רשימת התעודות

.1 | המאבק על זכות העלייה: מדינת ישראל ויהדות אתיופיה, 1973-1948

1. יונה בוגלה אל אלכסנדר רוזנפלד, ירושלים; אדיס אבבה, 26 ביוני 1953

נ-10/9

תכנית להקמת בית ספר יהודי בעיר אסמרה.

2. חיים גבריהו, מנהל המדור ללימודי יהדות, הסוכנות היהודית, אל חברי הכנסת אברהם הרצפלד ומיכאל חזני, ירושלים;ירושלים, 13 במאי 1958

נ-10/10

עמדת הנשיא יצחק בן-צבי בשאלת מוצאם של יהודי אתיופיה והיחס הראוי של היהדות ומדינת ישראל לגורלם.

3. חיים בן-אשר, אילת, אל יוסף כרמל, השליש הצבאי של הנשיא יצחק בן-צבי, ירושלים; 9 בספטמבר 1960

 נ-10/10 

גישתו השלילית של קונסול ישראל באדיס אבבה חנן בר-און ליהודי אתיופיה.

4. שיחת הנשיא יצחק בן-צבי עם שמואל דיבון, עוזר שרת החוץ למזרח התיכון ועם רחמים תימור, עוזר ראשי בלשכת מזרח תיכון, משרד החוץ, ירושלים; 2 בדצמבר 1960

 נ-10/11

על פעילותו של פרופ’ נורמן בנטוויץ’ באתיופיה ועל הסיכויים להקים בית ספר מקצועי ליהודים. הנשיא שואל על אפשרות של הקמת יישוב של יהודים מאתיופיה בישראל ונענה שלא בשלו התנאים לכך כי הקיסר לא יסכים ליציאת יהודים וגם כי אין מועמדים מתאימים. פתיחת בית ספר באדיס אבבה או בגונדר תסייע בהכנת מועמדים.

5. דיווח מאת נורמן בנטוויץ על ביקורו באתיופיה, פברואר 1961 

חצ-440/9

סקירת המאמצים  לסייע ליהודי אתיופיה, בעקבות כישלון התכנית להקים בית ספר ודיווחים על מצבה הקשה של הקהילה. על השליחות לקיסר היילה סלאסי, שבנטוויץ’ קיבל על עצמו, פגישותיו עם הקיסר ועמדתו החיובית של הקיסר להרחבת החינוך בקרב היהודים ולרעיון עלייתה של קבוצה קטנה של צעירים יהודים לישראל.

6. יונה בוגלה אל חיים בן-אשר,  אדיס אבבה, 16 באוגוסט 1962

 נ-10/11

 האווירה הקשה בקרב היהודים באתיופיה בעקבות דיווחים מצעירים שהגיעו לישראל על יחס הרבנות לעולים.

7. שמואל דיבון, שגריר ישראל באדיס אבבה אל משה קול, מנהל המחלקה לעליית הנוער בסוכנות היהודית, ירושלים; 28 ביולי 1963

חצ-3406/18

שאלת היהודית האתיופים (הפלשים) היא שאלה מורכבת ועדינה. הם חיים בסביבה עויינת וכל ניסיון להיטיב את מצבם מעורר את קנאת שכניהם וחששות של השלטונות. ניסיונות קודמים לא צלחו ורוב החוזרים מישראל לא רצו לחזור לחייהם הקשים בכפר. גם עבודת השליחים של הסוכנות הסתיימה באכזבה. דיבון מציע להקים ועדה לתיאום המאמצים ולהתנהל בזהירות.

8. דן הראל, גונדר, אל אריה לוין, שגרירות ישראל באדיס אבבה; 19 בנובמבר 1963

חצ-3406/18

הכותב, רופא מישראל, מספר על עבודתו בקרב היהודים בגונדר ויחסיו עם המושל המקומי.

9. משרד הדתות, עמדת הרבנות הראשית בעניין בנימין גוטייה, [1966]

חצ-4485/2

דרישת הרבנות שעולה מאתיופיה, המבקש להינשא, יתגייר בטקס סמלי כיוון שהכרזתו על יהדותו אינה מספיקה מבחינה הלכתית.

10. אורי לובראני, שגריר ישראל באדיס אבבה אל אהוד [אבריאל] , יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים; 14 בנובמבר 1968

חצ-4175/24

פניה לאהוד אבריאל, יו”ר ההסתדרות הציונית העולמית, להסדיר סיוע כספי לתכנית התיישבות יהודים אתיופים ליד גבול סודן.

11. חזי עובדיה, תל-אביב אל הרב א”מ גוטליב, מזכיר הרבנות הראשית, ירושלים; 13 בדצמבר 1968

גל-15973/6

בקשה להביא את שאלת יהדותם של יהודי אתיופיה בפני מועצת הרבנות הראשית. עובדיה (בדיון בסוגיית רס”ן בנימין שליט) מביע חשש מהידרדרות הוויכוח על דת ומדינה ומתייחס לטענות של גזענות נגד הרבנות.

