ובמשרד ראש הממשלה נותרים חסויים גם לאחר שהועברו לארכיון המדינה. בראשית ימי המדינה נקבע כי יהיו חסויים משך 30 שנה ובשנת 1966 הותקנו תקנות עיון, בהן נקבע שהמסמכים ייפתחו לעיון הקהל אחרי תקופה זו. עם התקרב מועד חשיפתם של המסמכים ב-1978, יזם גנז המדינה, דר’ אברהם אלסברג, סדרת דיונים עם מועצת הארכיונים העליונה – הגוף הציבורי המופקד על הארכיון –  ועם אנשי אקדמיה, בכירי משרד החוץ, משפטנים, מומחי ביטחון ונציגי משרד ראש הממשלה. הגנז ביקש לקבל אישור מהממשלה לחשוף את התיעוד על הקמת המדינה. לצד חשיפת התיקים שאף הגנז להוציא לאור סדרת ספרים שתפרסם מדי שנה בשנה מבחר כרונולוגי של התיעוד המדיני  שנחשף, בדומה לסדרה של מחלקת המדינה האמריקנית, סדרה היוצאת לאור לפי חוק של הקונגרס, והנהנית מיוקרה ואמינות רבה, מעין “מדריך מוסמך” למדיניות החוץ של ארצות הברית.

חלק מנציגי הממשלה שהשתתפו בדיון חששו מחשיפת סודות מדינה ונושאים רגישים מבחינה ביטחונית. אולם דעתם של הרוב היתה כי גישה חופשית לארכיונים וחשיפת חומרים על פעולת הממשלה וקביעת מדיניותה, הן מרכיב חשוב במשטר דמוקרטי, בדומה לחופש העיתונות או החופש האקדמי.

באפריל 1974 הביאה ראש הממשלה גולדה מאיר הצעת החלטה לממשלה, להטיל על הגנז לנקוט בפעולות הדרושות לפרסם סדרה של תעודות המדינה לתקופה שראשיתה בכ”ט בנובמבר 1947, ולפתוח את התיעוד לעיון הציבור (תיק ג 7292/25). חלק מהשרים תמכו בפרסום ואחרים הציעו לדחות את ההחלטה כיוון שמועד הפרסום ההראשון נועד להיות רק בתום שלוש שנים. ראש הממשלה אמרה שההצעה אינה משקפת את דעתה אלא את דעת הגנז בלבד; היא עצמה הצטרפה למבקשים לדחות את הדיון. לבסוף הוחלט לדחות את הדיון אך לאפשר לעובדי גנזך המדינה (כפי שנקרא ארכיון המדינה באותם ימים) להמשיך בהכנות.

 

רישום הגנז על הדיון בממשלה, אפריל 1974, תיק ג 7292/25

בסוף אפריל 1974 התפטרה גולדה מאיר ויצחק רבין החליף אותה בתפקיד ראש הממשלה. בדצמבר 1974 דנה ממשלת רבין בהצעת הגנז והוחלט להקים ועדת שרים בראשותו של השר גדעון האוזנר לבחון את האפשרות להוציא לאור את סדרת התעודות. בינתיים הקים אלסברג צוות היסטוריונים להכנת מבחר תעודות, תחילה לתקופת הקמת המדינה בשנים 1948-1947. ב-17 במאי 1976 דנה הממשלה שוב בהצעת החלטה של השר האוזנר בסוגיית פתיחת המסמכים והכנת הסדרה. שוב נחלקו השרים בדעותיהם. אלסברג, שהשתתף גם בישיבה זו, הציג את טיוטת כתב היד שכבר נבדק על-ידי משרד החוץ. ראש הממשלה רבין נטה לתמוך בפרסום אב שוב נדחתה ההכרעה.

קטע ממאמר בעיתון “מעריב” על “זכות הציבור לדעת”, 24 במאי 1976

ב-31 באוגוסט 1976 התקיים דיון בלשכת השר האוזנר בהשתתפות שר המשפטים חיים צדוק והיועץ המשפטי לממשלה אהרן ברק שכתוצאה ממנו ניתנה לגזנך המדינה, בדיעבד, גושפנקה להכנת הסדרה. החלטת ועדת השרים מופיעה בתיק ג 7292/21. הספר הראשון בסדרה הופיע בשנת 1979.

