12 באוקטובר. שבעה ימי לחימה בלתי פוסקת, מאז פרוץ מלחמת יום הכיפורים, הטביעו את חותמם. לראשונה לא נערכה ישיבת ממשלה, והדיונים הבהולים התנקזו אל לשכת ראש הממשלה. מהדיונים עולה אווירת משבר חריף בהנהגת ישראל, וניכרים גם סימנים לתשישות ושחיקה בשדרות הלחימה והפיקוד הצבאי. עוצמת התחושות באה לידי ביטוי גם בדברי ראש הממשלה, גולדה מאיר, שציינה בכאב: “אני אומרת זאת במלוא ההכרה, ב-1948 לא עמדנו בפני סכנה כזאת”.
לעת חמישים שנה למלחמה, חושף ארכיון המדינה מסמכים רבים שטרם הוצגו לציבור. מסמכים אלו רואים אור לראשונה בערב יום הכיפורים תשפ”ד באוסף חדש: “מלחמת יום הכיפורים בראי המסמכים הארכיוניים“.
בצדו של האוסף, אנו מציגים כאן פרסום מעודכן המתאר ב-27 פרקים את סיפור המלחמה, יום אחר יום. המסמכים המובאים בו שופכים אור על הדרך שבה הנהיגה ממשלת ישראל את המדינה וניהלה את המלחמה בהיבטיה המדיניים והצבאיים.
מקבלי ההחלטות בהנהגה האזרחית של המלחמה נחלקו לארבעה מוקדים:
במוקד הראשון בלטה דמותה של ראש הממשלה גולדה מאיר. אל הצומת שבלשכתה נקשרו כל החוטים וממנה יצאו. גולדה נעזרה בצוות שפעל לצידה וכלל את השר המקורב לה ביותר, ישראל גלילי, מזכירה הצבאי תת אלוף ישראל ליאור, מנכ”ל משרד ראש הממשלה מרדכי גזית וראש לשכתה אלי מזרחי.
המוקד השני היה קבינט המלחמה הבלתי רשמי, שמלבד ראש הממשלה מאיר והשר גלילי, כלל גם את שר הביטחון משה דיין וסגן ראש הממשלה יגאל אלון. אליהם הצטרפו, בהתאם לצורך, שרים, הרמטכ”ל וסגנו, ראש אמ”ן, קצינים בכירים נוספים, ראש המוסד ואחרים. הקבינט נבנה למעשה סביב ‘המטבח המצומצם’ של ראש הממשלה, שדן בעניינים ביטחוניים בתקופה שלפני המלחמה, והתכנס בעיקר בימים הראשונים והאחרונים של המלחמה. הוא עסק בניהול שתי הזירות העיקריות – הצבאית והמדינית, ובו נפלו ההכרעות העיקריות בשאלת הניהול המדיני של המלחמה.
המוקד השלישי והרחב מכולם היה ממשלת ישראל. במהלך ימי המלחמה התכנסה הממשלה לישיבות כמעט מדי יום, ולעיתים ליותר מישיבה אחת ביום. בישיבותיה נמסר לשרים דיווח על המצב בחזיתות, והתקבלו בהן ההחלטות בעניינים עקרוניים שדרשו את אישורה של הממשלה כגון: החלטות לתקוף מעבר לקווי הפסקת האש, מדיניות בעניין הפסקת האש ועוד. למעשה נתנה הממשלה את התוקף הרשמי להחלטות שהתקבלו בקבינט המלחמה.
המוקד הרביעי היה שליחיה של מדינת ישראל בחו”ל, שעסקו בניהול המגעים מול הממשל האמריקאי ומוסדות האו”ם. מוקד זה כלל את שר החוץ אבא אבן ואת שגריר ישראל באו”ם יוסף תקוע, אולם הדמות המרכזית בו היא שגריר ישראל בוושינגטון שמחה דיניץ.
המסמכים שבפרסום משקפים מבנה זה וכוללים ישיבות הממשלה; התייעצויות מדיניות-צבאיות בלשכת ראש הממשלה (המטבחון); יומן לשכת ראש הממשלה, שנכתב על ידי ראש הלשכה, אלי מזרחי ; ישיבות ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מתקופת המלחמה; חליפת מברקים בין לשכת ראש הממשלה והשגרירות בוושינגטון ומסמכים ממקורות נוספים. כמו כן שולבו בפרסום תצלומים ומפות. מסמכים אלה, ובעיקר ישיבות הממשלה וההתייעצויות המדיניות-צבאיות, נחשפו בעבר באופן חלקי וכעת משנחשפו במלואן, סופחו לפרסום המחודש.
לקריאה נוספת מומלץ לעיין בספר גולדה מאיר, הרביעית בראשי הממשלה, מבחר תעודות ומבואות מפרקי חייה (1978-1898), עמ’ 582-505. בגרסה סרוקה של הספר, בעמ’ 612-535, ובפרסום ממשלת גולדה מאיר וועדת אגרנט המוצגים באתר זה.
המשך לקרוא