 

.2 | העלייה מאתיופיה - ניצנים ראשונים, 1973 - 1980

12. פסק הדין של הרב עובדיה יוסף בתשובה לחזי עובדיה, ז’ באדר תשל”ג, [9 בפברואר 1973]

ג-7031/7

“הפלשים בלי ספק הם משבט דן”.

13. התכתבות של מזכיר הממשלה אריה נאור עם ראש הממשלה מנחם בגין ועם חברי ועדת השרים לענייני ביטחון, ירושלים, 1 בספטמבר – 11 באוקטובר 1977

א-4328/2

דיווח על שיחה עם איש מחלקת העלייה בסוכנות היהודית, יהודה דומיניץ, בעניין יהודי אתיופיה, הצגת מידע שהתקבל מהמוסד: נתונים על מספר היהודים שם והערכות שנוצרו התנאים המאפשרים את עלייתם של כמה אלפי יהודים לישראל. החלטתה של ועדת השרים לענייני ביטחון בעניין הצלת היהודים “הפלאשים”, ודוח מאת דומיניץ על תכנית הפעולה המשותפת למוסד ולסוכנות היהודית להעלאת יהודי אתיופיה בעקבות ההחלטה.

14. לשכת מנכ”ל משרד החוץ אל נציגויות ישראל בחו”ל; ירושלים, 7 בפברואר 1978

חצ-6911/5

דברי שר החוץ משה דיין על מכירת נשק לאתיופיה בראיון בטלוויזיה השוויצרית.

15. יונה בוגלה אל זכריה יונה; אדיס אבבה, 6 במארס 1978

חצ-7237/15

תרגום מכתב שהועבר למשרד החוץ המתאר את תגובת היהודים באדיס אבבה להודעה על הפסקת מבצע העלייה לישראל בעקבות דברי שר החוץ דיין.

16. תכנית שהציג הווארד מ. לנהוף, יו”ר האגודה האמריקאית למען יהודי אתיופיה לאפרים פורן, המזכיר הצבאי לראש הממשלה; ירושלים, 7 במארס 1978 

 חצ-9292/1

התכנית שנערכה בשיתוף פעולה עם פעיל העלייה ברוך טגניה היא הראשונה שמתייחסת להעלאתם של יהודי אתיופיה דרך סודן

17. שאול רמתי, מנהל מחלקת תפוצות במשרד החוץ אל דוד תורגמן, שגרירות ישראל בוושינגטון; ירושלים, 3 במאי 1978

חצ-7237/15

מאמצים לחדש את הוצאת היהודים (“הפלשים”) מאתיופיה.

18. מחלקת תפוצות במשרד החוץ אל נציגות ישראל בניו יורק; ירושלים, 28 בדצמבר 1978

 א-4328/2

הידיעות על עינויים וחטיפות יהודים באתיופיה מוגזמות. יהודי אתיופיה סובלים כתוצאה מהמצב באתיופיה ולא בשל היותם יהודים.

 שאול רמתי, מנהל מחלקת תפוצות במשרד החוץ אל הנציגויות בניו יורק ובוושינגטון; ירושלים, 7 בינואר 1979

 א-4328/2

דיווח על שיחת ראש הממשלה מנחם בגין עם נציגים של עולי אתיופיה בישראל. בגין מסביר שאין בעיה של מדיניות אנטי יהודית באתיופיה.  פעילות ציבורית עלולה להיתפס כפרובוקציה על ידי שלטונות אתיופיה ולכן הוא מבקש להימנע ממנה.

20. שאול רמתי, מנהל מחלקת תפוצות במשרד החוץ אל צבי ברוש, שגרירות ישראל בוושינגטון ואל יוסף קידר, נציגות ישראל בניו יורק; ירושלים, 3 ביולי 1979

חצ-7237/15

פגישת ראש הממשלה בגין עם האוורד לנהוף ונציגים בכירים של  יהדות ארצות הברית על פעילויות ישראל למען יהודי אתיופיה

21. דניאל מוקדי, קונסול ישראל בלוס אנג’לס אל שאול רמתי, מנהל מחלקת תפוצות במשרד החוץ, ירושלים; 23 בינואר 1980

חצ-8720/12          

מוקדי מספר על מסע משותף לדנבר, קולורדו, עם ראש הארגון האמריקני למען יהודי אתיופיה בארצות הברית, פרופ’ הווארד לנהוף, ועל תגובת מנהיגים יהודים והציבור הרחב לדברי לנהוף, שבאופן כללי “התנהג יפה” אך אמר דברי ביקורת על המטפלים בסוגיית העלייה בישראל.

22. שאול רמתי, מנהל מחלקת תפוצות במשרד החוץ אל ראש הממשלה מנחם בגין, ירושלים; ירושלים, 22 בפברואר 1980

א-4328/2

רמתי מדווח על הפעילות בעניין יהודי אתיופיה מאז ספטמבר 1979.  לאחר שהוחלט לצאת למסע גלוי להפיץ מידע בנושא בקרב ממשלות ידידותיות וגורמים יהודיים, הוקמה ועדת תיאום בניו יורק של הארגונים היהודיים. מנהיג העדה יונה בוגלה מקיים פעילות הסברתית בארצות הברית. נערך דיון על שיגור שליחים כדי לעודד את יהודי אתיופיה לצאת לסודן, יהודים יוצאי אתיופיה בישראל מצטרפים לפעילים בשטח.

