ארכיון המדינה > פרסומי הארכיון > יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

ההיסטוריה במסמכים – מארכיון המדינה למערכת החינוך

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

א. עיצוב אופיו של יום הזיכרון

א1. התמורות בתכנית יום הזיכרון וסדריו לאורך השנים

הודעת נחמיה ארגוב המזכיר הצבאי לראש הממשלה, 4 באפריל 1951
ג-5428/12
תכנית יום הזיכרון לנופלי מלחמת העצמאות כפי שאושרה על ידי ראש הממשלה

יו"ר הוועדה לחגיגות יום העצמאות אל משרד הפנים, 1 ביולי 1951
ג-2204/16
המלצה לקצר את יום הזיכרון מ-12 שעות של שביתת מלאכה, אי תנועה ברחובות וסגירת בתי שעשועים לשעתיים והעמדת תחבורה לרשות ההורים השכולים

ש. ארזי מנהל לשכת הקריה אל המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, 24 במארס 1952
ג-391/21
תכנית יום הזיכרון – סדר יום כפי שאושרה על ידי ראש הממשלה

הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים אל ראשי ראשויות מקומיות ומועצות, מדגם תשובות, 19 במארס 1956
ג-1942/8
מביא בפני ראשי העיריות והמועצות את סדרי יום הזיכרון והטקסים ומבקש מהם להזמין את הציבור הרחב להשתתף באזכרות כדי שלא להשאיר את ההורים השכולים לבד באבלם ולדאוג להשתתפות התלמידים בטקסים

בתיק תשובות לפניות דומות ממשרד הפנים ממזכיר המועצה האזורית הדר השרון ומראש מועצת זיכרון יעקב

שר הפנים ישראל בר יהודה אל ראשי הרשויות המקומיות, 18 בפברואר 1958
ג-2204/16
בקשה מראשי הרשויות המקומיות לתת את הדעת על עיצוב דמותו של יום הזיכרון לחללי מלחמת העצמאות משום שטרם נמצאה הדרך הציבורית הנאותה להבעת יחסי העם והמדינה לנופלים

ראש העיר ירושלים גרשון אגרון אל שר הפנים ישראל בר יהודה, 5 במארס 1958
ג-1942/8
תשובה לשר הפנים על האופן שבו מציינת ירושלים את יום הזיכרון

א2. חוק יום הזיכרון

דיון במליאת הכנסת בתיקון לחוק יום הזיכרון מ-1963, קריאה ראשונה, 21 ביולי 1980
גל-21819
דיון על שלושה סעיפים שמציע סגן שר הביטחון מרדכי ציפורי: שינוי שם החוק כך שיחול על החללים מכלל מערכות ישראל, החלת החוק על החללים מן התקופה שקדמה להקמת המדינה ואיסור פתיחת בתי קפה בנוסף על סגירת בתי עינוגים שהייתה מקובלת עד כה

כדאי להשוות לחוק המקורי מ-1963: רשומות – ספר החוקים 393 5 באפריל 1963

קריאה שנייה ושלישית לתיקון חוק יום הזיכרון והצבעה על השינויים המוצעים, 27 באוקטובר 1980
גל-21819/9

תיקון לחוק יום הזיכרון, 4 בנובמבר 1980
גל-21819/9

א3. תכני יום הזיכרון

צפירות ביום הזיכרון

ש. ארזי מנהל לשכת הקריה אל מנהל כללי משרד ראש הממשלה, 27 במארס 1952
ג-391/21
החלטתה של ועדת יום העצמאות לקצר את 15 דקות הדומייה ל-3 בלבד משום שהציבור לא יוכל לעמוד בהפסקת התנועה והעבודה לזמן כה ממושך

ע. הילדסהיימר מזכיר ועדת יום העצמאות אל ש.ב. ישעיה, האגף לאדמיניסטרציה במשרד הפנים, 31 במארס 1952
ג-391/21
החלטה על הפסקת עבודה ותנועה ביום הזיכרון למשך שלוש דקות בצהרי היום ועל צפירה בערב יום הזיכרון

