מדינת היהודים

.1 | ויקרא שמה בישראל

שאלת שמה של מדינת ישראל לא היו ברור. תחילה עלו מספר הצעות: כגון מדינת היהודים, מדינת ישראל, מדינת ציון, פלשתין ועוד

ועדה שכללה שלושה חברים ממנהלת העם הגישה חוות דעת מנומקת כיצד יש לקרוא למדינה שתקום ובו פירטה את שיקוליה.

חוות דעת הוועדה לבחירת שם המדינה ג 124-23 (עמוד 89)

.2 | מדינת היהודים או מדינת ישראל?

לאחר הכרזת המדינה פנה ד”ר אליהו אפשטיין (אילת) מי שלימים היה לשגרירה הראשון של מדינת ישראל בארה”ב, לנשיא ארה”ב בבקשה שארצות הברית תכיר במדינת היהודים בפלשתין. JEWISH PEOPLE OF PALESTINE. (כדאי לשים לב לתואר שלו: AGENT (סוכן)  ולא AMBASSADOR (שגריר), היות והוא עדין לא  קיבל מינוי)

אליהו אפשטיין מבקש הכרה במדינת היהודים בפלשתין 14.5.1948

הנשיא טרומן שולח חזרה מכתב הכרה במדינת ישראל (שימו לב שהמילים  JEWISH STATE מחוקות)

הנשיא טרומן מכיר במדינת ישראל 14.5.1948

 להרחבה על הכרת ארה”ב בישראל  כאן

הכרה במדינת ישראל

במהלך הימים והחודשים אחרי הכרזת העצמאות החל מהלך מדיני של קבלת ישראל לאו”ם והכרה ממדינות העולם. ריכוז שלהם נמצא כאן

 

רשימת המדינות שהכירו בישראל תשי

.3 | מדינת היהודים

ב-13 באפריל 1948 פרסמה מחלקת הדואר של שלטונות המנדט הנחיות בדבר סגירת בתי הדואר והסוכנויות וסיום כל השירותים בין ה-15 באפריל ל-5 במאי. כדי להמשיך ולתת שירותי דואר ליישוב היהודי בארץ, פרסמה “מנהלת העם” הנחיות לעובדי הדואר, לפיהן הם התבקשו להמשיך במתן שירותי דואר, תוך שימוש בבולי הקרן הקיימת לישראל ובחותמות מיוחדות שהונפקו, ואימוץ התעריפים ושיטות העבודה שהיו נהוגים בתקופת המנדט. בולי “מדינת היהודים” הונפקו על-ידי הקרן הקיימת לישראל בינואר 1948, לרגל הכרזת האו”ם על החלוקה. על הבול הופיעה מפת ארץ-ישראל ובה גבולות החלוקה. הבולים הודפסו בדפוס “האומן” בירושלים, וכאשר נכנסו לשימוש, הוטבעה עליהם החותמת “דאר” והערך הנקוב. בולים אלה היו בשימוש בעיקר בצפת, בראשון לציון ובירושלים.

“מדינת היהודים”, צמדת בולים של הקרן הקיימת לישראל שראתה אור לרגל הכרזת האו”ם על החלוקה, בטרם נקבע השם “מדינת ישראל” – תת 17-6

לפרק הקודם             לפרק הבא