ישיבה של ממשלת ישראל הראשונה, 1 במאי 1949. סביב השולחן משמאל: גולדה מאירסון (מאיר), זלמן שזר, בכור שטרית, הקצרן צבי מימון, דב יוסף, אליעזר קפלן, משה שרת, דוד בן-גוריון, מזכיר הממשלה זאב שרף, פנחס רוזן, דוד רמז, משה (חיים) שפירא, יצחק מאיר לוין ויהודה לייב פישמן מימון. צלם: הוגו מנדלסון, לע”מ
אוסף הסטנוגרמות של ישיבות הממשלה הוא אחד האוספים החשובים ביותר באתר האינטרנט של ארכיון המדינה. כל מעיין מבקש לקבל סטנוגרמה מלאה של הישיבה שמעניינת אותו ולעתים הוא נדרש להשלים עם קיצוצים מטעמים של ביטחון המדינה או צנעת הפרט. אולם לפעמים הסטנוגרמה אינה מלאה בגלל סיבה שונה לחלוטין.
עיון בסטנוגרמה של ישיבת הממשלה ב-10 בינואר 1965 מביא אותנו לשורה בלתי צפויה. בתחתית עמוד 73 מופיעות המילים הבאות: “(המשך הסטנוגרמה לא פוענח עקב פטירתו של הקצרן צבי מימון ז”ל)”:
לאחר מכן, בעמודים 76-74, מופיעות ההחלטות שקיבלה הממשלה באותו יום.
אם כך מה קרה? הקצרן צבי מימון רשם כדרכו את דברי המשתתפים בישיבת הממשלה. קצרן מקצועי משתמש בסימנים מיוחדים שניתן לכתוב אותם במהירות גבוהה יותר מכתיבה רגילה של מילים. מצופה מקצרן לכתוב כ-360 מילים בדקה ויש קצרנים המגיעים למהירות גבוהה יותר. אולם הסימנים שרושם קצרן הם ייחודיים לאותו קצרן – ורק הוא מסוגל לפענח אותם. למרבה הצער נפטר צבי מימון בטרם סיים את מלאכת הפענוח ולכן קטע מהסטנוגרמה אבד לעולמים ולא ניתן לשחזר אותו. החלטות הממשלה ב-10 בינואר 1965 נרשמו על ידי מזכירת הממשלה יעל עוזאי ולכן, כאמור, הן מופיעות בסטנוגרמה.
צבי מימון (וסרמן, 1965-1904) נולד בלטביה ועלה ב-1935. אחיו יעקב מימון למד קצרנות גרמנית ועבד כקצרן במוסדות ההסתדרות הציונית שבה נהגו להשתמש בתחילה בגרמנית כשפה רשמית. לאחר מכן הוא פיתח שיטת קצרנות עברית – אותה הנחיל לאחיו צבי ולקצרנים נוספים הנוהגים מאז בשיטה זאת בכנסת ובממשלה.
ב-13 בינואר 1965 הובא צבי מימון למנוחות עולמים והעיתון דבר 14.1.1965 דיווח על כך. ב-17 בינואר הספיד אותו ראש הממשלה לוי אשכול בישיבת הממשלה (עמ’ 2):
מאז 1985 מקליטים את ישיבות ממשלת ישראל ולכן היום לא יכול לחזור מקרה כזה.