ש. ארזי יור ועדת יום העצמאות אל המפקח על החינוך הגופני במשרד החינוך, 31 במארס 1955
ג-398/28
הודעה על הפעלת משמרות ביטחון שיעצרו את כלי הרכב והולכי הרגל בעת הצפירות

המפקח על התעבורה במשרד התחבורה אל נהגי ישראל, 1959
גל-1786/9
קול קורא לנהגים לעצור את רכבם ולהתייחד עם זכר הלוחמים בעת הצפירה ביום הזיכרון בשעה 10:00

הנחת זרים על קברי חללים

אהרן וינטר קצין מחוז חיפה ונהריה במשרד הפנים אל משרד הפנים, 28 במארס 1952
ג-391/21
מתנגד להנחת זרים על קברי חללים ולירי מטחי כבוד ביום הזיכרון משום שאין אלה מנהגים יהודיים ומשום המצב הכלכלי בתקופת הצנע

שמעון פרס, מ"מ המנהל הכללי במשרד הביטחון אל א.ש. מויאל המנהל הכללי במשרד הפנים, 3 באפריל 1953
ג-2204/16
ייצוג הממשלה על ידי השרים בטקסי יום הזיכרון והנחת זרים ע"י משרד הביטחון, צה"ל ונציגי הרשויות המקומיות

סגן המנהל הכללי למינהל במשרד החינוך אל מפקחי המחוזות במשרד, 12 באפריל 1959
גל-1786/9
הנחת פרחים על קברי חללים ביום הזיכרון על ידי תלמידים

ניסן לימור מנכל בית הנשיא אל אהרן לישנסקי המשנה למזכיר הממשלה, 2 באוגוסט 1992
נ-423/23
הנחת הזר בהר הרצל והקמת אנדרטה לחייל האלמוני

מנהגים נוספים

הממונה על תפקידים מיוחדים במשרד הפנים אל קול ישראל ואל לשכת העיתונות הממשלתית, 7 באפריל 1953
ג-2204/16
הנפת דגל ישראל ביום הזיכרון לחצי התורן

מ. אבישר, יור המועצה הציבורית להנצחת החייל אל לוי אשכול ראש הממשלה ושר הביטחון ואל זלמן ארן שר החינוך, 2 בפברואר 1966
גל-4847/6
מבקש לרתום את מערכת החינוך להפוך את הדלקת נר הזיכרון בערב יום הזיכרון למנהג בכל בית בישראל

אזרח אל שר הביטחון, שר החינוך והרמטכל, 11 ביוני 1976
ותשובת מנהל מרכז ההסברה יהודה אילן אל אהרן ידלין שר החינוך והתרבות, 24 ביוני 1976
גל-8201/4
ירי מטחי כבוד בטקסי יום הזיכרון והפגיעה ברגשותיהם של הורים שכולים

ב. קביעת מעמדו ומועדו של יום הזיכרון

ב1. החלת יום הזיכרון על החללים שנפלו לפני קום המדינה ואיחוד טקסים של יחידות שונות לטקס אחד

המועצה המייעצת להנצחת החייל במשרד הביטחון אל שר הביטחון דוד בן-גוריון, 22 בפברואר 1951
גל-5428/12
החלטת המועצה שחללי צה"ל ייקראו באופן רשמי: גיבורי מלחמת הקוממיות ושיום הזיכרון יחול תמיד ביום שלפני יום העצמאות

הצעת החלטה של השר ישראל גלילי, 10 ביוני 1968
גל-7303/22
הצעה להחיל את יום הזיכרון לחללי מלחמת העצמאות וחללי צה"ל על החללים שנפלו בדרך להקמת המדינה

מזכירת הממשלה יעל עוזאי אל שר הביטחון, 18 ביוני 1968
גל-8200/2
החלטת הממשלה מ-16 ביוני 1968 להחיל את יום הזיכרון לחללי מלחמת העצמאות וחללי צה"ל על כל החללים אשר נפלו במערכות ישראל בדרך להקמת המדינה

עוזר שר הביטחון רב אלוף צבי צור אל האלוף (במיל') א. בן חור, 25 במארס 1969
גל-8200/2
בעניין החלת יום הזיכרון לחללי צה"ל על החללים אשר נפלו בדרך להקמת המדינה