23. שאול רמתי, מנהל מחלקת תפוצות במשרד החוץ , אל יואל שר, ציר ישראל בפאריס; ירושלים, 1 ביולי 1980

חצ-9292/1

נתונים אודות מספר היוצאים מאתיופיה

 24. מחלקת תפוצות במשרד החוץ אל לשכת מנכ”ל משרד החוץ; ירושלים, 26 באוקטובר 1980

 חצ-8720/13

סיכום שנכתב עם כניסתו לפעולה של נתיב הבריחה דרך סודן, טיפול ביהודים במחנות הפליטים בסודן, ירידה בזרם היוצאים מאתיופיה וסיבותיה, מאמץ שלא צלח להשגת אשרות יציאה רשמיות בסיוען של מדינות שונות, הצלב האדום והכנסייה האתיופית, הניסיון להגביל את פעילות חברי הוועדה האמריקאית למען יהודי אתיופיה, המזיקה ליחסים בין ישראל ויהדות  ארצות הברית .

 

.3 | העלייה מתרחבת, 1980 - 1984: "מבצע אחים" וניסיונות ליצור קשר ישיר עם אתיופיה

25. דוד אריאל, נציגות ישראל בטורונטו אל משרד החוץ,ירושלים; 25 בספטמבר 1981

חצ-8720/11

אריאל מדווח שהאגודה היהודית קנדית למען יהודי אתיופיה החליטה להפר את הבטחתה לשמור על סודיות ובכוונתה לקיים עצרות ולפרסם מאמרים בעיתונות. המנהיגות של יהודי קנדה לא מצליחה לעמוד במתקפה הציבורית. פרטים על פעולותיה של מדינת ישראל בשטח ועל מחדליה עלולים להיחשף והיא עלולה להיות מואשמת בגזענות בתוך הקהילה היהודית וגם מחוצה לה. אריאל מציע פנייה מחודשת של ראש הממשלה למנהיגות הקהילה.

26. משה גלבוע, מנהל מחלקת תפוצות במשרד החוץ  אל נציגות ישראל בניו יורק, שגרירות ישראל בוושינגטון ואל המוסד; ירושלים, 9 בנובמבר, 1981

א-4328/3

 הסיבות להתנגדותה של סודן ליציאת הפליטים בכלל ויציאתם של היהודים בפרט ושקילת מגעים עם גורמים סודנים בעניין.

27. ראש הממשלה מנחם בגין אל נשיא ארצות הברית רונלד רייגן, וושינגטון; ירושלים, 18 בנובמבר 1981 

 א-4328/3

בגין מבקש מרייגן לשוחח עם נומיירי בעת פגישתם המיועדת ולשכנעו לאפשר ליהודי אתיופיה לצאת מסודן.

נספח: תרגום האיגרת לעברית המופיע בספר מנחם בגין, ראש הממשלה השישי, מבחר תעודות מפרקי חייו, ערכו אריה נאור וארנון למפרום, ארכיון המדינה, 2014,  עמ’ 522

28.  חנן בר-און, ממלא מקום מנכ”ל משרד החוץ אל שר החוץ יצחק שמיר; ירושלים, 29 בנובמבר 1981

א-4328/3

מסר בעל פה משגרירות ארצות הברית לראש הממשלה: האמריקאים חושבים שלא נכון לשוחח עם נומיירי על בעיית יהודי אתיופיה בסודן. הדבר עלול לגרום להבלטת הבעיה הנבלעת בבעיה הכללית של פליטים בסודן, ולעצירת הטפטוף היציב של יציאת פלאשים מסודן.

29. אורי בר-נר, סגן הקונסול הכללי בניו יורק אל משרד החוץ, הסוכנות היהודית והמוסד, ירושלים; 31 בדצמבר 1981

חצ-8720/9

60 ימי ההפוגה שעליהם הוסכם עם ה-AAEJ עומדים להסתיים. הארגון מוכן להפסיק את פעולתו אם תוכיח ממשלת ישראל שהיא מעלה לישראל 200 – 300 מיהודי אתיופיה בחודש. הארגונים אוספים כסף לפעולות הצלה. אחד המנהיגים, סטיב באומן, מסר שנפגש עם אישים בממשל הסודני שאמרו לו שיתירו ליהודי אתיופיה לצאת מסודן, אך לא לישראל. יש לעצור את ההתערבות של ארגון ה-AAEJ בנושא.

30. נשיא ארצות הברית רונלד רייגן, אל ראש הממשלה מנחם בגין, ירושלים; 13 בינואר 1982 

א-4328/3

הנישא רייגן משיב לפנייתו של ראש הממשלה בעניין יהודי אתיופיה. בעת ביקור שר החוץ יצחק שמיר בוושינגטון הוסבר לו מדוע התערבות אמריקנית אצל הנשיא נומיירי עלולה לסכן את העניין.