אברהם אלסברג במשרדו בגנזך המדינה, 1958. אוסף יהודה אייזנשטרק, ארכיון המדינה

 

א.2 | ספרי "תעודות למדיניות חוץ של מדינת ישראל"

בכל ספר בסדרה הראשונה של “תעודות למדינות חוץ” מופיעות כ-600-500 תעודות בשפת המקור, לרוב בעברית ובאנגלית. בשנים הראשונות היתה התכתבות רבה באנגלית, כיוון שרבים מהדיפלומטים הראשונים היו ילידי ארצות דוברות אנגלית או אנשים שלמדו באנגליה או בארצות הברית. עם השנים הפכה העברית לשפה העיקרית. לתעודות צורפו מבואות על הרקע ההיסטורי לתעודות, מפתחות אישים ומקומות והערות שוליים עם מידע על תיקים נוספים הדנים באותו נושא ועוד. לכרך הראשי בעברית צורף כרך לוואי באנגלית ובו מבואות וסיכומי תעודות שנסרק גם הוא בתיק נפרד.

בסדרה 15 כרכים, החל מכרך מקדים הדן בחודשים מהחלטת 29 בנובמבר 1947 של העצרת הכללית על הקמת מדינה יהודית עד להכרזת המדינה ב-14 במאי ,1948 ועד לכרך מס’ 14 לשנת 1960. כרכים מיוחדים הוקדשו להסכמי שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות, לרקע למלחמת סיני ולמאבק הדיפלומטי שנערך כדי לשמר את ההישגים הצבאיים של המלחמה. הכרך האחרון בסדרה (לשנת 1955) יצא לאור ב-2016. העורך הראשי הראשון של הסדרה היה דר’ גדליה יוגב; אחריו מילאו את התפקיד דר’ יהושע פרוינדליך, גב’ ימימה רוזנטל ודר’ חגי צורף. בספרים מופיעות מפות וחומרי עזר נוספים, ובמשך הזמן נוספו להם גם תצלומים.

מפת קווי הסכם שביתת הנשק עם ירדן, תעודות למדיניות החוץ של מדינת ישראל, כרך 3, עמ’ 407

שני כרכים נוספים ממאי 1945 – עד נובמבר 1947 פורסמו בשפה האנגלית ויצאו לאור בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית ואוניברסיטת תל-אביב. בכרכים אלה מספר תעודות בעברית.
כמו כן נעשו גם מפעלי פרסום משותפים עם מדינות במזרח אירופה: פרסום תעודות משותף עם רוסיה לשנים 1953-1941 (שראה אור בשני כרכים בשפה האנגלית בשנת 2000) ופרסום משותף עם הארכיון הממשלתי בפולין העוסק בתיעוד יחסי ישראל-פולין בשנים 1967-1945, שהתפרסם בעברית ובפולנית בשנת 2009. הכרך העברי נסרק ומפיע ברשימת הספרים בפרק הבא.

השלמת סריקת כרכי הסדרה הראשונה, מאפשרת לארכיון המדינה להגיש אותם לקהל החוקרים ולמתעניינים במדיניות החוץ של מדינת ישראל באופן זמין ומקוון. הספרים נסרקו ב-OCR וניתנים לחיפוש. לקריאה נוחה, מומלץ להוריד ולשמור את קובץ ה-PDF של הכרך המבוקש במחשב האישי.

ניתן לרכוש את הספרים גם בגרסתם המודפסת. המעוניינים יכולים לפנות לארכיון המדינה, לגב’ ליה בן צבי, טל’ 02-5680633  leya@archives.gov.il

 

א.3 | סדרת פרסומים דיגיטליים

עם השנים גדל הפער בזמן שבין חשיפת התיקים בארכיון לבין עריכת הספרים (תקופת החיסיון אף קוצר ל-25 שנים) והורגש צורך לעדכן את מתכונת הספרים ולהנגיש אותם לציבור באינטרנט. הוחלט להוציא סדרה חדשה של פרסומים לשנים 1967-1961 שתוצג באתר הארכיון. כיום ניתן לראות באתר הארכיון שלושה פרסומים מתקופה זו: יחסי ישראל-גרמניה, יחסי ישראל-דרום אפריקה ואוסף תיקים וישיבות ממשלה סרוקים על מלחמת ששת הימים. כמו כן מפרסם הארכיון באתר אוספים של תעודות ותיקים סרוקים מתקופות שונות, המציגים פרקים נבחרים ביחסי החוץ של ישראל, למשל יחסי ישראל-ארצות הברית,  יחסי ישראל-מצרים, ישראל-אירן, קשירת יחסים דיפלומטיים עם הוותיקן והמשא ומתן עם הפלסטינים בשנים 1995-1994.

פגישת ראש הממשלה גולדה מאיר עם האפיפיור פאולוס הששי, 23.1.1973, ארכיון המדינה. מתוך הפרסום על יחסי ישראל עם הוותיקן