עוזר שר הביטחון רב אלוף צבי צור אל השר אליהו ששון, יו"ר ועדת שרים לענייני סמלים וטקסים, 3 בפברואר 1969
א-7303/22
איחוד טקסי הזיכרון לחללי מערכות צה"ל מן המערכות השונות ומן היחידות השונות ליום אחד הוא יום הזיכרון לחללי צה"ל

חבר הכנסת הלל זיידל אל שר החינוך אהרן ידלין, 17 באפריל 1975
א-7303/22
הצעה לאחד את יום הזיכרון לחללי צה"ל עם יום הזיכרון לשואה ולגבורה

הנשיא חיים הרצוג אל השר גדעון פת, יור הוועדה לסמלים וטקסים, 3 באוקטובר 1990
נ-434/23
הנשיא מביע את דעתו על הצורך לצמצם את ריבוי האזכרות הממלכתיות הגורם לירידה בתודעה הלאומית

מומלץ לעיין באותו עניין במאמרו של איתן הבר בידיעות אחרונות 16 באפריל 1991: "הצער והחמלה"

ישראל ענב מבקר עיריית פתח תקווה אל השר עוזי ברעם, יו"ר הועדה לסמלים וטקסים, 8 באוגוסט 1993
גל-19939/5
הכותב מציע לאחד ימי אבל ולציין את יום הזיכרון לחללי צה"ל בערב יום הכיפורים ואת יום השואה בט' באב

ב2. הצמדת יום הזיכרון ליום העצמאות

מזכיר הממשלה זאב שרף אל נחמיה ארגוב בלשכת ראש הממשלה, 19 במארס 1951
ג-5428/12
מערער על קביעת יום הזיכרון בערב יום העצמאות ומנמק

נחמיה ארגוב, לשכת ראש הממשלה אל זאב שרף מזכיר הממשלה, 1 באפריל, 1951
ג-5428/12
תשובת ראש הממשלה דוד בן גוריון לזאב שרף אשר מבטלת את החשש מקרבת יום הזיכרון ליום העצמאות

מ. פרלוק, סגן מזכיר כללי של התאחדות הסוחרים הכללית בישראל אל משרד ראש הממשלה, 27 בנובמבר 1969
נ-112/37
הצעה לאחד את יום הזיכרון לשואה ולגבורה עם יום הזיכרון לחללי צה"ל

התשובה השלילית של יהודה אילן יו"ר ועדת יום העצמאות למ. פרלוק, 17 בדצמבר, 1969
גל-8200/2

סקר מטעם משרד ההסברה על עיתוי וציון יום הזיכרון (מסמך חלקי), מארס 1974
גל-8201/4
על פי הסקר חצי מהציבור סבור שיש לציין את יום הזיכרון בצמוד ליום העצמאות והחצי השני שולל עמדה זו. רוב הנשאלים סוברים שהצמידות ליום העצמאות פוגעת במשפחות השכולות. הנסקרים נשאלו גם על הדרכים בהן ראוי לציין את יום הזיכרון
– קישור לתיק בו נמצא המסמך המלא מע' 140

אם שכולה אל השר עוזי ברעם, יו"ר הועדה לסמלים וטקסים, 1 ביולי 1993
גל-19939/5
הכותבת מבקשת מהשר לפעול להפרדת יום הזיכרון מיום העצמאות בשל הקושי לעבור מיידית מאבל לשמחה, תשובת השר

אח שכול אל השר עוזי ברעם, יו"ר הוועדה לסמלים וטקסים, 3 באוקטובר 1993
גל-19939/5
הכותב מבקש מהשר לפעול להפרדת יום הזיכרון מיום העצמאות בשל הקושי לעבור מיידית מאבל לשמחה, תשובת השר

ב3. האחדת יום הזיכרון לחללי פעולות האיבה עם יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

הצעת החלטה של וועדת שרים לענייני סמלים וטקסים, 2 בנובמבר 1994
גל-19939/7
ההצעה בעניין חלקה של הממשלה בניחום משפחות שכולות של נפגעי פעולות האיבה