31. אפרים הלוי, המוסד אל אורי בר נר, סגן הקונסול בנציגות ישראל בניו יורק; תל אביב, 15 בינואר 1982

א-4328/3

דיווח על הידרדרות במצב הביטחוני בסודן, הפגנות סוערות והצתת בנייני ציבור, סגירת אוניברסיטאות ובתי ספר ברחבי המדינה

32. יואל שר, ציר ישראל בפריס אל מנהל מחלקת תפוצות, ירושלים; 8 בפברואר, 1982

חצ-9292/1

שיחה עם דר’ חדד על הצלת היהודים שהגיעו מאתיופיה לסודן ועל הצורך בשמירת הסודיות כדי לא לסכן את פעולת הצלתם של יהודי אתיופיה.

33. עדותו של רחמים יצחק בפני ועדת המשנה של בית הנבחרים האמריקני על זכויות אדם וארגונים בינלאומיים; וושינגטון, 4 באוגוסט 1982 

א-4238/3

עדותו של יצחק, שעלה מאתיופיה דרך סודן בשנת 1981, על יחסם של השלטונות באתיופיה ליהודים, הפגיעה במערכת החינוך ובפעילות דתית. בקשתו שממשלת ארצות הברית תלחץ על ממשלת אתיופיה לשיפור יחסה ליהודים ולהתיר עלייה לישראל.

34. אפרים הלוי, המוסד אל משה גלבוע, מנהל מחלקת תפוצות במשרד החוץ, יהודה אבנר, יועץ ראש הממשלה לתפוצות ואל יהודה דומיניץ, מחלקת העלייה והקליטה בסוכנות היהודית, ירושלים; 10 בספטמבר, 1982

א-4328/3

הנחיות לקראת פגישותיו של גלבוע עם נציגי ארגונים יהודיים בארצות הברית: אין לחרוג מהקביעה שמדינת ישראל עושה ככל שביכולתה כדי להעלות את יהודי אתיופיה.

35. בנימין נבון, נציגות ישראל בלוס אנג’לס אל מחלקת תפוצות במשרד החוץ; ירושלים; 5 באוקטובר, 1982

א-4328/3

פגישה עם מנהיגים יהודים המצביעים על התאמה לכאורה בין לחץ מצדם  לבין מספר היהודים העולים לישראל מאתיופיה. נבון מעלה את ההשערה שהלחימה בלבנון משפיעה על יציאת יהודי אתיופיה. עוד דובר בפגישה על פעולתו המתרחבת של ה-AAEJ. נבון מסכם שמול יהדות התפוצות לא ניתן עוד להימנע מהעברת מידע.

36. סיכום פגישת ראש המוסד עם ראש הממשלה; ירושלים, 13 בדצמבר 1982

כעת, כשישראלים מורשים לבקר באתיופיה ללא הגבלה,  סבור ראש המוסד שלחץ מדיני על אתיופיה להוצאת היהודים אינו פסול. אך בניגוד לאתיופיה, הרגישות לגבי סודן, כמדינה מוסלמית, היא גבוהה. במיוחד עתה כאשר יש ערעור על יציבות שלטונו של נומיירי

37. משה גלבוע, מנהל מחלקת תפוצות במשרד החוץ אל השר מרדכי בן פורת, ירושלים; 19 בדצמבר 1982

ג-7031/8

דוח על ביקורו של כתב רויטרס בכפרי היהודים באתיופיה. הכתב, ברנרד אדינגר, התרשם מהזיקה של התושבים ליהדות ולארץ ישראל. הביטחון האישי טוב יותר מאשר בתקופת הקיסר. השלטונות מצדדים בחופש דת אך מתנגדים לקשרים עם גורמי חוץ.

38. ישיבה בנושא  הקמתה של מועצה ציבורית ליהודי אתיופיה; ירושלים, 21 בדצמבר 1982

ג-7031/5

דיון על הקמת המועצה הציבורית ותפקידיה; האפשרות לפנות לשלטונות באתיופיה בעניין יציאת היהודים.

נספח: פיענוח מוקלד של רישום הישיבה בכתב יד

39. אורי בר נר, סגן הקונסול הכללי בניו יורק אל משה גלבוע מנהל מחלקת תפוצות במשרד החוץ אל אפרים הלוי, המוסד ואל יהודה דומיניץ, הסוכנות היהודית; ניו יורק, 3 בינואר 1983

א-4328/3

פעולות שונות בקרב מנהיגים יהודיים, חברי קונגרס ומחלקת המדינה לשכנע את ממשלת אתיופיה להקל על מצבם התרבותי והחומרי של יהודי אתיופיה מבלי להתייחס בשלב זה לאפשרות הגירתם ממנה. הפעולות צריכות להתמקד באתיופיה ולא במדינה שלישית (סודן).

40. פגישת ראש המוסד עם השר מרדכי בן-פורת, 12 בינואר 1983

השלטונות באתיופיה מקיימים פיקוח הדוק. הרצון למלא את קופת המדינה במטבע זר הוא כנראה הסיבה לפתיחת האזור לתיירות. לפיכך אין לצפות לפתיחת הגבולות להגירת היהודים. יש למצוא דרכים להוצאתם הלגאלית של היהודים, כמו איחוד משפחות.

