שער שני - פעילותו של הנשיא נבון בתחום החברתי תרבותי

“בימי נשיאותי רבו מאוד הסיורים במקומות ישוב בארץ, ולו היו עתותיי בידי הייתי מרבה בהם עוד יותר. מסיורים אלה – על הפגישות והמראות הכלולים בהם – אני נוטל כוח ותעצומות נפש לשאת בתפקידי, ועם כל הצניעות – אני יודע גם מה חשיבותם של סיורים אלה לאנשי המקומות. אני בא בעיקר לראות ולשמוע, ופחות מזה להשמיע. ממראה עיני וממשמע אוזני אני לומד להכיר את עמי.. את דברי עלי להשמיע מתוך כוונה גדולה באוזניהם של אנשי המקום ולא מעל לראשיהם, משל השמעתים בפעם הראשונה“. כך, מתוך דברי הנשיא בחדר הישיבות של המועצה המקומית ירוחם (ע’ 12, בתיק נ-301/26: נשיא המדינה יצחק נבון – המועצה המקומית ירוחם).

בעת נשיאותו, ביקר נבון פעמיים בעיירה הדרומית. ימים ספורים אל תוך תפקידו החדש פתח את סבב הסיורים הרשמי מחוץ למשכן בצפון הארץ. שבועיים לאחר מכן כבר התייצב בנגב ובירוחם. בביקורו השני במקום כללה תכנית הביקור מפגש עם תלמידי מכללת רמת הנגב, נטיעת עץ בפארק ירוחם ואירוע קבלת פנים בבית הכנסת של יוצאי הודו שמהווים חמישית מתושבי המקום (ע’ 61-59, בתיק נ-301/26: נשיא המדינה יצחק נבון – המועצה המקומית ירוחם)..

על פי רוב נענו ביקורים אלו ברוח נלהבת ולבבית: “נסיעתך לעיירות בצפון ולינתך שם באחד הבתים.. אינני חושבת שהנשיאים שקדמו לך היו מסכנים את חייהם אילו היו עושים דבר כזה – אולי גרמת כאב ראש לאנשי הפרוטוקול ולאנשי הביטחון.. ובכל זאת ולמרות הכל כפעולה ראשונה בתור נשיא כל הכבוד ויישר כוחך ! ברכת העם מלווה אותך..”, כתבה לו אזרחית עם כניסתו לתפקיד (ע’ 51, בתיק נ-291/5: נשיא המדינה יצחק נבון – אביבים – דובב קטעי עיתונות 28/05/78).

כותרות עיתוני התקופה שיקפו זאת אף הם (עמ’ 21, 45, 163, 171, בתיק נ-365/3: קטעי עיתונות 6/1978):

באופן זה ביקש נבון לבטא רוח עממית ולנהל שיח בגובה העיניים בעיירה המרוחקת מכס הנשיאות המוצב בירושלים. רוח גבית זו שהעניק לתושבים מצאה את ביטויה לאחר ביקורו. בעיתון במחנה פורסמה כתבה תחת הכותרת ‘עלמה בירוחם’, ובמסגרתה הצטיירה העיירה ככזו “שנדמה לך שהיא נמצאת על פלנטה אחרת”. סגנון הכתיבה והדימוי העולה ממנה הציף מחאה באמצעות ראש המועצה דאז מר ירח גלטר שמיהר להזדעק בפני הרמטכ”ל – רא”ל רפאל איתן: “בירוחם נעשו בשנה האחרונה מאמצים כבירים לשיפור השירותים, להעלאת רמת החינוך ולפיתוחה, על הישגינו בתחומים אלו ניתן ללמוד מתגובתו ודבריו החמים של כבוד נשיא המדינה שביקר בה בשבוע שעבר..”. והוסיף, “צר לי לקבוע כי הכתבה הנ”ל החזירה את ירוחם כמה שנים אחורה. לתקופת הכתבות בנוסח ‘מי ירחם על ירוחם'” (עמ’ 20-18, בתיק נ-301/26: נשיא המדינה יצחק נבון – המועצה המקומית ירוחם).