השר עוזי ברעם, יו"ר ועדת סמלים וטקסים אל אהרן לישנסקי מ"מ מזכיר הממשלה, 24 בינואר 1995
גל-19939/7
התנגדות להצעת החוק הקובעת נוכחותו של נציג הממשלה בהלוויות של נפגעי פעולות האיבה משום שהן הופכות לעתים להפגנות פוליטיות ופוגעות ברגשות המשפחות

אהרן לישנסקי, מ"מ מזכיר הממשלה אל חברי ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים, 16 בפברואר 2000
גל-44166/1
הצעה להחלטה בעניין קיום אזכרה ממלכתית מרכזית לחללי פעולות האיבה ביום הזיכרון בהר הרצל (בטקס נפרד מן הטקס לחללי מערכות ישראל)

ארגון אלמנות ויתומי צה"ל אל השר אמנון ליפקין שחק יו"ר ועדת השרים לסמלים וטקסים, 8 במארס, 2000
גל-44166
מחאה על ההחלטה לאחד את יום הזיכרון לחללי פעולות האיבה עם יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

ארגון אלמנות ויתומי צה"ל נייר עמדה, 8 במארס 2000
גל-44166/1
התנגדות לשילוב יום הזיכרון לפעולות האיבה ביום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל

ארז ביטון, יו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה אל השר אמנון ליפקין שחק, יו"ר ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים, 9 במארס 2000
גל-44166/1
הארגון מברך על החלטת הוועדה לקיים את הטקס לזכרם של נפגעי פעולות האיבה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

ג. יום הזיכרון והמשפחות השכולות

ג1. ארגון "יד לבנים"

זיכרון דברים מריאיון של שר הפנים ישראל בר יהודה עם נציגי ארגון "יד לבנים", 26 בינואר 1955
ג-2204/16
שיחה על הקמת מצבת זיכרון בירושלים, סגירת בתי שעשועים ביום הזיכרון וסיוע למשפחות השכולות

ארגון "יד לבנים" אל שר הפנים ישראל בר יהודה, 23 בפברואר 1956
ג-1942/8
חברי הארגון מבקשים לסגור את בתי השעשועים ביום הזיכרון כדי להחדיר לכל שכבות העם את ערכו הלאומי של יום הזיכרון ולעשות למען שיקום המשפחות השכולות

ג2. מכתבים של ראשי ממשלה, נשיאים ומנהיגים נוספים למשפחות שכולות

ראש הממשלה דוד בן-גוריון לאם שכולה, 15 בנובמבר 1951
ג-3339/1
בן-גוריון עונה למכתבה של אם שכולה שבנה נפל בשורות ההגנה טרם קום המדינה. האם ביקשה להכיר בלוחמים שנהרגו לפני קום המדינה ולא רק בלוחמים שנפלו במלחמת העצמאות

ראש הממשלה דוד בן-גוריון אל רבקה שמי, 19 במארס 1952
ג-3339/2
תשובת בן-גוריון למכתב הפרידה של רבקה שמי מבנה אהרן (ג'ימי) שמי. מכתבה של שמי פורסם בספר: "חברים מספרים על ג'ימי"

ראש הממשלה דוד בן-גוריון אל הורים שכולים, 19 במארס 1952
ג-3339/2
במכתב בניחומים מביע בן-גוריון את התרשמותו מכישרונו ומכתביו של הבן ששובצו בספר ששלחה לו המשפחה

שר הביטחון משה דיין במכתב למשפחות השכולות ביום הזיכרון תשלא, 1971
גל-8200/2

ראש הממשלה גולדה מאיר משיבה למכתבו של אב שכול, 12 באוקטובר 1969
ג-6006/1

ראש הממשלה מנחם בגין להורים שכולים, 3 באוגוסט 1982
ג-9567/5
מכתב תנחומים להורים ששכלו את בנם במלחמת שלום הגליל (מלחמת לבנון הראשונה)
– מכתבים נוספים יוצגו בפרסום שיעלה ביום הזיכרון ובו מכתבים של ראשי ממשלות ונשיאים למשפחות שכולות