41. זימנה ברהני אל נייט שפירא, נשיא ה-AAEJ; לוד 25 בפברואר 1983 

ג-7031/8

זימנה ברהני מביע כעסו על פרסום רשימות של יהודים מאתיופיה שנפטרו לכאורה במחנות הפליטים בסודן, וטוען שהמידע בהן אינו מדויק. הוא תוהה מהם המניעים לפרסום הכוזב.

42. פרוטוקול של ישיבת הוועדה המתאמת העליונה בעניין יהודי אתיופיה, ירושלים, 20 באפריל, 1983

ג-7031/5 

חברת הכנסת אורה נמיר מתארת את מסעה לאתיופיה ופגישתה עם יהודי אתיופיה. היא מסיקה מביקורה שלטווח הארוך לא ניתן לפעול בלי תיאום עם השלטונות. אפרים הלוי אמר בישיבה שהמוסד חידש את התנועה דרך הבירה. יש כוונה לנסות למסד את היציאה דרך מדינה אירופאית. אין מידע שיאשש את הטענה על הרעב במחנות ועל מותם של מאות.

43. הצעה לתכנית פעולה בהתאם להחלטת ועדת העלייה, ירושלים, 5 ביולי, 1983

ג-7031/11

סיכום ישיבה מיום 19 ביוני 1983: דרך הבריחה הנוכחית מוצתה, ארצות הברית מוצגת כאויב הגדול של המשטר באתיופיה ולכן אין להסתייע בה כמתווכת לנושא יהודי אתיופיה, אך ניתן להיעזר במדינות מערביות אחרות. יש לבחון נכונות אתיופיה לשיחות דיסקרטיות עם גורם יהודי-ישראלי, לפעול לאיחוד משפחות וליצור אווירת דחיפות ציבורית.

44. יעקב זהיב, נציגות ישראל בניירובי אל מחלקת תפוצות ומחלקת אפריקה במשרד החוץ, ירושלים; 2 באוגוסט 1983

 ג-7031/11

ידיעה על מעצרו ושחרורו של פרדה אקלום בקניה.

45. אורי בר נר , הקונסוליה הכללית בניו יורק אל משה גלבוע, מנהל מחלקת תפוצות במשרד החוץ; 16 בספטמבר, 1983

 ג-7038/21

שיחה עם חבר הקונגרס וולפה עם שיבתו מאתיופיה: מנגיסטו ושר החוץ מוכנים לטפל באיחוד משפחות בדיסקרטיות ומבקשים רשימת בקשות. בר נר השיב שישראל לא תמסור שמות עד שתהיה בטוחה שהדבר לא יסכן את יהודי אתיופיה. וולפה שוחח עם מנגיסטו על עצורים שניסו לברוח לישראל, על חופש דת ולימודי עברית. לדבריו הממשל האתיופי רגיש לפוליטיזציה של בעיית הרעב ולא רצוי להציע לו סיוע במזון בתמורה ליציאת יהודים.

46. המלצות הוועד המיוחד הרחב לעניין עליית יהודי אתיופיה; 15 בנובמבר 1983

ג-7031/6

לאחר בחינת היתרונות והחסרונות של ניתוק היחסים עם ה-AAEJ הוחלט לתבוע מהארגון להפסיק את פעולתו בשטח באתיופיה ובמדינות השכנות. כן קבעו שיש להפסיק כל עזרה כספית למימון פעולות הצלה מטעם האגודה. מדינת ישראל לא תתנגד לפעילות מדינית וציבורית למען יהודי אתיופיה שלא יסכנו את שלומם.

.4 | "מבצע משה": עליה המונית מסודן, 1984 - 1985

47. פגישה של נציגי יהדות אתיופיה עם השר מרדכי בן-פורת; תל-אביב, 27 בינואר 1984

 ג-7031/6

 המשתתפים בפגישה הצביעו על דחיפות הטיפול בהעלאתם של יהודי אתיופיה נוכח המצב באתיופיה  והסכנות בדרך לסודן. בפגישה סיכם זימנה ברהני  פתרונות אפשריים, כולל בניית רשת לסיוע ליוצאים וקשירת קשרים עם השודדים.

48. קטע מישיבת ממשלה 1 באפריל 1984

א-4285/4

סקירת אפרים הלוי על פעילות המוסד להעלאת יהודי אתיופיה. המוסד הגיע למסקנה בשלב מוקדם שלא ניתן להעלות את היהודים ישירות מאתיופיה ומצא דרכים חלופיות.

49. משה גלבוע, מנהל מחלקת תפוצות במשרד החוץ אל ראשי הנציגויות האחראים לנושא היהודי, ירושלים, 24 ביוני 1984

חצ-8971/21

סקירה היסטורית על יהודי אתיופיה, מצבה של הקהילה היהודית באתיופיה בעת כתיבת הדוח ומאמצי ההצלה והקליטה בארץ (הסקירה נערכה על ידי דני קוטנר, צוער במחלקת תפוצות).

50. סיכום פגישת ראש המוסד עם ראש הממשלה; 8 ביולי 1984

אפרים הלוי חזר מסודן ומדווח על הידרדרות במצב שם. 14 אלף יהודים נמצאים במחנות, ניתן לקיים מבצע נוסף בסוף אוגוסט. הלוי יוצא לארצות הברית כדי להפעיל את יהדות ארצות הברית שתלחץ על הממשל שילחץ על סודן.