נבון ידע היטב היכן הוא נוחת. חודשים ספורים קודם לביקורו הראשון במקום עברה המועצה המקומית טלטלה מהדהדת במהלך ישיבת עבודה בנושא הרווחה שנערכה בחודש נובמבר 1977. נכחו בישיבה סגן ראש הממשלה יגאל ידין , בכירי ממשל ונציגי ציבור מן המועצה המקומית. במעמד זה נשא ראש המועצה המכהן משה פרץ – מילים קשות: “עד היום לא הצלחנו להעלות את הישוב על הפסים הנכונים” (במלאת שני עשורים וחצי להקמתו). מיד אחריו סקר מנהל המתנ”ס ומערכת החינוך מר גלטר רשימת ליקויים, אתגרים והישגים. הוא התייחס גם לתדמית השלילית שנוצרה במקום: תדמית התושבים בעיני עצמם, תדמית הילדים בעיני מוריהם, וכן תדמית עיר הפיתוח באמצעי התקשורת, אצל תושבי מרכז הארץ או מול מוסדות ממשל. בנאומו הוזכר לטובה הקונסרבטוריון העירוני למוסיקה שהוביל להישגים לימודיים בזכות המורים המנוסים. בנוסף, הוצגו כשלים בתחום שירותי הבריאות (ע’ 110-99, בתיק נ-354/4: נשיא המדינה יצחק נבון – סיור בירוחם). כנובע מכך קרא ידין למימוש מהלך של טיפול נמרץ לירוחם במהלכו הצהיר נציג לשכתו – יאיר כהן כי יעבור לגור בירוחם: “החלטתי לבוא לירוחם ולהיות שותף, ציין, תדמיתה הקיצונית השלילית נגרמת בחלק נכבד מפרסום בכלי התקשורת. זהו עוול גדול. פרסום חיובי יטהר את העיירה..” (ע’ 126, בתיק נ-354/4: נשיא המדינה יצחק נבון – סיור בירוחם). בשנת 1978 פוזרה מליאת המועצה הנבחרת, וניהול הישוב עבר לחסות ועדה קרואה מטעם משרד הפנים. ועדה זו הכילה נציגים ממשרדי הבריאות, החינוך, העבודה והרווחה ועוד, ומר גלטר נקרא לעמוד בראשה.

הביקור השני בירוחם ארך יום ונערך לרגל חגיגות ה-30 ליישוב. האירוע המרכזי תוכנן לרגל ט”ו בשבט – המציין את ימי העלייה לקרקע בחודש שבט תשי”א (ינואר 1951). הנשיא נתבקש להשתתף ולקחת חלק ובכך – “להפוך את היום לחוויה עמוקה לתושבי המקום ולסייע לשפר את דימוי הישוב בעיני כל אזרחי המדינה”, כדברי ראש המועצה המחודשת ירח גלטר (עמ’ 106-108, בתיק נ-301/26: נשיא המדינה יצחק נבון – המועצה המקומית ירוחם).

על פי התכנית תוכנן מפגש עם סטודנטים במכללה המקומית רמת הנגב, ביקור בבית הכנסת של עולים יוצאי הודו ואף נטיעת עצים בפארק האגם. במסגרת הביקור נסקרה הפעילות המוניציפלית, החינוכית והקהילתית בירוחם. כמו בביקורי הנשיא באתרי יישוב אחרים גם כאן ניתן היה לזהות פניות שהכילו ביקורת וטענות: “נשיא יקר, כתב אליו תושב המקום, אין בא אני לומר ולהראותך הכל בצורה פסימית אך לא ספק הוכנה הצגה שכלל אינה תואמת את ההוי המציאותי בעיירה, והכל יראה לך מצד ראשי היישוב ‘בורוד’. האם תמיד נצטרך לחכות לביקורים מעין אלו..?” מבית הנשיא ביקשו מנגד להבהיר: “ביקורנו בירוחם היה מרשים ומאלף. ראינו עיירה הצועדת בבטחה אל עתיד מבוסס ומבטיח. קבלת הפנים לא נשאה אופי נוצץ ומפואר. הכל נעשה באורח עממי, בטוב טעם וברוח טובה. ביקורתך לגיטימית אך לא נוכל להתייחס אליה..” (ע’ 30-28, בתיק נ-301/26: נשיא המדינה יצחק נבון – המועצה המקומית ירוחם).