51. סיכום פגישת ראש המוסד עם ראש הממשלה; 10 באוגוסט 1984

ראש המוסד מדווח על המצב בסודן, על תמותת תינוקות במחנות, על מאמץ להחיש סיוע רפואי באמצעות הארגון הבינלאומי להגירה. ראש הממשלה מצדד בביצוע התכנית לפינוי אווירי.

52. פרוטוקול מאת חיים גומא, סגן מנהל מחלקת תפוצות במשרד החוץ, של דיון עם נציגים של עולי אתיופיה בישראל; ירושלים, 13 בספטמבר, 1984

 חצ-8746/9

תסיסה בקרב עולי אתיופיה נוכח שמועות על המצב הקשה במחנות הפליטים בסודן ובמחוז גונדר באתיופיה. הנציגים מבקשים שממשלת ישראל תזרז את הפינוי של יהודים משם לפני שלא יהיה את מי להציל.

53. דוד קמחי, מנכ”ל משרד החוץ אל משה גלבוע, מנהל מחלקת תפוצות, אפרים הלוי, המוסד, יהודה דומיניץ, הסוכנות היהודית, עזריאל נבו, המזכיר הצבאי לראש הממשלה ואברהם טמיר, מנכ”ל משרד ראש הממשלה; ירושלים, 8 באוקטובר, 1984

 חצ-7002/7

קמחי מספר על מסר מהיועץ המדיני בשגרירות ארצות הברית בישראל בעניין התגבשות הסדר שיאפשר הוצאת אלפים מיהודי אתיופיה הנמצאים בסודן. היועץ שואל האם מדינת ישראל ערוכה לקליטתם בתוך תקופה קצרה ומקבל תשובה חיובית.

54. נחום אדמוני, ראש המוסד אל יעקב צור, שר הקליטה, דוד קמחי, מנכ”ל משרד החוץ, חיים אהרן, ראש המחלקה לעליה וקליטה בסוכנות היהודית, יהודה דומיניץ, מנהל המחלקה לעליה ולקליטה בסוכנות היהודית ועזריאל נבו, המזכיר הצבאי לראש הממשלה, ירושלים; [תל אביב], 14 באוקטובר 1984

אדמוני מעדכן שבשלו מהלכים שנקט המוסד כדי להעלות את יהודי אתיופיה שבסודן בסדרי גודל נרחבים. אפרים הלוי מהמוסד ירכז צוות בין משרדי שיבטיח את התיאום והדיסקרטיות הנדרשים לביצוע הפעולה.

55. עוזר ראש המוסד אל עזריאל נבו, המזכיר הצבאי לראש הממשלה, ירושלים; [תל אביב] 11 בנובמבר 1984

מסר מנשיא סודן ג’עפר נומיירי בתשובה לאגרת ראש הממשלה אליו. נומיירי נענה להזמנה להיפגש עם ראש הממשלה בקניה תוך שמירה על חשאיות המפגש.

56. משה גלבוע, מנהל מחלקת תפוצות במשרד החוץ אל דוד קמחי, מנכ”ל משרד החוץ; ירושלים, 13 בנובמבר 1984

חצ-7002/11

פגישה עם ועדת העורכים ב-11 בנובמבר 1984. אפרים הלוי סוקר בפני העורכים את מצבם של יהודי אתיופיה ואת המצב הקשה במחנות בסודן. הוא מוסר פרטים כלליים על המבצע העומד להתקיים. בהתאם לבקשתו העורכים מקבלים העורכים החלטה שלא לפרסם דבר על המבצע בחודש הקרוב כדי לא לחבל בהצלחתו.

57. משה גלבוע, מנהל מחלקת תפוצות אל שגרירות ישראל בוושינגטון ונציגות ישראל באו”ם, ניו יורק; ירושלים, 11 בדצמבר 1984

 א-4388/2

גלבוע מתייחס לפרסום על מבצע ההצלה של יהודי אתיופיה שהופיע בעיתון “ניו יורק טיימס” ולטיפול בתקשורת בישראל. עורכי העיתונות בארץ מסכימים להמשיך להימנע מלאזכר את נושא העלייה מאתיופיה.

58. לשכת ראש המוסד אל עזריאל נבו, המזכיר הצבאי לראש הממשלה, ירושלים; [תל אביב], 16 בדצמבר 1984

החלטת סודן לא לאפשר את הכפלת קצב היציאה של יהודים ממנה, בשל החשש שהפרסום ב”ניו יורק טיימס” יסכן את המעורבים במבצע, למרות שלא הוזכרה  מעורבות סודנית. המבצע ייפסק מיד אם תוזכר סודן באמצעי התקשורת. סגן הנשיא א-טייב דורש שסודן תקבל חלק מכספי הסיוע שקיבלה ישראל לשם קליטת העולים.

59. קטעים מפרוטוקול ישיבת הממשלה, 23 בדצמבר 1984

א-7637/6

סקירת השר לקליטת עלייה יעקב צור בנושא עליית יהודי אתיופיה: הנזק הגדול שנגרם מפרסום המבצע בעיתונות האמריקאית ובעיקר בעיתונות היהודית. האפשרות להכפיל את הקצב נגנזה לפי שעה. ממלא מקום ראש הממשלה יצחק שמיר אמר שקשה להדוף את הפרסום כאשר מנסים לגייס כסף מיהודי ארצות הברית לכיסוי הוצאות המבצע. הוא מעריך שההאטה היא זמנית בלבד.

60. ראש הממשלה שמעון פרס אל נשיא סודן ג’עפר נומיירי, חרטום; ירושלים ,2 בינואר 1985

ראש הממשלה מביע הערכה למנהיגותו של נומיירי ומודה לו על עזרתו בהוצאת יהודי אתיופיה מסודן (בתעודה נרשם בטעות התאריך 1984).

61. מחלקת תפוצות במשרד החוץ אל הרצל ענבר, נציגות ישראל בניו-יורק; ירושלים, 3 בינואר 1985

 א-4388/2

על ההחלטה לזמן עיתונאים לתדרוך בעקבות הריאיון עם יהודה דומיניץ בעיתון “נקודה”. התדרוך עסק בעיקר בקליטת העלייה. לא הוזכרה בו המדינה השלישית (סודן) ולא הוצגו הפעולות הנעשות בזמן אמת להעלאת היהודים. העיתונאים התבקשו לנהוג במתינות בפרסום ולהתמקד בקליטה.

62. סיכום פגישת ראש המוסד נחום אדמוני עם ראש הממשלה שמעון פרס; 7 בינואר 1985

דיווח ראש המוסד על המשך הטיסות לפי שעה למרות הפרסום בעיתונות.

63. קטעים מפרוטוקול ישיבת הממשלה; ירושלים, 6 בינואר 1985

א-7638/1

בישיבה סוערת הביע ראש הממשלה פרס את הערכתו למוסד על ניהול המבצע וסקר את האירועים שהביאו להפסקתו, ההחלטות שהתקבלו בעקבות ההפסקה וחוסר הטעם בהאשמות על האחריות להפסקת המבצע. ראש המוסד סקר את נתוני העלייה מאתיופיה והוסיף שכאשר ירד גל הפרסום, יחפשו דרכים לחדש את העלייה, אך לשם כך חשוב לשמור על סודיות.

64. הרצל ענבר, נציגות ישראל באו”ם, ניו יורק אל מנכ”ל משרד החוץ, מנהל מחלקת תפוצות, הסוכנות היהודית ואפרים הלוי, המוסד; ניו יורק, 7 בינואר, 1985

 חצ-7003/6

נדרשת החלטה מיידית לגבי המשך הטיפול הציבורי בהפסקת העלייה של יהודי אתיופיה שנותרו בסודן, התייעצויות קבועות וחילופי מידע עם מנהיגות יהודית אחראית בתפוצות.

65. פרוטוקול ישיבה של ועדת העלייה והקליטה של הכנסת; ירושלים, 8 בינואר, 1985

 כ-691/6

דיון באחריות לפרסומים הקשורים בהצלת יהודי אתיופיה.

66. עדכון מיחידת “חצב”; 9 בינואר 1985

דיווח שמקורו הודעת שגרירות סודן בכווית על כתבה בעיתון כווייתי על אודות “מזימה סודנית – אתיופית – ישראלית” להעברת היהודים “הפלאשים” לישראל. הוטלו ספקות באשר למחויבותה של סודן להחלטות הליגה הערבית ביחס לזכויות הפלסטינים. שגרירות סודן הכחישה את ההאשמות.

עותק מוקלד של המסמך

.5 | "מבצע שבא" והמשך העליה מאתיופיה: מבט לעתיד

67. חנן בר און, משנה למנכ”ל משרד החוץ אל מאיר רוזן, שגריר ישראל בוושינגטון; ירושלים, 10 בינואר 1985

א-4388/2

מסר מהסוכנות היהודית לראשי המגבית (UJA) להשקיט את הפרסומים בנושא העלייה מאתיופיה.

68. יוסף הדס, שגריר ישראל בבריסל אל דוד קמחי, מנכ”ל משרד החוץ, יוסף בן-אהרן, מנהל לשכת שר החוץ וישעיהו ענוג, סמנכ”ל משרד החוץ, ירושלים; 9 בינואר 1985

 חצ-8960/1

הכנסת TEA, חברת התעופה של ג’ורג’ גוטלמן, לרשימה השחורה של החרם הערבי.

69. עוזר ראש המוסד אל אלוף משנה עזריאל נבו, המזכיר הצבאי לראש הממשלה, 13 בינואר 1985

דיווח על תנועה ערה של יהודים מאתיופיה לסודן למרות הפסקת “מבצע משה”. המשך המבצע תלוי עתה בריסון הפרסומים בארץ ובחו”ל. המוסד יפעל להמשיך אם יווצרו התנאים הדרושים לכך.

70. הרצל ענבר, נציגות ישראל בניו יורק אל מחלקת תפוצות במשרד החוץ, ירושלים; 21 בינואר 1985

 א-4388/3

ריאיון עם הנשיא נומיירי בעיתון “ניו יורק טיימס” בו אמר שכל הפליטים, כולל יהודי אתיופיה, רשאים לעזוב את סודן בתנאי שאינם עוזבים ישירות לישראל.