גם מעבר למפגש עם האוכלוסייה הכללית נשבה רוח אוהדת בבית הנשיא לבני המקום, בתמיכה כספית וסיוע במלגות לסטודנטים באוניברסיטאות (עמ’ 434-430, בתיק נ-327/3: נשיא המדינה יצחק נבון – מוסדות בארץ – כללי). פעולה הייתה מתבקשת לאור מעורבותו בוועדת נבון לקביעת גובה שכר הלימוד באוניברסיטאות. בחודש יוני 1978 נטה האוצר לשנות את פרטי ההסכם ולכן אך טבעי היה שנבון כנשיא יפעל לייצר פעולת גמול מאזנת לנדרשים לעזרה זו. הנשיא קיים עמם שיח ישיר ובלתי תלוי, השמיע את פעולותיו למען העיירה וביקש לשמוע את שאיפותיהם (סימול פריט – טס-162/66: נשיא המדינה-יצחק נבון).

לא רק בפן החינוכי ביקש נבון לייצר מעורבות אלא גם בהיבט התעסוקתי. בפגישה שערך עם הנהלת מפעל טמפו (הממוקם בירוחם) בינואר 1979, אמר: “רמת אוכלוסיה גבוהה היא תנאי לקיומנו. עלינו לעשות מאמצים עליונים להגיע להישגים רבים יותר בזמן קצר. יש לעשות פעולה להעלאת הרמה התרבותית ההשכלתית והטכנית בישראל. פעולה זו מקבלת חשיבות משנה לגבי הנגב, שהוא החלק הארי של מדינת ישראל. בסיכום דבריו קרא הנשיא לבעלי המפעל לראות בחשיבות המיוחדת לירוחם – לפעולתם התרבותית לעובדי המפעל ובני משפחותיהם. אם המפעל יעשה זאת, הוסיף, הוא יהיה מופת חי למדינה כולה”, והדגיש: “יש ביכולת המפעל לשמש מנוף לשינוי פני העיירה”, וחזר וציין כי יבדוק אפשרות להעברת תעשייה נוספת למקום. גם בהיבט זה חיבר הנשיא מעשה ומחשבה. בחודש יוני 1979 יזם את הרעיון ‘מקום העבודה – הפועלים ומשפחותיהם’, מתוך שאיפה לקדם ולהדק את הקשר בינהם, ועל רעיון זה אף זכה לתמיכת ההסתדרות (בתיק נ-295/20: פרויקט פועלים בתעשייה כולל תרבות במפעלים).

בשנת 1983, כתב ראש המועצה גלטר לנבון: “בשם תושבי ירוחם, ברצוני להודות לכבוד הנשיא על פעילותו הציבורית למען ערי הפיתוח בכלל וירוחם בפרט. עד היום חי בזיכרוני כל פרט מהביקור. העידוד ההתלהבות והתחושה שאכן נעשה כאן דבר חשוב, עזרו לי להתגבר על קשיים רבים ותסכולים לא מעטים” (ע’ 3, בתיק נ-301/26: נשיא המדינה יצחק נבון – המועצה המקומית ירוחם).

בספרו, העיד נבון על רצונו לפעול לחשיפת וזיהוי הצדדים החיוביים במושבים ועיירות הפיתוח על מנת שיוכל לתת להם פומבי.

במפגש עם עיתונאים לרגל חלוקת פרס העיתונות על שם טד לוריא שנערך עם כניסתו לתפקיד חלק הנשיא עם המשתתפים את עובדת היותו ‘עיתונאי בעל תעודה’ בעברו.

בסיום דבריו ביקש להעביר מסר על מידת אחריותה של העיתונות, וקרא לה להיות נוכחת ומבליטה גם בהקשרים חיוביים ולא רק כשהכותרות זועקות מרה.