71. ברוך לשם, עוזר ליו”ר הכנסת אל דוד קמחי, מנכ”ל משרד החוץ, ירושלים, 17 בפברואר, 1985

 חצ-8752/22

מדווח על פגישת יו”ר הכנסת שלמה הלל עם משלחת של הכנסייה האתיופית בישראל והבישוף אתנסיוס.  נציגי הכנסייה  מעוניינים לפעול לשיפור היחסים בין ישראל לאתיופיה. תהליך זה החל אך מתעכב בשל הפעולה הישראלית בסודן. הלל  ציין בפגישה  שמטרת הפעולה הייתה הצלה והיא לא נערכה בתוך אתיופיה. נציג המשלחת  הציע שייסע לאתיופיה ויעביר עמדה זו  לממשלה

72. חנן בר-און, משנה למנכ”ל משרד החוץ אל יצחק שמיר, ממלא מקום ראש הממשלה ושר החוץ ואל דוד קמחי, מנכ”ל משרד החוץ, ירושלים;ירושלים, 25 בפברואר, 1985

 חצ-7003/12

דיווח על שיחתו של מאיר רוזן עם סגן נשיא ארצות הברית ג’ורג’ ה. וו בוש לקראת נסיעתו של בוש לסודן: רוזן מספר על כ-1200 יהודים בסודן הנמצאים בסכנת חיים, שיש להוציאם במבצע מרוכז. נומיירי אינו מתנגד כל עוד לא יצאו ישירות לישראל. הסודנים מעדיפים יציאה בטיסות רגילות אך בוש מחליט לבקש טיסות מיוחדות ומבקש מהשגריר האמריקאי בחרטום לפעול. התנגדות משרד האוצר האמריקאי לחדש את הסיוע לסודן.

73. פגישת ראש הממשלה שמעון פרס ושר הביטחון יצחק רבין, 17 במארס 1985

ראש הממשלה מדווח לשר הביטחון על הכוונה להוציא לפועל את “מבצע שבא” בתוך שבוע.

74. עוזר ראש המוסד אל המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, עזריאל נבו, 28 במארס 1985

דיווח על תגובת מחלקת המדינה ל”מבצע שבא”. לדבריהם מקור סודני בכיר רמז על אפשרות חידוש היציאה בעתיד.

75. סיכום פגישת ראש המוסד עם ראש הממשלה, 31 במארס 1985

לאחר סיום המבצע האמריקני הגיעו 106 יהודים נוספים. בסך הכול הגיעו מאז המבצע הקודם, שהסתיים ב-5 בינואר, 700 איש. הסודנים מרוצים שהפעם אין פרסום.

76. אליקים רובינשטיין, שגרירות ישראל בוושינגטון אל משה גלבוע, מנהל מחלקת תפוצות, מחלקת אפריקה ולשכת המנכ”ל במשרד החוץ, ירושלים; 9 במאי, 1985

 חצ-8766/13

דיווח על שיחה עם ג’ים בישופ, סגן עוזר מזכיר המדינה באגף אפריקה במחלקת המדינה. בשיחה ציין את המתיחות הקשה עם אתיופיה המקשה על ארצות הברית לסייע בעניין היהודים, את המאמץ של ארצות הברית מול סודן ואת חוסר התועלת בשליחת משלחות לאתיופיה בשלב זה.

77. רחמים אלעזר, מזכיר המועצה הלאומית ליהודי אתיופיה אל חברת הכנסת מרים תעסה גלזר, יו”ר ועדת העלייה והקליטה, ירושלים; תל אביב, 23 ביוני, 1985

 כ-691/7

על מצבם הקשה של היהודים שנשארו באתיופיה ועל ההצעה להקים ועדה שתטפל במצבם שם. בד בבד תחפש דרכים להעלאתם לישראל על בסיס איחוד משפחות. אלעזר מעלה במכתבו גם את קשיי הקליטה בישראל ואת בעיית הגיור.

78. יהודי אתיופיה – תמונת מצב; תל אביב, יולי 1986

 א-4388/3

סקירה של המוסד שהוכנה לקראת ביקורו של ג’ורג’ ה. וו. בוש, סגן נשיא ארצות הברית בישראל ביולי 1986. בסקירה מוצגים נתונים מספריים על מספר היהודים באתיופיה, בסודן ובישראל כדי להמחיש את המצב של משפחות מפוזרות. נמשכים המאמצים לאיחוד משפחות ואיחוד שני חלקי העדה בכל הדרכים האפשריות. מצורפת מפה.

79. יהודית דרנגר ורן קוריאל, שגרירות ישראל בוושינגטון אל יוסף הדס, סמנכ”ל לאפריקה, אסיה ואוקיאניה, ירושלים; 14 באפריל 1989

חצ-9395/19

ביקור חברי הקונגרס לילנד ואקרמן באתיופיה. מגעים עם מנגיסטו ואחיו בנושא חידוש היחסים עם ישראל. הערכתם ביחס לסיכויים לחידוש העלייה ואיחוד משפחות.